בקשת צירוף ידיד בית משפט ותובעת נוספת

תמצית טענות המשיבות בקשת האישור דנן הוגשה לצד שלוש בקשות לאישור תובענה ייצוגית אחרות נוספות שהגישו ב"כ המבקשות, כולן נגד רשת בתי קפה: ת"צ 1817-10-14 מלכה ואח' נ' רשת קפה קפה ישראל בע"מ ואח'; ת"צ 2074-10-14 אלמוג ואח' נ' גרג קפה מאוד בע"מ ואח); ת"צ 2163-10-14 איזקרי ואח' נ' קפה לנדוור בע"מ ואח'.

לבקשת האישור לא צורפה כל ראיה או הוכחה, כי מי מהמבקשות היו לקוחות של המשיבות.

כתמי שתן ולכלוך ניתן למצוא גם בתאי שירותי נשים וכך גם בשרותי גברים "ולפחות בעיניין זה ניתן לומר שבישראל 2018 מיתקיים למרבה הצער שויון מיגדרי. באותה מידה ניתן למצוא אנספור דוגמאות לתא שירותים יחידני יוניסקס נקי והגייני". לאור כל האמור, עמדת ידידי בית המשפט היא, כי דין בקשת האישור להדחות, שכן אין לפרש התקנה כמטילה חובה למגדר תאי שירותים יחידניים ומכאן, שממילא לא הפרו המשיבות חובה חקוקה כלשהיא וממילא אין עילה.

דיון התשתית הראייתית עליה מבוססת בקשת האישור בקשה לאישור תובענה ייצוגית היא הליך מקדמי במסגרתו בית המשפט, הנידרש להכריע בשאלה, האם יש מקום לידון בתובענה שהובאה לפתחו כתובענה ייצוגית, בוחן התקיימותם של מספר תנאים ובכלל זה התנאי שלפיו "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה" (סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).

...

בהקשר זה ראוי להוסיף, כי חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000, אינו יוצר את אותה הבחנה שהמבקשות עושות לגבי היקף הקבוצה הנפגעת, ובעניין זה ניתן להביא מדברי כבוד השופט י' דנציגר ברע"א 8821/09 פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ, מיום 16.11.2011: "מטבע הדברים, במרבית המקרים שנזדמן לבתי המשפט לעסוק בסוגיות של אפליה דובר באפליה של קבוצה אשר לגביה מתקיימת אפליה היסטורית מתמשכת. עם זאת, סבורני כי לשון החוק, כוונתו של המחוקק בעת חקיקתו, עליה ניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת החוק, ותכליתו של החוק תומכים כולם בגישה לפיה חוק איסור אפליה אוסר בגדרי התפרשותו על כל אפליה מהטעמים המנויים בו, בין אם היא מופנית כלפי קבוצה הסובלת מאפליה מתמשכת ובין אם היא מופנית כלפי קבוצה "חזקה", בין אם היא כוללת אלמנטים של השפלה ופגיעה באוטונומיה ובין אם לאו.

סוף דבר בקשת האישור אינה מגלה שאלות מהותיות של משפט ועובדה, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שיש אפשרות סבירה שתוכרענה לטובת הקבוצה.

בקשת האישור – נדחית.

ביום 21.12.14 הגישה המבקשת כתב תביעה מתוקן, בגדריו טענה בנוסף לאפליה מגדרית, באשר לטענתה גברים מקודמים במחלקה ואילו הקידום שלה, "אשה בין גברים", נחסם חרף ניסיונה העשיר.

לעניין בקשת הנציבות להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט", הכריע בית הדין האיזורי כי (הדגשות במקור): "אכן, בית הדין הארצי לעבודה נוהג בדרך כלל להתיר צירוף "ידיד בית המשפט", בהנחה שצירופו יכול לתרום לחקר האמת.

ואולם, במקרה דנן, כאשר מדובר בתובענה המתנהלת כבר מזה שנים אחדות, והטענות על בסיס 'מיגדר' היו ידועות מזה זמן רב; והעיקר, כל ההוכחות נשמעו כבר במלואן, אין מקום לצרף כעת 'ידיד לבית המשפט'.

...

לפיכך, דין הבקשה ביחס לדחיית הבקשה לצירוף דו"ח הביקורת ומכתבו של נציב תלונות הציבור לתיק בית הדין- להידחות.

אשר לבקשה ביחס לצירוף הנציבות כ"ידיד בית המשפט": לאחר שעיינתי בבקשה ברכיב זה, ובשים לב לנוסח בקשתה של הנציבות כמצוטט בסעיף 10 לעיל, מוצע לצדדים הסדר דיוני לפיו: "הנציבות תגיש עמדה משפטית בהליך נשוא בקשה זו, וזאת מבלי להביע עמדה אודות המחלוקות העובדתיות בין הצדדים, ובהתבסס לאמור בכתבי הטענות ולנתונים שהתקבלו מהמשיבה 2 [המשיבה 3 בבקשתה המקורית של הנציבות- ח.א.ג.] בלבד, מבלי להיזקק לתוכן העדויות או הראיות שעלו במהלך ההוכחות. בית הדין האזורי ייקבע הוראות בדבר מועד הגשת תגובת הנציבות וכן דרך ומועד התייחסות יתר הצדדים להליך לעמדת הנציבות. יובהר כי טענות הצדדים שמורות להן, ואין בהסכמה לאמור בכדי להוות ויתור על כל טענה".    הצדדים יביעו עמדתם להסדר דיוני זה עד ליום 28.3.19.

סוף דבר- דין הבקשה ביחס לדחיית הבקשה לצירוף דו"ח הביקורת ומכתבו של נציב תלונות הציבור לתיק בית הדין- להידחות.

המבקש טוען כי "אין ספק שחוקי המדינה הנם חובת כלל הציבור, אך אין בזכות רשות / אגף / בעל מעמד של עובד מדינה / ציבור, לעשות מחוקים אילו צחוק והפרתם, לראותם כאילו הם המלצה בלבד". תחת הכותרת "סיבת התובענות" כתב: "1. בתיק 02-00306-91-5 ביקש עו"ד (פרטי) בקשה, לזו צרף ייפוי כוח, זה כך נרשם כעו"ד נוסף בתיק, רישום זה הנו עילת הסעד, בתובענה על הפרת הפרטיות.

עמדת לישכת עורכי הדין בנוגע לייצוג המשיבה על ידי מתמחה: המבקש - התובע ביקש לצרף את לישכת עורכי הדין כידיד בית משפט בשאלת ייצוג המדינה על ידי מתמחה בבית משפט לתביעות קטנות זאת לאחר שבהחלטה מיום 26/11/18 אישר בית משפט ייצוג על ידי מתמחה.

...

בספרם של חבקין ונמרודי, התביעה הקטנה, בעמ' 365-367 נסקרה הפסיקה בסוגיית ייצוג המדינה בבית המשפט לתביעות קטנות, ולא אחזור במסגרת החלטתי זו על כל הפסיקה המאוזכרת.

בית משפט אינו אמור לעשות מלאכתו של בעל דין, ואך ברור שדין התביעה היה להידחות, גם לו היה בית משפט קמא מגיע למסקנה, כי קיימת אחריות של הנתבעת למעשה ו/או מחדל כלשהו כלפי המבקש (ולא נקבע כי כך היה בפועל).

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

כ100 מטר ליד הבית שלי יש בית מרק[ח]ת רציתי לקנות תרופה בדרך עצרו לידי יס"ם שרצו שאעצור ואני מהפחד של הגישה המאיימת 'בוא בוא רגע' של השוטר מתנאל אמרתי לו אני הולך הבית עשיתי פרסה מהפחד לכיוון הבית לא רציתי להסתבך לאחר כמה עשרות מטרים מהמקום שני השוטרים: מתנאל חמו [השוטר הנוסף] פתחו עלי בגז את הgmc הענקית 'חדר ענויים' שלהם ואני עצרתי כי ראיתי שהם נחושים עלי (בסהכ בחור על אופניים שרצה ללכת לבית המרקחת) איך שהרכב הגיע עלי דחף אותי עם הרכב לצד מהחלון מתנאל בן חמו נתן לי בוקס לראש שהפיל אותי לרצפה! שניהם יצאו מהרכב כמו חיות שרודפות טרף הרימו אותי קיפלו אותי דחפו אותי לחומה לאחר מכן על הרכב וכל זה שכולי זועק מכאבים רחוב שלם ראה את המקרה כל זה ואני לא מיתנגד ואני מבקש מהם שהם שוברים לי את היד אני לא מיתנגד, הפעילו עלי את מירב כוחם כאילו אני מחבל מתאבד, לאחר מכן הכניסו אותי לרכב (חדר העינויים) שאלוהים יודע מה הם עשו לבני אדם שם לא מאחל לאף א[ח]ד להיות שם מתנאל ניכנס איתי שכולי רועד תופס אותי בחולצה שלי וביד שניה מרים עלי אגרוף ואומר מילה אתה ואני מזיין אותך או שם לך בוקס לפנים פחדתי אפילו לנשום הרגשתי שהדבר הכי קטן יכול לעלות בחיים שלי כל זה אני בשוק וכאבים למה? לאחר מכן נסענו לאיזור המדיטק כדי להתגאות עם 'החברה' שלהם במה שהם עשו הוציאו אותי מהרכב כמו סמרטוט וישר נפלתי על הריצפה מכאבים ומסחרחורת, במקביל סביבי 10 שוטרים שצוחקים עלי ומשפילים אותי יחד.

האגודה לזכויות האזרח הגישה בקשה להתיר לה לצרף את עמדתה, כידידת בית המשפט, בנושא של הגשת תביעות בגין פרסומים העוסקים בהפעלת כוח על ידי שוטרים.

...

סבורני, כי הקורא הסביר מבין שהפרסום מתייחס לתובע ולשותפו, הגם שייתכן שהוא כולל גם ביקורת על מדיניות הממשלה.

משכך, דין התביעה נגד הנתבעת להתקבל.

באיזון בין השיקולים האמורים, מצאתי להעמיד את הפיצוי על סך של 7,500 ש"ח. סוף דבר התביעה נגד הנתבע 1 נדחית, וכך גם התביעה שכנגד.

סמוך לאחר קבלת עמדת היועצת המשפטית לממשלה, הגישו המבקשים את הבקשה דנן, שבה ביקשו להצטרף להליך כידיד בית משפט כדי להביא עמדתם בסוגיה של מימון תובענות ייצוגיות באמצעות גורם חצוני פרטי הפועל למטרות רווח.

היינו אין מדובר בגוף הפועל בנושאים הקשורים בתובענה, ואשר מבקש להצטרף להליך כדי להעשיר את הדיון בניסיון שצבר, בידע שרכש, בתשתית עובדתית רחבה, בנקודת מבט נוספת, או בתובנות ייחודיות שיש בידיו עקב עסוקו בנושא הרלוואנטי להליך, ואשר אינו קיים בידי הצדדים להליך.

בעניינינו, לא רק שעמדת המבקשים תואמת לעמדת המשיב, אלא שדומה שהמשיב מייצג את האנטרס של מתן אפשרות למימון הליך ייצוגי בידי קרן פרטית למטרות רווח באופן מיטבי, שכן הוא משמש כיו"ר ליברה, היא החברה המממנת הליך זה. בנסיבות אלו לא מצאתי כי מתקיימות אמות המידה שנקבעו בפסיקה לצרוף צד שלישי להליך כידיד בית משפט, ואני דוחה את הבקשה.

...

עם זאת, איני מוצאת כי יש מקום להיעתר לבקשה.

מסקנה זו נסמכת על שלושה שיקולים מרכזיים: ראשית, כפי שנאמר, שני המבקשים הם מרצים למשפטים, הניסיון והידע שהם מבקשים להביא לבית משפט הוא בעיקרו ידע משפטי – אקדמאי.

בענייננו, לא רק שעמדת המבקשים תואמת לעמדת המשיב, אלא שדומה שהמשיב מייצג את האינטרס של מתן אפשרות למימון הליך ייצוגי בידי קרן פרטית למטרות רווח באופן מיטבי, שכן הוא משמש כיו"ר ליברה, היא החברה המממנת הליך זה. בנסיבות אלו לא מצאתי כי מתקיימות אמות המידה שנקבעו בפסיקה לצירוף צד שלישי להליך כידיד בית משפט, ואני דוחה את הבקשה.