בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בנתניה בדבר עיון בתיק

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' הש' נעם רף) במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה לאימוץ חוות דעת מומחה מטעם בית משפט שניתנה בעיניינה בהליך אחר.

תמצית טענות המבקשת שגה בית משפט קמא משהורה על אימוץ חוות דעת ד"ר סלעי כחוות דעת מחייבת בתיק, משלא ניתן לה יומה בבית המשפט להביא טענותיה בפני מומחה נטראלי ובלתי תלוי, ובכך יש פגם היורד לשורשו של עניין.

וכך הבהיר בית המשפט בעיניין רעא 1834/18 - שירותי בריאות כללית נ' פלונית, (2018): "משהעילה עליה מתבססת התביעה היא לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להבדיל מעילת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975), הרי שטרם מינויו של מומחה בית המשפט כבר היו באמתחתו של כל אחד מהצדדים להליך חוות דעת רפואיות של מומחים מטעמו... ישנה חשיבות רבה לכך שחוות דעת אלו יועמדו לעיונו של המומחה מטעם בית המשפט טרם שיגבש את חוות דעתו. במילים אחרות, גיבוש חוות דעת על-ידי מומחה בית המשפט לאחר שנחשף לחוות דעת מטעם צד אחד בלבד, כמוהו - בשינויים המתחייבים - כמתן פסק דין בהעדר כתב טענות או בהעדר כתב סיכומים של מי מבעלי הדין. משכך, במקרים כאלה, כבעניינינו, בהם המומחה לא מילא אחר חובותיו המקצועיות וגיבש את חוות דעתו מבלי שבחן את חוות הדעת הרפואית מטעם אחד הצדדים להליך (אף אם בשוגג וללא כוונת מזיד מצד המומחה עצמו), נפגעה זכות הטיעון של אותו צד - זכות שהיא אבן יסוד במשפט. על כן, נפל פגם מהותי בחוות הדעת היורד לשורש ההליך, אשר ככלל, לא יהיה ניתן לרפאו. במצב שכזה, הפגיעה בתקינות ההליך, בזכויותיו הדיוניות של בעל הדין שחוות דעתו לא הובאה לפני המומחה, ובמראית העין בכל הנוגע לניטראליות המומחה, היא אינהרנטית לפגם שנפל בהליך גיבוש חוות הדעת, ועל כן מצדיקה את פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר" (הדגשה שלי – צ.ו) עוד נפסק כי גם אם ניתן לצאת מתוך הנחה סבירה שמסקנתו של המומחה לא הייתה משתנה אם הייתה חוות הדעת מונחת לפתחו קודם הכנת חוות דעתו, אין בדבר כדי לרפא את הפגם הנטען של עיוון בחוות דעתו של צד אחד בלבד.

כאמור, בנידון, בית המשפט ביקש לאמץ לתביעה הנזיקית שלפניו חוות דעת שניתנה בהליך אחר על ידי מומחה בית המשפט שלא ראה כלל את חוות דעת המבקשת בהליך הנוכחי והדבר מגיע כדי פגם שאין לרפאו.

...

לטענתה הוגשה מטעמה חוות דעת זהה בשני ההליכים, הערוכה על ידי ד"ר כספי, וכי חוות דעת שני המומחים בשני ההליכים מטעם הנתבעות הגיעו למסקנה זהה לפיה לא נותרה למשיבה נכות כתוצאה מהתאונה.

