בקשת רשות להתגונן בתביעת תאגיד מים בגין אי תשלום צריכת מים

המשיבה הגישה תביעה על סכום קצוב בסך 1,074 ₪, בגין אי תשלום אגרות מים וביוב.

המבקשת, מחזיקה ו/או החזיקה בנכס או בחלק מנכס, כאמור בתדפיס החשבון אשר צורף לכתב התביעה, שבו מותקנת רשת מים פרטית ו/או רשת פרטית, המשמשת ו/או שמשה את המבקשת או את הנכסים בהם מחזיקה ו/או החזיקה המבקשת, לצריכת מים ו/או חתמה המבקשת, על חוזה ו/או על בקשה לאספקת מים מאת המשיבה.

התדפיסים המצורפים לכתב התביעה דנן, מהוים רשומה מוסדית בהגדרתה לפי סעיף 36(א) לפקודת הראיות, תשל"א 1971 (להלן: "פקודת הראיות"), בהיותם מיסמך או פלט אשר נערך על ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה, כאשר מוסד על פי סעיף 35 לפקודת הראיות הוא "המדינה, רשות מקומית, עסק או כל מי שמספק שירות לציבור". המבקשת לא שילמה את החוב חרף דרישות התשלום השוטפות וכן מכתב ההתראה בהתאם להוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967.

בסעיף 20(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018, נקבע כי: "[...] 20.(א) נקבע בחוק ההוצאה לפועל שיש לראות הליך בבית המשפט כבקשת רשות להיתגונן, לא יתגונן נתבע זולת אם ניתנה לכך רשות לפי בקשה שהגיש לפי חוק ההוצאה לפועל." בבחינה אם ליתן רשות להיתגונן יש לבדוק אם קיימת הגנה אפשרית מפני טענות כתב התביעה ואפילו תהיה זו הגנה בדוחק, כך ראו , בין היתר, ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ [ניתן ביום 15.6.09]: "התביעה בסדר דין מקוצר הנה חריג להליכי התביעה הרגילים ובמסגרתו עשוי בית המשפט להכריע בתביעה, כולה או חלקה, על סמך האמור בכתב התביעה ובבקשה לרשות להיתגונן, כמו גם על בסיס הדיון המתייחס לבקשה זו בלבד. בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להיתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו [ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עריית חולון, פ"ד נב (1) 390, 400 (1999); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) (להלן – זוסמן)]. החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להיתגונן הנה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הנה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תנתן לנתבע רשות להיתגונן [ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46 (2004)]. כך הוא אף אם הטענה אותה מעלה הנתבע הנה טענה בעל פה כנגד מיסמך בכתב [ראו: ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"מ מו (4) 193, 196 (1992); זוסמן, בעמוד 678]. מכאן, שבירור בקשת הרשות להיתגונן לא ישמש תחליף לדיון בתביעה גופה והוא לא יכול לבוא במקום משפט בתיק...". על רקע האמור, יש להדרש לטענות המבקשת ולברר האם אלה מגלות הגנה אפשרית בהנחה שהנן טענות אמת.

עיקר טענות המבקשת הנה כי התאגיד גובה סכומים בנגוד לדין והחיובים החודשיים אשר מתקבלים הנם גבוהים, חשבונות המים גדלו, למרות שנשללו נזילות ועל כן המבקשת ורבים נוספים, מתושבי העיר רעננה, שוקלים להגיש תביעה ייצוגית כנגד המשיבה.

...

בסעיף 20(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018, נקבע כי: "[...] 20.(א) נקבע בחוק ההוצאה לפועל שיש לראות הליך בבית המשפט כבקשת רשות להתגונן, לא יתגונן נתבע זולת אם ניתנה לכך רשות לפי בקשה שהגיש לפי חוק ההוצאה לפועל." בבחינה אם ליתן רשות להתגונן יש לבדוק אם קיימת הגנה אפשרית מפני טענות כתב התביעה ואפילו תהיה זו הגנה בדוחק, כך ראו , בין היתר, ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ [ניתן ביום 15.6.09]: "התביעה בסדר דין מקוצר הינה חריג להליכי התביעה הרגילים ובמסגרתו עשוי בית המשפט להכריע בתביעה, כולה או חלקה, על סמך האמור בכתב התביעה ובבקשה לרשות להתגונן, כמו גם על בסיס הדיון המתייחס לבקשה זו בלבד. בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו [ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נב (1) 390, 400 (1999); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) (להלן – זוסמן)]. החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן [ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46 (2004)]. כך הוא אף אם הטענה אותה מעלה הנתבע הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב [ראו: ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"מ מו (4) 193, 196 (1992); זוסמן, בעמוד 678]. מכאן, שבירור בקשת הרשות להתגונן לא ישמש תחליף לדיון בתביעה גופה והוא לא יכול לבוא במקום משפט בתיק...". על רקע האמור, יש להידרש לטענות המבקשת ולברר האם אלה מגלות הגנה אפשרית בהנחה שהינן טענות אמת.

