לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בבת-ים (כב' הרשם הבכיר אדי לכנר) מיום 8.4.24 ו- 11.4.2024 בת"ט 41715-02-24.
בסעיף 20 להחלטה נקבע:
"אני קובע איפוא, כי בנסיבות העניין המסירה לא בוצעה כנדרש לפי התקנות וחוק ההוצאה לפועל, המועד להגשת היתנגדות המבקשים מעולם לא החל, והעיקולים על כספם ורכושם הוטלו בטרם עת וללא הצדקה. אציין כי אפילו היה מדובר רק בקיומו של ספק סביר בלבד לגבי זיוף חתימת המבקש והתקיימות המסירה כדין, גם אז היה מקום במקרה זה לפעול לטובת המבקשים ולהורות על הסרת העיקולים מיד. אולם כמבואר, אני משוכנע כי לא מדובר רק בספק אלא במסקנה מבוססת היטב העולה בבירור מהראיות שהוצגו".
נקבע כי העיקולים יבוטלו וכי ההיתנגדות הוגשה במועדה.
בבקשת רשות העירעור נטען כי בית משפט קמא לא יכול היה לידון בבקשה לביטול עיקול שאינה נתמכת בתצהיר חתום ומאומת כדין.
ממילא ההיתנגדות הוגשה במועדה ואין זה המקרה שבו ניתן היה להטיל עיקולים במסגרת תיק הוצל"פ, ומשאלו הוטלו – דינם להתבטל.
...
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) באשר לתצהירי המשיבים:
תצהיר צריך להיות חתום ומאומת כדין (ראה סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א – 1971).
טענתו נתמכה בבדיקת מומחית לכתבי יד. שאמנם לא בדקה את החתימה מול המסמך המקורי אך בדקה חתימות רבות של עיסא והגיעה למסקנה כי החתימה על אישור המסירה שונה לחלוטין.
לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.