בקשת צירוף ראיות לאחר שלב ההוכחות והסיכומים

לאחר שהסתיים שלב ההוכחות וניתן צו להגשת סיכומים, הגישה התובעת בקשה להוספת ראיות (בקשה 22), במסגרתה ביקשה לקבל כראיות שני מסמכים, שצורפו כנספחים 5 ו- 6 לתצהיר שהוגש מטעם הערייה בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים (ת"א 17880-12-08).

...

מאותם טעמים שפורטו לעיל ביחס לתביעה בדבר לשון הרע, אף לא שוכנעתי שהנתבעת התרשלה בעצם פרסומם של המכתבים.

אינני מקבלת את טענת התובעת בנוגע לצורך בניהול פרוטוקול בישיבה.

סיכומו של דבר, התביעה נדחית.

לטענת התובעת, הבקשה מוגשת לאחר תום שלב ההוכחות ופסע לפני הגשת סיכומי התובעת; הבקשה מוגשת לאחר שהנתבעת אמרה "אלה הם עדי" ועל-כן לתובעת אין אפשרות כעת לבדוק את תוכנה או את מקוריות הראייה; הנתבעת מבקשת לצרף את הראיה שלא באמצעות עורכה; לא צורפה כל אסמכתא משפטית לטיעוני הבקשה כנדרש; הבקשה לא נתמכת בתצהיר; בראייה אין כדי לתרום לבירור האמת; הראיה לא צורפה כנדרש בכתב ההגנה ו/או גילוי מסמכים ו/או בראיות הנתבעת.

...

בע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1) 661 (1993), בעמ' 665 עמד בית המשפט על השיקולים כאמור: "כאשר מונחת לפני בית המשפט, אשר סיים כבר את שלב הבאת הראיות לפניו, בקשה להגשת ראיה משלימה, על בית המשפט לשקול, אם החיוב שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטייה מהנהלים הקבועים. בית המשפט יתחשב לעניין החלטתו בנדון, בין היתר, בשאלה, אם הצד המבקש את הבאת הראיה ידע או יכול היה לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר. אם התשובה לשאלה זו הינה בחיוב, אזי לא ייטה בית המשפט בדרך כלל להיעתר לבקשה. עם זאת, אין זה כלל בל יעבור, וייתכנו מקרים שבהם - חרף מחדלו של הצד באי המצאת הראיה בשלב מוקדם יותר - עדיין ייעתר בית המשפט לבקשתו. זאת בעיקר כאשר בית המשפט מתרשם, כי הראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה משמעותית מאוד להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשוי לסייע בעשיית הצדק. אולם, מאידך גיסא, אין גם להתיר את הרצועה יתר על המידה, שמא יעודד הדבר רשלנות מצד הפרקליטים בקיום ההוראות הדיוניות." בענייננו, אין חולק כי נושא הסקר המבוקש עלה זה מכבר בדיונים קודמים בין הצדדים.

מצב דברים זה, לאחר שהסתיים שלב הראיות, מכביד על ניהול הליך שממילא מתנהל זמן רב. רביעית, אפשר שכל הטעמים המפורטים לעיל, הגם שאין להקל בחשיבותם, היו נדחים מקום בו הייתה לראיה משקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה (רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה 577; רע"א 5403/17 ר'בקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ (5.12.2017)).

איני סבור כי משקלה של הראיה כזה המצדיק הגשתה בשלב זה. עיקר טענת הנתבעת היא כי טענות התובעת באשר לאי המצאת הסקר לידיה בזמן אמת ואי הידיעה של התובעת את הוראותיו, מהווה הרחבת חזית ודינן להידחות.

סוף דבר אשר על כן, מהטעמים המפורטים לעיל, דין הבקשה להוספת ראיה להידחות.

בהיסמכו על החלטת בית המשפט העליון בעיניין רע"א 1982/22 קבע בית משפט קמא כי הבקשה מוגשת בשלב מאוחר לאחר שלב ההוכחות ולפני סיכומים וכי המבקשת לא צרפה תצהיר לתמיכה בטענתה באשר לסיבת האיחור.

כך קובעת תקנה 1: " מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסיכסוך". בנידון, וביישום הוראות הדין והפסיקה לעיל, היה מקום לסברתי להתיר למבקשת להגיש את הראיה אפילו בשלב מאוחר שלאחר שלב ההוכחות ובטרם הגשת סיכומים.

...