דהיינו, לכל הפחות, על המבקשת לשלם למשיבה סך של 411.93 ₪ שאינם שנויים במחלוקת ודין טענות המבקשת לעניין חוב זה דינן להידחות.

בנסיבות האמורות, בהינתן כי המבקשת מודה בחוב, אך טענותיה הינן לעניין גביית יתר גורפת של הרשות מהתושבים, הרי שלא מצאתי כי קיימת למבקשת הגנה ולו בדוחק, ועל כן אני דוחה את ההתנגדות.

התיק הראשון ניפתח עקב חוב בסך 61,960 ₪ (נכון ליום 14.12.2017) שנצבר לנתבע בגין אי תשלום אודות תיחזוקה והפעלה של שירותי ביוב בבניין בשכונת בית חנינא בירושלים (להלן: "הנכס"), התיק השני ניפתח עקב חוב בסך 9,525 ₪ נכון ליום 13.11.2018.

ביום 25.02.18 הוגשה היתנגדות, כאשר בהחלטה מיום 05.07.19 ניתנה לנתבע רשות להיתגונן.

עדויות הצדדים ישיבת הוכחות במעמד הצדדים היתקיימה בפניי ביום 24.11.2020 במהלך עדותה בפניי, חזרה נציגת התובעת, גב' רונית יוסף, על עיקר הטענות כפי שהופיעו בכתב התביעה, וכך טענה: "מה שיש לנתבע זה דבר כזה, הוא קבלן. יכולנו ליפתור את הבעיה הזאת כבר בשנת 2014. אם הוא היה מגיע לחברת הגיחון עם שמות הדיירים שקנו ממנו את הבתים, היו צריכים להעביר את זה בצורה מסודרת, הוא יודע את זה, הוא ישב אצלי, הוא הביא לי ערימה של ארנונות שלא התאימו אחד לשני, ובגלל זה לא בוצע השינוי. בדיון הקודם נתנו לו היזדמנות בבית המשפט בתיק הקודם להביא את כל האנשים שקנו ממנו את הבתים על מנת שנוכל להעביר את החוב ואת מד המים אליהם. זה חיוב של ביוב וגם עכשיו הוא יכול לעשות את זה." (עמ' 6 שורות 2-8).

סעיף 21א לכללי תאגידי מים וביוב, שכותרתו "החלפת צרכן בנכס" מורה כך: "ביקש צרכן לבטל את רשומו כצרכן בנכס מסוים, תבצע החברה את הפעולה רק אם יוצגו באותו מעמד פרטי צרכן חדש בנכס, הסכמתו של הצרכן החדש להרשם כצרכן בנכס ואם דרשה החברה בטחונות לפי סעיף 53ב – הבטחונות שנמסרו לפי הדרישה. נרשמו אצל החברה חובות כספיים בשל צריכת שירותי המים והביוב בנכס, יסדיר הצרכן המבקש את תשלום יתרת החוב או ימסור יחד עם הבקשה את פרטי ההיתקשרות עמו לצורך הסדרת החוב." אם כן, הלכה היא שעל מעביר החזקה בנכס מוטלת חובת הודעה לתאגיד המים בכתב על חילופי מחזיקים.

לא מצאתי לקבל את טענת הנתבע, שכן כפי שפורט לעיל בהרחבה, נוהל שינוי המחזיקים ממחייב את הדייר היוצא מהנכס להחתים את הדייר הנכנס בכדי להעביר את חשבונות המים על שמו של הדייר הנכנס, היה במודעותו של הנתבע, ואין זה האחרון יכול כעת להיתגונן בטענה של 'מס אמת' כאשר ברור לכל שלא השלים את המוטל עליו כנדרש.

...

מן המקובץ לעיל עולה, כי הנתבע לא הרים הנטל להוכיח שיש לפטור אותו מתשלום חשבונות המים לתובעת.

בהינתן כי טענה זו של הנתבע הועלתה לראשונה בסיכומים בלבד, הרי שדינה להידחות, כיוון שמדובר בהרחבת חזית אסורה.

סוף דבר מכל המקובץ, דין התביעות להתקבל.

תחילתה של תביעה זו בבקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב שהגיש התובע ללישכת ההוצאה לפועל בכפר סבא על פי כרטסת הנהלת חשבונות של התובע, בו מפורט חוב הנתבעים בגין אי תשלום מיסי ועד וחיובי מים.

