בקשת רשות ערעור על אי קביעת נכות בגין אוסטאופורוזיס

הועדה טעתה בכך שלא קבעה נכות בגין אוסטיאופורוזיס, אלא קבעה שהנכות כלולה כבר בנכות שנקבעה בגין הליקוי בגב.

תקנה 1 לתקנות קובעת כי: "'החלטה' - כל אחת מאלה: החלטה של ועדה רפואית לעררים כאמור בסעיף 123 לחוק, החלטה של ועדה רפואית לעררים או של ועדה לעררים כאמור בסעיף 213 לחוק, או קביעת דרגת נכות כאמור בסעיף 10 לחוק". תקנה 2 לתקנות קובעת כי: "ערעור על החלטה יוגש לבית הדין האיזורי לעבודה תוך שישים ימים מהיום שבו נימסרה ההחלטה למערער...". סעיף 57 ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות) קובע חזקה כי מכתב הגיע לתעודתו בדרך הרגילה, אם לא הוכח הפוכו של דבר.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקשת לעשות כן. ניתן היום, י"ח אב תשע"ט, (19 אוגוסט 2019), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

בנוסף, לא שוכנעתי בקיומה של טעות משפטית בהחלטה שלא להעניק נכות נוספת בגין אוסטיאופורוזיס.

עוד יש לציין, כי הנכות ממילא ניתנת בגין הליקוי התפקודי, וגם מטעם זה לא שוכנעתי שנפלה טעות משפטית בהחלטה, באשר אין מקום לקבוע כפל נכות, מקום בו הביטוי של המחלה האמורה הוא בהגבלות בגב בגינן ניתנה נכות תואמת .

סיכומו של דבר – דין הערעור להידחות על הסף מחמת התיישנות, וגם לגופו של עניין לא נמצאה טעות משפטית בהחלטה.

השופטת רונית רוזנפלד לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל אביב (השופט תומר סילוורה; ב"ל 50583-02-16).

בנושא האוסטאופורוזיס בירכיים בצורה קלה ביותר ואינה גורמת לכל סימפטומים קליניים ולכן אין נכות.

כמו כן, מצביעה המבקשת על אי בהירות העולה מהחלטת הועדה, בנוגע להלימה בין ממצאיה המלמדים על רגישות מפושטת למישוש בכל מקום בשלד בו נבדקה, ובין דרגת הנכות שנקבעה לה בשיעור 5%.

יש לציין כי ד"ר יוסף המליץ לקבוע למבקשת דרגת נכות נפרדת בגין הליקוי בו לקתה בעמוד השידרה הצוארי ולכלול את דרגת הנכות בגין הגב והכתפיים בתוך דרגת הנכות הריאומטולוגית, אך על פניו, אין הוא מנמק את קביעתו.

...

לסיכום ציין המומחה כי המבקשת סובלת מ"כאבי גב וכתפיים – מדובר בחלק מתסמונת הפיברומיאלגיה ולכן אין נכות נפרדת".

לסיכום מדובר בנבדקת הסובלת מפיברומיאלגיה ללא עדות קלינית או הדמיתית למחלה דלקתית בע"ש. נכותה תואמת והוועדה דוחה הערר בנושא כאבי שלד מאחר וחלק מהנכות ניתנה בחוו"ד אורתופדית.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי מתבקשת תגובתו של המוסד לביטוח לאומי לשאלה מדוע לא יוחזר הדיון בעניינה של המבקשת לוועדה, על מנת שתשוב ותשקול את דרגת נכותה של המבקשת בגין מחלת הפיברומיאלגיה בה לקתה.

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי באר שבע (סגן הנשיא צבי פרנקל; ב"ל 51377-05-18) אשר דחה את ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (פגעי עבודה) (להלן – הועדה) שקבעה למבקש נכות יציבה משוקללת בשיעור 48%.

היועצת לועדה בתחום השקום, ד"ר איזאבלה שוורץ (להלן – היועצת), בדקה את המבקש ביום 13.5.15 וכתבה במימצאי בדיקתה כדלקמן: "מחזיק את היד בצורת אגרוף. מדווח על כאבים קבועים עם התקפים המוחמרים בתנאי חום או קור. לטענתו היד אינה תפקודית בכלל ובבדיקה עור חיוור לעומת כף יד שמאל במיוחד באיזורי הפלנטרי של היד. יחד עם זאת ללא שינויים אטרופיים אחרים ללא דילדול שרירי ללא הזעת יתר ללא נפיחות." בחוות דעתה מיום 3.6.15, לאחר קבלת צלום כפות ידיים עדכני (22.5.15), כתבה היועצת כך: "צלום כפות ידיים 22/5/15 יד ימין בכיפוף האצבעות לכן לא ניתן להשוות בין העצמות המטרקרפליות 2-5 ואצבעות בין שתי הידיים אך כם ניתן בודאות לראות את מצב שורש כף היד והעצם המטרקרפאלי ומטרקרפוס הראשון בהשוואה לצד שמאל אין עדות לאוסטאופורוזיס.

...

הועדה מוצאת לנכון ליישם משמעות הסעיף ולהשליח [להשליך - א.א.] לתחום אורת' וכך מגיעה למסקנה לפעול לפי סעיף 35(1)ג, בכך מקבלת ערעור התובע בחלקו.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובכלל החומר בתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] שקבעה ביום 9.9.19 את נכותה של המערערת (להלן – הועדה) בהתאם לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), התש"ם - 1979 (להלן - תקנות מס הכנסה).

למערערת נקבעה נכות בשיעור 10% בגין אוסטיאופרוזיס.

מועד תחולת הנכות בגין דלקת מעי בנושא זה לא עלתה כל טענה בפני הועדה והוא צוין רק בכתב העירעור.

על פסק דין זה יש להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן. ניתן היום, כ"ג אב תשפ"א, (01 אוגוסט 2021), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

הוועדה העריכה את הנכות על יסוד הממצאים בהתאם לבדיקות דם עדכניות שהוצגו לה. לא שוכנעתי כי נפלה טעות משפטית לעניין זה והערעור בנקודה זו נדחה.

לסיכום, הערעור נדחה גם בנקודה זו. סוף דבר הערעור נדחה.

נוכח מהות ההליך כערעור בהליך הנוגע לפטור ממס ומשנדחה הערעור במלואו תישא המערערת בהוצאות המשיבה בסך 2,500 ₪ לתשלום בתוך 30 ימים.

בבית המשפט העליון רע"א 8289/13 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: עלי גאנם נ ג ד המשיב: קצין התגמולים בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 31.10.2013 בע"ו 51827-04-13, שניתן על ידי השופטת ר' למלשטריך-לטר בשם המבקש: עו"ד סיגל יער בשם המשיב: עו"ד שרון מן אורין ][]החלטה

בחוות דעתו מיום 29.7.2012 כתב ד"ר לוין כי בשל הניתוחים שכשלו ומחלת האוסטיאופורוזיס שממנה הוא סובל, המבקש אינו מסוגל לעשות שימוש כלשהוא ברגליו ועל כן הפגיעה בעצמאותו זהה לזו שממנה סובל נכה קטוע רגליים שעושה שימוש בפרוטזות, ועל כן יש להכיר בו כנכה בעל נכות מיוחדת, בדומה לנכה קטוע רגליים.

המבקש מוסיף כי למעשה שאלת פרשנותן של תקנות הנכות המיוחדת במקרה דנן נדונה רק על-ידי בית המשפט המחוזי, ומבחינה זו – באופן מהותי – יש לומר שעניין זה טרם נשמע על-ידי שתי ערכאות ועל כן יש מקום להקל באמות המידה הנדרשות לקבלת רשות ערעור (בהפנייה לרע"א 6604/12 פלוני נ' קצין התגמולים, פסקה 12 (26.11.2012) (להלן: עניין פלוני)).

המשיב מוסיף וטוען כי המבקש אינו זכאי לכך שעניינו ייבחן על ידי שתי ערכאות, בשים לב לכך שהמחוקק קבע כי ערעור נוסף על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שניתן בעירעור על קביעה של הועדה הרפואית העליונה, יכול להיות מוגש ברשות בלבד.

התבוננות בתקנות הנכות המיוחדת מעלה כי הן מתייחסות באופן מפורש גם למצבים שבהם קיימת פגיעה בגפיים, שלא על דרך קטיעה: תקנה 5(א)(1) מתייחסת למצב של "שיתוק מלא בשתי הגפיים התחתונות" ובכך מבהירה כי מצב של שיתוק משמעותי, אך לא מלא, אינו נופל לגדרן.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הדברים אני סבורה כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות.

בסופו של דבר, הטרוניה הנותרת כנגד הטיפול בעניינו של המבקש נוגעת לכך שהוא הופנה לדרך של הצגת חוות דעת רפואית למרות שלכאורה לא היה בסיס לכך שאף חוות דעת המתעדת את מצבו תסייע לו, כל עוד מצבו אינו כולל "קטיעת גפה תחתונה" אחת לפחות, כפי שמורה תקנה 5(א)(4ב) לתקנות הנכות המיוחדת.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.