בהיסמכו על החלטת בית המשפט העליון בעיניין רע"א 1982/22 קבע בית משפט קמא כי הבקשה מוגשת בשלב מאוחר לאחר שלב ההוכחות ולפני סיכומים וכי המבקשת לא צרפה תצהיר לתמיכה בטענתה באשר לסיבת האיחור.
האם ניתן להגיש לבית המשפט ראיה לאחר שהסתיים שלב ההוכחות?
בעיניין רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2001)- הובהר כי ככלל על בעל דין להגיש את ראיותיו "כחבילה אחת" וכי אין להגיש ראיות חדשות בשלב העירעור, בצד זה, בית המשפט עשוי להתיר לבעל דין להגיש ראיה חדשה לאחר שלב ההוכחות ואפילו בשלב העירעור בנסיבות מיוחדות וכאשר הראיה דרושה לצורך בירור האמת.
כך קובעת תקנה 1:
" מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסיכסוך".
בנידון, וביישום הוראות הדין והפסיקה לעיל, היה מקום לסברתי להתיר למבקשת להגיש את הראיה אפילו בשלב מאוחר שלאחר שלב ההוכחות ובטרם הגשת סיכומים.
...
כך נפסק, כבר בעניין ע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד (1966) -
"הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות... איש לא יחלוק על הצורך בייעול העבודה בבתי-המשפט. בדרך כלל, יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך ליהפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה" (הדגשה שלי – צ.ו)
יתר על כן , בעניין מכאלוביץ הנ"ל נפסק כי בית המשפט עשוי לאפשר צירוף הראיה באיחור גם אם הסיבה לאי הגשתה במועד היא מחדלו של בעל דין -
" אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור.."
נדגיש ונציין כי עקרונות היסוד של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 כפי שהודגש בתקנות 1-5, מתווים את שיקול הדעת השיפוטי, ובכלל זה במקום בו מוגשת בקשה שעניינה בפרוצדורה, כגון תיקון מחדל דיוני.
אם נבוא ונסכם הדברים עד כה. אכן הבקשה להצגת חוות הדעת החיצונית כראיה מוגשת באיחוד ואולם בנדון בהתייחס לעובדה שחוות הדעת נערכה והוגשה בתיק החיצוני אחר המועד להגשת ראיות בתיק הנדון ובהבהרת המבקשת כי לא נחשפה לתוכן חוות הדעת קודם לדיון בו נחקר המומחה, ובהתייחס לעבודה כי ראוי לברר את הפערים בנתונים ובמדדים האובייקטיביים לכאורה הנזכרים בשתי חוות הדעת וכי להבהרות אלו אפשר ותהא השלכה ממשית על גילוי האמת בהליך הנדון, סבורני כי מתן אפשרות לחקירה נוספת קצרה של פר' הלפרין על חוות דעתו בכל הקשור למתן התייחסותו לפערים באשר לנתונים האובייקטיביים הסותרים לכאורה בין שתי חוות הדעת תשרת את התכלית העיקרית של עשיית המשפט – בירורה של האמת.
סוף דבר הבקשה מתקבלת באופן בו תותר הגשת חוות דעת החיצונית כראיה, אחר השחרת הפרטים המזהים של התובע אליו מתייחסת חוות הדעת, וכן יתאפשר למבקשת לחקור פעם נוספת את פר' הלפרין על חוות דעתו בהתייחס לחוות הדעת החיצונית.
