בקשת רשות ערעור על אישור תובענה ייצוגית נגד יוחננוף

ע"י ב"כ עו"ד ירון רייטר יינות ביתן בע"מ ע"י ב"כ עו"ד קובי בר-און כל בו חצי חינם בע"מ ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נופר טל יוחננוף רשתות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נועם מחלב טיב טעם רשתות בע"מ – ניתן פסק-דין ע"י ב"כ עו"ד עמרם גולן החלטה לפני בקשת המבקש 2 , מר גלעד חן (להלן: "המבקש 2") להורות על תקונה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בדרך של צירופה כמשיבה של חברת מ. יוחננוף ובניו (1998) בע"מ ח.פ. 511344186 (להלן: "מ. יוחננוף") כך שבכל מקום שבו נרשם בבקשה המקורית לאישור התובענה כייצוגית ובתצהיר התומך בה, "יוחננוף" ייקרא הכתוב באופן שיתייחס הן לחברת- יוחננוף רשתות בע"מ (ראשל"צ) (להלן: "המשיבה 5") ולחברת- מ. יוחננוף, ביחד ולחוד.

רקע עובדתי רלוואנטי כבר ביום 28.5.2017 הגישו המבקשים השונים תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור התובענה כייצוגית כנגד המשיבה 1, שופרסל בע"מ (להלן: "המשיבה 1"), המשיבה 2, יינות ביתן בע"מ (להלן: "המשיבה 2"), המשיבה 3, כל בו חצי חינם בע"מ (להלן: "המשיבה 3"), המשיבה 4, ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ (להלן: "המשיבה 4"), כנגד המשיבה 5 וכן כנגד טיב טעם רשתות בע"מ (להלן: "המשיבה 6").

משכך, אין מקום לאשר את הבקשה ודרך המלך היא לסלק את בקשת האישור על הסף כנגד המשיבה, שעה שבעצם הגשת בקשת התיקון מודים המבקשים כי ההליך ניפתח כנגד המשיבה הלא נכונה.

(ג) תחילתן של תקנות אלה ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) (להלן – יום התחילה) והן יחולו על הליך לרבות ערעור, שניפתח ביום התחילה או לאחריו, ולעניין ערעור – אם ההחלטה שעליה מבקשים לערער ניתנה לפני יום התחילה והמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור או ערעור לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הוא ביום התחילה או לאחריו, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור או ערעור לפי המועד הקבוע בתקנות אלה; ואולם ההוראות האלה יחולו מיום התחילה: (1) על הליכים שניפתחו ערב יום התחילה – חלק א', ובחלק ב' – תקנות 30, 31 ו-33 בפרק ג', פרקים ה' עד ז', תקנות 50 עד 55 בפרק ח', י"א, י"ב, ט"ז, י"ח, י"ט, כ' וכל תקנה אחרת שבית המשפט הורה לבעלי הדין לקיימה; כמו כן רלוואנטית לעניינו תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע 2010 אשר קובעת כי: "בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנידון." בשים לב לעובדה שתקנה 46 לתקנות סדר הדין, מצויה בפרק ז' לתקנות הרי שיש לבחון את בקשת התיקון בהתאם לתקנות סדר הדין החדשות.

...

בפתח התשובה טענה כי דין בקשת האישור להידחות על בסף בין היתר משום שטענותיו של המבקש 2 הן למעשה עדות מפי השמועה וכי לא הובאה כל הוכחה חד משמעית לעניין אופן השקילה בסניפי המשיבה 5.

כבר בפתח הדברים יצוין כי כלל הטענות שעניינן בעלת הדין הנכונה בין אם המדובר במשיבה 5 או ב-מ. יוחננוף יוכרעו כפי שצוין במסגרת החלטתי מיום 14.11.2023 בהחלטה בבקשת האישור, לאחר חקירת המצהיר והגשת הסיכומים.

סוף דבר בקשה לתיקון של בקשה לאישור תובענה ייצוגית תיבחן לפי אמת-המידה שהתוותה בפסיקתנו לתיקון כתבי טענות, תוך מתן משקל למאפייניו הייחודיים של הליך התובענה הייצוגית והשלכתם על האינטרסים המתחרים: אינטרס הציבור בניהול תובענות ייצוגיות מוצדקות, בעיית הנציג המובנית, פער המידע האינהרנטי בין הצדדים, והצורך לפרוש במועד הגשת בקשת האישור את התשתית העובדתית, המשפטית והראייתית כולה.