דין הערעור להתקבל.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 19502-02-23 ברא"ז נ' רשם המקרקעין נתניה ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיאה ורדה פלאוט מבקש עו"ד רן ברא"ז- כונס נכסים משיבים 1. רשם המקרקעין נתניה 2. חברה לשיכון עממי בע"מ 3. הלואה וחיסכון נתניה בע"מ 4. יורשי המנוח אברהם פרידמן ז"ל 5. יורשי המנוחה עדה סמי איילון לדניצר ז"ל 6. יעל יפה אילון לדניצר 7. דנה אילון לדניצר 8. יורשי המנוח אבישי פרידמן ז"ל 9. רחלי פרידמן ירדני 10. איתמר רון פרידמן 11. מיכל פרידמן 12. נעמי פרידמן 13. צביה פרידמן 14. יורשי המנוחה חגית פרידמן ז"ל 15. סמדר פרידמן 16. יפה קוקי בקל 17. רוני גבע 18. רמי לוי 19. נעם לוי 20. ליאור לוי 21. עמר לוי 22. יורשי המנוח אהרון הר ז"ל 23. יורשי המנוח מרדכי הר ז"ל 24. שולה רימרמן 25. מירון רפופורט 26. יוסף רפופורט 27. יואב רפופורט 28. יורשי המנוחה רות זמיר ז"ל 29. תיאודור זמיר 30. רן ישראל חרמון 31. אורן חרמון 32. ליליה הילקמן 33. גלעד שנהר 34. אפרת פדואה שנהר 35. מיכל ביאלר ברוך 36. יפתח שמואל שפיר 37. עמוס משה שפיר 38. שרה גת 39. נעמי מאירה גלאור 40. צפרירה יוסף 41. כרמל כהן 42. עודד קפלן 43. ליאורה קובן 44. משה דב הראל 45. שושנה זרוג 46. חיים מורגז 47. יונתן אזולאי 48. אסנת אזולאי החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת ל. הר ציון) מיום 8.1.23 שניתנה בת"א 11585-08-15, וזו לשונה: "מצאתי להורות כי הכונס ימצה את הליכי הזיהוי מול רשם המקרקעין. לצורך כך על המשיבים שהחלטת הרשם מתייחסת אליהם להמציא פרטי ת.ז. בצרוף אסמכתא לכונס הנכסים לצורך השלמת ההליך למול הרשם. ככל שנידרש יפנה הכונס בבקשה למתן הוראות בהתאם למשיבים אלה (1,2, 3, 4, 17)". ברקע החלטה זו, תביעה שהגישה חברה לשיכון עממי בע"מ (להלן "התובעת") לפירוק שתוף במקרקעין- מיגרש ריק בשטח של 426 מ"ר בנתניה- הידועים כחלקה 16 בגוש 8273 (להלן "המקרקעין"), ומינוי ב"כ התובעת ככונס נכסים לצורך ביצוע פירוק השתוף ומכירת המקרקעין.

המדובר בהליך מהותי הכרוך בהוכחות משמעותיות וחד משמעיות; חלק מבעלי הזכויות רשומים ללא זהוי ולכן שומה על הרשם, בבואו לרשום את העסקה, לוודא כי יבוצע הליך זהוי של הבעלים האמתי של המקרקעין; על המבקש ו/או בעלי הזכויות ו/או מי מטעמם מוטל הנטל להוכיח ולשכנע בדבר זהות בעלי הזכויות הרשומים; ככל שהמבקש רוצה כי ביהמ"ש יבצע את הליך הזיהוי יש לרשום זאת במפורש, אחרת לא יירשם הצוו ללא ביצוע הליך זהוי אצל הרשם.

המשיבים הנוספים לא הגישו תגובתם לבר"ע, על אף שחלף המועד לעשות כן. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, מצאתי לדחות את בקשת רשות העירעור.

...

לטענת המשיב 1- רשם המקרקעין בנתניה- יש לדחות את הבקשה: ההחלטה נכונה; בטרם רישום כל החלטה יש לבצע הליך זיהוי של בעלי הזכויות הרשומים.

ודוק, התשובה הרלוונטיות ביותר לבקשת כונס הנכסים היא זו של רשם המקרקעין, הסבור כי יש לדחות את הבקשה וכי ההחלטה נושא הבקשה נכונה, וכי יש לזהות את בעלי הזכויות הרשומים עוד טרם ביצוע העברת זכויות הבעלות ע"ש הרוכשים (משיבים 48-47).

כאמור, אף אני סבורה כי בנסיבות אלו, כאשר חלק מבעלי הזכויות הרשומים של המקרקעין "אינם מזוהים" (היינו, לא צוין בנסח רישום המקרקעין מספר זיהוי ליד שמות בעלי הזכויות), לא ניתן בשלב זה, וטרם ביצוע הליך הזיהוי כדין, להורות על העברת הבעלות ע"ש הרוכשים בהתעלם מחוסר זה ברישום הנוכחי.

מתפקידו של בית המשפט לשמור ולהגן על זכויותיהם הקנייניות של הצדדים ובנסיבות אלו, ובשלב זה, אין מנוס מביצוע הליכי הזיהוי טרם העברת הבעלות במקרקעין ע"ש הרוכשים.

לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' הש' נ. רף) מיום 10.9.23 במסגרתה דחה בית המשפט את בקשת המבקש לפסילת המומחה בתחום העיניים שמונה בעיניינו.

בכתב המינוי הגדיר בית המשפט את גדרי סמכותו של המומחה - "המומחה יעיין במסמכים רפואיים אשר יומצאו לו מאת באי כוח בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים באשר למצבו הרפואי בעקבות המקרה נשוא התביעה" המומחה בחוות דעתו הוסיך והתייחס אף לשאלת הרשלנות וקבע כי אין כל רשלנות מצד מי מהמשיבים למצבו של המבקש.

לטענתם, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובשיהוי לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה לתיק, ולאחר שמסקנות חוות דעת המומחה לא תמכו בטענות המבקש.

כך גם אין מקום לטענת המבקש כי לא ניתנה לצדדים היזדמנות להשמיע את טענותיהם בטרם המינוי, לאור הודעת המבקש עצמו כי הוא מותיר את ההחלטה בדבר המינוי לשיקול דעת בית המשפט.

...

בנדון, ולאחר עיון בטיעוני המבקש, לא שוכנעתי כי יש בהם כדי לבסס ולהוכיח קיומו של חשש ממשי לניגוד עניינים ולכך כי זכויותיו תיפגענה עקב קרבה כזו או אחרת של המומחה מטעם בית המשפט.

כמו בית משפט קמא אף אני סבור כי ספק אם יש בטעם זה כשלעצמו להצדיק פסילת המומחה בשלב זה נוכח הבהרתו של המומחה את אופי ההיכרות והבהרתו כי לא פירט את הדבר בהעדר קיומו של ניגוד אינטרסים נוכח העדר כל קשר כיום עם הגורמים הנזכרים.

סוף דבר הבקשה נדחית.

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' הש' ל. הר ציון) מיום 11.8.23 (ת"א 9094-03-23) במסגרתה דחה בית המשפט את בקשת המבקש למינוי מומחה אורתופדי, נוכח קביעת ועדת המל"ל להעדר קשר סיבתי בין נכויות המבקש לתאונה, והבהיר כי על המבקש לעתור בדרך של הגשת בקשה להבאת ראיות לסתור.

תגובת המשיבה בתגובתה הבהירה המשיבה כי מסכימה לכך שהתיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת שידון באופן ישיר בבקשה למינוי מומחה אורתופדי ללא צורך בהגשת בקשה להבאת ראיות לסתור.

ברע"א 654/23 הפניקס נ. פלוני (2023) הובהר על ידי כב' הש' וילנר כי כאשר הוועדה הרפואית של המל"ל לא דנה בפועל בתלונות הנפגע ביחס לתחום מסוים הרי שאין מדובר ב"קביעה על פי דין" כהגדרתה בסעיף 6ב לחוק, ובלשונה – "עיון בפרוטוקול הועדה הרפואית כאמור מעלה כי הועדה כלל לא דנה בתלונות המשיב הנוגעות לתחום הנפשי. בנסיבות אלו, ובשים לב לאמות המידה לקבלת בקשות כבעניינינו, כאמור לעיל, לא ראיתי להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי, שלפיה מסקנת הועדה הרפואית לעררים בדבר מצבו הנפשי של המשיב אינה באה בגדר "קביעה על פי כל דין", כמשמעותה בסעיף 6ב" בעיניין דנן לא נקבע על ידי הוועדה הרפואית לא עניין הקש"ס בין תלונות המבקש בעיניין האורתופדי ולא שיעור נכותו לעניין זה, לפיכך אין החלטתה מהוה קביעה מכוח סע' 6 ב ביחס לנכות אורתופדית.

...

החלטת בית משפט קמא מיום 11.8.23 בהחלטה קצרה שניתנה על גבי פתקית קבע בית משפט קמא כי בנסיבות העניין יש להגיש בקשה להבאת ראיות לסתור ולא בקשה למינוי מומחה, ובלשונו - "לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולאור קביעת המל"ל לעניין העדר קשר סיבתי שבעקבותיה לא נקבעה נכות, על התובע להגיש בקשה להבאת ראיות לסתור" תמצית טענות המבקש על מנת שהחלטת הועדה הרפואית תיכנס לגדרי החלטה מכוח סע' 6 ב' שומה עליה לעמוד בשני תנאים האחד – קביעה חיובית לעניין הקשר הסיבתי על ידי גוף מוסמך, והשני – קביעה סופית לגבי שיעור הנכות הצמיתה.

זאת ועוד הובהר לא אחת בפסיקה כי קביעה בתחום אחד של הועדה אינה חוסמת את דרכו של הנפגע מלעתור למינוי מומחה בתחום אחר (רע"א 3545/11 המאגר הישראלי לביטחי רכב נ. א.כ (2011) ואף לכך מצאנו בפסיקתה של כב' הש' וילנר בעניין רע"א 4907/22 פלוני נ. פלוני (2022) במסגרתו נקבע, בין השאר, כי לפי הדין הנוהג, קביעה לפי כל דין תחייב לפי סעיף 6ב לחוק בתביעה המתנהלת בביהמ"ש, רק אם הקביעה הנ"ל התקבלה לפני מועד תחילת שמיעת הראיות, שהוא, לצורך סעיף 6ב לחוק, מועד הגשת חוות הדעת הרפואית הראשונה – בכל תחום שהוא – לתיק ביהמ"ש, והובהר, בין השאר, כי – "לפי לשון הסעיף יש לבחון כל קביעת נכות על פי דין בפני עצמה על פי התנאים הקבועים בסעיף, ובפרט השאלה אם היא ניתנה לפני או אחרי "קו פרשת המים" של תחילת שמיעת ראיות" (הדגשה שלי – צ.ו) ובהתייחס לנדון – העובדה שבנדון נקבעו נכויות בתחום הכירורגי המחיבות לפי סע' 6ב אין משמעותה כי הדיון לגבי נכות בתחום האורתופדי יעשה אף הוא בגדרי סע' 6ב. עוד הובהר בפסיקה ובספרי המלומדים כי החלטת פקיד תביעות במסגרת בקשה לדמי פגיעה הדוחה קשר סיבתי בין הפגיעה הנטענת לתאונה אינה בגדר "קביעה ע"פ דין" כהגדרתה בחוק וממילא אינה נופלת לגדרו של סעיף 6ב ואינה מחייבת הבאת ראיות לסתור.

ובדומה מצאנו בדברי המלומד י. אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, מהדורה חמישית, עמ' 493 המבהיר כי – "דוגמה מעשית מובהקת לקביעת סיבתיות שאיננה נערכת במסגרת קביעת נכות על פי דין, מצויה בתביעה לדמי פגיעה...בפרשת אנקווה הנזכרת נימק בית המשפט העליון את ההלכה שקביעה במסגרת תביעה לדמי פגיעה אינה מחייבת לעניין סעיף 6ב לחוק "הטעם לכך הוא שבתביעה לדמי פגיעה אין פקיד התביעה או בית הדין לעבודה נדרשים לקבוע דרגת נכות ..." מכלל האמור עולה באופן ברור כי בנדון אין כל קביעה ע"פ דין לעניין הפגיעות האורתופדיות הנטענות על ידי המבקש לפיכך שומה על בית משפט קמא לבחון את בקשתו למינוי מומחה בתחום האורתופדי מכוח סע' 6א ולא כבקשה להבאת ראיות לסתור.

סוף דבר הערעור מתקבל – בית משפט קמא ידרש לבקשת המבקש למינוי מומחה בתחום האורתופדי.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' הש' נועם רף) מיום 9.2.24 במסגרתה נדחתה בקשה המבקשת להחלפת מומחה שמונה מטעם בית המשפט.

כך טענה כי ד"ר דיין מונה בתיקים רבים בהם יצגה לקוח ומעולם לא נטען ביחס אליו לניגוד אינטרסים (ב"כ המשיב הפניתה , כדוגמה לת.א 19639-12-21 פלוני נ. איי.

בנידון, לאחר עיון בטענות המבקשת, לא שוכנעתי כי יש בהם כדי לבסס ולהוכיח קיומו של חשש ממשי לניגוד עניינים ולכך כי זכויות המבקשת תיפגענה עקב קרבה כזו או אחרת של המומחה מטעם בית המשפט.

גם ב"כ המשיב הבהירה כי אינה עובדת דרך קבע עם המומחה, ואינה בקשרים מקצועיים תכופים אתו, למעט מספר פעמים בודדות בהם קיבלה ממנו "הערכות מומחה" לצורך פניה למל"ל. בית המשפט התרשם כי אין בכך ללמד על קשר מקצועי העולה כדי ניגוד עניינים ולא מצאתי עילה של ממש להתערב בהתרשמותו זו. סוף דבר הבקשה נדחית.

...

**** דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובת הצד שכנגד.

מעבר לנדרש נוסיף ונציין כי דין הבקשה להידחות אף לגופה כפי שיפורט להלן.

בנדון, לאחר עיון בטענות המבקשת, לא שוכנעתי כי יש בהם כדי לבסס ולהוכיח קיומו של חשש ממשי לניגוד עניינים ולכך כי זכויות המבקשת תיפגענה עקב קרבה כזו או אחרת של המומחה מטעם בית המשפט.

גם ב"כ המשיב הבהירה כי אינה עובדת דרך קבע עם המומחה, ואינה בקשרים מקצועיים תכופים אתו, למעט מספר פעמים בודדות בהם קיבלה ממנו "הערכות מומחה" לצורך פניה למל"ל. בית המשפט התרשם כי אין בכך ללמד על קשר מקצועי העולה כדי ניגוד עניינים ולא מצאתי עילה של ממש להתערב בהתרשמותו זו. סוף דבר הבקשה נדחית.