בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא מיום 22.12.2021 (ת"א 38244-09-21 כב' הרשמת ח' ברוך אלון) בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לביטול עיקול אירעי.
לאחר שסקר את הפן הנורמאטיבי והתנאים למתן עיקול זמני, העריך בית המשפט קמא כי עלה בידי התובעים, ולו באופן לכאורי, לשכנע בקיומה של עילת תביעה שיש לידון בה שכן הוכח כי לכאורה הנתבעים לא פרעו את חובם וכי המבקשת הנה צד להסדר הגישור אשר הופר.
בית המשפט קמא בחן וסקר את מכלול הטענות והראיות שהוגשו, וכאלה שלא הוגשו כאמור, התרשם מהעדויות באופן בלתי אמצעי, ומצא כי קיימת תשתית ראייתית להוכחת עילת תביעה ברמה הנדרשת בשלב זה באופן שמצדיק הענות לבקשה למתן עיקול זמני, על כן לא מצאתי מקום להתערב בהתרשמותו זו. יצוין כי היתרשמות זו לטובת התובעים לא הייתה היתרשמות גורפת (ר' למשל ההערה לעיל בעיניין תום הלב) אולם במכלול רשמיו מצא בית המשפט קמא כי הכף נוטה לעבר הותרת העיקולים על כנם ולא מצאתי סיבה לשנות מסקנה זו.
ביחס למאזן הנוחות, לא עלה בידי המבקשת להצביע על הנזק שיגרם לה באופן ממשי מהותרת צו העיקול הזמני בתוקפו, וכך גם בבקשת רשות העירעור בגדרה מופנות טענות בעלמא ביחס לפגיעה בזכויותיה הקנייניות והחוקתיות.
...
לגופו של ענין, מקובלת עלי החלטתו של בית המשפט קמא על נימוקיה.
בית המשפט קמא בחן וסקר את מכלול הטענות והראיות שהוגשו, וכאלה שלא הוגשו כאמור, התרשם מהעדויות באופן בלתי אמצעי, ומצא כי קיימת תשתית ראייתית להוכחת עילת תביעה ברמה הנדרשת בשלב זה באופן שמצדיק היענות לבקשה למתן עיקול זמני, על כן לא מצאתי מקום להתערב בהתרשמותו זו. יצוין כי התרשמות זו לטובת התובעים לא הייתה התרשמות גורפת (ר' למשל ההערה לעיל בעניין תום הלב) אולם במכלול רשמיו מצא בית המשפט קמא כי הכף נוטה לעבר הותרת העיקולים על כנם ולא מצאתי סיבה לשנות מסקנה זו.
ביחס למאזן הנוחות, לא עלה בידי המבקשת להצביע על הנזק שיגרם לה באופן ממשי מהותרת צו העיקול הזמני בתוקפו, וכך גם בבקשת רשות הערעור בגדרה מופנות טענות בעלמא ביחס לפגיעה בזכויותיה הקנייניות והחוקתיות.
בהקשר זה נפסק בענין זיו, בפסקה 10:
"ומעבר לכל האמור, לא למותר לציין, כי החלטת ביניים בעניין סעדים זמניים אינה יוצרת מעשה בית-דין (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 728 (מהדורה 13, 2020); רע"א 8734/13 עבדאללה נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל, פסקה 15 [פורסם בנבו] (12.1.2014); רע"א 909/07 ניסנוב נ' שבתאי, פסקה 3 [פורסם בנבו] (16.11.2008)). על כן החלטות קודמות שניתנו בעניין אינן כובלות את שיקול דעתו של בית המשפט."
על יסוד האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.