סבורני כי בענייננו יש אף ליתן משקל לדברים שנפסקו ברע"א 6762/12 איי.די.בי חברה לפיתוח נ' כבירי שמיע (פורסם בנבו, 3.12.12) לפיהם, ככלל, אין מקום לאפשר לתובע ייצוגי לנהל "מסע דיג" בדרך של עריכת מקצה שיפורים בבקשת האישור לאחר הגשתה, קל וחומר לאחר 7 שנים מאז הגשתה ועל סף סיום שמיעת כל העדויות בהליך בקשת האישור (שם, פסקה 5 סיפה).

בבית המשפט העליון רע"א 5706/20 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשת: עו"ד חגית חופי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נחמיה גורל 2. עו"ד שחר דאי 3. מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד השופטת צ' צפת, ס"נ) מיום 5.7.2020 ב-ת"צ 29092-12-12 בשם המבקשת: בעצמה בשם המשיבה 3: עו"ד יהודה רסלר ][]החלטה

בבקשת רשות העירעור דנן מבקשת עו"ד חופי לבטל את ההחלטה מיום 5.7.2020 שבה הורה בית המשפט על פירסום ההודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה; וכן מבוקש "לקבל את התביעה במלואה, על סך 8.4 מיליון ₪ בצרוף מע"מ כדין, בצרוף שכ"ט עוה"ד". הרקע הדרוש לעניין וההליך בבית המשפט המחוזי ענייננו בהליך ייצוגי המתנהל למן שנת 2012 נגד רשת המרכולים מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ (להלן: יוחננוף), בטענה שלפיה האחרונה אינה מפחיתה את משקל האריזה ממשקלם הכולל של מוצרים מסוימים הארוזים בקופסאות פלסטיק ונמכרים במשקל, ובכללם ענבים ומוצרי עוף ובשר.

...

דיון והכרעה דינה של בקשת רשות הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים, וזאת בהיותה מוקדמת.

סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 מורה כדלקמן: הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה ולא מצא בית המשפט טעם לדחות אותה על הסף, יורה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25, וכן על משלוח ההודעה כאמור, בצירוף העתק מהבקשה, מההסדר ומהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט, ולכל גוף או בעל תפקיד אחר שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי ההסדר שלגביו הוגשה הבקשה ויצוין בה האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ו).

סוף דבר התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית.

בקשה לאישור תובענה כייצוגית מבוא עניינה של ההחלטה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי מר נחמיה גורל, כנגד המשיבה, מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ (להלן: "יוחננוף").

ואולם נקבע, כי ראוי לעבור פרוזדור זה בזהירות מרובה וליתן את הרשות רק במקרים מתאימים, העונים על כל התנאים הדרושים, וזאת לבל תתבררנה תביעות סרק ייצוגיות שאינן ראויות להתברר ככאלה על כל המורכבות והבעייתיות הכרוכות בהן (ר': רע"א 6567/97 בזק נ' עזבון המנוח אליהו גת, פ"ד נ"ב (2) 713 (1998)).

(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".

...

נוכח האמור לעיל, אני קובעת כי לצורך הבקשה דנן המבקש עמד, ברמה של סיכוי סביר, בתנאים המחייבים של קיומה של עילת תביעה אישית בנוגע להטעיה מכוח חוק הגנת הצרכן: כי היה במעשי המשיבה הטעיה לכאורה; כי נגרם למבקש נזק בגין חיוב ביתר הכולל את משקל אריזת המוצר וכי קיים קשר סיבתי בין ההטעיה לבין הנזק שנגרם לצרכן.

גרסת המשיבה בעניין זה לא הייתה עקבית ואין בידי לקבלה (פעם אחת נטען כי ניתנת הנחה בקופה, פעם אחרת נטען כי נתלה שלט המציין כי המוצרים נשקלים יחד עם האריזה ובגרסה נוספת נטען, כי המשיבה מחייבת את הלקוח באותו משקל כפי שהיא מחויבת ע"י הספק טענה הסותרת חזיתית את טענת ההנחה).

סוף דבר הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת.

בית משפט השלום בירושלים ת"צ 40907-12-20 גבלי נ' מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט, סגן הנשיא מרדכי בורשטין מבקשת שושנה כהן ע"י ב"כ עו"ד ע. ורד משיבה מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד י. רסלר החלטה

בתוספת השנייה לחוק, נקבע בין השאר כי ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו". התנאים לקבלת אישור להגשת תביעה ייצוגית קבועים בחוק.

(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".

הנחיות הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מיום 25.12.2012 קובעות כי כאשר המוצר נארז בבית העסק לפני מסירתו ללקוח: "1. בכל מקרה, על העוסק להניח את האריזה על גבי המשקל, לאפס את המשקל ורק אז להניח את המוצר בכמות שבקש הצרכן. איפוס המשקל מחויב בין אם העוסק גובה תשלום עבור האריזה ובין אם לאו.

...

עמד על כך כב' השופט א. רובינשטיין בפסק הדין המנחה בעניין ע"א 7187/12 עורך דין ליאור צמח נ' אל על נתיבי אוויר לישראל (17.08.14)), לפיו יש מקום לאמץ את גישתו של פרופ' אלון קלמנט לפיה ניתן להעביר את נטל העברת ראיה לנתבע הייצוגי, בדומה לכלל "הדבר מדבר בעדו". "האפשרות של הצבת רף ראייתי נמוך והפיכת נטל הראיה כלפי העוסק, מתאימה יותר בנוגע לסיכויי התובענה, באותם מצבים שבהם יש עובדות וראיות בקשר לעילת התביעה המצויות בידי העוסק. במצב דברים שכזה, כאשר המבקש מגבש תשתית ראשונית לתביעתו ואילו העוסק נמנע מלהפריכהּ, יתכן שיהא די בכך על מנת לבסס את סיכויי התביעה בשלב המקדמי של בקשת האישור. מסקנה שכזו אינה אלא יישום של ה"כלל הנקוט על ידי בית המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד ל(1) 736, 760 (1980); וראו הישום, בדעת מיעוט, בעניין מגדל, בפסקה 16 לפסק הדין של השופט ע' פוגלמן).

אמנם, אין מדובר בתובעת ייצוגית שזו התביעה היחידה שהגישה, אך אין די בכך כדי להוביל למסקנה שהתובעת חסרת תום לב. יוטעם שאל מול חוסר תום הלב הנטען עומד טעם ענייני בהגשת התובענה והבקשה שמשקלו רב, בנסיבות העניין.

לפיכך מתקבלת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום ברחובות (סגנית הנשיא כב' ר' הירש) מיום 30.7.2023 בת"צ 70454-06-20 שבמסגרתה התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ. רקע והשתלשלות העניינים ביום 29.6.2020 הגישה גב' תהילה ליבוביץ' (להלן: "המבקשת") בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ (להלן: "המשיבה"), לפי פרט 1 בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 2006 להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"): "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו" (להלן: "בקשת האישור").

...

דין הערעור להידחות, למעט בעניין תחולת התובענה משנת 2016 נוכח הסכמת ב"כ המבקשת כאמור לעיל.

דין הטענה להידחות.

אני סבורה כי בשלב זה של הדיון ונוכח ההלכה בעניין ע"א 8037/06 שי ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, פ"ד סז(1) 410 (2014)הוכיחה המבקשת לכאורה שנגרם לה נזק עת לכאורה רכשה מוצר שנרשם עליו שהוא כשר באישור הרבנות והסתבר לכאורה שלא כך. סוף דבר הערעור נדחה, למעט בעניין תחילת התקופה הרלבנטית לקבוצה- נוכח הסכמת ב"כ המבקשת, באופן שהגדרת הקבוצה היא – כל מי שרכש מהמשיבה את שמן הקנולה מושא בקשת האישור, אשר לא אושר על ידי הרבנות הראשית לישראל על אף שהוצג ככזה, מ-1.1.2016 ועד להגשת בקשת האישור, ואשר נגרם לו נזק ממוני או שאינו ממוני.