בקשת רשות ערעור על אחוזי נכות שנקבעו לנחטף

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי חיפה (השופט בועז גולדברג; ב"ל 31687-03-23) בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן - הועדה) מיום 27.2.23.

דברי המבקש ובא כוחו תוארו בפרוטוקול כך: "לקוח: עברתי ניתוח ב 20/03/19. רצו לנתח אותי באותו יום אבל הרופא היה עמוס אז חיכיתי. בארוע פירקנו את המפעל. מכרנו את המכונות להודו. את רוב העבודה עשיתי לבד. הרמתי משהו כבד והרגשתי זרמים ונפלתי. לא חזרתי לעבוד מאז. נותחתי בלניאדו אצל ד"ר גד ולן. אחרי הניתוח מצבי יותר טוב. לא 100%. הרגל שלי חטפה את כל הכאב. כנראה משהו בעצבים. הולך לנוירולוגית בקופ"ח ד"ר זלני אולגה.

" בדיקת הועדה תוארה בפרוטוקול כך: "הועדה עיינה בפס"ד ושמעה את טענות עוה"ד. לפי דברי עוה"ד לא היה מקום להפחתת מצב קודם. לציין עוד כי בפס"ד אין כל בקשה להתייחס לתולדות עברו ולניכוי מצב קודם. הבקשה היחידה היתה להתייחס [ס]לחוו"ד ד"ר אלון בורג אשר קובע אחוזי נכות ולא מזכיר, ולו במילה אחת, את תולדות עברו רבת השנים של כאבי הגב. לצורך מעבר מחודש על כל תולדות עברו, על חוו"ד, על הנימוקים לבצוע הניתוח ונושא הפעלת תקנה 15, הועדה עוצרת דיון ותתכנס ללא נוכחות (במורכבות 1) כדי לנמק הנידרש." הועדה שבה והתכנסה ביום 27.6.22 כדי לסכם דיונה.

בקשת רשות העירעור בבקשת רשות העירעור עותר המבקש להעברת עניינו לועדה בהרכב חדש, וזאת על בסיס הטענות הבאות: הועדה שגתה כאשר החליטה להפחית 50% נכות בגין מצב קודם מבלי שמצאה כל תעוד למיגבלה תפקודית לפני קרות התאונה.

...

הכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בפסק דינו של בית הדין האזורי, וכן בכלל חומר התיק, נחה דעתי כי דין בקשות רשות הערעור להידחות.

הוועדה הצביעה על רישומים רפואיים בשנים 2003, 2005, 2006 ו-2007 "עם רישומים על הגבלה בתנועות וקרינה לרגל שמאל". בהסתמך על רישומים אלו קבעה הוועדה כי "לא ניתן לטעון כי כאבי הגב עפ"י הרישומים היו מזעריים ולתקופה קצרה, אלא שנמשכו על פני מספר שנים". מדובר במסקנה רפואית - מקצועית על יסוד התיעוד הרפואי הקיים בתיק וטענות המבקש בנוגע אליהן חותרות תחת שיקול דעתה הרפואי - מקצועי של הוועדה.

סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית.

האם יש לפסול חוות דעתו של מומחה רפואי שמונה ע"י בית המשפט כיוון שחרג מסמכותו על פי כתב המינוי או שניתן להסתפק במחיקת החלקים מחוות דעתו בהם חרג מסמכותו? לכך אנו נדרשים בבקשת הרשות לערער על החלטת בית משפט השלום ברחובות (כב' הש' ר. הירש) מיום 20.6.19 במסגרתה מצא בית המשפט לדחות בקשת המבקשת לפסילת חוות הדעת.

ויוער – בכתב המינוי אומנם צוין כי על המומחה להתייחס לשאלה האם יש צורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי ואולם כיוון שבין לבין מונה מומחה בתחום זה והוגשה חוות דעתו, לא היה מקום, לכאורה, כי ד"ר מלצמן יוסיף וייתן התייחסותו לחוות דעת זו. מתוך שכך הגישה המבקשת לבית משפט קמא בקשה לפסילת חוות דעתו של ד"ר מלצמן תוך שהיא טוענת כי ד"ר מלצמן חרג מסמכותו ע"פ כתב המינוי, בין היתר בשל כך שחיווה את דעתו בתחום הפסיכיאטריה, פסל את אחוזי הנכות שנקבעו ע"י המומחה לפסיכיאטריה ואף קבע אחוזי נכות בתחום הפסיכיאטרי מטעמו, וכן הביע דעתו בכך שאישר את אחוזי הנכות שנקבעו ע"י המומחה האורתופדי.

מכאן בקשת רשות ערעור שבפניי.

...

האם יש לפסול חוות דעתו של מומחה רפואי שמונה ע"י בית המשפט כיוון שחרג מסמכותו על פי כתב המינוי או שניתן להסתפק במחיקת החלקים מחוות דעתו בהם חרג מסמכותו? לכך אנו נדרשים בבקשת הרשות לערער על החלטת בית משפט השלום ברחובות (כב' הש' ר. הירש) מיום 20.6.19 במסגרתה מצא בית המשפט לדחות בקשת המבקשת לפסילת חוות הדעת.

ב"כ המבקשת טענה כי יש לנקוט בנדון בדרך בה נקט בית המשפט העליון בעניין רע"א 1138/12 - אי.די.איי חברה לביטוח בעמ נ' פלוני ואח', (2012) במסגרתו מצא בית המשפט לפסול חוות דעתו של מומחה רפואי כיוון שחרג מסמכותו והתייחס אף לשאלת הרשלנות מבלי שנדרש לכך ע"י בית המשפט.

כך בעניין רע"א 7819/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני (2016) בו דן בית המשפט בחוות דעת מומחה אשר חרג מסמכותו במספר קביעות בחוות דעתו לרבות קביעת נכויות שונות שלא בגדרי סמכותו ע"פ כתב המינוי- " הלכה היא, כי גם כאשר מתגלים פגמים בחוות דעתו של מומחה, המסקנה לא צריכה להיות בהכרח פסילת חוות הדעת, אלא על בית המשפט לבחון אם מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין... אף אם נפלו פגמים בחוות דעת המומחה, פסילת המומחה וחוות דעתו היא הסנקציה החריפה ביותר שבית המשפט יכול לנקוט בה מבין שורה של צעדים אפשריים, ובית המשפט לא ימהר לעשות כן כשניתן להסתפק בהוראה מתונה יותר ..." (ה.ש.- צ.ו; עוד ובנוסף ראו לעניין זה - רע"א 435/17 פלוני נ' פלוני (2017); ת"א (חי') 21750-05-14 עזיזה עבאס נ' רשות מקרקעי ישראל (2014); ת"א (י-ם) 64779-12-17 עלי בלוך נ' חנוך שטלברג (2019); ת"א (ראשל"צ 4323-02-10 אשר חדד נ' הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ (2010) ועוד רבים אחרים) .

בנדון, בית משפט קמא, אחר שעיין בחוות דעתו של ד"ר מלצמן, ולאחר שבחן את טענות הצדדים, הגיע לכלל מסקנה כי אף שד"ר מלצמן חרג מגדר סמכותו בכך שחוות דעתו כללה קביעות שאינן בתחום המומחיות שלו ברפואת הכאב, וגלשה לקביעות בתחום המומחיות הפסיכיאטרית והאורתופדית הרי שאין מקום לפסול את חוות דעתו שכן עיקרה ורובה עוסקים בתחומי סמכותו.

ניתן יהיה לשוב ולשקול את סוגיית פסילת המומחה בהמשך בהתייחס לחקירתו בבית המשפט ככל שייחקר (וראו לעניין זה עניין רע"א 7819/16 הנ"ל) סוף דבר - הבקשה נדחית.

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 11.10.2020 (להלן: "הועדה"), אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 11.65%, מיום 1.9.2018.

במכתב נוסף מ-14.4.20 שצורף לתיקו, צוין שהתובע לפני שבועיים היה עד לארוע אלים ובעקבות זה חטף התקף חרדה.

לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. ניתן היום, ט' ניסן תשפ"א, (22 מרץ 2021), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

במקרה דנן שוכנעתי שהמסמכים הרפואיים עמדו לפני הוועדה והיועץ מטעמה, הם עיינו בהם ולא מצאתי שנפלה טעות בפעולת הוועדה.

סוף דבר המסקנה העולה מכל האמור היא שהוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר, ואין בטיעוניו של המערער כדי להצביע על טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

על כן, הערעור נדחה.

השופט אילן סופר לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת דפנה חסון – זכריה; ב"ל 6256-07-21) אשר דחה את ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 28.4.2021 (להלן – הועדה).

בנוסף הועדה בדקה את המבקש וכך תארה את מימצאי הבדיקה ואת מסקנותיה: "[...] פנימי – בבדיקה, מתאר רגישות מפושטת על פני שרירים ומפרקים עם תיסמונת כאב אשר מתפתחת כשעה עד שעתיים לאחר קימה בבוקר ונמשכת לאורך שעות היום. לא ניתן להפיק רגישות עודפת מעל נקודות טריגר אופייניות לעומת איזורי גוף אחרים. לדבריו מטופל בקנביס וסימבלטה כאשר בעבר טופל בתרופות כאב אחרות לרבות נוגדי דלקת. הועדה לדבריו עיינה בסיכום ביקור ד"ר עוויסאת ראומטולוג מיום 13.5.2019 המתאר מאז התאונה כאבי גב תחתון, צואר, ברכיים, מרפקים, יד ימין, גפיים תחתונות והפרעות שינה ותפקוד וסיכם את תלונותיו תחת איבחנה של פיברומיאלגיה. הועדה עיינה בסיכומי ביקור מרפאת כאב 25.3.2018, 28.8.2018, 21.9.2019, 1.1.10, לפיהם מטופל עקב תיסמונת כאב בעל אופי של זרם חשמלי, נימול ופראסטזיה. קיים תעוד הדמייתי לשינויים נווניים בעמ"ש צוארי ומותני וכן נקבעה איבחנה נפשית של PTSD למערער נקבעו נכויות ספציפיות בגין כאב בכתף ובגין הגבלת תנועה של עמ"ש מותני וכן נקבעו נכויות בגין כאב ראש, רדיקולופתיה ו-PTSD. תיסמונת הפיברומ' כוללת בתוכה משלב של תיסמונת כאב, הפרעות נפשיות מסוגים שונים, הפרעיות שינה ותסמונות גופניות נוספות [...] הועדה קובעת נכות בשיעור 5% לפי סעיף 69 2-א-ב בגין הפרעה בינונית עד ניכרת בנושא הסינוסיטיס וכן נכות בשיעור 0% לפי 69 3 א בגין אובדן חוש הריח. למערער נקבעו אחוזי נכות ספציפים בתחומים שונים אורטופדים, נוירולוגים ונפשיים מאחר שאין מקום לקבוע כפל נכויות לעניין תיסמונת הכאב, אחוזי הנכות שנקבעו בועדה בדרג 1 בשיעור 10%, אשר מתווספים לנכויות האחרות שנקבעו משקפים את מצבו מבחינת הפיברומיאלגיה, הועדה דוחה הערר בתחום הפנימי. הועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר ניסיפיאנו וד"ר פינקל בתחום הנורולוגי והפסיכיאטרי ומקבלת מסקנותיהם. [...]" על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית הדין האיזורי.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה, בפסק הדין מושא הבקשה ובתיק בית הדין האזורי נחה דעתי כי אין להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר היתכנסה בשתי ישיבות בתאריכים 2.8.21 ו- 25.10.21 (להלן: "הועדה") וקבעה, כי למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור 37%, החל מיום 1.8.20 (להלן: "ההחלטה").

ביום 22.12.20 היתכנסה הועדה הרפואית מדרג ראשון ואימצה את המלצת הרשות, כך שנקבעה למערער נכות יציבה בשיעור 37%, החל מיום 1.8.20.

החלטת הועדה הועדה מושא העירעור היתכנסה לראשונה ביום 2.8.21, הקשיבה לתלונות המערער ורשמה אותן כדלקמן (נספח ג1 לנימוקי העירעור): "עברתי ניתוח ב 20/03/19. רצו לנתח אותי באותו יום אבל הרופא היה עמוס אז חיכיתי. בארוע פירקנו את המפעל. מכרנו את המכונות להודו. את רוב העבודה עשיתי לבד. הרמתי משהו כבד והרגשתי זרמים ונפלתי. לא חזרתי לעבוד מאז. נותחתי בלניאדו אצל ד"ר גד ולן. אחרי הניתוח מצבי יותר טוב. לא 100%. הרגל שלי חטפה את כל הכאב. כנראה משהו בעצבים. הולך לנוירולוגית בקופ"ח ד"ר זלני אולגה." עוד הקשיבה הועדה לדברי ב"כ המערער ורשמה אותם כדלקמן: "בהיבט הנפשי – אין ערעור.

אם ביום 10/03/19 היה בא לועדה ומבקש אחוזי נכות, ידוע מה היה קורה.

מדובר בקביעה רפואית מובהקת, ברורה, סבירה ומנומקת, הנסמכת על שיקול דעתה המקצועי של הועדה וממצאי בדיקתה הקלינית, עת נפסק לא אחת כי בעת התאמת פריטי ליקוי למצב המבוטח "הועדה הרפואית מחויבת למימצאי בדיקתה הרפואית הקלינית שלה עצמה, וזאת אף אם אין הם עולים בקנה אחד עם הממצאים שנמצאו בחוות דעת רפואית שהוגשה מטעם המבוטח. זאת, כל עוד שהועדה מנמקת היטב את מסקנותיה" (ראו: בר"ע (ארצי) 12391-07-13 יעקב חזק – המוסד לביטוח לאומי, 5.3.14).

לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

...

" לסיכום, קבעה הוועדה: "מדובר בגבר בן 51 אשר על פי תיקו הרפואי סובל מכאבי גב תחתון לפחות משנת 2003 עם תאונות, כאבי גב שנמשכים תקופה ארוכה עם ביצוע CT המראה בלטי דיסק באותם גבהים שעבר ניתוח בשנת 2019 וזה עוד משנת 2006, כמו כן, קיימים רישומים על הגבלה בתנועות ועל כאבי גב קורנים לרגל שמאל אותם ממצאים שבגינם עבר ניתוח.

לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המצוי בתיק ונתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי כי יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכבה הקודם, בהתאם להסכמת המשיב בלבד ודין טענות המערער בתחום הנוירולוגי להידחות, כפי שיפרוט להלן.

סוף דבר על יסוד כל האמור, הערעור מתקבל בהתאם לאמור בכתב התשובה.