בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בעניין מעצר עד תום ההליכים

בבית המשפט העליון בש"פ 6098/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: עויצי פאדי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעמ"ת 72149-07-23 מיום 1.8.2023 שניתנה על ידי כב' השופטת ה' רוזנברג שיינרט בשם המבקש: עו"ד רועי לנג ][]החלטה

בית המשפט המחוזי קיבל בהחלטתו ערר שהגישה המשיבה על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט א' סלטו) במ"ת 21621-07-23 מיום 30.7.2023, וחלף החלטתו של בית משפט השלום על שיחרור המבקש בתנאים, הוא הורה על מעצרו על תום ההליכים.

לאור הדברים הללו הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים, ועל החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערר שלפניי.

לשיטת המבקש, קביעת בית המשפט המחוזי לפיה המסוכנות הנשקפת ממנו מחייבת את מעצרו עד תום ההליכים מבוססת על שתי הנחות: האחת, לפיה עבירת הרכוש שיוחסה לו אינה מצויה "ברף חומרה נמוך"; והשנייה, לפיה העבירה המיוחסת לו היא עבירה המתרחשת "חדשות לבקרים", כשבמקרים אחרים – שאין מחלוקת כי אינם מתקיימים בעיניינו של המבקש – הובילה העבירה למרדפים מסוכנים או תאונות דרכים.

...

בפרט אין להתערב באופן בו הוא העריך את האמצעים שנקבעו על ידי בית משפט השלום להבטחת התייצבותו של המבקש למשפטו, אשר הביא אותו למסקנה לפיה לא ניתן להמיר את המעצר באמצעים אלה.

משכך וכפי שהובהר גם לעיל, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערר נדחית בזאת.

בבית המשפט העליון בש"פ 6009/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: יגאל חן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעמ"ת 17151-06-23 מיום 8.6.2023 שניתנה על ידי כב' השופט ע' מיכלס בשם המבקש: עו"ד אריאלה גואטה ][]החלטה

מדובר, כפי שפורט בהחלטתי מיום 9.8.2023 (שניתנה בהתייחס לבקשה אותה הגיש המבקש בלא ייצוג), בבקשה לערור ב"גילגול שלישי" על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעמ"ת 17151-06-23 מיום 8.6.2023, בה קיבל בית המשפט את הערר שהגישה המשיבה על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה במ"ת 43677-02-23 מיום 6.6.2023, והורה על הותרת המבקש במעצר עד לתום ההליכים בעיניינו.

...

אני סבורה – גם לאחר עיון מדוקדק בבקשה הנוכחית – כי המקרה דנן אינו אחד מהמקרים החריגים המצדיק מתן רשות ערר בגלגול שלישי (ולאמות המידה לקבלת בקשה כזאת ראו מיני רבים בש"פ 6141/23 פנחסי נ' מדינת ישראל (15.8.2023); בש"פ 5855/23 אבו חמד נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (2.8.2023)).

לכן, לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערר נדחית.

בבית המשפט העליון בש"פ 7435/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 3.10.2023, בעמ"י 46970-09-23, שניתנה על-ידי כבוד השופט ח' טרסי בשם המבקש: עו"ד רונן בן צבי ][]החלטה

לגבי הסמכות, טען המבקש כי מרגע שצו המעצר "יצא לאויר העולם", יש לראותו כמי שהובא לפני בית המשפט במסגרת צו המעצר, ולדון בערר מכוח סעיף 53(א) לחוק המעצרים, לפיו: "עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטת בית משפט בענין הנוגע למעצר [...]". לחלופין, טען המבקש, על בית המשפט המחוזי לידון בערר מכוח סמכותו השיורית שלפי סעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לבסוף ציינה המשיבה, כי "טענות העורר בעררו הינן טענות נגד הסגרתו ולא נגד צו המעצר וככאלה, מקומן להשמע במסגרת הליכי ההסגרה, במדינה הזרה ולאחר מכן, ככל שיוסגר, בישראל". ביום 3.10.2023 דחה בית המשפט המחוזי את הערר על הסף, וקבע כי לא קיימת בדין אפשרות לערור על החלטה להוציא צו מעצר במעמד צד אחד, לא בזכות ואף לא ברשות.

