בקשת רשות להתגונן של נתבע ערֵב בתביעת בנק

בית משפט השלום בחדרה ת"ת 59010-06-18 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' דור און ואח' היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב בתיק הוצל"פ מס' 5034250218 ת"ת 58896-06-18 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' דור און היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב בתיק הוצל"פ מס' 5268090218 ת"ת 37907-06-18 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' דור און היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב בתיק הוצל"פ מס' 5015480518 תא"ק 15304-02-18 (בקשת רשות להיתגונן של הנתבע 3, איתי דור און בלבד) בפני כב' הרשם שמעון רומי מבקש / חייב 2 / נתבע 3 מבקשת / חייבת 4 איתי דור און סמדר דור און משיב/זוכה/תובע בנק מזרחי טפחות בע"מ ח"צ 520000522 החלטה

...

בקשת הרשות להתגונן נדחית, כאמור לעיל, תוך חיוב הנתבע 3 בהוצאות התובע לשכ"ט עו"ד בסך 2,340 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הבקשה למתן רשות להיתגונן הנתבעים הגישו ביום 14.10.20 בקשת רשות להיתגונן בה טענו כי הערבות אותה עשו פקעה והפנו להודעה שהתובעת פירסמה ביום 12.7.20 בדף החשבון באתר התובעת במרשתת ולפיה "לא קיימות ערבויות למספר לקוח זה". הדיון הראשון ביום 17.1.21 היתקיים הדיון הראשון לאחר שביהמ"ש דחה בקשת הנתבעים לדחות מועד הדיון.

כבר בעת הדיון בבקשה למתן רשות להיתגונן עלה קושי רב לגבי גירסתם של הנתבעים ובדיעבד התברר שגררו את התובעת להליך סרק שנועד לדחות את הקץ ותו לא, תוך העלאת טענה מופרכת לפיה שינוי מספר חשבון הבנק הביא לפקיעת ערבותם, תוך ניסיון לייחס לניסוח חסר באתר הבנק מה שידעו היטב שאין בו. ביהמ"ש מביא בחשבון גם האופן בו מנעו סיום שמיעת התובענה מיד לאחר שמיעת הראיות.

...

· לגבי שתי הגרסאות האחרונות טען כי שני המנהלים פטרו אותו מערבותו בעל פה. לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש לא האמין למי מגרסאות הנתבע.

אשר על כן, בנוסף לתשלום אגרות משפט ששילמה התובעת, הנתבעים ישלמו לתובעת שכ"ט בא כוחה בסך של 20,000 ₪.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעת כלהלן: · מלוא סכום התביעה צמוד בהתאם להסכם ניהול החשבון כמפורט בכתב התביעה עד מועד התשלום.

בפני מונחת בקשה למחיקת כותרת ובקשה למתן רשות להיתגונן שהוגשה על ידי הנתבעים 4 ו-7, כנגד תביעה שהגיש נגדה התובע בסך של 2,587,124 ₪ בסדר דין מקוצר (להלן: "הבקשה").

וכן: "בשלב זה בוחן בית המשפט האם, בהנחה שטענות הנתבע אמת הן, יוכל הוא לזכות במשפט. במידה שהתשובה לשאלה זו חיובית, ייתן בית המשפט לנתבע רשות להיתגונן והתביעה תעבור לבירור בסדר דין רגיל. לעומת זאת, אם הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי תצהיר הנתבע אינו מגלה הגנה, לא ייתן רשות להיתגונן". [רע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ, נ' ג'ולייט בן ברוך (פורסם במאגרים, 23.07.2012)].

