חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות לערער על החלטת אי מתן צו ארעי בהוראת שהייה

בהליך רשות ערעור מנהלי (רע"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטות בית הדין לעררים מיום 2.9.19 ומיום 18.9.19 בערר (ת"א) 3927-19 (כבוד הדיינת מיכל צוק-שפיר) (להלן: "הערר"), במסגרתן נדחו הן בקשה למתן צו אירעי וצו ביניים אשר יורה על חידוש רישיון הישיבה בישראל של המבקשת מסוג ב/1 (להלן: "רישיון הישיבה") והן בקשה לעיון מחדש בבקשה לצוו ביניים.
זאת בהיתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה – לא ניתן להיתעלם מכך שהמבקשת שוהה בישראל שנים רבות כדין, כאשר במהלך שנת השקום שלה קיבלה רישיון ישיבה מסוג ב/1 שאפשר לה לעבוד בצורה חוקית אצל מעסיק שנימצא לה בעזרת מקלט "מעגן" לשקום קורבנות סחר בבני אדם ועבדות, בו שהתה.
כך גם העניין אם מדובר בצו עשה או לא תלוי "בזוית המתבונן" ובנסיבות, כאשר במקרה זה לא ניתן להיתעלם מכך שבמשך מעל שנה היה למבקשת רישיון ישיבה שנלקח ממנה לאחר שניתנה החלטה המשיבה בבקשתה להסדרת המעמד, אך שימור המצב הקיים יתרחש בהשבת רישיון הישיבה שהיה קודם, אשר יאפשר למבקשת לעבוד ולהמשיך בהליך השקום, בזמן שממתינה היא להחלטת המשיבה על הערר הפנימי שהגישה.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור באופן כזה שיחודש רישיון הישיבה של המבקשת בישראל עד להכרעה בערר (וראו הערתי בפיסקה 34 לפסק דיני).
כך גם, רישיון הישיבה של המבקשת כבר הוארך בעבר על ידי בית הדין לעררים וכי גם בבקשתה להאריכו בשנית החזיקה ברישיון ישיבה בתוקף– אני סבור כי לאור נסיבות אלו ראוי שיתאפשר למבקשת לעבוד ולכלכל את עצמה בכבוד בזמן שממתינה היא להחלטה על הערר הפנימי שהגישה על החלטת המשיבה בבקשתה להסדרת מעמד מטעמים הומניטאריים.
לאור כל אמור, כאשר לא ניתן בשלב זה לשלול את סיכויי הערר, משמאזן הנוחות מהווה את אבן הבוחן המרכזית ונוכח נסיבותיו הייחודיות של העניין אני מקבל את הערעור ומורה למשיבה להאריך למבקשת את רישיון הישיבה בישראל עד להכרעה בערר.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 8371/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. סאלח חמורי 2. המוקד להגנת הפרט נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים – משרד הפנים 2. שר המשפטים – משרד המשפטים 3. היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 2.12.2021 בעת"ם 42672-11-21 שניתנה על-ידי כבוד השופט א' רון בשם המבקשים: עו"ד לאה צמל, עו"ד בנימין אחסתריבה בשם המשיבים: עו"ד רן רוזנברג, עו"ד מיכל ****י ][]החלטה
ביום 21.11.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן צו אירעי והורה למשיבים להגיש תגובה לבקשה למתן צו ביניים.
עוד נטען כי מדובר למעשה בבקשה למתן צו עשה, מאחר שהמבקש אינו שוהה בישראל, אלא נמצא בשטחי האיזור מזה כחודש ימים.
...
לאחר עיון בבקשה, בתשובה לה ובחומר החסוי העדכני בעניינו של המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 5147/19 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. Sinan Guler 2. Benli Oruc 3. Tamer Karakoc 4. Eracil Bayram נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - רשות האוכלוסין וההגירה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 27.6.2019 בעמ"ן 42870-06-19 שניתנה על-ידי כבוד השופט מ' כדורי בשם המבקשים: עו"ד מיכל תג'ר, עו"ד עלא ח'אטר בשם המשיבה: עו"ד רן רוזנברג ][]החלטה
כן עלה כי שלושה מארבעת המבקשים (המבקשים 4-2) קיבלו רישיון עבודה מסוג ב/1 שתוקפו צפוי לפוג ביום 31.12.2019 ובהתאם לו הם מועסקים כיום בתאגיד בענף הבניין, וכי בעיניינו של המבקש 1 חלפו 63 החודשים האמורים זה מכבר ובהתאם להחלטתו של בית המשפט המחוזי לא הוענק לו רישיון עבודה.
בעקרו של דבר, אני סבורה כי בעת הזו יש להורות על "הקפאת" המצב על כנו במובן זה שרישיונות העבודה שניתנו למבקשים 2-4 ייוותרו בעינם ויוארכו עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי בתום הדיון בעירעור, בנוסף לכך שהצו הארעי עליו הוריתי בעיניינו של המבקש 1 ייוותר בעינו גם כן עד להכרעה בעירעור, כפי שהסכימה המשיבה.
אשר למבקש 1, אני סבורה כי בנסיבות העניין, לנוכח התמשכות החקירה, כמו גם העובדה שהמשיבה מאשרת כי ישנם עובדים בענף הבניין שמצויים בישראל יותר מ-63 חודשים, ראוי בעת הזו להותיר לו לשהות בישראל.
...
