מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות לערער על פסילת הצעה במכרז של המוסד לביטוח לאומי

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון עע"מ 8545/21 - א' לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשת: כרם אל ח'ורי בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. המוסד לביטוח לאומי 2. בסט ייזום בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון) מיום 25.11.2021 בעת"ם 57096-07-21 בשם המבקשת: עו"ד שחר ולר; עו"ד לילא ח'ורי-מועמר בשם המשיב 1: עו"ד מיכל רומנו ברטהולץ בשם המשיבה 2: עו"ד יגאל דורון; עו"ד שחר אלחייני ][]החלטה
ביום 19.2.2020 החליטה ועדת המכרזים לפסול את הצעתה של דושי בשל אי עמידה בתנאי הסף של המיכרז.
בכלל זה נטען, כי ח'ורי לא עמדה בתנאי הסף של המיכרז בכל הנוגע להקף שטח הבנייה; כי נפלו פגמים באופן שבו נוהל המיכרז על ידי המל"ל; וכי הניקוד שניתן להצעת ח'ורי ברכיב האיכות אינו סביר.
ח'ורי הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בעירעור – היא הבקשה שלפניי.
הבקשה דנן בבקשתה, שבה ח'ורי וטוענת כי לא נפל כל פגם בהצעתה ואף לא בהליך המיכרז עצמו ובאופן שבו נוהל על ידי המל"ל, וקביעותיו של בית המשפט המחוזי בסוגיות אלו שגויות, ונעוצות למעשה באי הבנה של ההשתלשלות העובדתית.
בנסיבות אלה, נראה כי אם לא יעוכב המשך הליך המיכרז, הרי שאף אם ערעורה של ח'ורי יתקבל בסופו של דבר, לא מן הנמנע כי הסעד לו היא עותרת יהפוך תאורטי, וכי ייגרם לה נזק ניכר בשל כך (ראו והשוו: עע"ם 5525/11 נ.ע מעלות שער העיר בע"מ נ' משרד האוצר, פסקה 8 (30.8.2011); עע"ם 8732/18 פפושדו פרויקט 3 בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 8 (23.12.2018); עע"ם 8805/18 ‏רשות מקרקעי ישראל נ' גרציאני, פסקה 9 (30.12.2018); עע"ם 7385/20 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ, פסקה 9 (1.12.2020)).
...
בנוסף, שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת ח'ורי.
ההצעות החדשות הוגשו זה מכבר, וכעת מצוי הליך המכרז בשלב פתיחת המעטפות (שעוכב לעת עתה במסגרת החלטתי מיום 15.12.2021), שלאחריו תוכרז הזוכה, ובהמשך אף ייחתם עמה הסכם.
בנסיבות אלה, נראה כי אם לא יעוכב המשך הליך המכרז, הרי שאף אם ערעורה של ח'ורי יתקבל בסופו של דבר, לא מן הנמנע כי הסעד לו היא עותרת יהפוך תיאורטי, וכי ייגרם לה נזק ניכר בשל כך (ראו והשוו: עע"ם 5525/11 נ.ע מעלות שער העיר בע"מ נ' משרד האוצר, פסקה 8 (30.8.2011); עע"ם 8732/18 פפושדו פרויקט 3 בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 8 (23.12.2018); עע"ם 8805/18 ‏רשות מקרקעי ישראל נ' גרציאני, פסקה 9 (30.12.2018); עע"ם 7385/20 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ, פסקה 9 (1.12.2020)).
סוף דבר: אני מורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור דנן.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו הערעורים שבפנינו המכוונים כולם לביטולו ולהשבת ההחלטה על פסילת הצעתה של בן ארי על כנה – מצד משתתפות אחרות במיכרז, הן המערערות בעע"ם 7230/19, עע"ם 7582/19 ו-עע"ם 7694/19, ומצד הערייה, ועדת המכרזים וראש עריית ירושלים – הם המערערים בעע"ם 7634/19.
פתיחת הדלת להגשת "העתק צלומי" של ערבות, להבדיל מאשר הערבות המקורית, מבלי שניתן לכך היתר מפורש צפויה לסבך את עבודתה של ועדת המכרזים, שתדרש להיתמודד עם שאלות רבות: האם לסמוך על ההעתק הצילומי? האם לבקש את המקור? האם יש חשיבות לשאלה מתי הוצג המקור? אלו ראיות יש לידרוש מן המציע להציג על מנת לוודא שאין מדובר במעשה קנוניה? האם מדובר בפגם שמצדיק את פסילת ההצעה? שאלות מסוג זה צפויות להכביד על עבודתה של ועדת המכרזים, ובסופו של יום אף לעכב את ביצוען של עבודות חשובות.
אמות המידה לבחינת השלכות אי צירוף מיסמך אשר נידרש לצרפו להצעה לפי תנאי המיכרז, מיתמקדות בשתי שאלות מרכזיות: האחת, אם המסמך החסר היה ברשות המציע במועד הגשת ההצעה; והשנייה, אם יש בעצם הגשתו באיחור כדי לפגוע בשויון או בתכלית שלשמה נידרש המציע לצרף את ההצעה למכרז (ראו למשל עע"ם 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב, פסקה 24 (6.1.2010); עע"ם 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עריית תל-אביב-יפו, פ"ד נו(5) 941, 947 (2002)).
הכלל אשר השתרש בפסיקותיו של בית משפט זה הוא כי פגמים בערבות המצורפת להצעה למכרז עלולים להביא לפסילתה – ובילבד שיש בפגם כדי להעניק למציע יתרון, באופן שפוגע בעיקרון השויון או פוגע בתכלית הערבות (ראו למשל עע"ם 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 4 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) ח' מלצר (31.1.2010) (להלן: עניין אדמונית החורש)).
...
סוף דבר, לוּ תישמע דעתי, נדחה את הערעורים ונותיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו, באופן שהחלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת המשיבה תבוטל, ויהא עליה לשוב ולדון בהצעות שהוגשו בפניה – ובהצעת המשיבה בפרט – לצורך קביעת הזוכות במכרז.
להלן אביא את נימוקיי למסקנה זו. חברי עמדו שניהם על עקרון השוויון בדיני המכרזים, כאשר פגם בהצעה המעניק למציע יתרון לא הוגן על פני מציעים אחרים, די בו כדי לפסול את ההצעה, וזאת אף אם מדובר בהצעה טובה יותר מבחינתה של הרשות עורכת-המכרז.
נוכח כל האמור לעיל, דעתי היא שיש לראות בהגשה של העתק מצולם של כתב הערבות הבנקאית במקום כתב הערבות המקורי, כפגם המצדיק את פסילת ההצעה, אפילו אם התיימרה המשיבה לתקן את הדבר מיד לאחר מכן.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט ע' גרוסקופף: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט יונתן אברהם) בעת"מ 51103-07-20 מיום 29.9.2020, במסגרתו נדחתה עתירת המערערת, רולן בע"מ, לביטול החלטת ראש מועצה אזורית גולן לאשר את החלטת ועדת המכרזים של המועצה, שניתנה בישיבתה מיום 23.6.2020.
ביום 1.7.2020, טרם הגשת עתירתה, פנתה המערערת שוב למועצה בבקשה לפסול את זכייתה של אקרשטיין, משלושה טעמים: הצעתה של אקרשטיין היא למבנים השונים מהותית מסוג המבנים שנדרשו במיפרט הטכני המיוחד; פגם בערבות הבנקאית שהמציאה אקרשטיין; והיעדר ניסיון של אקרשטיין בבניית המבנים שנדרשו במיכרז.
כידוע, "מטרתו של המיכרז הצבורי להביא לאיזון בין שני עקרם: השויון והתחרות. אלה מיועדים לאפשר תחרות שויונית בין המציעים, תוך שמירה על האינטרסים הכלכליים של הרשות הציבורית. יחד עם זאת, הכלל הוא כי לעיקרון השויון ולאנטרס הצבורי שהוא משקף, עליונות על האנטרס הכלכלי במיכרז הנערך על ידי רשות ציבורית" (עע"מ 8610/03 אמנון מסילות מעלות את מרכז שוש סלע נ' המועצה המקומית מג'אר, פסקה 13 (9.8.2004)); ראו בנוסף: דפנה ברק-ארז משפט מנהלי – משפט מנהלי כלכלי 39-37 (2013) (להלן: ברק-ארז, משפט מנהלי כלכלי)).
ועדת המכרזים תיתכנס, על מנת לקבל החלטה חדשה בדבר גורל המיכרז, בהנתן פסילת הצעת אקרשטיין, וזאת בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מחלוף 30 יום ממועד מתן פסק דין זה. לאור התוצאה אליה הגעתי אציע כי נבטל את החיוב בהוצאות שהושת בפסק דינו של בית המשפט קמא על המערערת לזכות המועצה ואקרשטיין, וכי במקומו נטיל על המועצה ועל אקרשטיין חיוב יחד ולחוד, בו יישאו ביניהן בחלקים שוים, בהוצאות המערערת בכל הערכאות, בסכום כולל של 100 אלף ש"ח. השופט ד' מינץ: עיינתי בחוות דעתו המקיפה של חברי השופט ע' גרוסקופף ובטענות הצדדים לפנינו.
אף אני סבור כי ענייננו, על נסיבותיו, בא בגדר המקרים החריגים שבהם פגם בערבות לא יביא לפסילת ההצעה (ראו בהקשר זה את חוות דעתי בעע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (31.1.2010)).
...
אמנם, בסיפא ההודעה צוין כי "בכל מקרה נפסול מבנים שאינם עומדים במפרט הטכני". ברם, מקובלת עליי עמדת חברי ד' מינץ שלפיה יש לפרש דיבור זה כך שבכל מקרה תיפסלנה הצעות שמציגות מאפיינים הנופלים באיכותם מהגדרות המפרט, ומשום כך אינן "עומדות" בו. פירוש אחר, המחייב עמידה קפדנית בהגדרות המפרט, מרוקן מתוכן את רישא ההודעה – שכן לא ברור כיצד ניתן להציע מבנים איכותיים יותר ולהפגין יצירתיות בהיעדר מרחב תמרון ביחס למפרט הטכני.
לאור מסקנה זו, לא מצאתי גם לקבל את הטענה כי דין ההצעה להיפסל מן הטעם שאין לאקרשטיין את הניסיון הנדרש לפי הוראות המכרז.
מצאתי אפוא לצרף את קולי לדעתו של השופט ד' מינץ, כך שדין הערעור להידחות.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בפיסקה 16 של החלטת כב' השופט נ' סולברג נקבע כך: "16. זאת ועוד. המבקשים לא ביקשו לערער על החלטת בית משפט קמא מיום 3.12.2019, בגדרה עוכבו תביעות החוב שהוגשו בקשר עם עבודות הפיתוח וניתנה בה הוראה למפרקים לקבל הצעת מחיר להשלמת ביצוען. תחת זאת, העדיפו המבקשים 'לשבת על הגדר' ולהמתין לחוות הדעת מטעם המפרקים, אולי מתוך מחשבה שחוות דעת זו עשויה להיות לטובתם; אך לא כך היה. למעשה, החליטו המבקשים להגיש את הבקשה להתיר לנקוט בהליך נפרד רק לאחר שנתקבלה חוות דעתו של קליין מטעם המפרקים, אשר אמדה את עלות העבודות בסכום נמוך במידה משמעותית מכפי שצוין בחוות דעתו של קורן, ולאחר שהוברר להם כי עבודות אלו עתידות להתבצע כאשר יופקדו הכספים בקופת החברה, דבר שעשוי להשפיע אף על התובענה שהוגשה. בנסיבות אלו, נדמה כי ניסיונם של המבקשים לעתור כעת בבקשה לנקיטת הליך נפרד – לאחר ש"נפל דבר", כלשון בית משפט קמא, ולאחר שנתברר כי תוצאתו של הליך הפרוק אינה לרוחם – עולה כדי חוסר תום לב בניהול הליכים משפטיים ועל כן ראוי להדחות מטעם זה בלבד".
בסעיף 87 לכתב התביעה שהוגש לבית משפט זה מטעם העמותה והועד המקומי, נכתב כדלקמן: "87. בסופו של דבר, ולאחר ההסכם המשולש מיום 30.11.06, נקבע סכום הפיתוח לכל מיגרש על הסך של כ- 100 אלף ₪ (בערכי חודש מרץ 2004) במכפלת 145 מגרשים שטרם בוצעה לגביהם העבודה. זאת אומרת, שסכום הפיתוח הכולל הועמד לכאורה על הסך של כ- 14,500,000 ₪ (בערכי חודש מרץ 2004). אלא, שבשלב זה נותרו לשיווק רק 74 מגרשים של משתכנים משלמים ולפיכך נעשתה מניפולציה פסולה וחמורה שבמסגרתה הוסכם בין הצדדים להסכם המשולש, באישור הרשות, כי מלוא הסכום הדרוש לפיתוח יושת רק על 74 רוכשי המגרשים במיכרז הרשות ולפיכך, חויב כל רוכש לשלם סכום כפול (בערך) מן הסכום האמתי שהיה נידרש לשלם אילולי בוצעה המניפולציה האמורה". אותה טענה הופיעה גם בבקשת רשות העירעור שהגישו העמותה והועד לבית משפט העליון, על פיה, תקציב העבודות הועמד על סך של 14.5 מיליון ₪ כולל מע"מ. מדובר בתקציב שקבעה המועצה האזורית מטה יהודה בהסתמך על דוח חברת אב-אל ניהול וייעוץ הנדסי בע"מ, חברת ייעוץ ופקוח מטעם המועצה, אשר צורף כנספח 7 לתצהירו של מר לולו.
לדידי, טענות אלה יוצרות השתק שפוטי המונע מבעלי המגרשים לטעון טענות סותרות בהליך זה בדבר תקציב עבודות הפיתוח (רע"א 8297/12 הפניקס הישראלי לביטוח נ' המוסד לביטוח לאומי (16.7.13) פסקה 13).
...
יחד עם זאת ועל אף כל האמור לעיל, החלטתי שלא להתעלם מהטענות לגופו של עניין מטעם העמותה והוועד.
בסעיף 87 לכתב התביעה שהוגש לבית משפט זה מטעם העמותה והוועד המקומי, נכתב כדלקמן: "87. בסופו של דבר, ולאחר ההסכם המשולש מיום 30.11.06, נקבע סכום הפיתוח לכל מגרש על הסך של כ- 100 אלף ₪ (בערכי חודש מרץ 2004) במכפלת 145 מגרשים שטרם בוצעה לגביהם העבודה. זאת אומרת, שסכום הפיתוח הכולל הועמד לכאורה על הסך של כ- 14,500,000 ₪ (בערכי חודש מרץ 2004). אלא, שבשלב זה נותרו לשיווק רק 74 מגרשים של משתכנים משלמים ולפיכך נעשתה מניפולציה פסולה וחמורה שבמסגרתה הוסכם בין הצדדים להסכם המשולש, באישור הרשות, כי מלוא הסכום הדרוש לפיתוח יושת רק על 74 רוכשי המגרשים במכרז הרשות ולפיכך, חויב כל רוכש לשלם סכום כפול (בערך) מן הסכום האמיתי שהיה נדרש לשלם אילולי בוצעה המניפולציה האמורה". אותה טענה הופיעה גם בבקשת רשות הערעור שהגישו העמותה והוועד לבית משפט העליון, על פיה, תקציב העבודות הועמד על סך של 14.5 מיליון ₪ כולל מע"מ. מדובר בתקציב שקבעה המועצה האזורית מטה יהודה בהסתמך על דוח חברת אב-אל ניהול וייעוץ הנדסי בע"מ, חברת ייעוץ ופיקוח מטעם המועצה, אשר צורף כנספח 7 לתצהירו של מר לולו.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת המפרקים לאישור הסדר הנושים מתקבלת וניתן להסדר הנושים תוקף של פסק דין, בכפוף להגדלת הסכום שיוקפא בקופת הפירוק לטובת השלמת העבודות לסך של 7.5 מיליון ₪ בתוספת מע"מ וכן בכפוף לכך שהשלמת העבודות תבוצע על ידי קבלן שייבחר על ידי המפרקים באמצעות פרסום מכרז, כאמור לעיל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

מש-קר טענה כי הצעתה של המערערת אינה עומדת בתנאי הסף של המיכרז – זאת, מאחר שהמערערת הפקידה כבטחון להצעתה 10,000 ש"ח במזומן, במקום לצרף להצעתה ערבות בנקאית בסכום זה כנדרש בתנאי המיכרז.
בית המשפט הבהיר כי כלל ההתאמה המלאה חל גם על "ערבות מיטיבה". בית המשפט הוסיף וציין כי כלל ההתאמה המלאה כפוף לכמה חריגים ששמורים למקרים מיוחדים ונדירים (ראו: עע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (31.1.2010)).
אכן, בשים לב לעיקולים שהוטלו על מש-קר, קבע בית משפט קמא כי לא ניתן להכריז עליה כזוכה במיכרז; אולם, לא היה בכך כדי למנוע מבית המשפט להעניק למש-קר את הסעד החלופי אשר התבקש על ידה: הכרזה על פסלות הצעתה של המערערת, וכפועל יוצא מכך – הכרזה על ביטול המיכרז.
לדידי, מיכרז צבורי לא יהא בגדר "מיכרז" – כפי שנהוג להגדירו ולהבינו בדין הישראלי – אם כל תנאי מתנאיו לא ייאכף בדווקנות כמות שהוא באופן שיחייב כל מציע ומציע במידה שווה (ראו: עע"מ 5409/18 רשות מקרקעי ישראל נ' סלימאן, פסקות 20-18, 28 לפסק דיני והאסמכתאות שם (3.1.2019)).
...
המערערת תוקפת את החלתו של "כלל ההתאמה המלאה" על עניינה ומזמינה אותנו לעיין מחדש בהלכות הפסוקות שקבעו כלל זה. הזמנה זו אין בידינו לקבל: לא נבטל ולא נשנה הלכות מכרזים מושרשות וחשובות במחי יד. המערערת מבססת את טענתה על כך שבעניינה אין מדובר בפגם בערבות, שכן ערבות כלל לא הופקדה על ידה; וכן על קביעתו של בית משפט קמא כי בפועל הפקדת המזומן לא פגעה בשוויון בין המציעות.
סוף דבר מן המקובץ עד כה עולה מסקנה ברורה ומתבקשת: בפסקו כפי שפסק, בית משפט קמא הפעיל כהלכה את שיקול דעתו ויישם כדבעי את דיני המכרזים על המקרה דנן.
הערעור נדחה אפוא בזאת, ועמו נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו