בקשת רשות ערעור על ביטול עיקולים בתיק הוצל"פ

(-) במקביל, הגישה לי-דה ביום 22.2.2023 בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום באשקלון על החלטת הרשמת בתיק ההוצאה לפועל, אשר דחתה את בקשתה להורות על ביטול העיקול האמור (רער"צ 53467-02-23).

...

משאלה הם פני הדברים, אינני סבורה כי עניין לנו באותם מקרים קיצוניים בהם בעל דין נוקט באופן סדרתי בהליכים רבים, בזה אחר זה, הנעדרים כל סיכוי או תוחלת של ממש – עד שאין מנוס מלעשות שימוש בסעד הקיצוני של הוצאת צו חוסם.

הטענות של המשיבים ביחס להליך זה נוגעות לנזק המשמעותי שעצם הגשתו עלול לגרום להם – כאשר לגישתם אם תוגש בקשת חדלות פירעון, דינה יהיה להידחות, ולכן אין לאפשר למבקשות להגישה.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שהצו החוסם שהוטל על המבקשות בהחלטה מיום 19.9.2023 – יבוטל.

בפניי בקשת המבקשים ליתן להם רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בת"א-יפו, מפי כב' השופטת דלית ורד, מיום 10.1.22, בתא"מ 45200-08-19 שבה קבעה כי תמה שמיעת הראיות הגם שהעד מטעם המבקשים לא התייצב להעיד וניתנה לצדדים הוראה להגיש סיכומי טענותיהם.

ביום 9.1.22 הגישו המבקשים בקשה לדחות את מועד ההוכחות מחמת שהמצהיר מטעמם נידרש באופן דחוף לדיון בבקשה לביטול עיקולים שהוטלו על המבקשים במסגרת תיק הוצל"פ, שנקבעה לאותו מועד.

...

כך גם יהיה להם את יומם בעת שיוכלו לטעון בסיכומיהם כל טענה במישור זה. בבוא בית משפט לבחון האם יש מקום להיעתר לבקשת דחייה כמו זו שבה עסקינן, הוא נדרש בין היתר לשקול שיקולים של צדק לצד שיקולים של ניהול הליך יעיל.

במקרה שבפניי מכלול השיקולים של התנהלות המבקשים לכל אורך ההליך, העובדה שמדובר בתביעה בסדר דין מהיר על כל המשתמע מכך, העובדה שידעו עובר ליום הדיון כי הדיון לא נדחה, העובדה שלא ניסו אפילו לדחות את הדיון המקביל ולו במעט, כל אלה לצד העובדה שהעד המרכזי למחלוקת נחקר על ידי ב"כ המבקשים, מביאים אותי למסקנה שאין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

סוף דבר הבקשה נדחית ועל כן מתייתר צורך בהחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 24745-04-22 עומר נ' עומר ואח' לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המבקשים 1. נגאח עומר 2. יורשי המנוח עבד אלללטיף עומר ז"ל המשיבים 1. חאלד עומר 2. נאד'יה עומר 3. עומר עומר 4. מנהל מקרקעי ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט הבכיר ר' חדיד) מיום 20.4.2022 בת"א 30726-09-20 החלטה

צו המורה על ביטול עיקול שהוטל על המקרקעין במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 54278-09-18.

...

הבקשה השנייה לתיקון כתב תביעה הוגשה בשיהוי רב. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי מצאתי כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

גם אני סבורה כי צירוף הוועדה כמשיבה נוספת בהליך והוספת עילות תביעה נוספות לכתב התביעה המקורי, יסרבלו את ההליך ואכן יהיה צורך להשהות את המשך בירורו לצורך הגשת כתב הגנה, לפחות מטעם הנתבעים החדשים.

סיכום: אשר על כן, הבקשה נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בבת ים (כב' הרשם הבכיר אדי לכנר) מיום 2/12/20 ו- 4/12/20 בת"ט 513373-03-20 שעניינו ביטול עיקולים.

בית משפט קמא לא קבע כי חל חוק ההוצל"פ על העיקול ולא תקנות סדר הדין האזרחי, אלא קבע כי אינו דן בבקשה כבקשה לביטול עיקול לפי תקנה 367 (ג) – אז קיימת חובה לזמן לדיון במעמד הצדדים, אלא כבקשה שהוגשה לתיק לפי תקנה 240 לתקסד"א, אז אין חובה לזמן לדיון לפי תקנה 241 לתקסד"א. בקשה לביטול צו עיקול לפי תקנה 367 (ג) יש להגיש בתוך 30 יום ממועד המצאת צו העיקול.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעת רחב הנתון לערכאה הדיונית בנוגע להחלטות בדבר סעדים זמניים אלא במקרים חריגים בלבד.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בבת-ים (כב' הרשם הבכיר אדי לכנר) מיום 8.4.24 ו- 11.4.2024 בת"ט 41715-02-24.

בסעיף 20 להחלטה נקבע: "אני קובע איפוא, כי בנסיבות העניין המסירה לא בוצעה כנדרש לפי התקנות וחוק ההוצאה לפועל, המועד להגשת היתנגדות המבקשים מעולם לא החל, והעיקולים על כספם ורכושם הוטלו בטרם עת וללא הצדקה. אציין כי אפילו היה מדובר רק בקיומו של ספק סביר בלבד לגבי זיוף חתימת המבקש והתקיימות המסירה כדין, גם אז היה מקום במקרה זה לפעול לטובת המבקשים ולהורות על הסרת העיקולים מיד. אולם כמבואר, אני משוכנע כי לא מדובר רק בספק אלא במסקנה מבוססת היטב העולה בבירור מהראיות שהוצגו". נקבע כי העיקולים יבוטלו וכי ההיתנגדות הוגשה במועדה.

בבקשת רשות העירעור נטען כי בית משפט קמא לא יכול היה לידון בבקשה לביטול עיקול שאינה נתמכת בתצהיר חתום ומאומת כדין.

ממילא ההיתנגדות הוגשה במועדה ואין זה המקרה שבו ניתן היה להטיל עיקולים במסגרת תיק הוצל"פ, ומשאלו הוטלו – דינם להתבטל.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) באשר לתצהירי המשיבים: תצהיר צריך להיות חתום ומאומת כדין (ראה סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א – 1971).

טענתו נתמכה בבדיקת מומחית לכתבי יד. שאמנם לא בדקה את החתימה מול המסמך המקורי אך בדקה חתימות רבות של עיסא והגיעה למסקנה כי החתימה על אישור המסירה שונה לחלוטין.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.