לכתב התביעה צורפו כמשיבים גם המבקשים 3-2, בתו וחתנו של שמואל, בטענה כי הם התחייבו לשאת בהתחייבויותיו של שמואל לאחר שהפכו שותפים לעסקיו.
בתשובה לכתב ההגנה טען המשיב כי גם אילו הייתה ההיתקשרות עם החברות הדרום-אפריקאיות, הרי שההתחייבויות לתשלום ניתנו על ידי שמואל באופן אישי.
כמו כן, נטען כי המשיב עצמו הודה בכך שמדובר בתביעות חופפות, כאשר טען בתשובה לכתב ההגנה שהגישו המבקשים בהליך בבית משפט קמא כי "ככל שהתובע (הוא המשיב, ר.ר.) יזכה בתביעתו שבדרום אפריקה בסכומים על חשבון אותם 10% מריווחי הפרויקטים הנתבעים בתובענה דנא, יופחתו הסכומים הרלוואנטיים מסכום התובענות דכאן". הם הוסיפו כי בהתאם לפסיקה, אף אם ההליך בישראל עוסק בסכסוך רחב יותר, איך בכך כדי להצדיק את ניהול ההליכים במקביל; וכי די בקיומה של חפיפה בסוגיה מהותית משותפת שהכרעה בה באחד ההליכים עשויה להשליך על הדיון במשנהו – כדי להצדיק את עיכוב ההליכים.
על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור ואין לכן מקום להתערב בה.
ואכן, על פני הדברים, הפורום הישראלי הוא פורום נאות לידון בסכסוך בין הצדדים.
...
משעה שהפורום הישראלי הוא פורום נאות לדון בסכסוך בין הצדדים, המסקנה לפיה בית המשפט בישראל הוא זה שידון בכל רכיבי הסכסוך, היא כאמור מסקנה שעולה בקנה אחד עם שיקולי יעילות, וההחלטה לדון בכל הרכיבים הללו היא אפוא החלטה סבירה שאין מקום להתערב בה.
יוער בהקשר זה כי בית משפט קמא ציין את האפשרות כי תוגש על ידי המבקשים בקשה לעיכוב הליכים בדרום אפריקה.
במקרה דנן, ולאור כל מה שצוין לעיל, שיקולי היעילות מצדיקים כאמור את המסקנה לפיה ההליך שיתברר הוא תביעת המשיב בישראל.
אולם, בהינתן כל האמור לעיל, המסקנה לפיה בית המשפט בישראל, שהוא פורום מתאים לדון בסכסוך בין הצדדים, ידון במכלול השאלות השנויות ביניהם במחלוקת ובכלל זה בשאלת זכויותיו הנטענות של המשיב בדרום אפריקה, היא כאמור מסקנה שאינני סבורה כי יש מקום להתערב בה.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.