הנתבעים היתנגדו לבקשה, התיק הועבר לדיון בפני, ובהסכמה ניתנה לנתבעים רשות להיתגונן בדיון שהתקיים.

· אשר לטענות בדבר צריכת מים שגויה ותעריף מים מופרז טוען התובע כי לא פעל בתקופה נשוא התביעה באמצעות תאגיד מים, אלא רכש את המים לישוב מקיבוץ שפיים שקבע את התעריף על פיו חויבו תושבי ארסוף.

...

סיכום הדברים, התביעה מתקבלת בחלקה.

בגריעת הסכומים האמורים לעיל מנתוני הכרטסת, ישלמו הנתבעים לתובע סך של 27,119 ₪.

בנוסף ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,750 ₪.

התובע הוא תאגיד מי כרמל בע"מ. התובע, הנו תאגיד אשר סיפק שירותי מים לנתבעת לתקופה שבין 2010 ועד למועד הגשת התובענה.

במסגרת הרשות להיתגונן, נטען, כי התביעה היא ניסיון לגבות מהמבקשת חיובים בגין צריכת מים שהתובעת לא הצליחה לגבות מהחייב האמיתי.

" טענות ב"כ התובעת: "צמח לוי וחב' שונות שהוא שולט בהם, מדובר באדם עתיר נכסים ועתיר חובות. אפשר לראות בנסח הטאבו כמה עיקולים יש על הנכס של רשות המיסים וגפים אח' יש לו היסטוריה על אי תשלום חובות בערייה. ....טענה נוספת שבאה ואומרת לא אנחנו הם אלו שהשתמשנו במים. לציין היום דברים שמנוגדים לבקשה ויש עובדות סותרות זה פשוט היתנהלות חסר תום לב.... העובדה שמדובר בבעלים של הנכס. ח ב' אופיר מלודי היא הבעלים. לנו לא הועברה הודעה שמשייכת את זה לאחד השוכרים. לא עברה הודעה כדין שמשייכת את מד המים לאחד השוכרים..... נרשם בצורה מפורשת שמי שתחוייב זו החב' חד משמעית. למה הם לא תבעו מה שמוכיח שהדברים היו מופרכים.

אני סבור שהגנתה של הנתבעת היא קלושה מאד, בהנתן שאיננה מצליחה להסביר מדוע חוב רב שנים בגין מים לא שולם על ידה.

בהנתן האמור לעיל, והואיל והכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להיתגונן, בית המשפט אינו נידרש לבחון את טיב ראיותיו ואת מהימנות גירסתו של המבקש, אלא עליו להניח שטענותיו נכונות, לבחון אם הן מהוות הגנה אפשרית, וככל שכך, ליתן לו רשות להיתגונן, לא ראיתי לנכון להורות על דחיית ההיתנגדות.

...

אני סבור שהגנתה של הנתבעת היא קלושה מאד, בהינתן שאיננה מצליחה להסביר מדוע חוב רב שנים בגין מים לא שולם על ידה.

בסמוך לאחר הגשת התביעה הגישה הנתבעת כנגד התובעת כתב תביעה בסדר דין מקוצר בגין אי-תשלום חוב ארנונה ואגרת ביוב ובסך כולל של 14,154.44 ₪.

ביום 24.10.19 ניתן פסק הדין בתיק הדוחה את תביעת התובעת בת"א 48239-10-18 וכן בקשת הרשות להיתגונן מטעמה ומקבל את תביעת התובעת בת"א 6779-11-18.

בנוסף, התובעת חולקת על חוב אגרת הביוב, שלפי טענתה נגבה שלא כדין וללא תלות בצריכת המים בפועל, בנגוד לסעיף 8(א) לכללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביובי שנותנות רשות מקומית בלא תאגיד) הוראת שעה) תשע"א-2010.

...

הנתבעת טוענת מנגד כי יש לדחות את התביעה על הסף ואף לגופה.

דיון והכרעה בפתח הדיון אדרש לטענת הנתבעת לפיה יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי.

בענייננו המחלוקת שהושארה הינה משפטית וטרוניית התובעת בדבר הפעלת שיקול הדעת של וועדת ההנחות במסקנה המשפטית שהסיקה מתוך חומר הראיות שעמד בפניה, בעת קביעת שיעור ההנחה בשנים 207-2018 על סמך "מבחן ההכנסה" – לעומת שנת 2014, אינה מונחת לפתחי.

התוצאה לאור האמור התביעה בת"א 48239-10-18 – נדחית.

לאור טענות התובעת בדבר קיזוז תשלומים שבוצעו על חשבון החוב, אני מקבל טענה זו על בסיס הקבלה שצורפה לסע' 70 לסיכומי התובעת ועל כן יש לקזז סך של 1,000 ₪ מחובה של התובעת.