בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בפירוק שיתוף עזבון

בבית המשפט העליון בע"מ 1449/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת ע' רביד) שניתנה ביום 26.1.2022 בעמ"ש 631-11-21; בקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקש: עו"ד ליאורה אפרתי; עו"ד יפית חנני שפיר ][]החלטה

זאת, מאחר שתיק העזבון אשר נדון בפני בית המשפט לעינייני מישפחה עודנו פתוח וטרם ניסגר באופן אדמיניסטרטיבי.

בהחלטה זו נקבע כי החלטת הערכאה הדיונית בדבר פירוק השתוף בנכסים דשם באמצעות כונס נכסים שמינה בית המשפט היא בגדר "פסק דין" שעליו ניתן לערער בזכות.

...

דין הבקשה להידחות.

לאחר שמצאתי שבית המשפט המחוזי צדק בהחלטתו, לא נותר לי אלא לדחות את הבקשה; והיא נדחית בזאת.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, מתייתרת גם בקשת המבקש מיום 7.3.2022 לעכב את ביצועה של ההחלטה קמא, והיא נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 672/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית 4. פלונית 5. פלונית 6. פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 63252-10-20 ות"א 62597-10-20 מיום 1.12.2021 שניתנה על-ידי כב' השופטת א' נחליאלי חיאט בשם המבקשים: עו"ד עמוס ון-אמדן; עו"ד איל פלום בשם המשיב: עו"ד יעקב כרם; עו"ד יעלה שחר ][]פסק-דין

כך לגישתו, פירוק השותפות בין האחים הביא למעשה לפירוק השתוף בכלל החברות ולסיום יחסי העבודה של ילדיו ואישתו בחברות, על אף שהצדדים להסכם היו האחים בלבד.

בסעיף 1(2) לחוק האמור, מוגדרים ״עניני מישפחה״ באופן הבא: "תובענה אזרחית בין אדם או עיזבונו לבין בן משפחתו, או עיזבונו, שעילתה סיכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". המונח ״בן מישפחה״ מוגדר אף הוא בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני מישפחה ככולל, בין היתר – אח. עולה איפוא, כי נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לעינייני מישפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מיתנהלת בין בני מישפחה, כהגדרתם לעיל; והשני, כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סיכסוך בתוך המשפחה.

...

כפי שיבואר להלן, אני סבורה כי דין הערעור להידחות.

נמצאנו למדים, כי סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה משמש כהוראה מיוחדת בחוק אחר, אשר מסיגה את תחולתן של הוראות חוק הנאמנות בנוגע לסמכות בית המשפט המחוזי לפי חוק הנאמנות (ראו והשוו: שלמה כרם חוק הנאמנות, התשל"ט-1979, 799-798 (2004) והאסמכתאות המובאות שם).

סוף דבר, הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון רע"א 4999/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. חלים דיב ג'רוס 2. נביל דיב ג'רוס 3. סמיר דיב ג'רוס 4. והבה דיב ג'רוס 5. מוהיב (באסם) דיב ג'רוס 6. כמאל דיב ג'רוס 7. ניקולא דיב ג'רוס 8. עיזבון המנוח כרים דיב ג'רוס ז"ל באמצעות אלמנתו דוניס ג'רוס נ ג ד המשיבים: 1. עיזבון המנוח נמר רידא ג'רוס ז"ל באמצעות יורשיו 2. רביע אליאס מבאריכי 3. לישכת הסדר מקרקעין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 29682-12-22 מיום 30.4.2023 שניתנה על ידי כב' השופטת ל' שלאעטה חלאילה בשם המבקשים: עו"ד מרוות בולוס ][]החלטה

על רקע החלטה זו, הגישו המבקשים בקשה לבית משפט השלום במסגרת התביעה לפירוק השתוף, בטענה כי לא ניתן לבקש את פינוי חלקת המקרקעין לפני קבלת אישור הועדה המקומית לתיכנון ובניה.

...

משכך, הנזק העיקרי שייגרם למבקשים אם בסופו של דבר תתקבל עמדתם הוא נזק כספי שאינו מצדיק בדרך כלל מתן סעד זמני (ראו והשוו: רע"א 1188/13 כהן נ' רחימוב, פסקה 5 (18.2.2013); עניין דאון, בפסקה 10; עניין שרביט, בפסקה 13).

