מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על אישור פסק בורר בדיני תחבורה

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

המשיבות תעמדנה לחזקת המבקש ולשימושו האישי למסחר כפי שנהג במקרקעין נשוא הליך זה מיגרש פתוח בשטח כ-1 דונם באיזור תעשיה ב' של קריית ארבע וזאת עד אחרית ימיו של המבקש ועד 120 ומבלי שהמבקש יידרש לשלם תשלום בגין החזקתו זו. המיגרש יהיה מגודר ומחובר למים וחשמל כפי המקרקעין נשוא הליך זה. המיגרש יעמוד לרשות המבקש החל מיום 9.4.17 ועד מועד זה יפונו המקרקעין נשוא הליך זה מכל חפץ שהוא בסיוע המועצה המקומית ללא תשלום ובתאום מוקדם עם המבקש.
נפלו פגמים בחוות דעת השמאי ובפסק הבורר – ייאמר כבר עתה כי כל הנטען בסעיפים 92-127 לבקשה לביטול פסק הבורר נושא אופי "ערעורי", כאילו קיימת זכות ערעור על קביעותיו של הבורר לגופו של ענין, בה בשעה שההלכה היא ש"ביהמ"ש בדונו בבקשת ביטול אינו יושב כערכאת ערעור על הבורר".
(ראו רע"א 4757/12 Interton Inc נ' AVR Communications Ltd ( 9.9.2012), רע"א 5991/02 גוירצמן נ' פריד (2004)‏‏ , ד"ר שמעוני, דיני בוררות אופק חדש בבוררות, מהד' שלישית מורחבת (2019), כרך א' עמ' 528 וע"א 594/80 אליאב נ' "הסנה" חב' ישראלית לביטוח (1982), אליו הפנה ב"כ המשיב).
(ראו למשל ע"א 823/87 דניה סיקוס חב' לבניה בע"מ נ' ס.ע.רינגל בע"מ (1987) רע"א 7146/06 מדינת ישראל-משרד התחבורה נ' חב' מטרודן באר שבע בע"מ (15.1.07)).
קביעה כזו מותנית בדיון מעמיק בשאלת זכותו של בן חברון והכרעה בה על ידי מותב זה, מה שלא ניתן ולא סביר שייעשה בהליך אישור או ביטול פסק בורר, ובמיוחד נוכח שמיעת העדים והצורך לידון בעדויותיהם ומשקלן הראייתי.
...
אני מורה על ביטול פסק הבורר ומחזירה את הסכסוך למתן פסק בוררות חדש ע"י אותו בורר.
אני דוחה את בקשת המבקשות שלא להחזיר התביעה לבורר אלא לבית המשפט, מהטעמים הבאים: סעיף 26 (ב) לחוק הבוררות קובע כי "לא יבטל בית המשפט את פסק הבוררות כולו, אם ניתן לבטלו בחלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר". ההחזרה אינה מוגבלת רק לצורך תיקון או השלמה, וניתן להחזיר לבורר גם אם הוא מתבקש למעשה לכתוב פסק חדש.
על ב"כ הצדדים לבצע מסירה אישית של החלטתי בתוך 3 ימים מיום שקיבלוה.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

מישפחת אלון סבורה כי פסק הבוררות, שניתן באותו עניין ביום 7.5.20 ניתן בחריגה חמורה מסמכות והוא נוגד את הקביעות בפסק הבוררות המקורי, שאושר על ידי בית המשפט והפך חלוט.
מישפחת אמסלם מוסיפה כי הצדדים הסכימו במסגרת הסכם הגישור כי על הליכי הבוררות לא יחולו דיני הראיות והפרוצדורה, וגם מטעם זה, יש לדחות את טענות אלון כנגד פסק הבורר, ככל שעסקינן בפגיעה בזכות הטיעון ובפגיעה בזכויות הדיוניות של אלון, מה גם שלו היו אלון סבורים כי אין סמכות לבורר, היה עליהם להעלות את טענותיהם בנידון בפני בית המשפט, על אתר, בטרם ייתן הבורר את פסקו.
