בקשת צירוף עורכי דין שערכו צוואה בהליך ביטול הצוואה נדחתה

ביום 18.6.20 הגישה התובעת בקשה להארכת מועד לביטול פס"ד; בדיון שהתקיים ביום 26.7.20 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה פס"ד יבוטל; מינוי המומחים יחודש והתובעת תשתף עימם פעולה; ב"כ יפנה לעו"ד שערכה את הצוואה ויודיע עמדתו להמשך ניהול ההליך; התובעת תמשיך ותתגורר בנכס תוך שתשלם את מלוא הוצאות אחזקתו והוצאות הנתבעים שיפסקו בדיון ויועברו לידי ב"כ הנתבעים מהכספים המופקדים בנאמנות.

הנתבעים טענו שיש לדחות את הבקשה בשל טענת שהוי; לדבריהם במסגרת דיון שהתקיים ביום 4.4.17 הצהירה התובעת לפרוטוקול שהתברר לה על קיום הצוואה, ובמועד זה היה עליה להגיש היתנגדות למתן צו לקיום הצוואה; כך עולה גם ממכתבו של ב"כ מיום 19.4.17 אשר צורף לבקשה, ולא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לשהוי.

עדותה זו קיבלה חזוק גם בעדותה של עו"ד ******שהצהירה כי "היא הפריעה להם. הוא לא הלך איתם כי היא שלטה בו ביד רמה, צר לי להגיד את זה וכואב לי. זאת האמת. הוא היה תלוי בה" (ראה עדותה בעמוד 23 שורות 34-35) עוד לא הוכח שהנתבעים נכחו בעת עריכת הצוואה, ומעדותה של עו"ד ******, אותה כאמור מצאתי לאמץ, המנוח הוא זה שפנה אליה באופן עצמאי והכל נערך בין השניים ללא מעורבות הנתבעים.

שיעור ההוצאות 153: (א)סכום שכר טירחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טירחת עורך דין בכללי לישכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ), התש"ס-2000, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור.

...

הנתבעים טענו שיש לדחות את הבקשה בשל טענת שיהוי; לדבריהם במסגרת דיון שהתקיים ביום 4.4.17 הצהירה התובעת לפרוטוקול שהתברר לה על קיום הצוואה, ובמועד זה היה עליה להגיש התנגדות למתן צו לקיום הצוואה; כך עולה גם ממכתבו של ב"כ מיום 19.4.17 אשר צורף לבקשה, ולא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לשיהוי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מצאתי לדחות את הטענה משלא הוכחה, זולת סך של 1,000 ₪ בו הודתה התובעת; עיון בפירוט תנועות הבנק של המנוח בבנק לבינלאומי מלמד שביום 1.12.16 חשבון הבנק היה ביתרת זכות בסך 17,247.49 ₪, וביום 15.3.17 יתרת הזכות בחשבון הייתה בסך 3,990.57 ₪.

לאחר שעיינתי בתצהירי התובעת ובכלל זה בנספחים שצורפו על ידה, מצאתי לקבל את טענתה בחלקה, ולקבוע כי בנוסף לסך של 28,196 ₪ שכאמור שולם מכספי הפיקדון, שילמה התובעת, לטובת הלוואת המשכנתא סכום נוסף של 35,347.35 ₪.

סוף דבר; מכל המפורט לעיל, הנני קובעת כדלקמן: אני דוחה את כל טענות התובעת וקובעת שצו קיום הצוואה מיום 23.8.17, תקף.

ביום 27.8.2020 דחיתי את הבקשה לביטול צו קיום צוואה (להלן: "פסק הדין").

ביום 13.9.2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי [עמ"ש 28238-11-20] שבו נקבע "על פי המוסכם, אנו מורים על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא מיום 27.8.2020 ומורים על החזרת התיק לשם קיום בירור עובדי לפני בית משפט קמא לרבות שמיעת ראיות ועדויות הצדדים. בית משפט קמא ישוב להכריע בתובענה על יסוד אותן ראיות שישמעו לפיו, לרבות טענות המערער בעיניין עריכת צוואה הדדית וזאת לאור עדות המשיבה 1 לפיה לא נערכה צוואה כזו. כמו כן בית משפט קמא ידרוש לכל הבקשות שהצדדים יניחו לפניו, לרבות בקשה למחיקת המבקשנה כנגד עו"ד xxxxxxx. אין צו להוצאות" בהמשך לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, קבעתי דיון ובו נשמעו טענות הצדדים בהרחבה.

טענות הצדדים: טענות המבקש: ישנו הכרח לצרף את המשיבים 5-6 כבעלי דין דרושים, שכן תפקידם ומעמדם אינם כשל עורך דין אשר אך ורק ערך צוואה אלא מדובר בבעלי עניין, אשר רימו את היורשים, ולהם אינטרס כלכלי מובהק בתוכן הצוואה וברכוש העזבון.

העובדה כי המשיבים 5-6 מתנגדים להצטרף להליך כנתבעים מחזקת מסקנה זו. אילו אכן היו המשיבים 5-6 נהנים מהוראות הצוואה, והיו בעלי אינטרס להותיר הצוו על כנו, הדעת נותנת כי הם היו מסכימים לבקשה ולצירופם להליך, שכן אז יכלו להביא טענותיהם באופן מסודר כצד להליך ולא כעדים שמעמדם נחות לעומת זה של בעל דין.

...

ביום 13.9.2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי [עמ"ש 28238-11-20] שבו נקבע "על פי המוסכם, אנו מורים על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא מיום 27.8.2020 ומורים על החזרת התיק לשם קיום בירור עובדי לפני בית משפט קמא לרבות שמיעת ראיות ועדויות הצדדים. בית משפט קמא ישוב להכריע בתובענה על יסוד אותן ראיות שישמעו לפיו, לרבות טענות המערער בעניין עריכת צוואה הדדית וזאת לאור עדות המשיבה 1 לפיה לא נערכה צוואה כזו. כמו כן בית משפט קמא ידרוש לכל הבקשות שהצדדים יניחו לפניו, לרבות בקשה למחיקת המבקשנה כנגד עו"ד xxxxxxx. אין צו להוצאות" בהמשך לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, קבעתי דיון ובו נשמעו טענות הצדדים בהרחבה.

העובדה כי המשיבים 5-6 מתנגדים להצטרף להליך כנתבעים מחזקת מסקנה זו. אילו אכן היו המשיבים 5-6 נהנים מהוראות הצוואה, והיו בעלי אינטרס להותיר הצו על כנו, הדעת נותנת כי הם היו מסכימים לבקשה ולצירופם להליך, שכן אז יכלו להביא טענותיהם באופן מסודר כצד להליך ולא כעדים שמעמדם נחות לעומת זה של בעל דין.

לנוכח כלל האמור, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבים 5-6 הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ לכל אחד מהם.

לקיומה ניתן על ידי הרשם לעינייני ירושה ביום 06/04/2021 העובדות שאינן במחלוקת 7 המנוחה, סבתה של המשיבה מספר 2 ואימם של יתר המשיבים והמבקש, נפטרה בגיל לערך ובמסגרת צוואתה מיום 21/6/2019 , הורישה רכושה לארבעה מילדיה ולנכדתה בחלקים שוים אולם הדירה מצוואתה את המבקש, בנה הנוסף.

עיקר קצפו של המבקש יצא על המשיבה 2, נכדתה של המנוחה אשר לטענתו נרשמה כיורשת תחתיו, בנה של המנוחה וזאת בשעה שהמנוחה מעל גיל 91 היתה חולה, תשושה וללא הבנה קוגניטיבית, כאשר המשיבה 2 היא שיזמה ההליך.