עוד ציין בית משפט המחוזי, כי בית המשפט השלום "בחן מחדש את התשתית הראייתית [...] ומצא לנכון להותיר את צו המעצר על כנו. בכך מיצה הוא עד תום, ואף מעבר למתחייב, את הבקורת השיפוטית הנדרשת לגבי הוצאת צוים במעמד צד אחד בשלב החקירה, ואין עוד מקום להרהר אחריו בשלב זה של ההליך הפלילי". באשר ל'דוקטרינת הפסילה הפסיקתית', קבע בית המשפט המחוזי, כי תכליתה לבחון בדיעבד את השלכותיה של הפגיעה בזכות להליך הוגן על קבילותה של ראיה, במהלך ניהול המשפט הפלילי לגופו, לאחר הגשת כתב אישום, ולכן אינה רלוואנטית לשלב החקירה – הנידון כאן.

...

באשר לניסיון העורר להיתלות בעניין אוריך, ציין בית המשפט המחוזי, כי באותה פרשה נקבע בדעת רוב, בסוגיה משיקה, כי החלטה בנוגע לצו חיפוש לא תהא כפופה להליכי השגה בדמות ערר או ערעור; ועל כן, בניגוד לעולה מטיעוני המבקש, פסק הדין בעניין אוריך דווקא תומך במסקנה כי יש לדחות את הערר.

מכאן הבקשה שלפנַי, במסגרתה חוזר המבקש, בשלישית, על טענותיו, לפיהן הוא לא נמלט מהארץ; לא נעשו ניסיונות לזמנו לחקירה; הוא עובר עינוי דין בעטיה של המשיבה; יש לו אינטרס לנהל את ההליך על מנת לשחרר את רכושו התפוס, וכל רצונו אינו אלא "להגיע לישראל כאדם חופשי". עוד טוען המבקש, כי החלטות בתי המשפט קמא מביאות לכך שצו מעצר שהוצא במעמד צד אחד "הינו מעל החוק ולא ניתן לתקוף אותו בשום דרך", דבר המקנה לרשות "חסינות מוחלטת להתנהלות לקויה". דיון והכרעה דין הערר להידחות על הסף, ללא צורך בתשובה מטעם המשיבה.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.

בבית המשפט העליון בש"פ 1665/24 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: דוד מלניקוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ב-עמ"ת 65781-01-24 מיום 22.2.2024 שניתנה על ידי השופט ע' מיכלס בשם המבקש: עו"ד יעקב שקלאר ][]החלטה

בד בבד עם הגשת כתב האישום, המשיבה הגישה בקשה למעצר המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים שמתנהלים נגדו.

עוד נטען על ידי המבקש כי קריאת בית משפט השלום את עדות המבקש מוציאה את דבריו מהקשרם; וכי הותרתו במעצר בית פוגעת בו באופן שאינו מידתי.

בקשת רשות לערור על החלטה בעיניין מעצר תנתן בצמצום ובמקרים שבהם מתעוררת סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של המבקש, או בנסיבות המעלות חשש ממשי כי נגרם לו עוות דין (בש"פ 4940/23 בן מוחא נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (4.7.2023)).

...

הערכאות קמא דנו בטענות המבקש ביחס לקיומו של כרסום בחומר הראיות והגיעו לכלל מסקנה כי הן אינן מצדיקות שינוי בתנאים המגבילים שחלים עליו.

משכך, טענותיו של המבקש בדבר דיווחה של המתלוננת על שליחת הודעת הדואר האלקטרוני, או טענותיו ביחס להוצאת דברי המבקש בהודאתו מהקשרם, אינן משנות מהמסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית אשר מצדיקה את התנאים המגבילים שנקבעו בעניינו.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

לפניי בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעמ"ת 42178-04-24 (כב' השופטת מ' גרינברג) מיום 21.4.2024, בה דחה בית המשפט את עררו של המבקש על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון והורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

טענות המבקש בבקשה דנן בבקשה שלפניי נטען כי רשות לערור ניתנת ככלל כאשר מתעוררת סוגיה משפטית בעלת השלכות רוחב, אך בעיניינם של נאשמים ועצורים, ניתנת רשות לערור גם כאשר ישנן נסיבות פרטניות המצדיקות זאת, שעשויות לנבוע מכך שהחלטת בית המשפט המחוזי פוגעת בזכויות הנאשם מעבר למידה הדרושה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, אני סבורה כי דינה להידחות.

אינני סבורה כי יש מקום להתערב במסקנה זו במסגרת החלטה ב"גלגול שלישי".

לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערר נדחית.