בקשה לצרוף מסמכים לכתב טענות בהתאם לתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), ולחלופין בקשה לגילוי מסמכים לפי תקנה 4 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: "תקנות תובענות ייצוגיות").
...
ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי:
"נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי. ביסודו של כלל זה מונח ערך גילוי האמת, המשרת הן את הצדדים להליך, בעשייתו למען משפט צדק, הן את הציבור בכללותו, בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, חובת הגילוי אינה מוחלטת, וייתכנו מצבים בהם יהיו קיימים ערכים אחרים שההגנה עליהם, בנסיבות העניין, תוביל לצמצום היקף הגילוי. כך למשל חובת הגילוי עלולה לסגת מפני טענות בדבר קיומו של חסיון (סטטוטורי או הלכתי, מוחלט או יחסי) או ערכים ואינטרסים נוגדים אחרים, גם אם לא מוצמדת להם 'תווית' של חסיון (כאינטרס של הגנת הפרטיות) ... יחד עם זאת, לא בנקל יחסום בית המשפט את גילויים של מסמכים. גישת הפסיקה כלפי חסיונות היא, במידה רבה, חשדנית, ורק במצבים מיוחדים וחריגים יוכר חסיון או אינטרס נוגד שבנסיבות העניין יהיה בו כדי לגבור על ערך גילוי האמת. במסגרת האיזון הנדרש יש לקחת בחשבון, בין השאר, את חשיבותם היחסית של השיקולים הנוגדים; מידת הרלבנטיות וחיוניותו של המסמך לגילוי האמת; קיומן של ראיות חלופיות; ומידת ההשפעה של הגילוי על האינטרסים הנדונים" (ר' רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי") הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים נ' הימנותא בע"מ (6.1.2015))
במקרה דנן אני סבורה כי במסגרת האיזון בין האינטרסים המנוגדים יש לתת משקל משמעותי מאוד לאינטרס הציבורי בגילוי המסמכים המבוקשים.
המסקנה לאור האמור לעיל היא שיש להיעתר לבקשת הגילוי.
סוף דבר
אני מקבלת את הבקשה כמבוקש בה. הבנק יצרף תוך 14 יום מהיום העתק של המסמכים הבאים, וזאת בהתאם לתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי:
· הנחיית רו"ח אור סופר, סגן המפקח על הבנקים, לבנק קשר עם הכללת הביאור בדו"ח התקופתי השנתי לשנת 2014;
· פניית רשות ניירות ערך לבנק במחצית חודש ינואר 2015;
· ההוראה שנתנה רשות ניירות ערך לבנק בקשר עם הכללת מידע אודות חקירת הרשויות בארצות הברית בדוחות התקופתיים לשנת 2014.