לשאלת בית משפט אם נודע לי על הצוואה בינואר פברואר אני משיב שכן, לשאלת בית משפט מה עשיתי אני משיב שפניתי לעורך הדין שלי לבדוק מה קורה, הוא אומר שהוא בדק במערכת והיה ניסיון קיום צוואה" (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות - 26.

יתרה מזאת, המשיבים צירפו לעיוני בבקשה לדחייה על הסף מיסמך רפואי מיום 25/07/2019 ממנו עולה כי מצבה הכללי של המנוחה יציב ומציינת שיוצאת מהבית בעזרת מטפלת ועם הליכון.

בנסיבות אלו ומשיקולים של יעילות הדיון ובאיזון בין אינטרס הציבור שלא להאריך דיונים שלא לצורך ומתוך רצון להביא לקיום דיון משפטי צודק, מהיר, יעיל וחסכוני במשאבי זמן ובהעדר כל טעם לאיחור של חצי שנה בהגשת הבקשה, שכן המבקש ידע על הבקשה שהוגשה כאמור כבר בינואר פברואר 2021 והגיש הבקשה לביטול רק באוגוסט 2021 , ושעה שלא מצאתי כל טעם ראוי המצדיק בשלב זה ביטול הצוואה שניתנה, דין הבקשה לביטול צו קיום צוואה להדחות וכך הינני מורה.

...

סוף דבר אם כן, מכל המקובץ מתברר כי אין בפי המבקש ולו טענה או עובדה אחת המצדיקה ביטולו של פסק הדין והעובדה היחידה כאמור שלא היתה ידועה למבקש שכן ידע על הכוונה לערוך צוואה כבר בשנת 2018 , היתה כי המנוחה בחרה שלא להוריש לו דבר.

בנסיבות אלו ומשיקולים של יעילות הדיון ובאיזון בין אינטרס הציבור שלא להאריך דיונים שלא לצורך ומתוך רצון להביא לקיום דיון משפטי צודק, מהיר, יעיל וחסכוני במשאבי זמן ובהיעדר כל טעם לאיחור של חצי שנה בהגשת הבקשה, שכן המבקש ידע על הבקשה שהוגשה כאמור כבר בינואר פברואר 2021 והגיש הבקשה לביטול רק באוגוסט 2021 , ושעה שלא מצאתי כל טעם ראוי המצדיק בשלב זה ביטול הצוואה שניתנה, דין הבקשה לביטול צו קיום צוואה להידחות וכך הינני מורה.

מאידך, נתתי דעתי לעובדה שחלק מהמשיבים נאלצו להגיע מחו"ל לצורך הדיון ובוודאי נאלצו לשאת בהוצאות לא מבוטלות, אני קובעת שבאיזון הראוי, יישא המשיב בהוצאות המשיבים - .

לכלל ילדיה בחלקים שוים ואף ערכה צוואה כאמור ביום 16/12/2013 הצוואה נחתמה על ידי המנוחה על פי בקשתה לאחר שפנתה לאחת מבנותיה ובקשה ממנה שתביא את עורך הדין שלה על מנת שערוך את צוואתה.

לבקשה לביטול צו קיום צוואת המנוחה צורף תצהיר המטפלת ששמש ראייה בהליך קודם אשר הסתיים בפסק דין במסגרתו בוטל צו קיום צוואתה הראשונה של המנוחה.

משכך ושעה שהתצהיר שימש כראייה, יש בו בכדי לשמש ראייה גם בהליך דנן ואין בעובדה שהמטפלת לא התייצבה להחקר על תצהירה בכדי לחייב פסילתו וניתן להכשירו בהתאם לחריגים הקיימים בפסיקה ובשעה שהנתבעים בחרו שלא לחקור המטפלת על תצהירה במסגרת הדיון בבקשה לביטול צוואתה הראשונה, יש לקבל האמור בו. בעיניין זה אומר כי דין טענת התובע להדחות.

...

ברם, פגם זה תוקן שעה שהצוואה בוטלה על פי החלטתי ואיפשרתי לשני הצדדים לתקוף מחדש את הצוואות, שכן מעת ביטולה של הצוואה הראשונה, ברי שהיה ידוע לתובע ולכלל היורשים על פי דין על קיומה.

סוף דבר הינני מורה על בטלותה של צוואתה השנייה של המנוחה ומורה על קיום צוואתה הראשונה של המנוחה מיום 16/12/2013 בה הורישה רכושה לכל שמונת ילדיה בחלוקה שיוויונית.

עוד אני מורה לב"כ הנתבעים לצרף תוך שבעה ימים טיוטת צו קיום צוואה לחתימתי.

השופט נפתלי שילה: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה מיום 14.4.21 (כב' השופטת נלי רוסמן גליס בת"ע 46864-10-17) שדחה את בקשת המערערת לקיום צוואתו של בעלה המנוח מאחר שהוכח שאין היא משקפת את רצונו האמתי.

עדות עורכת הצוואה עו"ד שרון והמערערת נימצאו "לא מהימנות וכאשר עורכת הצוואה ההינה להעיד עדות שאינה אמת בביהמ"ש, הרי שיש בכך כדי להשליך על טוהר הליך עשיית הצוואה על ידה ובפניה. הדברים אמורים בהתאם גם לגבי העדר מהימנותה של התובעת עצמה, אשר הסתברה כדמות מפתח בעשיית הצוואה, עת היא היא אשר גם נהנית מהצוואה וגם מתרגמת הצוואה למנוח". עוה"ד היתה עורכת הדין של הבנים והם נימנו בין קהל לקוחותיה.

הדבר "מחזק את המסקנה בדבר חוסר מהימנותה של עוה"ד שרון בכלל ובכל הנוגע לתקינות הליך עריכת צוואתו של המנוח והחתמתו על צוואה זו - בפרט. ניסיונה של עוה"ד שרון להרחיק את הבן בני מנושא קיום הצוואה, אגב מילוי פרטיה של התובעת בבקשה לצוו קיום הצוואה ואישור חתימתו כאילו היתה זו חתימתה, מחזקת אף היא את מעורבותם הישירה של הבנים בעריכת הצוואה ... באופן בלתי כשר ולגיטימי". המערערת הכמינה את העובדה שהיא תרגמה בעצמה למנוח את הצוואה לשפה הפרסית.

תמצית טענות המערערת במועד עריכת הצוואה המנוח עבד בחנותו, ניהל פנקסי חשבונות, ערך מו"מ עם ספקים, היה בקשר עם כל ילדיו ונכדיו והצוואה נערכה ע"י עו"ד שהמנוח הכיר שנים רבות, לאחר שהוא קבע פגישה עימה והמומחה קבע שהוא היה כשיר.

המערערת אף הגישה בקשה להוספת ראיות נוספות בעירעור ובכללן צוואה קודמת של המנוח משנת 2011 שבמסגרתה המנוח מעניק את כל עזבונו למערערת ומדיר מעזבונו את ילדיהם של ג' ול' ז"ל. בנוסף, המערערת ביקשה לצרף מסמכים הקשורים לתחילת עבודתו של המטפל שטיפל במנוח והסכם מכר מקרקעין שבו עוה"ד ייצגה את המנוח בשנת 2008.

כמו כן, העובדה שהמנוח ערך צוואה קודמת בשנת 2011 שאף במסגרתה הוא נישל את ילדי ילדיו שנפטרו, לא תביא בהכרח להפיכת הקערה על פיה, היות שהמשיב טוען שאף צוואה זו דינה להתבטל והיא אינה משקפת את רצון המנוח.

...

לפיכך, יש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה ראשית יש לדחות את הבקשה להגשת ראיות נוספות בערעור.

סיכומו של דבר: אציע לחבריי לדחות את הערעור ולחייב את המערערת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 40,000 ₪.