בשום שלב לא עלתה הטענה כי המדובר בהלוואה נוספת ומר אגסי עצמו אישר כי מדובר במיחזור הלוואה, כאשר הטענה שבפיו היא ש"מיחזור זו הגדלה (של אשראי – ר' ע')" (ראו עמ' 9 לפרוטוקול מיום 22.06.2020). ודוק, מלוא הראיות תומכות בטענת הבנק כי המיחזור נעשה על הלוואה שהייתה קיימת גם במועד בו סבורים הנתבעים שערבותם חדלה וכי ההלוואה למעשה לא הוגדלה: סכום התביעה, נספח 2 לבר"ל, פירוט הלוואות הנתבעת 1 אצל התובע (נספח 5 לכתב התביעה) ועדותו של הנתבע 7 בעצמו.

...

סוף דבר: לאור האמור לעיל לא מצאתי כי המבקשים העלו טענה הגנה בפני תביעת הבנק ולו בדוחק.

הבקשה למתן רשות להתגונן נדחית.

למען הזהירות אציין כי החלטתי ניתנת בכובעי כרשמת.

הלכה פסוקה היא, כי גילוי מסמכים בשלב הרשות להגן מצומצם והיקפו מוגבל למסמכים מסוימים שיש בהם כדי להסביר את דרך חישוב סכום התביעה או מסמכים שהנתבע שיכנע את בית המשפט שהם הכרחיים, קרי - כאלה שלא יוכל להגיש בקשת רשות להיתגונן בלעדיהם וזכותו תקופח (ראה ע"א (מחוזי-חיפה) 177/00 שרוף נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (8.11.200), ע"א (מחוזי-ת"א) 3486/01 וולך יצחק נגד עמירון סי.טי.אל. מימון והשקעות בע"מ (2.9.2003) ות"א (מחוזי-ת"א) 2443/02, בש"א 14218/03 בנק הפועלים בע"מ נגד עיזבון המנוח יוסף הבי ז"ל ואח' (4.11.2003)).

כאמור, טענה זו נדחתה על ידי, שכן זכותו של הנתבע לבקש גילוי מסמכים ספציפיים, לאחר שקבל רשות להגן, אינה מושפעת עוד מהחלטה זו, אשר הייתה יפה למועד בו ניתנה בלבד.

...

אני דוחה, אפוא, את בקשת הנתבע לפרט כנדרש פריט זה בתצהיר גילוי מסמכים.

הדרישה לקבל התכתבויות בקשר לחשבונו של הנתבע מס' 2 נדחית, מחוסר רלוונטיות.

סיכומו של דבר, הבנק יגלה את המסמכים הנזכרים בסעיפים 12, 13 ו - 14, כמפורט לעיל ובשים לב להבחנה בין החברה לנתבע מס' 2, וימציא העתקים מהם לב"כ נתבע עד ליום 15.10.2020.

בעקבות הגשת תביעת הבנק הוגשה בקשת רשות להיתגונן, נוהלו מגעים, ובמהלך מאי 2015 נכרת הסכם פשרה בין הצדדים לבין הבנק (להלן: "הסכם הפשרה").

ביום 11.9.16 הוגשה תביעה זו. בו ביום בו הוגשה תביעה זו, הגישה התובעת תביעה נפרדת (ה"פ 25139-09-16) נגד הבנק ונגד הנתבע, ובה עתירה לפסק דין הצהרתי על ביטול הסכם הפשרה וחבותו של הנתבע לבדו בפרעון החוב לבנק.

...

שילוב עובדות זה הביא למסקנה שלפיה יש לקבל את טענת התובעת.

למסקנה שהנתבע הפר את האמון שניתן בו, הפר את התחייבותו לעשות בכספי החברה שימוש לקידום עסקי החברה, הפר את התחייבותו לנהוג בתום לב כאשר הוא מעביר כספים להם ערבה התובעת, והביא במו ידיו לכך שנוצר כלפי הבנק חוב גדול לו ערבה אף התובעת.

אשר על כן אני מקבל את התביעה וניתנת בזאת הצהרה שלפיה הנתבע חייב לפצות את התובעת ולשלם לה כל סכום שתשלם לבנק בגין החשבון, לאחר מועד הגשת תביעה זו – 11.9.16.