אמסלם טוענים עוד כי הסכם הגישור קובע מנגנון של ערעור בעניינים מסוימים, כך שלגבי העניין נושא ענייננו, שלגביו לא הוסכם על זכות ערעור, יש לראות בהסכמת הצדדים ככזו המלמדת על רצונם כי פסק הבורר יהא סופי, ואין מקום כי בית המשפט יתערב בהכרעותיו של הבורר.
אמסלם מבקשים לדחות עוד את הטענה כי הבורר לא היה מוסמך להורות לאלון לחתום על הצעת המחיר, זאת הן מכוח הסכם הגישור, הן מכוח הקביעות בפסק הבוררות המקורי (המהוות על פי הנטען מעשה בי דין), והן מכוח הסכמת הצדדים, במספר הזדמנויות קודמות, לפנות במשותף לרשויות השונות.
ואולם, יצירת הפרדה מלאכותית זו בין חלקי הפסק המקורי מיום 6.9.18, במסגרת פסק הבוררות מיום 7.5.20, אינה מישתלבת עם תוכנו של הפסק, אשר ביקש ליצור מתוה תחבורתי כולל ושלם לאישור וועדות התיכנון והבנייה.
...
כאן המקום להפנות לדברי הבורר עצמו, במסגרת פסק הבוררות מיום 6.9.18 כי "בסופו של דבר, בעולם המשפטי חלק גדול מה'צדק המשפטי' גלום בסופיות הדיון" (זאת בהקשר אחר הנוגע לגבולות על פי מה שכונה מפת שעבאן).
בנסיבות אלה, ועל מנת שמלוא התמונה ביחס לפסק הבוררות תוצג בצורה שלמה בפסק דין זה, אני שב על קביעתי במסגרת פסק הדין החלקי מיום 4.8.20 ולפיה אני מאשר את סעיפים 1-12 לפסק הבוררות מיום 7.5.20.
סוף דבר:ו אשר על כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, אין מנוס אלא לבטל את סעיפים 32-42 לפסק הבוררות מיום 7.5.20.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהמשך, בישיבת קדם המשפט שהתקיימה לפניי, לאחר דחיית בקשת רשות העירעור בעיניין אישור פסק הבוררות, הגיעו הצדדים להסדר הדיוני כדלקמן: "בהמלצת בית המשפט הגענו להסדר הדיוני הבא:
בדיון שנערך לפניי העידו העדים הבאים: מטעם התובעת – מר אפרים סנה (חבר כנסת בשנים 2008-1992 וכן כיהן בתפקיד שר וסגן שר במספר משרדי ממשלה: שר הבריאות, סגן שר הבטחון, שר התחבורה); מר ניסים חסון (בעל השליטה ומנכ"ל ווטאירפול); מר עודד גורודצקי (עבד בשב"כ בשנים 2005-1997); מר גבי אופיר (מנכ"ל רש"ת בשנים 2008-2002); מר צביקה וולפסדורף (עבד ברש"ת ככלכלן וכלכלן בכיר בשנים 2014-1982); ד"ר ג'וזף קוזנצקי (עבד בפיליפס גרמניה במספר תפקידים ומייסד אקסילון); מר היו קופמן (עבד באקסילון בשנים 2010-2003).
בקשתה של מורפו (כיום סמית') לאכיפת פסק הבוררות התקבלה בבית המשפט המחוזי (מרכז) ואושרה על ידי בית המשפט העליון.
"העקרון הכללי של דיני עשיית העושר ולא במשפט קובע אפוא, כי מי שהתעשר שלא על פי זכות שבדין שבאה לו מאת אדם אחר – חייב להשיב למזכה את הזכייה. לא סוד הוא, שתחת העקרון הכללי הנ"ל מכונסות עילות, או אופנים שונים של דרכי תביעה, שאין האחת זהה לחברתה. כך, למשל, דיני עשיית העושר כוללים בתוכם, בין היתר, גם את הפרדיגמה של מזכה שהביא תועלת לזולת, באופן שמחייב את הזולת להשיבו,..." [ע"א 2167/16‏ ‏Sanofi‏ נ' אוניפארם בע"מ, פסקה 74 לפסק דינו של המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר (נבו 12.07.2021)].