במצב כזה בו כבר התקיימו בין הצדדים הליכים משפטיים רבים וסבוכים לעניין החלקה, ובמהלכם התקבלה, ככלל, עמדת המשיב – אני סבורה שנקודת האיזון השתנתה, ועל אף שעסקינן בבית מגורים, נוטות עתה כפות המאזניים לכיוונו של המשיב (ראו והשוו: רע"א 6239/08 אלקורד נ' ועדת עדת הספרדים, פסקה 16 (14.7.2008); רע"א 5954/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 14 (5.9.2021); רע"א 2882/23 לוסקי נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 11 (17.4.2023)).

סוף דבר; לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 8095/23 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשים: 1. חאלד מנסור 2. אמילי מנסור עבד אלחי נ ג ד המשיבים: 1. רשאד אחמד מנסורי 2. פואד אחמד מנסור 3. נסים מנסור 4. נעים מנסור 5. שאדי מנסור 6. עזבון זיאד מוחמד מנסור ע"י רחמד זיאד מנסור 7. סעיד מוחמד מנסור 8. חסן מוחמד מנסור 9. סעיד מוחמד סאלח מנסור 10. אנעם מוסא עאצי 11. מנסור פיסל 12. מנסור עקילה 13. מנסור אחמד 14. מגארי לינה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' נד"ב) שניתנה ביום 26.10.2023 בע"א 23065-10-23 בשם המבקשים: עו"ד אלעד לוי; עו"ד יוליה אפשטיין בשם המשיבים: עו"ד חיים ינקוביץ' ][]פסק דין

בית משפט זה דחה בקשתם ביום 1.10.23 מהטעם שטרם הוגש ערעור וכן מן הטעם שהמשך הליכי פירוק השתוף אינו יוצר מצב בלתי הפיך.

...

לפיכך, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנות 149(2)(א) ו-138(א)(5) לתקנות סד"א, לתת למבקשים רשות ערעור ולהכריע בערעור על יסוד החומר הכתוב שלפניי.

במסגרת זו, מצאתי כי דין הערעור להתקבל במובן זה שהבקשה לעיכוב ביצוע מיום 15.10.2023 תוחזר לבית המשפט המחוזי על-מנת שזה ידון בה מחדש ויכריע בה לגופה – זאת, מבלי שאני מביע עמדה כלשהי, לכאן או לכאן, באשר לסיכויי הבקשה להתקבל.

בקשה זו באה בגדרה של תקנה 145(ג) לתקנות סד"א. לנוכח ההבדל בין הסעדים המבוקשים, סבורני כי לא היה מקום לדחות על הסף את בקשת עיכוב-הביצוע שהוגשה לבית המשפט המחוזי מהטעם שזו כבר נדונה והוכרעה.

בבית המשפט העליון רע"א 7719/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: חיים מילשטיין נ ג ד המשיבים: 1. נדב לב, עו"ד מנהל מיוחד 2. הכונס הרישמי 3. יונה גילבוע ע"י הבת טל גילבוע האפוטרופסית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפש"ר 21287-12-18 מיום 21.8.2023 שניתנה על ידי כב' השופט ע' עאסי בשם המבקש: עו"ד יניב כהן בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד אסף ברקוביץ' בשם המשיבה 3: בעצמה ][]החלטה

בית המשפט נימק את החלטתו בשלושה טעמים: ראשית, המבקש הסתלק מעזבון אביו, ורק בזכות הליך פשיטת הרגל בוטלה הסתלקותו וזכויותיו בדירת המגורים הוקנו לנאמן.

ראשית הוא טען כי בקשת רשות העירעור הוגשה על ההחלטה מיום 21.8.2023, בעוד שההחלטות על פירוק השתוף ועל כך שבית משפט של פשיטת רגל הוא זה שידון בהליך פירוק השתוף הן החלטות חלוטות.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובות המשיבים על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

יתרה מכך, אני סבורה כי יש לדחות את טענות המבקש ביחס לפירוק השיתוף בדרך של מכירת דירת המגורים גם לגופן.

סוף דבר; לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.