בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים בדבר פטור מאגרה

רקע ועיקרי טענות הצדדים הבקשה הוגשה בקשר לבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד סגן הנשיא י' מינטקביץ) בת"א 21908-04-18 מיום 8.1.2020.

כן טענו, כי טענת המבקש שהוא משלם דמי שכירות, עומדת בסתירה לטענתו בדבר העדר הכנסות; בהמשך התגובה הובא ציטוט ארוך מהחלטה בעיניין סוגיית הבקשה לפטור מהפקדת ערבון, מבלי להסביר את תכליתו; לבסוף נטען, כי החלטת בית המשפט קמא ניתנה בעקבות היתנהלות חסרת תום לב מצד המבקש ובשל זלזולו במועדים שנקבעו.

לפיכך משלא הראה כי מיתקיים התנאי בדבר העדר יכולת כלכלית, ניתן היה לדחות את הבקשה לפטור מהפקדת ערבון כבר מטעם זה. בחינת סכויי הצלחת בקשת רשות העירעור – לעניין פטור מהפקדת ערבון, בשונה מפטור מאגרה, אין די בסיכוי כלשהוא להצלחת בקשת רשות העירעור, אלא, כפי שנקבע פעמים רבות, "לעניין פטור מעירבון נידרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור" (עניין ורנר, פסקה 11.

...

המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים: בקשת רשות הערעור נועדה ליצור סחבת בבירור התביעה ולהסב להם עינוי דין, נוסף על סבלם ממעשיי המבקש שבעטים הורשע בהליך הפלילי (בעניין זה הפנו אל האמור בגזר הדין); בעניין טענות המבקש בשאלת סיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור, טענו, כי "הנימוק ... אינו ברור כלל ועיקר כנימוק לפטור מעירבון", מאחר שלטענתם, האגרה נועדה לאוצר המדינה ואילו העירבון נועד להבטיח את הוצאותיהם.

הטענה בעניין חוסר יכולת כלכלית – מהטעמים שלהלן, אין מנוס מקביעה כי המערער לא ביסס את טענתו בדבר חוסר יכולתו הכלכלית להפקיד את העירבון.

כך בין השאר, נקבע בעניין רע"א 7381/18 איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ (21.10.2018)‏‏ (כבוד השופט ע' גרוסקופף, פסקה 4): "דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף, אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבה. צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: 'הצו'), מורה כי לא תינתן רשות ערעור על 'החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים' (סעיף 1(1) לצו. הוראה זו חלה גם ביחס לחוות דעת מומחה. ראו: רע"א 2961/17 פלוני נ' מדינת ישראל (‏3.4.2017); רע"א 9401/16 יצחק שטרן ושות' בע"מ נ' עאסי מורד בע"מ, פסקה 4 (3.4.2017)). את עמדתי בעניין תכליתו ומשמעותו של הצו הבהרתי ברע"א 3099/18 אברהם נ' קרן קיימת לישראל (21.5.2018) בזו הלשון...". (ראו גם את ההחלטות הבאות ואת הפסיקה המובאת בהן: רע"א 8139/18 פלונית נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (27.11.2018)‏‏, י' עמית, פסקאות 4-3; רע"א (מחוזי חי') 52705-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני (6.2.2019)‏‏, כבוד השופטת ת' נאות-פרי, פסקאות 23-17; רע"א (מחוזי חי') 31384-05-19 ט.מ.י פלב"מ אחזקת מפעלים בע"מ נ' פלוני (16.5.2019)‏, כבוד השופט העמית י' גריל, פסקאות יג-כג).

לנוכח כל האמור ובהתחשב גם בשאלה הממוקדת והמצומצמת העולה בבקשת רשות הערעור, סכום העירבון יועמד על סך 2,000 ₪ (במקום 7,500 ₪) ויופקד עד יום 20.5.2020.

רע"א 15055-04-19 ברע"א 15055-04-19 הגישה מפעלי מתכת ש. כהן בע"מ (להלן: "מפעלי מתכת") בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשם הבכיר ב' בן סימון) מיום 22.3.19, בה נדחתה בקשתה למתן פטור מאגרה.

להחלטת הרשמת הנ"ל קדמה בקשה של מפעלי מתכת, מיום 23.8.18, להוצאת צו הבאה, שנומקה בזו הלשון: "מבוקש להורות על הבאת החייב בצו הבאה/תפיסה, וזאת כדי שיראה טעם מדוע לא יינתן נגדו צו מאסר לפי פקודת ביזיון בית המשפט במטרה לכוף עליו ציות לצוו החיוב בתשלום הקבוע בתיק וכן להחלטות רשם ההוצל"פ בדבר הגשת שאלון ומסמכים מלאים ומפורטים לתיק (וראה: רע"א 6119/16 סיירוקס ישראל בע"מ נ' ספי)". בהחלטת הרשמת יעל ממן מיום 29.8.18 נקבע כי בשלב זה ניתן צו להמצאת שאלון ומסמכים.

...

שאלה זו הושארה לעת מצוא, ומשנדונה כעת בפניי מסקנתי היא, בנסיבות המקרה שלפניי, שאין לראות בהליך שהתקיים בפני רשמי ההוצאה לפועל, שעל החלטותיהם הוגשו בקשות רשות הערעור, הליך לפי פקודת הביזיון.

סיכום סיכומו של דבר – כפי שפורט לעיל בהרחבה, ההליך כולו לא התנהל, מתחילתו, כהליך על פי פקודת הביזיון.

אשר על כן, אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור שהגישה מפעלי מתכת ברע"א 15055-04-19 וקבלת הערעור שהגישה המדינה בע"א 34380-05-19, וקובעת כי לא יינתן פטור מאגרה.

החלטה בבקשה לפטור מהפקדת ערבון בקשר לבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת אורנה סנדלר-איתן) בת"א 52932-01-18 מיום 30.6.2020, שלפיה נדחתה בקשת המבקשים לפטור אותם מתשלום אגרת המשפט בקשר לתביעתם הכספית נגד המשיבים, על סך 1,037,300 ₪.

מהטעמים שהובאו לעיל בעיניין מבחן זה, דומה כי המבקשים עומדים בפני קושי ממשי להוכחת תנאי זה. אמנם העובדה שהמבקש נתון להליכי פשיטת רגל מקימה ראיה לכאורה, בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה (תקנה 14(ד)(3) בתקנות האגרות), אך כפי שנפסק פעמים רבות, אין זו אלא ראיה לכאורה, הנתנת לסתירה.

...

מכל האמור עולה, כי המבקשים לא עמדו בשני התנאים המצטברים המצדיקים פטור מהפקדת עירבון, ולפיכך בקשתם נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' צ'רקה) מיום 12.11.19 בתיקים ת"א 6234/06 ות"א 6618/04 לפיה נדחתה בקשת המבקש להכריז על בטלות עיסקאות רכישה שנערכו ללא אישור בית המשפט קמא והקפאת הליכי הכנוס (להלן: "החלטה").

בתיק זה לא התבקשה תגובת המשיבים, למעט בהליכי הביניים שכללו: בקשות לפטור מתשלום אגרה ולפטור מהפקדת ערבון שנדחו בידי כב' הרש' ת' בר-אשר ביום 26.12.19 .

יפים לעניין זה דברי כב' השופט א' רובינשטיין ברע"א 6568/05 רוני כץ נ' גניה כץ, (פורסם בנבו , 17.8.05, פסקה ג), אשר הביא דברים בשם כב' השופט א' גרוניס: "ככלל פסיקת הוצאות היא פרוגטיבה של הערכאה הדיונית, הרואה לנגד עיניה את מכלול נסיבותיו של התיק ואת ההתנהלות הצדדים במשפט, והתערבות ערכאת ערעור היא במשורה...עמדה זו של ערכאות העירעור נובעת מכך שלערכאה הדיונית ניתן שיקול דעת רחב, ואף רחב מאוד, בשאלה מה סכום ההוצאות ושכר הטירחה שיושת על בעל הדין שהפסיד בדינו ... העניין פשוט וברור: הערכאה הדיונית היא זו שבפניה נשמע ההליך והיא זו המודעת לדרך התנהלותם של בעלי הדין וליתר הגורמים המשפיעים על קביעת שכר הטירחה וההוצאות". אכן, ההוצאות אשר הטיל בית משפט קמא נוטות לצד הגבוה, אולם הסכום שנפסק אינו חורג באופן המצדיק מתן רשות ערעור בשאלה זו. עם זאת, בהיתחשב בסכום שנפסק, ובכך שלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות בבקשה שלפניי.

...

אשר לטענתו הרביעית של המבקש, אינני מקבלת את הטענה לפיה בית משפט קמא לא התייחס כראוי לאופן שבו התבצעו שתי העסקאות.

על יסוד האמור – הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד סגנית הנשיא, השופטת ד' פיינשטיין) מיום 12.4.2022 בת"א 30107-08-21 (אישור פסק בורר) ובת"א 6141-11-21 (ביטול פסק בורר), שלפיה הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחתה על הסף מחמת איחור בהגשתה ובהתאם לכך התקבלה הבקשה לאישור פסק הבוררות.

מאז פתיחת ההליך הנידון הוגשו בקשות רבות ותגובות רבות בעניינים שונים ובהם בין השאר, בקשה בעיניין סיווג ההליך (ערעור או רשות ערעור), בקשה לפטור מהפקדת ערבון ומתשלום אגרה (שנדחתה בהחלטה מיום 22.6.2022), בקשה לעיון חוזר בנושא הערבון, בקשה לדחיית מועד הפקדתו ובקשה לשינוי סכומו (בשל שינוי סיווג הליך העירעור) וכן בקשה למחיקת המשיבה 1.

כאמור בעיניין זה: "המבקשת הגישה את הבקשה לביטול פסק הבורר... באיחור של יומיים. אכן, אין מדובר באיחור ניכר. ואולם, על מנת שתתקבל הבקשה לביטול פסק הבורר היה על המבקשת להציג טעם מיוחד ואמיתי לשהוי בהגשתה [ראו עניין טנא הנזכר לעיל]. המבקשת לא הציגה טעם כאמור שיצדיק את האיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הבורר. זאת ועוד, כזכור, בקשה שהגישה המבקשת להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבורר נדחתה, מבלי שהמבקשת ערערה על החלטה זו. יוער, כי באת כוח המבקשת ציינה בדיון לפני בית המשפט המחוזי כי עברה עליה תקופה קשה בה נפטרו אביה ואחיה ולכן יתכן שטעתה במועדים. ואולם, עם כל הצער שבדבר, טענה זו מקומה היה בבקשה להארכת מועד ולא אגב הדיון בערעורה של המבקשת וכעת לא ניתן עוד לקבלה" (רע"א 7280/12  לייבוביץ נ' פסי (22.10.2012)‏‏, כבוד השופט י' דנציגר, פסקה 8.

...

אולם אפילו הייתה נבחנת הבקשה השגויה (הבקשה מיום 29.8.2021 אשר הוגשה במסגרת הליך בקשת האישור), הייתה המסקנה זהה.

בהיעדר "טעם מיוחד", אף במקרה שבו האיחור היה בן יומיים ולכאורה הוצגו נסיבות חריגות, נקבע כי יש לדחות את בקשת הביטול שהוגשה באיחור וכי על אותן נסיבות נטענות היה להידון במסגרת בקשת ארכה.

לנוכח האמור, הבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא נדחית.