מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות לערער על חלוקת ירושה בין אחיות

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 829/19 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: עופר קובלנץ נ ג ד המשיבים: 1. הכונס הרישמי 2. ארז חבר, עו"ד, נאמן לנכסי החייב 3. זהבה קובלנץ 4. מורן קובלנץ 5. שאול קובלנץ 6. אלין קובלנץ בקשת רשות ערעור על החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.12.2018, מיום 13.1.2019, מיום 17.1.2019, מיום 22.1.2019 ומיום 29.1.2019 בפש"ר 1742/08 שניתנו על ידי כבוד השופטת נועה גרוסמן ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקש: בעצמו בשם המשיב 1: עו"ד מיכל דלומי בשם המשיב 2: בעצמו בשם המשיבים 6-3: עו"ד רן רייכמן ][]החלטה
בקשת רשות העירעור שהגיש החייב, עניינה בהחלטת בית משפט קמא מיום 20.12.2018 (ובהחלטות שניתנו בעקבותיה), לאשר הסכם פשרה (להלן: "הסכם הפשרה") אשר נחתם בין הנאמן לבין יורשי אחיו של החייב (המנוח נתנאל קובלנץ, להלן: "נתנאל"), הם המשיבים 6-3 (להלן: "יורשי נתנאל").
הנאמן מציין כי ההסכמות בדבר אופן חלוקת נכסי העזבון הושגו לאחר משא ומתן ממושך, במעורבותו של הכונס הרישמי, וכי "הסכם הפשרה משקף נכונה את מערכת הסיכונים והסכויים הגלומים בתובענה ומטיב בצורה המקסימלית ביותר עם החייב עצמו ועם נושיו, אשר עתידים להפרע מלוא חובם". עוד טען, כי "החייב הודיע שאינו מוכן לכל פשרה ביחס לחלוקת נכסי העזבון, ומשכך אישור ההסכמות על ידי בית המשפט קמא, הנו חלף היתנגדות החייב, ותוך שניתנה היתייחסות לגופו של עניין בגין נימוקי היתנגדותו". עוד נטען, כי בקשת רשות העירעור (אשר הוגשה ביום 31.1.2019), לא הוגשה במועד, שכן ההחלטה המרכזית אליה היא מתייחסת ניתנה ביום 20.12.2018 (כאשר שאר ההחלטות המוזכרות בבקשת רשות העירעור ניתנו בהמשך להחלטה מרכזית זו ולצורך יישומה).
...
דיון והכרעה: דין בקשת רשות הערעור להידחות.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בע"ם 1403/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלונית 5. פלונית 6. פלונית 7. פלונית 8. פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.1.2020 בעמ"ש 55156-10-19 שניתנה על-ידי כבוד השופטים ח' שרעבי, א' אילון ו-ר' איזנברג בשם המבקשים: עו"ד חנא בולוס ][]החלטה
מנגד, המשיבים טענו, ביחס לחלקה ב', כי המנוח העניק למבקשים אך רשות לבנות בה, להבדיל מזכויות בעלות, וכי עובדה זו תובא בחשבון בעת שייערך איזון של חלוקת הירושה בין האחים.
...
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.
על כן, הבקשה נדחית לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 4440/19 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: בר דוד זכויות ממציאים (1989) בע"מ נ ג ד המשיבה: ענבר לושי-סטון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 29.5.2019 בת"א 41498-04-19 שניתנה על ידי כבוד השופט מ' אלטוביה בשם המבקשת: עו"ד רונן נאוי ][]החלטה
לטענת ענבר, מירשם בעלי המניות בחברה לא משקף את מצב הדברים כהוייתו, ועל כן ביקשה בתביעתה, כי המירשם יתוקן, כך שישקף את אחזקותיה האמיתיות – 7 מניות מכוח ההסכם, ו-2.8 מניות נוספות מכוח ירושתו של המנוח.
לצד כתב התביעה, הגישה ענבר בקשה לסעד זמני, במסגרתה ביקשה צו שיורה לחברה שלא לחלק דיבידנד, רווחים או הכנסות לבעלי המניות הרשומים של החברה, עד אשר תוכרע תביעתה.
יחסיה העיסקיים של ענבר עם המנוח, והשגגה שלטענתה נפלה במירשם בעלי המניות של החברה, קדמו לסכסוך המשפחתי שהתגלע בינה לבין אחיה.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי להיזקק לתשובה מאת המשיבה.
כפי שיפורט להלן, לא שוכנעתי כי זהו מצב הדברים בענייננו.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

פסק הבוררות השני: קבע כי, חלוקת הירושה תתבצע בין כלל האחים ואחיות בשיעורים שנקבעו; כי מחלקו של המבקש יש להפחית את הסכומים הנקובים, תמורת דמי שכירות בדירה; כי הצדדים יוכלו לפעול להוצאת צו ירושה; וכי טענות המבקש בעירעור על פסק בוררות ראשון, וכן יתר טענות הצדדים, נדחות.
לאור האמור לעיל, לטענת המבקש – הבוררים הטיחו בו עלבונות; ננזף על ידם בצורה בוטה; הבוררים נתנו החלטה בנגוד לדין – אישור לפנות לרשם לעינייני ירושה על מנת להוציא צו ירושה בו החלוקה שונה מפסק הבוררות; מתן החלטה מחוץ למסגרת הבוררות; העידר הכרעה בנושאים אקוטיים במסגרת הבוררות כגון: הכרעה בשווי נכסי העזבון, הכרעה בעיניין זכות ראשונים לקניית הדירה מושא המחלוקת; היתעלמות מהסכם חתום בין הצדדים (המכונה על ידו מתוה חלוקה בין היורשים; צורף כנספח א' לבקשת הביטול).
הבקשה ביום 22 בפברואר 2023, הגיש המבקש את בקשת רשות העירעור על החלטת בית משפט קמא, במסגרתה עתר לביטול החלטת בית משפט קמא; להעביר את הדיון בבקשות האישור והביטול לבית המשפט לעינייני מישפחה, שלו קנויה הסמכות לידון; עיכוב ביצוע פסקי הבוררות ועיכוב כל הליכי ההוצל"פ. כמו כן, במסגרת הבקשה, נטען כי: "למבקש לא ניתן יומו בבית המשפט בערכאה ערעורית ראשונה המוקנית לו בזכות (...) שעה שמבעוד מועד פנה בעיניין חוסר סמכות עניינית"; כי הסמכות לידון מסורה לבית המשפט לעינייני מישפחה מכיוון שעסקינן במחלוקת בין בני מישפחה ובירושה; העידר תצהיר תומך מצד המשיבים בבקשת האישור; כי בקשת הביטול הוגשה בתוך המועדים הקבועים בחוק בהתאם לעילות הביטול שבבקשתו; עוד טען המבקש טענות כנגד פסק הבוררות לגופו, כדלעיל.
...
פסק הבוררות השני: קבע כי, חלוקת הירושה תתבצע בין כלל האחים ואחיות בשיעורים שנקבעו; כי מחלקו של המבקש יש להפחית את הסכומים הנקובים, תמורת דמי שכירות בדירה; כי הצדדים יוכלו לפעול להוצאת צו ירושה; וכי טענות המבקש בערעור על פסק בוררות ראשון, וכן יתר טענות הצדדים, נדחות.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התוצאה היא כי שני פסקי הבוררות – פסק הבוררות הראשון ופסק הבוררות השני – אושרו לנכון ועל פי כל דין על ידי בית המשפט קמא.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים ותסגור את התיק.

בהליך שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בבקשתם, התובעים מבקשים לספק הסבר לסרוב מצד ילדי המנוחה, וטוענים כי ברור מאליו שהאחרונים ימנעו מלפעול נגד אחיהם הנתבעים, "מאחר והם עושים הכל כדי לנשל את המבקשים מהירושה" עוד לטענת התובעים, ילדי המנוחה "קיבלו טובת הנאה או הבטחה כלשהן, אחרת אין כל הסבר המניח את הדעת לסירובם להצטרף לתביעות כאשר מדובר בכספים שמגיעים להם כדין". את סירובם של ילדי המנוח ראובן ז"ל, לתת הסכמתם להגשת התביעות או לקחן בהן חלק, מפרשים התובעים כך שלטענתם ילדי המנוח "משאירים למבקשים לפעול בנושא". התובעים מוסיפים שלא יגרם ליורשים כל נזק מניהול ההליך נגד הנתבעים מפני שכל הכספים שיתקבלו מהתביעות "יחולקו בחלקים שוים בין המשיבים". עוד לטענת התובעים יגרם להם נזק של ממש ככל ולא יותר להם לנהל את התובענות, והם עומדים על הכספים השייכים להם שניטלו מעיזבון המנוחה כביכול, והן על קבלת דמי שימוש.
בשלב זה בשלה העת לדחות טענה נוספת מפי התובעים, אשר לטענתם סכומים שיתקבלו לאחר קבלת התביעות, ממילא "יחולקו בחלקים שוים בין המשיבים". נשוב ונדגיש, שכל סכום שיזכה את המנוחה ויהפוך לחלק מהעיזבון, יחולק בין היורשים בהתאם לצוו הירושה, ולפי חלקו של כל יורש בעיזבון, ולא בחלקים "שוים". כאמור, חלקם של התובעים רחוק מלהיות "שווה" לחלקם של ילדי המנוחה.
] עוד עולה מהחומר שבפניי, שרחל הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו, והן בקשה לעיכוב ביצוע (רמ"ש 00000-07-19).
...
בית המשפט מצא עוד שאין לתת בידיהם של התובעים את הכוח המשפטי או המוסרי לנהל את התביעות, בשם המנוחה כביכול ונגד ילדיה של המנוחה.
בעקבות החלטתי מיום 8.2.23, הוגשה ביום 13.2.23 בקשה לצירוף תיק הקובלנה, על בסיס הטענה לפיה בית משפט השלום הדן בקובלנה התיר לרחל לעשות כן. בהחלטה מיום 27.2.23 דחיתי את הבקשה, בין היתר בנימוק שבית משפט השלום לא התיר את צירוף "התיק". למחרת, ביום 28.2.23 התובעים שוב "הודיעו" שפנו בבקשה מתאימה לבית משפט השלום.
בערבו של יום ועל רקע כל המנוי לעיל בפסק דיני זה, מצטרפת אני לעמדה זו. סוף דבר על בסיס כל הנקוב לעיל, אני קובעת כדלקמן: התביעה בתיק 8888-12-22 נמחקת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו