יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בהחלטה ברע"א 3418/16 המועצה להסדר ההימורים בספורט נ' אבידן (1.9.16), שדחתה בקשת רשות ערעור על החלטה לאשר תובענה ייצוגית:
"אכן, זהויים ובירור זכאותם לסעד של חברי קבוצה זו אינה משימה פשוטה. עם זאת, כפי שפורט בהחלטתו של בית המשפט קמא, ניתן לחשוב על דרכים לפסיקת סעד בהליך דנן ואין מדובר במקרה שבו ברור וגלוי כבר בשלב בקשת האישור כי הדבר אינו ניתן לבצוע".
ור' גם רע"א 3608/18 יפאורה תבורי בע"מ נ' שרונה ברמוחה שוקרון (1.7.19):
"הינה כי כן, שאלת אופן ההוכחה של יסוד הקשר הסיבתי בעוולות נזיקיות בתובענות ייצוגיות צרכניות היא שאלה נכבדה – ואולם היא אינה דורשת הכרעה בעניינינו, ויש להותירה לעת מצוא. כך מאחר שבשלב הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית נטל ההוכחה המוטל על המשיבה (המבקשת בבקשת האישור – הערה שלי י.ק.) הוא לכאורי בלבד, ובנסיבות המקרה נטל זה בכל מקרה הורם...
...
בחינה מחודשת האם יש בפסק הדין של בית המשפט העליון כדי לשנות את המסקנה בדבר סיכויה של טענת ההטעיה להתקבל.
כך, המבקשים הצהירו כי:
"הכיתוב אשר מופיע על גבי אריזות המוצרים אותם מייצרת ומשווקת המשיבה, לכד את עיני זה מכבר והשפיע על החלטתי לרכוש דווקא את מוצרי הקטשופ המיוצרים ומשווקים ע"י המשיבה..." (סעיף 8 לתצהירי המבקשים).
סיכום
מהטעמים המפורטים לעיל אני מאשר את בקשת האישור בהתאם למפורט להלן:
חברי הקבוצה: כל מי שבמשך שבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור ועד יום 15.9.20, רכש ו/או צרך מוצרי קטשופ המשווקים ומיוצרים על ידי המשיבה, או איזה מהם, שעליהם הופיע הכיתוב "רכיבים טבעיים בלבד".
התובעים המייצגים ובא כוחם: כמפורט בכותרת החלטה זו.
עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה כייצוגית: הפרת חובה חקוקה; הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן.