כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות להגן בתביעת פינוי משטח משותף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

נתבעים 3 ו-4 הם בני זוג לשעבר, אשר התגרשו בשנת 1995, ובינם מיתנהלת תביעה לפירוק שתוף בתמ"ש 29348-03-12, בבית המשפט לעינייני מישפחה ברמת גן. בצו מיום 26.05.13 מונה התובע, עו"ד יוסף אופיר, במסגרת התביעה לפירוק שתוף, ככונס נכסים על זכויות נתבעים 3 ו-4 במקרקעין במשותף עם עו"ד אלברט בן פורת (בא כוח נתבע 4), לצורך פירוק השתוף של נתבעים 3 ו-4 בזכויותיהם במקרקעין.
ב(2) טענות נתבעים 1 ו-2 נתבעים 1 ו-2 טענו בכתב ההגנה טענות כדלקמן (התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר וכתב ההגנה הוא תצהירו של נתבע 1 אשר צורף לבקשת הרשות להיתגונן): נתבעים 1 ו-2 הרחיבו את ביתם על מבנה אשר היה קיים במקרקעין למעלה מ- 60 שנה על שטח שאינו חורג מגודל שטחם של נתבעים 1 ו-2.
בחזית המזרחית של כל יחידה מרפסת (או משטח) המהוה חלק מהרכוש המשותף וההצמדה המשותפת לכל שתי יחידות בנפרד מהוה חדר רחצה וחדר שירותים.
בסעיף 15 לתוספת לחוות הדעת ציין המומחה כי ההשלכה המעשית, להבנתו שאינה משפטית, של צו סילוק יד ופינוי כל השטח המשותף, היא הריסת כל הבנייה המסומנת בצהוב במפה שערך המומחה, כמפורט בסעיף ג' שבפרק ה' של חוות דעתו.
...
על סמך שיוך שגוי זה, מר עירון הגיע למסקנה שנתבעים 1 ו-2 זכאים להיקף בנייה כפי שנבנה על ידם בפועל.
סוף דבר נתבעים 1 ו-2 עשו דין לעצמם וביודעין בנו והרחיבו את בית מגוריהם על קרקע משותפת ואף על שטחים רשומים של עמידר ושל נתבעים 3 ו-4, שאינם שייכים לנתבעים 1 ו-2.
אשר על האמור, התביעה מתקבלת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבע טען בבקשת הרשות להיתגונן כי: "[]נודע לי כי המקום הזה הנו שטח משותף השייך ל 28 דיירים כמופיע בתקנון הבית המשותף כמצורף בנספח 2 ובוודאי אין ברצון הנתבע ליטול חלק אשר אינו שלו. הנתבע הגיע לדין ודברים עם התובע כי עמ"נ לקבל את הדירה בשלמותה וראויה למגורים א"כ לכל הפחות ישלם לנתבע את ההשקעה אשר הושקעה בדירה" (סעיף 2 לבקשת הרשות להיתגונן; ההדגשה במקור).
לטענת הנתבעים, התובע הוא בעלים של 5% בלבד משטח הרכוש המשותף ועל כן אין לו זכות לתבוע את פינוי הנתבעים.
בנסיבות כאלה, כשמדובר בסכום כסף לא מבוטל שהיתקבל בחתונת בני הזוג, כלום לא מצופה שהעניין לא יישכח ויוזכר מייד בהזדמנות הראשונה של הנתבעים להיתגונן מפני תביעת פינוי? אמנם, הנתבעים טענו בבקשת הרשות להיתגונן שהתובע קיבל "טובות הנאה" מהסכמתו להשקעת הנתבעים בנכס, וכי יש ברשותם "מיסמך אשר חלק ממנו מעיד על טובות הנאה שקבל התובע", אולם הנתבעים לא ציינו, ברחל בתך הקטנה, כי הם רכשו את הנכס מהתובע.
...
מסקנה זו מבוססת גם על העובדה שעלה מדברי הנתבע כי הטיפול בענייני הבניין נעשה על ידו מספר שנים קודם לחתימות הדיירים ולא במועד מתן העדות.
המסקנה היא, לפיכך, שהנתבעים לא הצביעו על קיומה של זכות להחזיק בנכס.
התוצאה מכל האמור לעיל היא שדין התביעה להתקבל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בפני בקשת רשות להיתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר שעניינה פינוי וסלוק ידם של המבקשים מחלק המקרקעין הידוע גם כגוש 19516 חלקה 14, בשטח של כ-31 מ"ר. התביעה הוגשה בהתאם לתקנה 202 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, הקובעת: (3) תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובילבד שיש עליהן ראיות שבכתב.
המבקשים טענו כי בין הצדדים נערכה בשנות ה-90' (בתאריך שאינו ידוע להם במדויק) , עסקת חליפין ולפיה כנגד קבלת מחצית משטח חלקה 25 גוש 19557 בשטח של 4,417.50 מ"ר שיועברו על ידי המבקש 2, המנוח סעיד עטילה, לידי משפחתו של המנוח כמאל עטילה ורעייתו שהרבאן עטילה ובנם החסוי, יעבירו האחרונים לידי המנוח סעיד עטילה שטחים חליפיים בחלקים שונים הרשומים לשמם ו/או לשם מי מהם, הכוללים: חלק מחלקה 45 בגוש 19517 בשטח של כ-500 מ"ר, חלק מחלקה 26 באותו הגוש בשטח של 500 מ"ר; וכן השטח שבמחלוקת.
בעיניין זה נפסק בשורה של פסקי דין כי תביעה של סילוק יד אינו ההליך המתאים לתביעה בין שותפים ועל השותף הטוען לפלישה או הסגת גבול במקרקעין המשותפים, ועל השותף הרואה עצמו נפגע להגיש תביעה לפירוק השתוף.
...
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

מונחת לפניי בקשת רשות להיתגונן שהגיש המבקש – הנתבע – בתביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה על ידי המשיבים – התובעים, לסילוק יד ופינוי המבקש מהנכס מושא המחלוקת.
לטענת המבקש, התובעים לא קיבלו את הסכמת הגב' בן אליעזר עת פעלו לרישום הבניין כבית משותף, הגם שהייתה רשאית להרשם יחד עם בעלה המנוח כבעלים של המחסן והקרקע שהוצמדה לו. כעולה מכתב התביעה, התובעים מבקשים לנכס לעצמם את הקרקע שבחלקו האחורי של המחסן עליה בנוי הרמפה – משטח ברזל, ששמשה את המנוח צבי בן אליעזר ז"ל בעצמו והשכיר את המושכר AS IS למבקש.
בנגוד לאמור בכתב התביעה, בדיון לפניי התברר כי יש לצמצם את הסעד המבוקש ועתרו לפינוי ולסילוק המבקש רק בנוגע למשטח העץ שהקים ודמה כי גם בכך יש טעם ליתן רשות להגן משדיון מעמיק יאפשר לבחון את טענות המבקש כדבעי, דבר שלא ניתן בשלב כה מקדמי שכבר במסגרת שלב מקדמי חזרו בהם התובעים מסעד לפינוי בשני עניינים אחרים.
...
יוצא אפוא, כי טענת המבקש כי מדובר בשטח משותף איננה מופרכת על פניה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בבקשתו למתן רשות להיתגונן טען הנתבע שהוא מחזיק במשך שנים בשטח שסופח למבנה השייך לו - "חלק מוצמד עוד מימים ימימה למבנה הידוע ת"ח 5" (סעיף 20 לכתב ההגנה), וכי הוא "בר רשות בלתי הדירה בחלק זה של הרכוש המשותף" (סעיף 23, שם).
הנתבע הוסיף וטען כי התובע עצמו השתלט על שטחים בחלקה 63 המהוים רכוש משותף, ומכאן שתביעתו לפינוי של הנתבע משטח משותף נגועה בחוסר תום לב. לאחר שביום 18.3.2021 ניתנה לנתבע רשות להיתגונן, הועבר התיק לטיפולי.
...
המסקנה הינה כי דין התביעה להידחות.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבע שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 8,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו