בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר הודעה לצד ג

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 6024/23 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: עו"ד אלעזר יקירביץ נ ג ד המשיבים: 1. עמיר דגן 2. סיגלית לוי 3. חגי שחר 4. ששון קרצי 5. ראובן שמש 6. נחצה הררי 7. סאמסונג אלקטרוניקה בע"מ 8. א.ל.מ. סחר 2000 בע"מ 9. סמ-ליין בע"מ 10. י. שלום בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.6.2023 בת"צ 041481-04-19 שניתנה על ידי כב' השופטת נועה גרוסמן בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נועה גרוסמן) בת"צ 41481-04-19 מיום 20.6.2023, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לפירסום חוזר של הודעה בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת הליך ייצוגי.

ממילא, אין גם מניעה שגורם שאינו צד ישיר להליך, כגון חבר קבוצה בתובענה הייצוגית, יהיה זה שפנייתו תניע תהליך בחינה מחודשת זו. ואולם, ערעור על החלטה שלא להפעיל את סמכותו הטבועה של בית המשפט יכול להגיש רק גורם שיש לו מעמד להגיש בקשות בהליך המשפטי, וממילא מי שאינו צד ישיר להליך (ובכלל זה חבר קבוצה בתובענה ייצוגית) אינו יכול לערער על החלטה של שופט להמנע מלהפעיל את סמכותו הטבועה בעקבות פנייתו (ראו: חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 678-676 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: בן-נון וחבקין).

...

כך, סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה ולא מצא בית המשפט טעם לדחות אותה על הסף, יורה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראת סעיף 25 [...]; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי ההסדר שלגביו הוגשה הבקשה ויצוין בה האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ו)". סעיף 25 לחוק מוסיף וקובע כי "נוסח ההודעות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), צורתן ואופן הצגתן יובאו לאישור בית המשפט בטרם פרסומן; הודעה שענינה החלטה או הוראה של בית משפט או הסדר פשרה, תכלול את עיקרי ההחלטה, ההוראה או הסדר הפשרה, לפי הענין, וכן הפניה לפנקס ולמקומות אחרים שבהם ניתן לעיין בנוסחם המלא, לרבות נספחיהם" (סעיף 25(ד) לחוק), וכי "פרסום הודעה לפי סעיף זה ייעשה בדרך ובמועד שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לקבוע דרכי פרסום שונות לסוגים של חברי קבוצה", בהתחשב במספר שיקולים בלתי-ממצים המנויים בסעיף זה (סעיף 25(ה) לחוק).

המסקנה העולה מן האמור היא כי בשלב פרסום ההודעה לציבור, עניינם של חברי הקבוצה ממשיך להיות מיוצג על ידי התובע ובא-הכוח המייצגים, והכול תחת פיקוחו של בית המשפט.

סוף דבר: מהטעמים שפורטו בפסקאות 19-11 לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 9065/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשת: ס.ע. טופ השקעות בע"מ נ ג ד המשיבה: בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 49052-06-23 שניתנה ביום 10.12.2023 על ידי כבוד השופטת ל' שלאעטה חלאילה בשם המבקשת: עו"ד פאיז מוראני ][]החלטה

הלכה היא עמנו כי בשל התרשמותה הישירה של הערכאה הדיונית מהצדדים שלפניה, נתון בידה שיקול דעת רחב בעיניינם של סעדים זמניים, וכפועל יוצא, התערבותה של ערכאת העירעור בהחלטות שכאלה תיעשה במקרים חריגים בלבד, בהם להכרעה בסעד הזמני השפעה בלתי הפיכה או מהותית על זכויות הצדדים (ראו למשל: רע"א 6449/23 רוקח נ' תושבי נוב – אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ, פסקה 16 (26.09.2023) (להלן: עניין רוקח); רע"א 6307/21 זכאים נ' ביטן, פסקה 15 (10.11.2022) (להלן: עניין זכאים); סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).

