מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת קיזוז חוב חייב מקרן פנסיה בהליך פשיטת רגל

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

" השופט ד' מינץ והשופטת ע' ברון מסכימים לתוצאה לפיה בדין התיר ביהמ"ש המחוזי למשקיע מוסדי לקזז את חוב ההלוואה של החייבת שם, המצויה בהליכי פשיטת רגל, מכספי פוליסת ביטוח המנהלים של החייבת אצל קרן הפנסיה.
עוד נפסק שם כי: "זכות הקזוז, במימושה, מקנה לנושה בעל הזכות מעמד בכורה על פני יתר הנושים, הדומה לשיעבוד קינייני, המקנה לבעליו את מלוא ערך החוב שהחברה חבה לו, בעדיפות על פני שאר הנושים, הזוכים בחלק יחסי מנשייתם בלבד". נושה הטוען לזכות קזוז אינו חייב להגיש תביעת חוב ועקב כך אין תחולה להוראת סעיף 134(א) לפקודה הקובע כי: "הוכר חוב בפשיטת רגל, והוא כולל ריבית או כל תמורה כספית במקום ריבית – הריבית או התמורה ייחשבו, לענין דיבידנד, בשיעור שאינו עולה על השעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961." מכאן אני סבור כי אין תחולה להוראת סעיף זה מאחר והמבקשת אינה חייבת להגיש תביעת חוב ובפועל תביעת החוב לא הוגשה.
...
עצם זכות הקיזוז לא הייתה כלל במחלוקת בין הצדדים, ולכן יש לקבל את הבקשה לעיון חוזר ולהתיר למבקשת לבצע קיזוז בהתאם להוראת סעיף 74 לפקודה.
סעיף 10 לאותו הסכם מפרט מהם אותם סכומים נוספים: "אם תשלום כלשהו שהתחייבתי לשלם כאמור בהסכם זה לא ייפרע במועדו, הנני מתחייב בתשלומו בצירוף הוצאות ובכלל זה הוצאות גביה והוצאות משפטיות, לרבות דמי החזרה, הפרשי הצמדה וריבית פיגורים. " מקריאת סעיפים אלו עם מנת להגיע למסקנה כי בהתאם להסכמות הצדדים, ישנה חובה לפרוע את החוב בצירוף כלל ההוצאות הנלוות לפי הריבית המוסכמת בין אם זו הריבית החלה בשיעור 4.9% עד למועד מתן פסק הדין ובין אם זו ריבית פיגורים כפי שנקבע בהסכם ממועד מתן פסק הדין ועד למועד מתן צו הכינוס.
ריבית זו אינה מפורטת בגוף ההסכם כלל ועיקר ולא ברור מדוע היא זכאית לריבית זו. לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, אני סבור שיש לחשב את החוב קרן במעמד העמדת ההלוואה לפירעון מידי (יום הגשת התביעה) לפי הריבית ההסכמית 4.9%, וממועד מתן פסק הדין 4/6/2012 תתוסף ריבית הפיגורים הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה מאחר ולא הוכח שיעור הריבית , כפי שפרטתי לעיל, בהתאם לסעיף 3 להסכם ההלוואה.
ראוי אם כך להחיל על הבקשה שבפני את החלטת בית המשפט עם קבלתה, בין כך ובין כך ההליך אמור להימשך חודשים רבים עד לסיום תכנית הפירעון, וניתן להמתין בבקשת הנאמן לאחר קבלת הכרעה בידי בית המשפט העליון בסוגיה זו. סוף דבר: המבקשת רשאית לקזז את החוב מתוך כספי התגמולים עד לגובה החישוב שיערך על ידי הנאמן לפי הוראות החלטתי זו, ואת היתרה להותיר בקופה לטובת החייב, בשלב הזה עד לקבלת הכרעה בבית המשפט העליון.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני: כב' השופט עמית כהן 10 פברואר 2018 פש"ר 65088-01-17 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל התש"ם – 1980 להלן: "הפקודה" ובעניין: אלמלך שרון, ת.ז: 28672434 ע"י עו"ד ספיר כחלון ואח' להלן: "החייב" ובעניין: מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י עו"ד שילנסקי ואח' להלן: "המבקשות" ובעניין: עו"ד אסעד בסאם להלן: "המנהל המיוחד" ובעניין: הכונס הרישמי ע"י עו"ד מלי חג'ג' לשם להלן: "הכונ"ר" החלטה
לטענת המבקשות, מהסכמי ההלוואות עולה כי הן רשאיות להעמיד את יתרת ההלוואות הבלתי מסולקות בתוספת ריבית ולבצע קזוז מלוא החוב כאשר החייב חוסה תחת הליכי פשיטת רגל.
...
לטענת החייב דין הבקשה להידחות לאור העובדה שהמבקשות לא הגישו תביעות חוב, על אף שקיבלו הודעה על מתן צו כינוס במועד ולפיכך לא יכולות להסתמך על זכות הקיזוז.
דיון לאחר שעיינתי בבקשות ותשובות שהוגשו, אני סבור שהדין עם המבקשות, המנהל המיוחד והכונ"ר. לעניין תוקף המשכון- אני סבור שמדובר בנכסים עליהם חל סעיף 4(2) לחוק המשכון, ולכן משהופקדו הכספים בידי המבקשות, תקף המשכון כלפי הנושים האחרים של החייב, גם אם לא נרשם משכון.
לכן, אני מקבל את עמדת המבקשות, המנהל המיוחד והכונ"ר שמדובר בכספים המשועבדים לטובת המבקשות וזכויותיהן גוברות על זכויות יתר הנושים.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

שכן לטענת הנושה, החייב נהנה לאורך שנות הליך פשיטת הרגל דנן מתשואה של כ-40% על כספיו הצבורים ואף עכשיו עם פרישתו לגימלה נהנה הוא מקיצבה המגלמת את התשואה הנ"ל ומאידך לא יישא במלוא החוב כלפי הקרן.
בהקשר זה אציין כי אם אכן אין למבקשת זכות עכבון או שעבוד על כספי החייב אלא רק זכות קזוז, יש בכך כדי להציב סימן שאלה אף באשר לעצם זכותה של המבקשת לקזז את כספי הפיצויים של החייב, זאת מאחר ו"בעיניין פינצ'ב", עליו מבוססת, בין היתר, הבקשה שלפני, הוכרה אמנם זכותו של נושה מוסדי, בהתקיימות התנאים שנקבעו בפסק הדין בהתאם לסעיף 74 לפקודה, לקזז מתוך כספי פוליסה שהוחזקו אצלו עבור חייב בפשיטת רגל את יתרת חוב ההלוואה שנטל החייב מהנושה, אלא שבאותו פסק דין הובעו למעשה 3 דיעות כפי שאלו גם סוכמו ותוארו על ידי השופט י' עמית בע"א 1057/18 אייל עברון נ' דוד ורדי (23.1.19) (להלן-"עניין ורדי"); האחת, של השופט דנציגר הגורסת כי די בזכות הקזוז העומדת למלווה מכח הסכם ההלוואה וסעיף 74 לפקודה כדי לאפשר לו לקזז את סכום ההלוואה שטרם נפרע מכספי הפוליסה.
היתנהלותה של המבקשת במקרה זה ומחדלה במתן הודעה מתאימה לנאמן ולחייב במיוחד נוכח המצג שהוצג על ידה בתביעת החוב, אינם עולים בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת עליה כמנהלת קרן הפנסיה של החייב המלווה לו כספים, אשר חלה גם על מימוש זכות הקזוז העומדת לה והדברים מקבלים משנה תוקף נוכח חובת הנאמנות המיוחדת שהוטלה על המבקשת כלפי החייב מכוח סעיף 3 לחוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.
...
בהתאם אני מאשר למבקשת לקזז ממרכיב הפיצויים של כספי החייב המוחזקים בידה סך כולל של 38,176 ₪ (28,719X1.3293).
באשר ליתרת הכספים הצבורים ברכיב הפיצויים, לאחר הקיזוז שאישרתי לעיל, בזיקה להחלטתי מיום 14.11.21 אני מורה על העברתה לידי החייב.
כמו כן משנעתרתי לבקשת הקיזוז, אני מורה על ביטול תביעת החוב שהוגשה על ידי המבקשת בהליך ולמען הסר ספק היא לא תהיה רשאית לכספים נוספים מהדיבידנד שיחולק לנושי החייב.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 11371-08-18 ציון ואח' נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' מספר בקשה:3 לפני כבוד השופטת רחל ערקובי מבקשת כלל פנסיה וגמל בע"מ משיבים 1. כונס נכסים רישמי תל אביב 2. רוז ציון - החייב 3. פרל אופיר (מנהל מיוחד) החלטה
אבל מה הדין כשקופת גמל עותרת לבצע קזוז החוב שהחייב חב כלפיה מקרן הפנסיה של חוסך המצוי בהליכי פשיטת רגל, אשר לא עומד בתשלומי הלוואה אותה נטל מאותה חברה במסגרתה שיעבד את זכויותיו הפנסיוניות? ביהמ"ש העליון נידרש לסוגיה זו בעיניין הילכת פינצב, שם הסיכסוך היתגלע בנוגע לפרשנות ההוראות הרלוואנטיות בהסכם ההלוואה בין מגדל לפינצב אשר קבעו כי במקרה ופינצב לא תפרע את ההלוואה במועד, תועמד זו לפרעון מידי.
...
אני סבורה כי נושא זה על שלל השאלות העולות ממנו מצדיקות התייחסות כוללת של הכנ"ר, בתקווה שיגבש קווים מנחים תוך מתן הוראות כלליות למנהלים המיוחדים, לפנייה לשלטונות המס לקבלת פטור, וכן מענה לשאלות האחרות.
לאור כך אני מורה על קבלת תגובת הכנ"ר בתוך 30 יום .

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפני בקשת מגדל מקפת קרנות פנסיה וגמל בע"מ (להלן: "מגדל"), להתיר לה לקזז את יתרת חובו של החייב יעקב אוברזאנק (להלן: "החייב"), מהכספים השייכים לחייב והמוחזקים בידיה.
הוסיף וקבע כבוד השופט מינץ "כי זכות העיכבון שבידי המלווה משתכללת מעצמה (ומבלי שניתנה לכך הסכמה קודמת) עם הווצרות החוב, ובמקרה שלנו במועד פתיחת הליך פשיטת הרגל, קודם לכן, בעת שניתנה ההלוואה לא נוצרה עדיין זכות עיכבון, ולכן גם לא חלה כל מיגבלה לפי סעיף 25(א) לחוק קופות גמל". יצוין, כי כבוד השופטים דנציגר וברון בחרו שלא להדרש לסוגיה זו. עיכבון הוגדר בסעיף 11(א) לחוק המיטלטלין, תשל"א-1971, כ"זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החוב ".
...
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו