בקשת קיזוז חוב הלוואה כנגד כספי חייבת בתוכנית פנסיה

בתיק רע"א 2512/17 פינצב - מגדל חברה לביטוח בע"מ (10.4.18) (להלן: "פסק דין פינצב"), שעסק בבקשה של גוף מוסדי להתיר לו לקזז כספים מפוליסת ביטוח מנהלים של חייב בהליכי פשיטת רגל המוחזקים בגוף המוסדי כנגד הלוואה שניטלה מהגוף המוסדי, נקבע כי מותר לחברה המנהלת לקזז את חוב ההלוואה מקופת הגמל.

החשיבות הסוציאלית של החסכון הפנסיוני, שנועד למחייתו של המבוטח בשנים שלאחר הפרישה, אינו רלבאנטי עת מדובר בקרן הישתלמות שהנו אפיק חיסכון, ולפיכך יכול וישמש כבטוחה למתן הלוואה כמו תכנית חסכון בנקאית או אחרת.

במסגרת האיזון בין היבטיה השונים של חובת תום הלב המוטלת על המבטחת כאמור, יש לבחון את משך הזמן שחלף מעת הפרת הסכם ההלוואה ועד להודעת הקזוז, כמו גם את אפקטיביות האמצעים אשר נקטה המבטחת-המלווה לשם גביית החוב בתקופה זו. כל זאת, על מנת לוודא כי חלוף הזמן אכן נובע ממאמצי המבטחת להפרע מן המבוטח מבלי לקזז את חובו מכספי החסכון הפנסיוני – בהתאם לחובת תום הלב המוטלת עליה, כמבואר לעיל.

...

בנסיבות העניין ומשהתובע היה מודע לחובתו להשיב את ההלוואה ומשבוצעה מסירה כדין של כתב התביעה (החלטת כב' הרשמת (כתוארה אז) קארין ליבר מיום 4.8.18 בתיק 47067-06-16) ושל האזהרה בתיק ההוצאה לפועל, נדחית התביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש.

כמו כן נדחית התביעה לפיצוי לפי חוק הגנת הצרכן, בהיותה משום הרחבת חזית.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע תוך המועד הנקוב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪.

לפניי בקשת מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ (להלן: "מגדל") להתיר לה לקזז את יתרת חוב החייב כלפיה כנגד כספים השייכים לחייב והמוחזקים בידי מגדל.

ההלוואה על סך 11,000 ₪ - סעיף 13 להסכם האמור קובע: "אני מאשר כי ידוע לי שבכל מקרה שבו התבקש המבוטח או שארו למשוך כספים כלשהם העומדים לזכותו על פי התוכנית או בכל מקרה של זכאות התוכנית למשיכת כספים יראו את היתרה שתעמוד לזכותו של המבוטח או שארו לאחר משיכה ו/או הזכאות כאמור כיתרה העומדת לזכותו בנכוי ההלוואה כאמור בכתב זה". סעיף 14 להסכם ההלוואה הנ"ל קובע: "מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, תהיו זכאים לקזז את יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת (כולל ריביות והוצאות) מכל סכום המגיע לכם ו/או מהקרן על פי התוכנית לרבות מערך הפדיון של התוכנית ו/או מכל תגמול שיגיע לנו מכם על פי התוכנית ו/או מכל סכום שיגיע לנו מכם על פי כל מקור אחר". הסכם ההלוואה על סך 14,000 ₪ - סעיף 11 להסכם ההלוואה האמור קובע: "בכל אחד מהמקרים בהם תהיו זכאים להעמיד את ההלוואה לפירעון מידי כאמור בכתב זה תהיו רשאים לבצע קזוז של הכספים בהתאם לערכי פדיון התוכנית, כקבוע בתקנון, בהתאם ליתרת החוב שתגיע לכם באותה עת, לרבות בגין הפרישי הצמדה ריבית והוצאת, כמפורט בכתב זה". ואילו סעיף 16 לאותו הסכם הלוואה קובע: "מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, תהיו זכאים לקזז את יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת (כולל ריביות והוצאות) מכל סכום המגיע לכם ו/או מהקרן על פי התוכנית לרבות מערך הפדיון של התוכנית ו/או מכל תגמול שיגיע לנו מכם על פי התוכנית או מכל סכום אחר שיגיע לנו מכם על פי כל מקור אחר". בעיניין פינצ'ב דעת הרוב נכתבה על ידי כב' השופט מינץ עמו הסכימה כב' השופטת ברון.

אשר על כן, נוכח הסכמת החייב, נעתרת בקשת מגדל לקזז את יתרת חובו כלפיה בגין הלוואות שנטל מתוך הכספים השייכים לחייב והמוחזקים בידי מגדל.

...

אשר לטענת מגדל, כי אף ללא הסכמת החייב וחרף התנגדות המנהלת המיוחדת עומדת לה זכות הקיזוז, הרי שבעניין פינצ'ב נקבע כדלקמן: "לעומתו, סבור אני כי לולא שעבוד הכספים לטובת הנושה בדרך עכבון, בדרך משכון, או בדרך מתן שעבוד אחר, אין בכוחה של זכות הקיזוז לגבור על הוראת סעיף 85(1א) האמורה. לשם כך יש להתחקות אחר שעבוד אחר שיש בידיו של הנושה. זכות הגבייה ניתנת איפה רק לנושה המחזיק בידיו את אותם נכסים "שאינם בני חלוקה" מפאת העדיפות הנשייתית שהוא מחזיק בה עובר לכניסת החייב להליך פשיטת הרגל".

אשר על כן, נוכח הסכמת החייב, נעתרת בקשת מגדל לקזז את יתרת חובו כלפיה בגין הלוואות שנטל מתוך הכספים השייכים לחייב והמוחזקים בידי מגדל.

יודגש, כי אלמלא הסכמת החייב, נוכח הסכמי ההלוואה כפי שצורפו, דין הבקשה היה להידחות.

משכך מבוקש שלא להתיר את קזוז חוב ההלוואות מכספי הפנסיה/התגמולים המוחזקים במגדל, ולהתיר לו להמשיך בתוכנית.

(ב) לעניין תקנה זו, בכל מקרה שמבוטח או חליפו דורש את תשלום ערך הפדיון שנקבע בפוליסת הביטוח או שעמית או חליפו מבקש למשוך את הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל, במלואם או בחלקם, באופן שהיתרה לאחר המשיכה תהיה נמוכה מההלוואות, יראו כיתרה העומדת לזכות המבוטח או העמית את היתרה בנכוי ההלוואות, והסכום שנוכה כאמור ישמש לפרעון ההלוואות ואולם לעניין חישוב חבות המס יראו את היתרה העומדת לזכותו של העמית כיתרה בתוספת ההלוואות וכן בתוספת כל סכום אחר שהוא חייב לקופת הגמל בשל ההלוואות; לעניין זה, "הלוואות" – יתרת חוב של המבוטח או העמית למשקיע המוסדי בשל ההלוואות שנתנו לו".

אם כן, לפי הילכת פינצ'ב, כאשר הסכם ההלוואה כולל הסכמה של הלווה לקזוז והסכמה של הלווה לשיעבוד הכספים הצבורים, ניתן לקזז חוב הלוואה כנגד כספים הצבורים לטובת הלווה בקופת גמל, וזאת בשל העדיפות הנשייתית של הנושה לאור ההסכמה בהסכם ההלוואה לשיעבוד הכספים (ר' הערת כב' השופט מינץ בפרשת פינצ'ב ביחס לשוני בין נוסח סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל לנוסח סעיף 255 לחוק חידלות פירעון (ר' פסקות 17-18 לפסק דינו של כב' השופט מינץ בפרשת פינצ'ב).

...

בנסיבות אלה, ברי כי לא יהיה ביכולתו לפרוע את החוב, ולכן אין מנוס מביצוע הקיזוז המבוקש.

מגדל ציינה, כי החייב אינו עומד בתשלומי ההלוואה כסדרם מחודש 1/2021, חוב ההלוואה נושא ריבית פיגורים גבוהה וגם מטעם זה יש להעתר לבקשה.

מקובלת עלי עמדת הממונה כי מכוח חובת תום הלב בה מחויב הנושה, הגוף הפיננסי, ראוי היה להמתין עם הדיון בבקשה, לקבלת עמדת היחיד, שאז ניתן יהיה לבחון האם קיזוז יתרת ההלוואה הינו המוצא האחרון.

לאור האמור , הבקשה מתקבלת.

מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופת גמל בע"מ (להלן: "מגדל" או "הנושה" או "הגוף הפינאנסי") הגישה בקשה ליתן צו לקזוז יתרת הלוואה שנטל החייב מכספים הצבורים במגדל.

האחת, תוכנית פנסיה מס' 630409151 בבעלות מעסיקתו של החייב, אגד אגודה שיתופית, המורכבת מפיצויים בסך של 37,710 ₪ ומתגמולים בסך של 49,472 ₪.

(ב) לעניין תקנה זו, בכל מקרה שמבוטח או חליפו דורש את תשלום ערך הפדיון שנקבע בפוליסת הביטוח או שעמית או חליפו מבקש למשוך את הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל, במלואם או בחלקם, באופן שהיתרה לאחר המשיכה תהיה נמוכה מההלוואות, יראו כיתרה העומדת לזכות המבוטח או העמית את היתרה בנכוי ההלוואות, והסכום שנוכה כאמור ישמש לפרעון ההלוואות ואולם לעניין חישוב חבות המס יראו את היתרה העומדת לזכותו של העמית כיתרה בתוספת ההלוואות וכן בתוספת כל סכום אחר שהוא חייב לקופת הגמל בשל ההלוואות; לעניין זה, "הלוואות" – יתרת חוב של המבוטח או העמית למשקיע המוסדי בשל ההלוואות שנתנו לו".

אם כן, לפי הילכת פינצ'ב, כאשר הסכם ההלוואה כולל הסכמה של הלווה לקזוז והסכמה של הלווה לשיעבוד הכספים הצבורים, ניתן לקזז חוב הלוואה כנגד כספים הצבורים לטובת הלווה בקופת גמל, וזאת בשל העדיפות הנשייתית של הנושה לאור ההסכמה בהסכם ההלוואה לשיעבוד הכספים (ר' הערת כב' השופט מינץ בפרשת פינצ'ב ביחס לשוני בין נוסח סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל לנוסח סעיף 255 לחוק חידלות פירעון (ר' פסקות 17-18 לפסק דינו של כב' השופט מינץ בפרשת פינצ'ב).

...

טענת הממונה כי ניתן לבצע את הקיזוז רק במקום שבו קמה לחייב הזכות למשוך את הכספים לפי דין, אינה עולה מהלכת פינצ'ב. יחד עם זאת, מקובלת עלי עמדת הממונה כי מכוח חובת תום הלב בה מחויב הנושה – הגוף הפיננסי, ראוי להמתין עם הדיון בבקשה לקיזוז יתרת ההלוואה עד לדיון בצו שיקום כלכלי שאז ניתן יהיה לבחון האם קיזוז יתרת ההלוואה הינו המוצא האחרון.

סוף דבר, הבקשה תידון כחלק מהדיון בהצעת הממונה לתכנית לשיקומו הכלכלי של החייב.

מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופת גמל בע"מ (להלן: "מגדל" או "המלווה" או "הגוף הפינאנסי") הגישה בקשה ליתן צו קזוז כספי הלוואות.

פדיון שתי התוכניות כרוך בקבלת מיסמך שיחרור ובתשלום מס. חב' מגדל מבקשת לבצע קזוז כנגד כספי התגמולים משום שלאור העובדה שהפוליסות הנן בבעלות מעסיקתו של החייב, לא ניתן יהיה לבצע קזוז כנגד כספי הפיצויים בפוליסות שכן יחסי עובד מעביד בין החייב לבין המעסיקה טרם הסתיימו.

(ב) לעניין תקנה זו, בכל מקרה שמבוטח או חליפו דורש את תשלום ערך הפדיון שנקבע בפוליסת הביטוח או שעמית או חליפו מבקש למשוך את הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל, במלואם או בחלקם, באופן שהיתרה לאחר המשיכה תהיה נמוכה מההלוואות, יראו כיתרה העומדת לזכות המבוטח או העמית את היתרה בנכוי ההלוואות, והסכום שנוכה כאמור ישמש לפרעון ההלוואות ואולם לעניין חישוב חבות המס יראו את היתרה העומדת לזכותו של העמית כיתרה בתוספת ההלוואות וכן בתוספת כל סכום אחר שהוא חייב לקופת הגמל בשל ההלוואות; לעניין זה, "הלוואות" – יתרת חוב של המבוטח או העמית למשקיע המוסדי בשל ההלוואות שנתנו לו".

...

בשלב זה, סבר הממונה כי יש לדחות את הבקשה.

טענת הממונה כי ניתן לבצע את הקיזוז רק במקום שבו קמה לחייב הזכות למשוך את הכספים לפי דין, אינה עולה מהלכת פינצ'ב. יחד עם זאת, מקובלת עלי עמדת הממונה כי מכוח חובת תום הלב בה מחויב הנושה – הגוף הפיננסי, ראוי להמתין עם הדיון בבקשה לקיזוז יתרת ההלוואה עד לדיון בצו שיקום כלכלי שאז ניתן יהיה לבחון האם קיזוז יתרת ההלוואה הינו המוצא האחרון.

סוף דבר, הבקשה תידון כחלק מהדיון בהצעת הממונה לתכנית לשיקומו הכלכלי של החייב.