אולם, מקובלת עלי קביעת בית משפט קמא לפיה הודעה זו הייתה החוליה האחרונה בשרשרת תיכתובות שניהלו הצדדים ופגישות שקיימו; כך שתמציתיות ההנמקה, אם כן, הולמת את נסיבות העניין.

בהקשר זה, מצאתי להזכיר הלכה ישנה נושנה, אשר כוחה יפה אף לימינו-אנו – אף ביתר שאת, לאחר התקנת התקנות החדשות ועיגונה של חובת תום הלב הדיוני בתקנה 3(ב) לתקסד"א – ודברי בית המשפט באותו עניין מדברים בעד עצמם: "מי שפונה לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני חייב לגלות את כל העובדות העשויות להיות רלוונטיות לבקשתו, ובמקרה של ספק עליו להשאיר את שאלת הרלוונטיות להחלטת בית המשפט ולא לקבוע בעצמו, תוך שיקול האנטרס הצר שלו, מה יש לגלות לבית המשפט" (רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ, פ"ד מז(5) 165, 168 (1993)).

...

ודוק, בוודאי כי אין לגזור מדברים אלו כי מסקנה זו תהא מחויבת בכל מקרה ומקרה בו תונח לפני בית המשפט בקשה למתן צו מניעה זמני, ביחס להחלטה שנתקבלה מכוח סעיף 2 לחוק הבנקאות.

סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל, מצאתי כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור שלפניי.

סבורני, כי קביעה אחרת הייתה עלולה להקשות עד מאוד על התאגידים הבנקאיים במימוש תפקידם החשוב במאבק בהלבנת הון ובמימון טרור – שעל תפקידם החשוב של התאגידים במאבק זה, עמדתי בהרחבה בדבריי לעיל.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 9234/23 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. סרגון נטוורקס בע"מ 2. עירא פלטי 3. זהר זיסאפל 4. יוסף עצמון 5. יעל לנגר 6. יאיר אורגלר 7. אבי פתיר נ ג ד המשיב: יהושע חזן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 1.10.2023 בת"א 7363-01-15 שניתנה על ידי כבוד השופט מגן אלטוביה תאריך הישיבה: ט"ו בשבט התשפ"ד (25.1.2024) בשם המבקשים: עו"ד עופר לריש; עו"ד יהונתן אשכנזי; עו"ד אביב שיזף בשם המשיב: עו"ד יורי נחושתן; עו"ד עדי יוגב ][]החלטה

ככל שביחס למי מהפריטים אין ברשות או בשליטת המבקשים מסמכים שלא נימסרו עד כה, תמסר הצהרה מתאימה על כך. בעניינים בהם על המבקשים למסור הודעה מעדכנת יפעלו הצדדים באופן הבא: המבקשים ימסרו לבאי-כוח המשיב הודעה בדבר תוצאות בדיקותיהם, עד ליום א', 18.2.2024.

...

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 4421/23 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: גוליבר תיירות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אסיה מעטוק 2. אברהם מעטוק בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 3.4.2024 בת"צ 40537-11-21 שניתנה על ידי כבוד השופטת גאולה לוין בשם המבקשת: עו"ד עמית נוימן בשם המשיבים: עו"ד נורית מעטוק ][]החלטה

ביום 11.5.2023 קיבל בית המשפט את הבקשה, חרף היתנגדות בני הזוג מעטוק, וקבע כי ההליך יושהה עד לתום ההליך בבית משפט זה. בבקשת רשות העירעור טוענת גוליבר כי מתקיימים בעניינינו התנאים למתן רשות ערעור, וזאת משום שלניהול ההליך, וכחלק מכך לפירסום הודעה בדבר ההחלטה, עלולות להיות משמעויות כלכליות ותדמיתיות חמורות מבחינתה; משום שההכרעות עליהן היא משיגה ניתנות לבירור בקלות יחסית, כבר בשלב זה, באופן שיחסוך דיון בשלב התובענה; ומשום שסכויי העירעור גבוהים.

אין אלא להצר על כך, ולקרוא לצדדים לבוא בדברים ביניהם במטרה לסיים את התובענה בהסדר, בבחינת "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא". טרם סיום, אעיר כי בהנתן היקפה המוגבל של בקשת האישור, אשר מלכתחילה התייחסה אך ורק להזמנות של חבילות נופש או של שהות שבוצעו באמצעות גוליבר ביחס לבית מלון מסוים בעיר באטומי שבגאורגיה במשך תקופה של כשנתיים, ספק גדול אם הייתה מלכתחילה הצדקה להגשת התובענה לבית המשפט המחוזי, ונראה על פני הדברים כי מקומה הנכון, במבחן הסעד הכולל הנתבע, היה בית משפט השלום.

...

בית המשפט קמא קבע כי יש לקבל את בקשת האישור ביחס לטענה בדבר החוף הפרטי בלבד, שכן רק ביחס אליה עומדת לכאורה לבני הזוג מעטוק עילת תביעה אישית, ולגביה מתקיימים התנאים לאישורה של התובענה כייצוגית.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכדי מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת בני הזוג מעטוק.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 1226/24 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: עו"ד אלעזר יקירביץ נ ג ד המשיבים: 1. עמיר דגן 2. סיגלית לוי 3. חגי שחר 4. ששון קרצי 5. ראובן שמש 5. נחצה הררי 6. סאמסונג אלקטרוניקה בעע"מ 7. א.ל.מ סחר 2000 בע"מ 8. סמ-ליין בע"מ 9. י.שלום בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 17.12.2023 בת"צ 41481-04-19 שניתנה על ידי כבוד השופטת נועה גרוסמן בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

משלא מצא טעם לדחות את הסדר הפשרה על הסף, הורה בית המשפט קמא על פירסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה (להלן: ההודעה לציבור), וזאת בכפוף למספר הוראות פרטניות.

במכלול האמור, דחה בית המשפט קמא את בקשת ההישתתפות, והטיל על המבקש הוצאות בסך כולל של 2,000 ש"ח. ביום 16.1.2024 הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה להארכת המועד האחרון לנקיטת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט קמא עד לחלוף 60 ימים ממתן ההכרעה בבקשה לאישור הסדר הפשרה, וזאת משום שהחלטה זו עשויה לייתר את הצורך בהגשת הליך ערעורי מטעמו, ולחלופין משום שיהיה זה יעיל לידון בהליך זה לצד הליכים ערעוריים נוספים שעשויים להיות מוגשים על ההחלטה בנוגע לאישורו של הסדר הפשרה (להלן: הבקשה להארכת מועד).

ואכן, גם בעיניין זה נראה כי המבקש מכיר בכך שבקשת ההישתתפות נבלעת בתוך ההיתנגדות שהגיש, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בבקשה להארכת מועד, במסגרתה הבהיר כי ישנה אפשרות שההחלטה בדבר אישור הסדר הפשרה תייתר את הצורך בהשגה על החלטת בית המשפט קמא שלא להתיר את הישתתפותו בדיונים.

...

בית המשפט קמא לא דחה את בקשת המבקש להשתתף בדיונים מחמת שסבר כי אין לו סמכות להורות כמבוקש, אלא מאחר שלא מצא הצדקה לעשות כן. במסקנה זו לא מצאתי מקום להתערב.

השוו למקרים בהם נעתר בית משפט זה לבקשותיהם של מתנגדים להסדרי פשרה בהליכים ייצוגיים להצטרף כמשיבים בהליכי ערעור על החלטות שניתנו בבקשות לאישורם של הסדרי הפשרה: רע"א 4020/17 פרידמן נ' יצחקי (3.5.2018), פסקה 2 (כב' הרשמת ליאת בנמלך) (להלן: עניין פרידמן); ע"א 1439/20 דקל נ' בירנבוים (8.2.2021) (כב' הרשמת דר להב)).

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.