בקשת רשות ערעור על אישור הסדר נושים בחברת מגה קמעונאות

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פר"ק 31163-01-16 מגה קמעונות בע"מ ואח' נ' אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ ואח' פר"ק 31003-05-16 מגה קמעונות בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' לפני כבוד השופט אילן ש' שילה, סג"נ בעיניין: פקודת החברות ובעניין: מגה קמעונות בע"מ (להלן "החברה") המבקשים: ח.א.א אקסטרה אחזקות בע"מ ומרדכי בן משה רשת חנויות רמי לוי בע"מ המשיבים: 1. רו"ח גבריאל טרבלסי, עו"ד אהוד גינדס, עו"ד אמיר בר טוב, נאמנים 2. יינות ביתן בע"מ 3. ב.ס.ס.ח. - החברה הישראלית לביטוח אשראי בע"מ 4. כונס נכסים רישמי תל אביב החלטה

ביום 16.5.16 קיימתי דיון בבקשת הנאמנים להורות להם להביא את הצעתה של חברה בייסוד בשליטת יינות ביתן בע"מ בפני אסיפות הנושים של החברה, כדי שישקלו את אישורה במסגרת הסדר נושים לחברה.

אדון בקצרה בהשגות השונות: בקשת בן משה כאמור, על החלטתי מיום 16.5.16 הגיש בן משה בקשת רשות לערער וצרף לה בקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה, ושתי הבקשות נדחו.

על טענה זו, שאמנם הושמעה מפי בן משה, עמד בית המשפט העליון בהחלטתו (פיסקה 30) ודחה אותה בדברים אלו: "המבקשים טענו כי נצרכת היתערבות דוקא בשלב זה, משום שאם תובא לפני הנושים רק הצעה אחת בת-תוקף, הם יהיו אנוסים לקבלה בלית ברירה. אינני רואה בטיעון זה טעם מספק להתערבות בהחלטה בשלב זה, וזאת מכמה טעמים. ... הנושים, אשר מודעים לכך שהנאמנים הציגו לפני בית המשפט כמה הצעות, ואשר מודעים למאמציהם של יתר המציעים לזכות בהתמחרות ולרכוש את החברה (כולל הגשת בקשה זו), יכולים להחליט בהתאם לכך אם לאמץ את הסדר הנושים, אם לדחותו. קשה בעיני הטיעון לפיו דחיית ההצעה תוביל ל'חוסר ודאות מוחלט'; הנתונים ידועים לנושים, והללו יעשו כחכמתם. ככל שבסופו של ההליך יוגש הליך ערעורי וטענות המבקשים תתקבלנה, אזי תכונס אספת הנושים מחדש ותשוב להצביע על ההצעות השונות שיוחלט כי תוצגנה לפניה. אינני סבור כי כנוס האסיפה בפעם שניה יהיה בעייתי, רק בשל כך שכונסה כבר כעת. גם במצב דברים זה, יש לסמוך על הנושים כי יֵדעו לקבל החלטתם בשום שכל, ובלי שדבר קיומה של הצבעה ראשונה יעמוד להם לרועץ". אוסיף, מפי הנאמנים, כי בלאו הכי, אמות כמשכירה של נכסים זכאית לחובה בדין קדימה ועל פי הצעת ההסדר הוא ישולם לה במלואו, כך שאיני רואה מדוע טירחה להגיש טענתה, שאותה לא טענה באולם בית המשפט בעת הדיון.

...

אדון בקצרה בהשגות השונות: בקשת בן משה כאמור, על החלטתי מיום 16.5.16 הגיש בן משה בקשת רשות לערער וצירף לה בקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה, ושתי הבקשות נדחו.

דומה שיש ממש בטענת הנאמנים כי בכך נוצר מעשה בית דין כלפי בן משה, ואין לאפשר לו להשמיע טענותיו דהיום, שאינן אלא בבחינת חזרה והרחבה של טענותיו שנדונו בהחלטתי, ולאחר מכן בבית המשפט העליון.

גם לגופו של עניין לא מצאתי יסוד לבקשה שהרי, כפי שמראים הנאמנים, אין בהצעת בן משה להגדלת סכום התמורה בכ– 30 מיליון ₪, משום שיפור של ממש על פני הצעת יינות ביתן, המצדיק שינוי החלטתי (ר' ע"א 509/00 לוי נ' ברכה, פ"ד נה(5) (2001) ), ובוודאי שלא כן כאשר השיפור מוצע לאחר הדיון, שבו אפשרתי למר בן משה לשפר את הצעתו, והוא בחר שלא לעשות כן. ועדיין הצעת בן משה משאירה עניינים אחדים שבהם היא נחותה מהצעת יינות ביתן, כגון חישוב שווי המלאי והביטחונות.

אשר לחשש מהעמדת הצעה אחת בלבד לאסיפת הנושים, הרי שכפי שאומרת המבקשת עצמה, המכר טרם הסתיים, והדברים שהבאתי לעיל מתוך החלטת בית המשפט העליון יפים גם לטענת בסס"ח. לסיכום לא מצאתי ממש בטענות המבקשות לשנות מהחלטתי מיום 16.5.16.

הבקשות (93 ו – 97) וההשגות נדחות.

השופט נ' סולברג: בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) מיום 20.3.2016 בפר"ק 31163-01-16, בגדרה התקבלה בקשת המשיבים 1-3 (להלן: "הנאמנים") המשמשים כנאמני החברה מגה קמעונות בע"מ, המצויה בהקפאת הליכים (להלן: "מגה" או "החברה") על דבר רישום הערת אזהרה בנוגע לנכסי מקרקעין מסוימים הרשומים על שם מגה (בקשה מס' 37).

ביום 14.7.2015 אושר למגה הסדר נושים.

...

האם בקשה זו היא בקשה לסעד זמני? הנאמנים והכנ"ר משיבים על כך בשלילה, וסבורני כי בנקודה זו הצדק עמם.

סיכומו של דבר: בקשת הנאמנים לרישום הערת אזהרה איננה בקשה לסעד זמני, כי אם בקשה נגזרת במסגרת סמכות החקירה הכללית הנתונה להם.

המבקשת תשלם לקופת הקפאת ההליכים הוצאות בסך של 15,000 ₪.

בפועל, בידיעתה ובהסכמתה של המבקשת 1, החזיקה במושכר מגה קמעונות בע"מ (להלן: מגה), חברה בת של אלון הרבוע הכחול.

ביום 5.6.2016 אושר הסדר הנושים של מגה, ובכלל זה הועברה השליטה לביתן בעיר בע"מ. בחודש מאי 2016, עוד בטרם אושר הסדר הנושים של מגה, עתרה אלון הרבוע הכחול אף היא בבקשה לאישור הסדר נושים לפי סעיף 350(א) לחוק החברות.

שנית, נטען כי בית המשפט המחוזי צדק בקבעו כי לא ניתן לתקוף את הסדר הנושים בדיעבד לאחר שלא הוגשה היתנגדות "בזמן אמת" ואף לא הוגש ערעור על פסק הדין המאשר את הסדר הנושים, והוטעם כי טענות המבקשות לענין תוקפו של הסדר הנושים הן ניסיון לתקוף את הסדר הנושים "בדלת האחורית". המשיבים 1, הנאמנים לבצוע הסדר הנושים של מגה, עמדו על כך שקיבלת העירעור תוביל לקריסתם של הסדרי הנושים שאופן יישומם כבר החל והם בגדר "מעשה עשוי". אלון הרבוע הכחול וח.א.א טענו, לשיטתם מעבר לצורך, כי גם לגופן של טענות המבקשות אין מקום להעתר לבקשת רשות העירעור, ובמוקד ניצבה הטענה כי הלכה למעשה לא נפגעה כל זכות של המבקשות, לרבות זכות כלכלית, וזאת משום שבהסדר הפשרה הוסכם כי הנושים המשותפים יהיו זכאים ל- 100% מחובם המאושר.

...

תחילה דן בית המשפט בטענת המבקשות לפיה הן אינן בגדר "נושים משותפים" והגיע לכלל מסקנה כי יש לדחות את הטענה.

גם בענין זה הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את טענת המבקשות.

על רקע האמור, בחן בית המשפט המחוזי את טענות המבקשות כי הן לא באו בגדר "הנושים המשותפים" וכי בכל מקרה אין מקום להחיל את הוראות הסדר הפשרה עליהן, באספקלריה של בקשה לביטול פסק דין.

מסקנה זו של בית המשפט המחוזי מקובלת עליי במלואה.

לנוכח כל האמור לעיל, דעתי היא כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור וכך אציע לחבריי לעשות.

בבית המשפט העליון רע"א 4077/16 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. ח.א.א אקסטרה אחזקות בע"מ 2. מרדכי בן משה המבקשים להצטרף: 1. המועצה לייצור צמחים ולשיווקם 2. ארגון מגדלי הירקות 3. מגדלי תוצרת חקלאית נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אהוד גינדס, עו"ד אמיר ברטוב ורו"ח גבריאל טרבלסי, בתוקף תפקידם כנאמנים בהקפאת הליכים של מגה קמעונות בע"מ (בהקפאת הליכים) 2. ביתן בעיר קמעונות בע"מ 3. בנק הפועלים בע"מ 4. רשת חנויות רמי לוי די.סי. אי. בע"מ 5. בנק מזרחי טפחות בע"מ 6. אלון ריבוע כחול בע"מ 7. טיב טעם הולדינגס 1 בע"מ 8. ב.ס.ס.ח – החברה הישראלית לביטוח אשראי בע"מ 9. עובדי מגה 10. כונס הנכסים הרישמי בקשה לעיכוב ביצוע ובקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפר"ק 31163-01-16 מיום 16.5.2016 שניתנה על-ידי סגן הנשיא השופט א' ש' שילה בשם המבקשים: עו"ד רענן קליר בשם המבקשים להצטרף: עו"ד ליאור דגן; עו"ד עידן אדלר-רייס בשם המשיבה 1 (באמצעות הנאמנים): בעצמם בשם המשיבים 9: עו"ד גלילה הורנשטיין; עו"ד אלון הורנשטיין בשם המשיב 10: עו"ד מיכל בן עמי (לייבוביץ) החלטה

במסגרת ההחלטה אושרה בקשת הנאמנים לאשר להם לחתום על הסכם לרכישת חברת מגה קמעונות בע"מ (להלן: מגה או החברה), עם חברה בייסוד שהיא חברת בת של יינות ביתן בע"מ (להלן: יינות ביתן); ולהורות להם לכנס אסיפות של נושי החברה לצורך דיון והצבעה על הסדר נושים מוצע.

...

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת הנאמנים, ודחה את טענותיהם של המציעים האחרים; להלן אתמקד בעניינו של בן-משה, שהגיש את הבקשה שלפני.

משכך, מדובר בהחלטה שאינה סופית, ואשר הדיון בה עלול להתייתר בסופו של דבר.

משהקדמתי זאת, אומר כי גם לגוף הבקשה איני רואה מקום להעתר לה. "נאמן בהקפאת הליכים [...] ממונה על ידי בית המשפט כדי לשמש זרועו הארוכה לצורך ניהול חברה שנקלעה לחדלות פירעון, במטרה לנסות לגבש הסדר נושים שיביא להבראתה" (ע"א 4371/12 שגב נ' שפיר מבנים תעשיות (2002) בע"מ, פסקה 16 לפסק הדין של השופט פוגלמן (17.9.2014) (להלן: עניין שגב)).

אשר על כן, הבקשה נדחית, וממילא נמחקת גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פר"ק 31163-01-16 מגה קמעונות בע"מ ואח' נ' אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ ואח' לפני כבוד השופט אילן ש' שילה בעיניין: פקודת החברות ובעניין: אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ חברות 500106217 (להלן "החברה") המבקשים: 1. עו"ד אהוד גינדס (נאמן) 2. רו"ח גבריאל טרבלסי (נאמן) 3. אמיר ברטוב (נאמן) ב"כ עו"ד בן זקן ועו"ד מנדלבאום המשיבים: 1. בנק הפועלים בע"מ ב"כ עו"ד רונן מטרי ועו"ד בן נפתלי 2. בנק לאומי לישראל בע"מ 3. עובדי חברת מגה קמעונות בע"מ 4. בנק מזרחי טפחות בע"מ 5. מגדלי תוצרת חקלאית וארגוני המגדלים ב"כ עו"ד אורי דגן 6. כונס הנכסים הרישמי ב"כ עו"ד אורי ולרשטיין החלטה

לאחר היתמחרות וניהול משא ומתן עם המציעים סברו הנאמנים כי הצעת חברת יינות ביתן בע"מ (להלן: "יינות ביתן") היא הטובה ביותר והגישו, ביום 10.5.16, בקשה לאישור הסכם למכירת החברה ליינות ביתן, ולכינוס אספות נושים לשם אישור הסדר נושים המושתת על הסכם זה. על פי ההסכם התחייבה יינות ביתן לשלם תמורת החברה סכום שבין 275 ל-320 מיליון ₪ (כשהתמורה עשויה לגדול עד 365 מיליון ₪ בהתקיים תנאים מסוימים), וזאת נוסף על סכום של 130 מיליון ₪ עבור המלאי.

על החלטה זו הגישה קבוצת בן משה, אחת המציעות ומי שרכשה לאחר מכן את השליטה בחברת ריבוע כחול, בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט העליון.

יתר על כן, הנאמנים פירטו רשימה של ערעורים על תביעות חוב שהיו תלויים ועומדים, אך לא פירטו את הסכומים שבהם מדובר, וכפי שהתברר לאחר מכן, לא הזכירו כלל כי קיימות תביעות חוב שבהן טרם הכריעו, והרי בישיבת יום 25.9.17 שאלתי את הנאמנים אם סיימו את ההכרעה בתביעות החוב, ותשובתם הייתה כי סיימו את הבדיקה וההכרעה בכל תביעות החוב (פסקה 9 לעיל).

כאן אולי המקום לציין כי בהסדר הפשרה שבין הנאמנים לבין ריבוע כחול נקבע, בהתאם להסדר הנושים של ריבוע כחול: "(א) החוב [לנושים הפינאנסיים] יופחת מתביעות החוב שהגישו הבנקים וחברות ביטוח האשראי לנאמני מגה ו-(ב) מגה תופטר מהחוב [לנושים הפינאנסיים] וחובות אלו יהיו באחריות בלעדית של ריבוע כחול. לריבוע כחול לא תהיה זכות חזרה למגה ולקופת הנאמנים בקשר לתשלום החובות הנ"ל" (ס' 2 בהסדר הפשרה עם ריבוע כחול).

...

בבואי להפחית גם מהצעת כנ"ר הנחיתי עצמי בשלושה שיקולים עיקריים: השכר שהציע כנ"ר מיוסד על הפחתה של כ- 50 אחוזים משכר הטרחה המתקבל מהחישוב האריתמטי, אך לנוכח הפסיקה הקיימת סבורני כי יש להפחית יותר משיעור זה. כך, בפרשת קלאבמרקט הופחת השכר בכ-75 אחוזים מהחישוב האריתמטי, כך בפרשת תבל, וכך גם בפרשת נידר, שבה אמנם הופחת השכר בכ- 50 אחוזים, אלא שמדובר היה בשכר של כשליש מהסכום שהציע כנ"ר בענייננו.

ממילא, גם לפי החלטתי זו, זוכים הנאמנים בשכר הגדול מהשכר שנקבע בקלאבמרקט.

לנוכח מכלול הנסיבות והשיקולים כפי שפורטו לעיל, לאור הפסיקה בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים שהובאה לעיל, ובמיוחד עניין קלאבמרקט שהוא המקרה הדומה ביותר לענייננו, ולאור היכרותי את עבודתם הראויה לשבחים של הנאמנים, במיוחד בתקופה הראשונה והקשה של פעילותם, הגעתי לכלל מסקנה כי אם יתממשו תחזיות הנאמנים יעמוד שכרם הסופי על 25 מיליון ₪, בצירוף 1.14 מיליון ₪ בגין בדיקת תביעות החוב (לפי תקנה 9א).