לפניי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן נשיא, השופט אברהם אלייקים) בעמ"ת 39545-05-21 מיום 21.5.2021, במסגרתה קיבל את ערר המשיבה על החלטת בית המשפט השלום בעכו (כב' השופט ראמי נאסר) במ"ת 30700-05-21 מיום 19.5.2021, והורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
כן הוסיפה כי לא ניתן משקל הולם למסוכנות הנשקפת מהמבקש, וכי אין בחלופת המעצר שהוצעה כדי לאיין מסוכנות זו. למחרת, ביום 21.5.2021, קיבל בית המשפט המחוזי את ערר המשיבה, וביטל את החלטת בית המשפט השלום לשחרר את המבקש לחלופת המעצר, בנמקו כי בעבירות סחר וסמים, הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים, למעט אם מתקיימות נסיבות חריגות ונסתרת חזקת המסוכנות הסטאטוטורית, ואזי ניתן לבחון חלופות מעצר; ואילו בעניינינו, כך קבע, לא היתקיימו נסיבות המצדיקות חריגה מכלל זה, וזאת לאור מספר העבירות שביצע המבקש (בהתאם לאמור בכתב האישום, לפיו העבירות התבצעו במשך שנה וחצי, בכל 10 ימים לערך); גילו של המבקש (בן 42); והקביעה, כי אין המבקש נהנה מהחזקה של אדם נורמאטיבי ללא הרשעות קודמות, בהנתן המיוחס לו. בהתאם, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים בעיניינו, וזאת מבלי להדרש לתסקיר שירות המבחן.
...
ודוק, אף אם סבר בית המשפט המחוזי כי החלטת בית משפט השלום אינה מבוססת דיה, וכי ניתנה על בסיס מסד נתונים חסר, הרי שלמצער היה מקום להורות על הכנת תסקיר מעצר, ולא לשלול באופן גורף כל אפשרות של שחרור לחלופת מעצר במקרה זה.
יוער, כי לא נעלם מעיניי כי בסופו של דבר לא נתבקש, וממילא לא הוגש, תסקיר מעצר בעניינו של המבקש.
ואולם מכאן ועד למסקנה כי אותן הצדקות, משכנעות לטעמי, העומדות מאחורי הכלל לפיו במקרה הרגיל יש לעצור עד תום ההליכים סוחרי סמים 'קשים', גם מצדיקות כעניין שבשגרה החזקה מאחורי סורג ובריח לתקופות ממושכות גם סוחרי סמים 'קלים', אין דעתי מגעת.
מכל מקום, בין אם תתקבל גישתי בעניין זה ובין אם לאו, המקרה דנן הוא מקרה 'קל', בו יש לקבל את הערר גם כך וגם כך.
סוף דבר, דין הבקשה להתקבל, ובהמשך לכך מתקבל הערר אף הוא.
