בקשת רשות לערער על פסק דין בערעור על פסק דין בשריפה במחסן

בבית המשפט העליון רע"א 6898/16 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון המבקשים: 1. עיזבון המנוח שלמה אהרוני ז"ל 2. שמואל אהרוני 3. עיזבון המנוח אלעזר דוד 4. מוני ליאון 5. דוד פלדמן 6. יגאל פלדמן 7. מנחם פלדמן 8. עליזה דולב בוידה 9. סם לרנר 10. אביזר סנטר תעשיות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עופר מרכזים בע"מ 2. מרתף בית היוצרים בע"מ 3. אברהם קהת 4. מרים גיטליץ 5. קלילה קפלן המבקשים להצטרף: 1. יואב בורסוק כיורש בעיזבון המנוח יצחק בורסוק ז"ל 2. יעקב קנטור 3. יעקב קנטור כיורש בעיזבון המנוחה חנה קנטור ז"ל 4. יפה פורשט 5. אריאלה פורשט 6. אברהם פורשט 7. אילנית פורשט 8. אליהו לוין כיורשם של עזרה לוין וחנה לוין ז"ל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 21.6.2016 בע"א 33851-04-15 שניתן על-ידי כבוד סגני הנשיא י' שנלר ו-ק' ורדי והשופט (כתוארו אז) ח' ברנר תאריך הישיבה: י"א בסיון התשע"ז (5.6.2017) בשם המבקשים 9-1: עו"ד חגי הופן בשם המבקשת 10: עו"ד צילי עקיבא-רפפורט בשם המשיבות 2-1: עו"ד יגאל דורון, עו"ד חגית מזרחי, עו"ד ג'ני רוזנברג בשם המשיב 3: עו"ד יצחק הוס בשם המשיבות 5-4: עו"ד תמר לרנר בשם המבקשים להצטרף 7-1: עו"ד עו"ד אליהו מינקוביץ, עו"ד רינה דוד בשם המבקש להצטרף 8: בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד ורוניקה ראובני עו"ד ברק מימון פסק-דין

יצוין, כי בדיון שהתקיים בפנינו בא-כוחם של המערערים הדגיש כי בעקרו של דבר עמדתם היא שיש להביא בחשבון את מאפייני היחידות כפי שאלה מופיעים במסמכי הבית המשותף (מיקום, הגדרת הפונקציות של השטחים השונים, למשל חנויות להבדיל ממחסנים), להבדיל ממאפיינים חצוניים נוספים (כדוגמת נוף).

יחד עם זאת, הוא טוען כי המסלול המתאים לקבלת תרופה על הנזק שניגרם לבעלי יחידות אלה הוא הגשת תביעה נזיקית שתופנה כלפי האחראים לשריפה ומבטחיהם, ומציין כי תביעות אלה אף הוגשו על ידי בעלי יחידות רבים, לרבות המערערים.

...

סוף דבר בית מרכזים נשרף עד היסוד כבר לפני שנים רבות.

אני סבורה שהגישה הפרשנית שהצעתי כאן מקיימת אמות מידה אלה.

מצטרף אני אפוא להכרעת חברתי כי דין הערעור להתקבל, כמוצע בסיכום חוות דעתה.

ירוק מ.ל.ה בע"מ ע"י עוה"ד אמיר בירמן ואח' פסק דין בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת נסרין עדוי-ח'ידר) מיום 17.1.17 בת.א. 15055-10-14 ובת.א. 44681-07-14, אשר דחתה את בקשת המבקשות למינוי כונס נכסים על מכונת נפה (להלן: "המכונה"), אשר הצדדים חלוקים על זכויות הבעלות בה. הן המבקשת והמשיבה מס' 7 ביחד והן המשיבות 5 ו- 6 ביחד (שיקראו להלן "המשיבות") הגישו בבית משפט השלום תביעה בקשר לזכויות במכונה.

כמו כן טענו כי למכונה בלאי רב וביום 15.3.13 היא אף נשרפה בהיותה בחזקתן, וכי קיים חשש כי במידה וימשיכו לעשות שימוש במכונה עד מתן פסק הדין, שוויה של המכונה יהיה נמוך ביותר, כך שכל ההליך יתרוקן מתוכן.

ככל שהסכום לא יופקד – ידאגו המשיבות מס' 5 ו- 6 , ביחד ולחוד, לאחסן את המכונה במחסן סגור ושמור, כאשר המבקשת מצד אחד והמשיבות מס' 5 ו- 6 ביחד , מצד שני, ישאו בהוצאות השמירה והביטוח של המכונה.

...

צודקות המשיבות בטענה כי אין דרכו של בית המשפט שלערעור להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים (רע"א 2589/16 ) , אך סבורני כי בנסיבות שבפני אכן מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בהחלטה.

מכל האמור, אני סבורה כי טעה בית משפט קמא כאשר החליט לדחות את הבקשה למינוי כונס נכסים מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים ומבלי לקבוע ערובה מתאימה להבטחת זכויות המבקשת, ככל שערכה של המכונה ירד עקב השימוש בה ו/או היא תאבד או תתקלקל (יצויין כי אפילו לא נטען על ידי המשיבות כי ערכו למכונה ביטוח).

בשלב ראשון סברתי כי יש מקום להחזיר את הדיון בבקשה לבית משפט קמא ואולם בשים לב לנסיבות החדשות – לרבות מערכת היחסים בין המבקשת והמשיבה מס' 7, ולרבות העובדה כי המכונה ממילא אינה עובדת, אני מקבלת את הערעור באופן חלקי ומורה כי המשיבות מס' 5 ו-6 , ביחד ולחוד, יפקידו בקופת בית המשפט , תוך 10 ימים מהיום, סכום של 75,000 ₪ במזומן ו/או בערבות בנקאית צמודת מדד , וזאת על מנת להבטיח זכויות המבקשת במכונה, ככל שתתקלקל או תאבד עקב שימוש שנעשה בה על ידי המשיבות.

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב בת"א 16357-04-15 מיום 15.05.2017 (כבוד השופטת האפט) לפיו התקבלה תביעת המשיבה לסילוק ידו של המערער ממבנה שברחוב יפת ביפו; נדחתה תביעתה לדמי שימוש ראויים, וניתן לה היתר לפיצול סעדים.

נטען כי העד מטעם המשיבה לא הכיר את הנכס, כי תיק הבניין שלו לא הוצג, ומסתבר כי שריפה כילתה חלק מהתיקים המצויים בארכיון.

אף שאנו מתבוננים על אותן הראיות שבקש המערער להגיש בעירעור (נספחי הסכם 94: טופס "דיווח על שינויים ביחידת דיור" מתוך מפקד שטח המבנים של עריית תל אביב מיום 26.01.1969, לפיו מחזיקה בו "דגן מרים" והוא משמש כ"חנות ירקות"; הסכם שבין מונירה לבין חמותה מיום 11.06.1979 בדבר רכישת הזכויות תמורת 50,000 ל"י; וכן פסק דין מיום 21.10.1992 בתביעת סילוק יד שהגישה מונירה נגד שוכר בנכס ת"א 4795/90) - ככאלו שהוגשו בהיתר, לא מצאנו כי נפלה טעות מעם בית משפט קמא בקבלו את תביעת פינוי, משהמערער אכן כשל להוכיח זכות כלשהיא בנכס, אם דיירות מוגנת ואם רשות בלתי הדירה.

בעניינינו, היה בית משפט קמא נכון להכיר במערער "ולו מכללא" כבעל "רשות להשתמש בחנות ובמחסן", משקיבל את עדותו לפיה פנה אל נציגי המשיבה בניסיונות, שלא צלחו, להסדיר את מעמדו, אך בה בעת נכון קבע "רשות זו בטלה אכן עם הגשת התובענה דנן". התוצאה העירעור נדחה.

...

בענייננו, היה בית משפט קמא נכון להכיר במערער "ולו מכללא" כבעל "רשות להשתמש בחנות ובמחסן", משקיבל את עדותו לפיה פנה אל נציגי המשיבה בניסיונות, שלא צלחו, להסדיר את מעמדו, אך בה בעת נכון קבע "רשות זו בטלה אכן עם הגשת התובענה דנן". התוצאה הערעור נדחה.

המערער ישלם למשיבה את הוצאות הערעור בסך של 20,000 ₪.

עם זאת אנו קובעים כי אם יפנה המערער את הנכס במועד לעיל, תבוטלנה ההוצאות שנפסקו נגדו והעירבון יושב לו. בשלב זה ועד להחלטה אחרת יישאר העירבון שהפקיד המערער בקופת בית המשפט.

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (עינב נהרי סנדלר) מיום 10.9.23 לפיו דחה את תביעתו של המערער כנגד המשיבה לפצוי בסך 31,527 ₪ בגין נזק רכוש שניגרם לו בשריפה ביום 13.8.20.

בית המשפט קבע בפסק דינו שהמערער איחסן ציוד במחסן בחצר ביניין מגורים ברחוב א"ד גורדון 6 בטירת הכרמל, מתחת לכבל חשמל עילי של הנתבעת, כאשר בחצר נטועים עצים שענפיהם הגיעו סמוך לכבל החשמל.

יש להעדיף את המהימנות האישית והאמינות המקצועית של מי שהמערער קורא לו "מומחה של רשות הכבאות". המערער טען בערעורו שלאחר שמיעת העדים ועיון בכל הראיות בתיק אין ולא יכול להיות ספק כי התובע עמד בנטל ההוכחה הנידרש והוכיח שסביר יותר שהמשיבה התרשלה בתחזוקת מערכותיה בסמוך למחסן שנשרף, מאשר שהדליקה נגרמה כתוצאה מכל סיבה אחרת.

כאמור בתקנה 63 (ב), היה בידי המערער לבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אך הוא לא עשה כן. לא רק שהערכאה הדיונית אינה מחויבת למנות מומחה מטעמה, אלא שערכאת העירעור לא תתערב בהחלטה כזו, אלא בנסיבות חריגות (ע"א 3079/08 מדינת ישראל נ' הקדש הייטנר (ניתן 4.7.2012); ע"א 974/91 עמיד נ' הועדה המקומית זמורה פ"ד נ (5)104 1997).

פסק הדין שאליו היפנה המערער אינו רלוואנטי, משום שלא נקבע בו שיש למנות מומחה מכריע מטעם בית המשפט, אלא להיפך, נקבע שבית המשפט רשאי ואף חייב להשתמש בשקול דעתו השפוטי על מנת להכריע בין חוות דעת סותרות של מומחים, אך אין הוא רשאי ליצור שיטת חישוב חדשה ושונה מהשיטות שהציעו מומחי הצדדים.

...

המערער הגיש בבית המשפט קמא חוות דעת חוקר דליקות של שירותי כבאות והצלה שמסקנתו היתה "לאור העובדות העדויות והממצאים סבור אני בסבירות גבוהה מאוד כי השריפה פרצה ככל הנראה בשל כבל חשמל הממוקם מעל מוקד האש, אשר השתחרר/נקרע ונפל על העצים בסמוך למחסן וגרם להדלקתם". לטענת המערער השריפה כילתה את כל הציוד שאוחסן במחסן.

אני דוחה את טענת המערער, כאילו הצעות מחיר שהגיש מוכיחות את שווי הציוד.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

המערער ישלם את הוצאות המשיבה בסך 11,700 ₪.

בבית המשפט העליון רע"א 2622/24 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: חביב שבאט נ ג ד המשיבים: 1. מרסל חזאן 2. אודית שומר 3. ראג'דה ח'ורי 4. רנא אבו חנא 5. רשיד אבו חנא 6. ראויה חדאד 7. האלה חזאן 8. האני חזאן 9. פאוזי חזאן בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוף-הגליל-נצרת (השופטים ע' טאהא, ת' נסים שי ו-ע' גולומב), ע"א 50625-09-23, מיום 30.1.2024. בשם המבקש: עו"ד לואי סלמאן ][]החלטה

בפסק דינו קבע בית המשפט כי שגה בית משפט השלום במסקנתו לפיה הוכח כי העסק שמנהל המבקש בנכס "דרוש לקיומו". בית המשפט המחוזי הטעים כי את מסקנתו בעיניין זה ביסס בית משפט השלום על תצהירי המבקש ואביו, בהם נטען כי העברת העסק מהאב למבקש נעשתה על מנת שזה האחרון יפרנס את משפחתו, משהעסק משמש לקיומם, ואמירתו של המבקש בעדותו לפיה: "אנחנו חיים אני אימא שלי ואבא ואישתי ו-3 ילדים ואוכלים מהעסק הזה שאתה אומר עליו". בית המשפט המחוזי ציין כי לשיטתו מדובר באמירות כוללניות שלא גובו בתשתית ראייתית ברמה הנדרשת על פי פסיקתו של בית משפט זה. בית המשפט המחוזי הוסיף כי מסקנתו לפיה לא הוכח כי העסק "דרוש לקיומו" של המבקש מתחדדת נוכח העובדה שהנכס הנידון לא משמש, מאז שנת 2000, כחנות, אלא כמחסן בלבד.

על רקע האמור לעיל קבע בית המשפט המחוזי כי על המבקש לפנות את הנכס ולהשיבו לידיי המשיבים כשהוא פנוי מכל חפץ, בתוך 90 ימים ממועד מתן פסק הדין.

זאת, שכן גם קביעה זו התבססה על נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן, במסגרתן המבקש לא הוכיח כי במהלך השנים שבהן לא נעשה שימוש בנכס, עקב שיפוצו לאחר השריפה שארעה בו, נפגעה יכולתו לנהל את עסקו בחנות או כי חלה ירידה דרמאטית בהכנסתו.

...

הבקשה למתן רשות ערעור המבקש טוען כי יש מקום להיעתר לבקשתו שכן הינה מעוררת מספר שאלות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך, ומשום שקבלת בקשתו דרושה לצורך מניעת עיוות דין.

אילו ראיות יש לבקש מהטוען לדיירות נדחית לצורך הוכחת מצבת נכסיו ככל שמדובר במושכר שמשמש כמחסן ולא כמקור הכנסה ישיר לעסק".

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סיכומו של דבר: הבקשה נדחית בזאת.