...
אני מחייב את הנתבעת (סמית') לשלם לווטאירפול סך 10,970,700 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מחודש ינואר 2010.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי בהשוואה לסכום התביעה אני מחייב את סמית' בהוצאות בגובה מחצית אגרת בית המשפט.
כן אני מחייב את הנתבעת בסכום נוסף בגין עלויות שמיעת עדיה הזרים של ווטאירפול, התרגומים למיניהם וצילומי המסמכים והמוצגים בסך 75,000 ₪ זאת על דרך האומדנה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 7885/21 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשות: 1. מש-קר בע"מ 2. משקט בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. לירז שלו 2. שחר אברהם 3. המועצה הישראלית לצרכנות בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 22.9.2021 (כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ, סג"נ) ב-ת"צ 52230-12-18 בשם המבקשות: עו"ד מוטי ארד; עו"ד מיקה בר-נתן בשם המשיבים ­2-1: עו"ד אוהד רוזן; עו"ד עמית גנסין; עו"ד נטע סרוסי בשם המשיבה ­3: עו"ד אביטל פריזמנט בוטון ][]החלטה
הבקשה לאישור התובענה כייצוגית המבקשות בבקשת רשות העירעור, מש-קר בע"מ ומשקט בע"מ (להלן ביחד: המבקשות), הן חברות שעיסוקן כאמור בהפעלת מכונות אוטומאטיות לממכר מוצרי מזון ומשקאות (להלן: המכונות האוטומטיות או המכונות).
לדבריהם, המבקשות נוקטות בפרקטיקה פסולה של הצגת מחיר נמוך בפני הצרכן על מנת לפתותו לבצע את הרכישה במכונה – כאשר בפועל הוא נידרש לשלם מחיר הגבוה באחוזים ניכרים מהמחיר שהוצג לו. פראקטיקה זו אסורה על פי דין, והיא חמורה במיוחד כאשר מדובר בציבור מוחלש כבעניינינו – חיילים, מטופלים ומבקרים בבתי חולים, נוסעי תחבורה ציבורית ועוד.
זאת משלא מצאתי טעם מבורר להתערבות בקביעתו של בית המשפט המחוזי שלפיה עמלת הסליקה עולה לכאורה כדי "תשלום אחר הנילווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה", כלשון סעיף 17א(2) לחוק.
בהתקיים מספר פרשנויות לשוניות אפשריות, יש לבחור בזו המגשימה את תכלית החוק באופן המיטבי – בין היתר על רקע עקרונות היסוד של התחום המשפטי שממנו מגיעות הוראות החוק הדורשות פרשנות (אהרן ברק פרשנות במשפט: פרשנות החקיקה 89-85 (1993); דנ"א 5783/14 צמח נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, פסקה 52 (12.9.2017) (להלן: עניין צמח); ע"א 5206/15 אכתילאת נ' פקיד שומה נצרת, פסקה 9 לפסק דיני (26.12.2016)).
שאלת הנזק לאחר שהוגשה בקשת רשות העירעור, ניתן על ידי בית משפט זה פסק דין ב-ע"א 6930/19 הר פז נ' נגד קרמיקה שיווק (1982) בע"מ (6.2.2023) (להלן: עניין הר פז).
...
משכך, אין מקום להתערבות בהחלטת האישור, והתוצאה היא שבקשת רשות הערעור דינה להידחות.
שומה אפוא על הערכאה הדיונית להידרש לסוגית הנזק במסגרת הדיון בתובענה הייצוגית, בין היתר בראי ההלכה שנקבעה בנדון בעניין הר פז. בשולי הדברים ולמען שלמות התמונה, יצוין כי לאחר שאושר ניהול התובענה כייצוגית נגד המבקשות, נעתר בית המשפט המחוזי (השופט א' נחלון) לבקשת המשיבים והטיל צו עיקול זמני על כל המכונות שבבעלות המבקשות – באופן שמאפשר את המשך הפעלת המכונות, אך אוסר על ביצוע כל דיספוזיציה בהן (להלן: צו העיקול).
סוף דבר התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

פסק הבורר, אושר כבר ביום 29.10.18 בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ע"י כב' השופטת פלאוט שנעתרה לבקשה מוסכמת לאישורו אותה גישו במשותף הגרושה השנייה והיחיד (ע' 48 לבקשת הנאמן ר) היחיד, אישר שלא התגונן מטענות הגרושה (ראו גם ס' 20 לתגובתו לבקשת הנאמן).
ג. אין נסיבות המניעות את בית המשפט לסרב למתן הסעד ד. אגב כפי שהובהר זה מכבר ר מפי כבו' השופט עציוני בע"א 76 / 130 "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' יצחק בסה פ"ד לא (3) 157, עמוד 159(9.6.1977 ):" גם פסק-דין הצהרתי חייב שתהא לו מידה מסויימת של אפקטיביות מעשית. " למעשה במקרה זה , בית המשפט יצר תוצאה מעשית, כי לא הסתפק בהצהרה על הזכות ביחסים שבין שני הצדדים אלא הורה על סעד אופראטיבי בדמות צו אכיף ( לכאורה אין זה סעד הצהרתי גרידא ) ואולם - מקובל עלי כמפורט להלן, שלא ניתן לראות בפסק הדין הזה הצהרה והכרעה מכוונת שלילית המאיינת את תוקף העיקול הקודם ואת מעמד הגרושה הראשונה שלא הייתה צד לו .אין בו קביעה כזאת.
אולם, אם בעל הדין מעוניין רק שפסק הדין יתוקן בדרך מסוימת, דרך הפעולה הראויה והיעילה איננה הליך הבהרה כי אם הגשת ערעור על פסק הדין (ודאי אם מדובר בתיקון מהותי), או הגשת בקשה לתיקון פסק הדין בהתאם להוראת סעיף 81 לחוק (ככל שמדובר בתיקון טעות טכנית).
בהקשר הזה ,אפנה גם לטעמים הבאים הנעוצים במהות השתוף ובמהות העיקול : א. כאמור בבספר היסודי בדיני קנין יהושע ויסמן דיני קניין – בעלות ושתוף 125-127 (כרך ב, 1997) להלן:"ויסמן") קיומה של בעלות משותפת מותנית בכך שלשותפים יש זכות זהה בנכס , שהזכות האמורה היא בעלות, וכי הנכס נשוא זכותם של הבעלים זהה בהמשך דבריו מציין שלפי מימד הזמן נידרש קיום בו זמני של בעלות משותפת .
ב. פסק הדין הזה אומנם הורה על צו לרשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז לרשום על שם המבקשת את הזכויות שרשומות על שם המשיב אבל במסגרת ההחלטה הקצרה נכתב במפורש שהוא "בהיעדר היתנגדות מצד מי מהמשיבים" והובהר כי "הרישום יעשה בהתאם לנוהלי הרשות" .הרישום הזה טרם הושלם.
...
מצאתי, שדין הטענה להשתק שיפוטי להידחות.
נקבע שאין לאפשר לבעל דין לטעון בהליכים שונים טענות שונות וסותרות, בהתאם למה שסבר שיקדם את עניינו כאילו היה "להטוטן בקרקס" הרוכב על שני זוגות אופניים כמובהר בעניין בית ששון.
ו.סוף דבר אשר על כן על יסוד האמור לעיל , מצאתי שדין הבקשה לפירוק שיתוף להידחות הואיל וכך מתחיב מ"הדין המצוי".
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו