בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט קמא בדבר נשיאה בעלויות צילום מסמכים

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3766-07 חטאב נ' "עמידר"-החברה לשיכון עולים בעמ בפני כב' השופטת אסתר קובו - סגנית נשיאה, אב"ד כב' השופטת מיכל רובינשטיין, סגנית נשיאה כב' השופטת עפרה צ'רניאק המערער אחמד חטאב ע"י ב"כ עו"ד יעקוב כהן ו/או מירה כהן המשיבה "עמידר"-החברה לשיכון עולים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד לאון ינקו ו/או עמיחי מגער ו/או אירנה ברייש ו/או קרן ראובן כהן ו/או ניר יצחק ואח' פסק דין

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש השלום בתל-אביב יפו מיום 10.10.07 (כב' השופטת ערקובי רחל) לפיו התקבלה תביעת המשיבה לפינוי וסלוק יד של המערער ממבנה שבבעלותה ולדמי שימוש ראויים.

תצלומי אויר אשר הופקו להוכחה, לא ניתן היה להביאם מחוסר אמצעים לשלמם.

בהחלטה מיום 11.09.07 קבע בית המשפט כי חלף המועד להגשת תצהירי עדות ראשית.

אשר על כן ניתן בזה פסק דין בהתאם לעתירות נשוא כתב התביעה וזאת על יסוד העדים והמסמכים שהוגשו על ידי התובעת.

מאז אותו מועד הוגשו מספר רב של בקשות דחייה להן נעתרנו מתוך כך שסברנו כי יפה יעשו הצדדים אם יגיעו להסדר ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט.

ישנה כבר הערכה שמאית של עמידר על שווי וערך הנכס (עפ"י פרמטרים של "מחזיק", "דייר מוגן" ובעלות מלאה).

מן הפאן הפרוצידוראלי נציין כי אין מקום להתערב בדרך בה נקט ביהמ"ש קמא והתנהלותו היתה כדין.

בפסק הדין קבע ביהמ"ש מפורשות כי לרשות המערער עמד הזמן הראוי להגשת התצהירים לרבות אורכה שניתנה לו ו"משבחר הנתבע (המערער) שלא לחקור את מי מהעדים, הרי שיש לקבל את העדויות שהובאו על ידי התובעת באופן מלא ומשכך, לקבל את התביעה במלואה".

בודאי כך הדין לעניין טענת המערער בדבר היותו בר רשות בלתי הדירה.

...

עוד הוסיף כי הוא ובני משפחתו מחזיקים במתחם משפחתי סגור "חזקה נוגדת" מלפני קום המדינה ועד היום ברציפות ולכן דין התביעה להדחות על הסף.

בפס"ד שניתן ביום 18.7.21 בבקשת רשות ערעור (רע"א 14324-06-21) שהגישו הנתבעים לביהמ"ש המחוזי על החלטת בימ"ש קמא מיום 13.5.21 לפיה נדחתה בקשתם מיום 6.5.21 לצרוף מסמכים – תצהיר מטעם אורלי לתמיכה בהגנתה, חוו"ד מומחה לכתב יד, רשימת מסמכים, בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ותמליל שיחה; היתקבל העירעור (ע"י כב' השופטת אירית קלמן ברום) והותר לנתבעים "לצרף את המסמכים המבוקשים, הקבילים בלבד, בשים לב לכך כי לא ניתן יהיה להעיד אדם שהלך לעולמו (ר' החלטתי מיום 12.6.2021 המפנה גם לפרוטוקול הדיון קמא מיום 18.5.2021). המסמכים יוגשו לבית המשפט קמא עד ליום 22.8.2021". ביום 14.9.21 הנתבעים הגישו לבימ"ש קמא הודעה לפיה בהתאם להחלטת ביהמ"ש המחוזי מיום 18.7.21 הם מגישים - תצהיר עדות ראשית מטעם אורלי, חוות דעת מומחית לכתב יד ותימלול שיחה מיום 12.1.2020.

ביום 27.10.21 הנתבעים הגישו לבימ"ש קמא תמליל שיחה בהישתתפות אורלי, המנוח ומנהלים בסלקום לאחר השחרת דברי המנוח והתמליל היתקבל (החלטה מיום 27.10.21).

בימ"ש קמא מצא סתירה נוספת בגירסת הנתבעת במישור של טענתה לגבי העידר עניין באשר לעלויות המכשירים שלטענתה רכש המנוח עבור בנה, לצד הטענה שהרכישה הזו נועדה לצורך פרעון חוב.

משלא הציגה סלקום את הצלום של האולם בו בוצעה העסקה ביום 19.9.19, חזקה שראיה זו הייתה פועלת נגדה.

...

בפס"ד שניתן ביום 18.7.21 בבקשת רשות ערעור (רע"א 14324-06-21) שהגישו הנתבעים לביהמ"ש המחוזי על החלטת בימ"ש קמא מיום 13.5.21 לפיה נדחתה בקשתם מיום 6.5.21 לצירוף מסמכים – תצהיר מטעם אורלי לתמיכה בהגנתה, חוו"ד מומחה לכתב יד, רשימת מסמכים, בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ותמליל שיחה; התקבל הערעור (ע"י כב' השופטת אירית קלמן ברום) והותר לנתבעים "לצרף את המסמכים המבוקשים, הקבילים בלבד, בשים לב לכך כי לא ניתן יהיה להעיד אדם שהלך לעולמו (ר' החלטתי מיום 12.6.2021 המפנה גם לפרוטוקול הדיון קמא מיום 18.5.2021). המסמכים יוגשו לבית המשפט קמא עד ליום 22.8.2021". ביום 14.9.21 הנתבעים הגישו לבימ"ש קמא הודעה לפיה בהתאם להחלטת ביהמ"ש המחוזי מיום 18.7.21 הם מגישים - תצהיר עדות ראשית מטעם אורלי, חוות דעת מומחית לכתב יד ותמלול שיחה מיום 12.1.2020.

בסיכומו של דבר, נקבע כך: "אני מוצאת לדחות את טענת ההגנה לפיה לא הייתה כל התקשרות בין הנתבעים לתובעת משלא קיבלתי את גרסת הנתבעת על רקע מכלול הראיות הקיימות והחסר הראייתי באשר לנתבע הרובץ לפתחה של ההגנה. אין בידי לקבל גם את טענות ב"כ הנתבעים ביחס להצעה וקיבול והעדר השתכללותו של חוזה, שכן לא שוכנעתי בדבר נכונות גרסת ההגנה. סבורני, כי מה שאירע בפועל זה שהנתבעים הגיעו עם המנוח לביצוע ההתקשרות ונטלו על עצמם במודע את החיובים, יתכן כי מתוך הנחה שבהמשך יהיו ביניהם התחשבנויות מסוימות נוכח ההיכרות הקרובה, אך אמירה אחרונה זו הינה בגדר ספקולציה ותו לא". בימ"ש קמא הגיע למסקנה לפיה יש לחייב את הנתבעים לשלם את החיוב שנזקף לחובתם לאחר בחינה משפטית ומכלול התנהלות הנתבעים על יסוד התשתית הראייתית שהובאה.

אין זה המקרה הקיצוני שבו ערכאת הערעור שלא שמעה את העדים ולא התרשמה מהם באופן בלתי אמצעי, תגיע למסקנה אחרת.

  בנסיבות אלו, אין ממש בערעור ודינו להידחות.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 53775-04-23 קינן נ' קרדינל טורס בע"מ לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקש ראובן קינן המשיבה קרדינל טורס בע"מ החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' השופט ליאור גלברד) מיום 2.4.2023 בת"ק 51592-09-22 ולפיו נדחתה תביעת המבקש נגד המשיבה (ללא צו להוצאות).

בית משפט לא מצא לנכון לעשות צו להוצאות ואף ציין כי נעשה בסוף הדיון ניסיון לבחון השבת עלות הכרטיסים לתובע אך הדבר לא צלח.

נציג הנתבעת לא השיב לו כלל כאשר שלח צלום דרכון של החבר שלו – אבי כהן ולא כתב כי לא ניתן להחליף את הכרטיס.

נטען כי בית משפט קמא טעה בכך שקבל את עמדת המשיב מבלי שהיא תתמך במסמכים ולא ניתנה אפשרות לתובע להעיד את אישתו ואת אבי כהן וכי הניסיון בסוף הדיון להגיע להסכמה לא היה כן מצד הנתבעת.

...

נקבע בסעיף 11 לפסק הדין: "איני סבור שבנסיבות אלה שבהן התובע ביקש מהנתבעת להגמיש את התנאים שנמסרו לו עוד בחודש דצמבר (כך שבכרטיס שיועד לרעייתו ייעשה שימוש על-ידי חבר שלו), אך לא נמסרה לו תשובה לשביעות רצונו בתוך פרק זמן של ימים בודדים, יש מקום להטיל אחריות כלשהי על הנתבעת בגין העלויות העודפות שלהן טוען התובע (שגם לא הוכחו). התובע צריך היה להביא בחשבון שמדובר בעניין שהוא בשיקול דעת של חברת התעופה, כפי שהוסבר לו בחודש דצמבר, והסיכון לשינוי במחירי הנסיעה הנטענים עקב העיתוי שבו התובע פנה לראשונה בדרישה לנתבעת מוטל עליו. אציין גם שלא הוצגה מניעה שהתובע יפנה בבירור זה קודם לכן ולא פרק זמן קצר לפני המועד המיועד לטיפול הרפואי. אציין שייתכן שמסקנה הייתה שונה אם התובע היה דורש לממש את כרטיסי הטיסה על שמו ועל שם רעייתו, כפי שאין חולק שהובטח לו, אך לא זו הייתה דרישתו כאמור. התובע אמנם היה רשאי לדרוש שיונפק לו כרטיס טיסה אחד על שמו בלבד, אך הוא לא טען שביקש שייעשה כן. נציג הנתבעת העיד לשאלת בית המשפט בעניין זה שהתובע לא היה מוכן לשמוע על הנפקת כרטיס לו בלבד ועמד על כך שיונפקו כרטיסים לו ולחברו במקום הכרטיסים שנרכשו. עדותו זו מתיישבת עם ההתכתבות בין הצדדים. בנסיבות אלה איני סבור גם שיש עילה לביטול העסקה והשבת התשלום בגין הכרטיסים". צוין, כי אין בכך כדי לגרוע מכך שלתובע ולאשתו שמורה הזכות לשני כרטיסים לגיאורגיה במועדים אחרים בכפוף לתנאים שצוינו בתכתובת בין הצדדים שהוצגה בדיון.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ערכאת ערעור ממעטת להתערב בפסקי דין שניתנים בבית משפט לתביעות קטנות.

בית משפט בחן את המסמכים שהוצגו לו ואת דברי העדים שהעידו בפניו והגיע למסקנה אליה הגיע.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 65136-01-24 פלוני נ' אגבריה ואח' לפני כבוד השופט אריה נאמן החלטה

טענות המבקשת ביום 28.1.24 הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא בטענה שעתרה למינוי מומחים רפואיים שלא זכו למענה מהועדה הרפואית– הן בתחום הקרדיולוגי/ פנימאי והן בתחום הראומטולוגי והכאב וזאת על אף שעמדו בפניה מסמכים מתאימים (לדוגמה בתחום הפנימאי/ קרדיולוגי עמדו בפני הועדה מיסמכי אישפוז מבית החולים ממחלקה פנימית ומכתב שיחרור).

דיון והכרעה לא רק שלא מצאתי כל טעות בהחלטה קמא, אלא שעיון בבקשת רשות העירעור מעלה שאף המבקשת עצמה כלל לא מתמודדת עם נימוקי בימ"ש קמא ולא טורחת להצביע היכן ובמה שגה בימ"ש קמא בנימוקיו! כאמור בימ"ש קמא דחה את בקשת המבקשת מהנימוק שלא מיצתה את זכותה לפעול מול הועדה ו/או להשיג עליה והליך של "ראיות לסתור" איננו תחליף לפעולה מול הועדה; המבקשת בעמ' 2 לבקשת רשות העירעור אף מצביעה על נימוקו זה של בימ"ש קמא, ברם בגוף העירעור לא מצאה לנכון להיתמודד עם נימוק זה כלל! נרחיב: ההלכה למתן היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המל"ל ידועה ומוכרת: הראשונה- בימ"ש יתיר לבעלי הדין להביא ראיות לסתור את קביעותיהן של ועדות המל"ל בנסיבות יוצאות דופן כאשר הדבר נידרש למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

טווח תנועות בקרסול יישור 10 מעלות כיפוף 30 מעלות תנועות סובטלאירות שמורות מלוות בכאב בצלום מיום 13/10/2022 בעמידה קיימת פתיחה קלה בין בסיס המסרקים 1-2 התלונות על הצואר לא קשורות לתאונה הנידונה" עינינו הרואות כי הועדה התייחסה לממצאים שהונחו בפניה ואף הפניתה למסמכים שהוצגו בפניה, ולא ראתה לנכון לזמן יועץ בתחום הראומטולוגיה ולא להכיר בנכות בתחום הפנימאי-קרדיאולוגי.

...

[הערה: ההדגשות בציטוטים שיובאו בפסה"ד להלן, אינן במקור ונועדו לשם ההדגשה בלבד] לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, ומכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, שוכנעתי לדחות את הבקשה אף ללא צורך בתשובה, מהטעמים שיפורטו.

מסקנתו של בימ"ש קמא, כמו גם מסקנתי מעיון בפרוטוקולי הוועדה, הינה כי לא נפל כל פגם בעבודת הוועדה רפואית ולא קמה כל עילה שבדין המצדיקה בנדון את הפעלת החריג של מתן היתר להבאת ראיות לסתור ומינוי מומחים בניגוד לחוק הפלת"ד. סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

לאחר דיוני קדם המשפט ובטרם החלה שמיעת דיוני ההוכחות, הוחלט על ידי בית המשפט קמא ביום 20.1.2020 כדלקמן: "לצורך השבחת בירור האמת, אבקש את התייחסויות הצדדים לאפשרות שעדויות בעלי הדין יוסרטו בווידאו (בשלב זה, כל אחד על חשבונו), כדי לאפשר ניתוח יסודי יותר של אותות האמת בעדויותיהם". משכלל הצדדים נתנו הסכמתם, ולאור בקשת באי-כוח המשיב ואורדקה להורות על איסור פירסום ההסרטות מחמת צינעת הפרט, ביום 3.2.2020 הוחלט כי העדויות יוסרטו כאמור וכלל קבצי ההסרטה האמורים (להלן: ההסרטות) יתויקו בסטאטוס "פתוח לשופט ולצוותו בלבד" ו"חסוי לציבור ולצדדים".

בהמשך, במסגרת דיון ההוכחות שהתנהל ביום 17.2.2020, ולאחר שהתקיים דיון הוכחות אחד, התברר כי עלה בידו של בא-כוח המערער לצפות בהסרטות שצולמו עד כה, וזאת בנגוד להחלטתו של בית משפט קמא כמפורט לעיל.

ראשית, נטען כי הסתמכותו של בית המשפט קמא על עדותו של המשיב באופן מלא – בין היתר, בנוגע לטענתו שכספי ההשקעה של המערער לא מצאו את דרכם לאורדקה, אלא נותרו בידיו של ניקולה – תמוהה ביותר, וזאת לאור זיכרונו המעומעם של המשיב ביחס לנסיבות הווצרותו של מיסמך המניות.

ואולם, המשיב הוסיף כי ככל שהמערער מבקש, למעשה, לחשוף את ההסרטות בפני בית משפט זה ובפניו בלבד, הרי שהבקשה מיותרת משבית משפט קמא הבהיר שוב ושוב כי הסרטות אלה חשופות לערכאת העירעור במערכת "נט המשפט". אורדקה הצטרפה לטענות המשיב והוסיפה כי מדובר בניסיון שני במספר של המערער לשים ידו על ההסרטות שלא כדין, ובנגוד להחלטותיו של בית משפט קמא בעיניין.

לשיטתם, הבקשה להמצאת ההסרטות נגועה בחוסר תום לב, וזאת משום שהיא הוגשה לאחר הגשת העירעור והתשובות לו – כאשר אלו, מטבע הדברים, לא נסמכו על ההסרטות או הפנו אליהן, בדיוק כפי שנעשה בסיכומי הצדדים לבית משפט קמא עובר למתן פסק הדין.

אפשרות אחרת של תעוד הדיון היא באמצעות הסרטת הדיון באישור בית המשפט, וזאת בהתאם לסעיף 70(ב) לחוק בתי המשפט ("לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט").

במצב דברים זה, לא רק שישנו ספק אם בהסרטת הדיון יש תועלת של ממש לצורך "השבחת בירור האמת", אלא גם שקשה לראות כיצד היא מתיישבת עם האנטרס הצבורי ב"קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל" תוך "חסכון במשאבי זמן ועלויות" – שיקולים אותם חייב בית המשפט להביא בחשבון בהתאם לתקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות).

לפיכך, חריגה מכללים אלו מצריכה הצדקה מיוחדת וכבדת-משקל, שלא הוצגה בעניינינו (ראו והשוו למצבים שבהם נידרש בית המשפט לעיין בחומר חסוי במעמד צד אחד, ולדוגמא: בג"ץ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים פ"ד סא(2) 202, 218 (2006); על הקושי הטמון במצבים כגון דא, למרות הכרחיותם, ראו, למשל: בש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 30 לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' ריבלין (11.2.2010)).

...

גם שיקולים של יעילות מצדיקים את המסקנה הזו – המאפשרת לערכאה הדיונית לעסוק בהיבטים הראייתים ובמתן המשקל לכל ראיה שהוצגה לפני ערכאה זו, בעוד שערכאת הערעור תעסוק בעיקר בנושאים המשפטיים, כל עוד אין בהכרעה העובדתית של הערכאה המבררת משום חריגה משמעותית ממתחם הסבירות.

ת השופטת י' וילנר: אף אני סבורה כי דין הערעור להידחות, מהטעמים המבוארים בחוות דעתו של חברי, השופט ע' גרוסקופף.

עם זאת, אף אני סבורה כי החלטה זו מעוררת קושי, ובשים לב להתייחסויות חבריי להחלטה האמורה, ראיתי גם אני להתייחס בקצרה לסוגיות שהיא מעוררת.