כך נפסק, כבר בעניין ע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד (1966) - "הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות... איש לא יחלוק על הצורך בייעול העבודה בבתי-המשפט. בדרך כלל, יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך ליהפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה" (הדגשה שלי – צ.ו) יתר על כן , בעניין מכאלוביץ הנ"ל נפסק כי בית המשפט עשוי לאפשר צירוף הראיה באיחור גם אם הסיבה לאי הגשתה במועד היא מחדלו של בעל דין - " אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור.." נדגיש ונציין כי עקרונות היסוד של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 כפי שהודגש בתקנות 1-5, מתווים את שיקול הדעת השיפוטי, ובכלל זה במקום בו מוגשת בקשה שעניינה בפרוצדורה, כגון תיקון מחדל דיוני.

אם נבוא ונסכם הדברים עד כה. אכן הבקשה להצגת חוות הדעת החיצונית כראיה מוגשת באיחוד ואולם בנדון בהתייחס לעובדה שחוות הדעת נערכה והוגשה בתיק החיצוני אחר המועד להגשת ראיות בתיק הנדון ובהבהרת המבקשת כי לא נחשפה לתוכן חוות הדעת קודם לדיון בו נחקר המומחה, ובהתייחס לעבודה כי ראוי לברר את הפערים בנתונים ובמדדים האובייקטיביים לכאורה הנזכרים בשתי חוות הדעת וכי להבהרות אלו אפשר ותהא השלכה ממשית על גילוי האמת בהליך הנדון, סבורני כי מתן אפשרות לחקירה נוספת קצרה של פר' הלפרין על חוות דעתו בכל הקשור למתן התייחסותו לפערים באשר לנתונים האובייקטיביים הסותרים לכאורה בין שתי חוות הדעת תשרת את התכלית העיקרית של עשיית המשפט – בירורה של האמת.

סוף דבר הבקשה מתקבלת באופן בו תותר הגשת חוות דעת החיצונית כראיה, אחר השחרת הפרטים המזהים של התובע אליו מתייחסת חוות הדעת, וכן יתאפשר למבקשת לחקור פעם נוספת את פר' הלפרין על חוות דעתו בהתייחס לחוות הדעת החיצונית.

המדובר בבקשה למתן צו איכון לחברת פלאפון לקבלת "דו"ח איכון" לטלפון הסלולרי של המבקשת, אשר במהותה היא למעשה בקשה להתיר למבקשת לצרף ראיה חדשה לאחר תום שלב ההוכחות.

נקבע לסיכומים בעל פה ליום 16.11.22 בשעה 10:00.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי את כל השיקולים הרלבנטיים מצאתי לדחות את הבקשה, ואת עיקר נימוקיי אפרט להלן.

סיכומו של דבר הבקשה נדחית.

אמיר טובי, שופט בכיר השופטת ר' איזנברג: לאחר שעיינתי בחוות דעתו של חברי האב"ד השופט טובי, אני מסכימה ומצטרפת למסקנותיו, למעט בעיניין אחד והוא ערעור המערערת על דחיית בקשתה לצרוף ראיה נוספת מטעמה בשלב שלאחר שמיעת ההוכחות והגשת סיכומי המשיבה.

...

לאור מהות הראיה שוכנעתי כי מדובר במקרה חריג בו היה על בית משפט קמא לשים את הדגש על עדשת הבחינה הראשונה אליה הפנה חברי-עדשת שיקולי הצדק וחקר האמת.

בעניין זה אפנה גם ע"א 2005/01 (ת"א) דדון אבנר נ' ישראכרט תעשיות בע"מ שם התייחס בית המשפט אמנם להגשת ראיות נוספות בערעור, אך יש בכך ללמד על העמדה הראויה גם בענייננו עת מדובר בהגשת בקשה להגשת ראיה נוספת באיחור כה רב במהלך ההליך הדיוני: "בצד האמור, בתקנה 457 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1974, נקבע, כי בית המשפט יתיר לבעלי-דין, לבקשתו, להגיש ראיות נוספות בערעור אם הוא סבור כי הראיה הדרוש לו על-מנת "לאפשר לו מתן פסק דין מכל סיבה חשובה אחרת". בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין; זאת כאשר הוא סבור כי הגשתה דרושה לשם ברור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי –הדין (ראה: רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נה (579, 577 (4), רע"א 4127/02 – דוד יעקובוביץ ושות' בע"מ נ' רהיטי הפירמה.

[פורסם בנבו] תק-על 2002 (3), 2709, עמ' 2710, ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי פ"ד יט (4), 337; ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון פ"ד מו (738 (3; א' הרנון דיני ראיות (חלק ראשון, תשמ"ה), 132).מצאנו כי בראיה זו יש כדי לסייע לנו לעמוד באופן שלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין, ויכול ויהא בה כדי להשפיע על תוצאות ההתדיינות, על כן, החלטנו לקבל הראיה.