בעיקרו של דבר, אני סבורה כי בעת הזו יש להורות על "הקפאת" המצב על כנו במובן זה שרישיונות העבודה שניתנו למבקשים 2-4 ייוותרו בעינם ויוארכו עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי בתום הדיון בערעור, בנוסף לכך שהצו הארעי עליו הוריתי בעניינו של המבקש 1 ייוותר בעינו גם כן עד להכרעה בערעור, כפי שהסכימה המשיבה.
אשר למבקש 1, אני סבורה כי בנסיבות העניין, לנוכח התמשכות החקירה, כמו גם העובדה שהמשיבה מאשרת כי ישנם עובדים בענף הבניין שמצויים בישראל יותר מ-63 חודשים, ראוי בעת הזו להותיר לו לשהות בישראל.
סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור מתקבלת ובהמשך לכך הערעור מתקבל באופן חלקי כאמור בפסקה 8.

בהליך רשות ערעור מנהלי (רע"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוללות ההליך ביום 21.8.23 הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הדיינת לבית משפט זה. בד בבד עם הגשת רשות העירעור, עתרו המבקשת למתן לעיכוב הרחקת המבקשת וילדיה מישראל במעמד צד אחד עד מתן החלטה בבקשת רשות העירעור בטענה כי הרחקת המבקשת וילדיה מישראל צפויה להתבצע ביום 21.8.23 בשעה 11:55.
במועד זה הוריתי על עיכוב הרחקת המבקשת וילדיה מבלי לקבוע דבר ביחס לסכויי העירעור וזאת למניעת מעשה עשוי.
לטענת המבקשים, שגה בית הדין משלא נתן צו המונע את הרחקת המבקשת וילדיה מישראל והחליט לקבל את תגובת המשיבה המתבססת על דוח תישאול בנמל התעופה בן גוריון ולא עיין כלל בערר לגופו ובספחיו ובבקשה המפורטת למתן צו אירעי.
להלן נימוקי: ראיתי לנכון לידון בבקשת רשות העירעור לגופה מבלי לקבוע מסמרות לעניין הסמכות המקומית, זאת בשים לב לכך כי המבקשת ושלושת ילדיה שוהים במיתקן הכליאה יהלום בנמל התעופה בן גוריון עוד מיום 19.8.23 וכדי לייעל ולקצר את התמשכות ההליך.
...
מקובלת עלי קביעת בית הדין כי אף אם למבקשת טענות המעידות על זכאותה מכוח חוק השבות, אין בכך כדי להקנות לה זכות כניסה אוטומטית לישראל תוך העמדת הרשות בפני בפני עובדה מוגמרת.
לאור כל האמור אני דוחה את בקשת רשות הערעור ומבטלת את הצו הארעי שניתן ביום 21.8.23, ללא צו להוצאות בנסיבות העניין.
המזכירות מתבקשת להמציא החלטתי לב"כ הצדדים בדחיפות.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת, בהתאם להוראות נוהל רשות האוכלוסין וההגירה 1.6.0001 "נוהל טפול בבקשות ובעררים על החלטות לשכות ומטה רשות האוכלוסין וההגירה" (24.2.2022) שקובעות, בין היתר, כי אין לטפל בבקשת אדם שהגיש בעבר בקשה והתקבל בעיניינו פסק דין המורה לו לצאת מהארץ, ושבמועד הגשת הבקשה החדשה טרם יצא מהארץ כאמור בפסק הדין שניתן בעיניינו (סעיפים א.2 ו-ג.1.
עוד נטען כי אי מתן הצוו הארעי עלול לגרום נזק בלתי הפיך למבקשים נוכח האפשרות שהמבקשת תגורש מהארץ באופן שיוביל לפירוק התא המשפחתי של המבקשים.
ביום 7.8.2023 הודיעו המבקשים במסגרת הליך הערר כי המבקשת עודנה שוהה בישראל וכי בכוונת המבקשים לפנות לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור.
ביום 14.8.2023 הגישו המבקשים לבית המשפט לעניינים מנהליים בקשה להארכת הצוו הארעי שניתן ביום 15.6.2023 עד למועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על בית המשפט לעניינים מנהליים; ביום 19.9.2023 נעתר בית המשפט לבקשה זו. בחלוף יותר משלושה חודשים מדחיית בקשת הרשות לערער בבית המשפט לעניינים מנהליים, הוגשה הבקשה שלפניי כשלצדה בקשה למתן צו אירעי וצו ביניים שיאסרו על נקיטת הליכי אכיפה נגד המבקשת.
החלטת בית הדין שלא להעתר לבקשה למתן צו אירעי (שבקשת רשות ערעור עליה נדחתה בבית המשפט לעניינים מנהליים) נטועה בנסיבות עניינם הפרטניות של המבקשים, ולא מעלה סוגיה עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים להליך.
...
החלטת בית הדין שלא להיעתר לבקשה למתן צו ארעי (שבקשת רשות ערעור עליה נדחתה בבית המשפט לעניינים מינהליים) נטועה בנסיבות עניינם הפרטניות של המבקשים, ולא מעלה סוגיה עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים להליך.
שיקולים אלה נמנו כטעמים שבגינם אין להתערב בהחלטת בית הדין לעררים שלא להיעתר לבקשה למתן צו ארעי (ראו והשוו: בר"ם 5481/21 Prakasha נ' רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 4 (30.9.2021); בר"ם 4632/17 Nwankwo נ' משרד הפנים, פסקה 5 (7.6.2017)).
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו