בקשת צירוף בעל מניות להליך הסדר נושים

בכל הנוגע לטענת המבקשת בדבר הטעייתה על ידי החברה ובדבר חוסר תום ליבה של החברה על שלא הודיעה למבקשת על היקלעותה להליכי חידלות פרעון אציין כי לא ראיתי לקבל טענה זו בפרט לנוכח העובדה כי החלטות בית המשפט במסגרת ההליך לא השיתו על החברה או על בעל מניותיה את החובה ליידע את הנושים, מעבר לפרסומים הפומביים הבולטים שבוצעו בשלושה עיתונים נפוצים.

בעיניינו, הגשת תביעת החוב והבקשה לצרוף הנושה כצד להליך נעשו לאחר גיבוש הצעת הסדר הנושים, עליה עמלו הנאמנים, לאחר אישורה ומזו נימצאת למעשה בשלביה המתקדמים.

העתרות לבקשה זו שמשמעותה הארכת המועד להגשת תביעת החוב תחייב הכרה בתביעות חוב נוספות בעלות מאפיינים דומים שניתן להניח בסבירות שלא הוגשו במועד, ובאופן שעתיד לפגוע הן בנושים האחרים אשר הגישו את תביעות החוב במועד והסתמכו על הנתונים הידועים באותו מועד והן בבעל המניות אשר אמור לגייס חלק לא מבוטל מן התשלום המוצע במסגרת ההסדר בעצמו.

...

אף אם ניתן היה לקבל את גרסתה המאוחרת של המבקשת כי לא ידעה אודות הצו, הטעם המרכזי בעטיו אין מנוס מלדחות את בקשת המבקשת הוא השלב המקדם בו נמצא הליך ההסדר.

על רקע האמור הסתמכות הנושים הינה משמעותית מאוד, לא כל שכן לנוכח העיתוי המאוחר בו הגישה המבקשת את בקשתה ושעה שהצעת ההסדר אושרה עוד ביום 23/05/19.

סוף דבר הכרה בתביעת החוב של המבקשת עשויה להוביל לפגיעה בהליך הקפאה הליכים ואף עשויה לפגוע בהסדר הנושים ומשלא העלתה המבקשת טעם שיש בו כדי להצדיק את הארכת המועד אין מנוס מלהורות על דחיית בקשת המבקשת שמשמעותה אישור להגשת תביעת חוב באיחור וזאת גם לנוכח האיחור הניכר שדבק בהתנהלות המבקשת.

ביום 20.4.2021 היתקיים דיון במעמד הצדדים ונציג הכנ"ר. בסיום הדיון ניתנה החלטה (בבקשה מספר 109) בגדרה נקבע כי יש לאפשר לאפרים להציע הצעת הסדר מעודכנת ובעקבותיה ישלח הנאמן תסקיר לנושים, בגדריו יפרט את החשדות, הראיות ודו"חות החוקר הפרטי, כדי שהנושים יוכלו לקבל החלטה מושכלת בטרם יגבשו את דעתם ביחס להסדר שיוצע על ידי אפרים.

נטען כי אין מקום לכך שעורכי דין שמייצגים את החברה או את בעל המניות בהליך של הסדר נושים ביד אחת, יתבעו אותו ביד השנייה ואף יגבו כספים מהמשקיע, שכיום מסוכסך עם אפרים, כאשר בפרק זמן מסוים הם יילחמו עבור השגת הסדר נושים ובזמן מאוחר יותר, עת נותק הייצוג המשפטי, הללו יהפכו את עמדתם ויתנגדו להצעת ההסדר.

בהקשר זה הוצג בפני הנאמן טופס הצבעה בגדריו, הצביעה נושה זו בעד הצעת ההסדר (טופס הצבעה צורף כנספח 3 לתגובת אפרים לדוח מטעם הנאמן), ביום 26.8.21 שלח נציג נושה זו הודעת דוא"ל בדבר הסכמה להצעה (נספח 4 לתגובת אפרים הנ"ל), ביום 11.9.21 שלח נציג הנושה הודעה נוספת בדוא"ל התומכת בהצעת ההסדר (נספח 5 לתגובת אפרים הנ"ל), וביום 9.11.21 שלח נציג הנושה פעם נוספת הודעת דוא"ל לנאמן בגדרה שב וחזר על הסכמת הנושה להצעת ההסדר (נספח 6 לתגובת אפרים הנ"ל).

...

אינני מקבל כי התנגדותם של עורכי הדין מונעת משיקולים לא ענייניים שמקורם בסכסוך בין עורך דין ללקוח.

המסקנה היא, כי לאפרים זכויות בדירת המגורים אותן הוא הסתיר מנושיו ומהנאמן.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת כי אין לאשר את הצעת ההסדר.

כך הבקשה לא נתמכה בתצהיר, לא צורפו לה מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי של התאגיד או של בעלי מניותיה, לרבות דפי חשבון בנק, הכנסות והוצאות בעל המניות, מידע אודות נכסיו וניסיונותיו לגייס כספים ממקורות חצוניים ומיצוי אפשרות הגיוס מהקרובים ומהמקורבים אליו ועל כן אין די לציין כי בעל המניות בהליך חדל"פ כדי לענות על תנאי של העדר יכולת.

לטענתו, לא מדובר בהליך חדל"פ קלסי של בעל המניות אלא בהליך הסדר נושים במסגרתו הציע בעל המניות לשלם 100% דיבידנד לנושים בדין קדימה ו-20% דיבידנד לנושים בדין רגיל, לנושים שסך נשייתם המוצהרת עמד על כ- 480,000 ₪ ועל כן ההליך לא מצביע על העדר יכולת כלכלית אלא דוקא על יכולת לשלם ועל מסוגלות כלכלית לשאת לפחות ב-20% מהחובות המוצהרים, בסך 96,000 ₪.

...

לשון אחר, סבורני כי עיקרו של הכלל הקבוע בתקנות האגרות אינו בדבר קרוב המשפחה הפלוני אליו יש לפנות בסיוע לתשלום האגרה – כי אם בבדיקה היסודית שיש לבצע ביחס ליכולתו של בעל הדין לשלם.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם את האגרה לא יאוחר מיום 10.12.23 שאם לא כן תימחק הבקשה וייסגר התיק ללא צורך בהחלטה נוספת.

לטענתו מהליך חידלות הפרעון של בעלת המניות עולים מספר נתונים שדוקא סותרים את הטענה בדבר העדר יכולת כלכלית לתשלום האגרה: כך הליך חידלות הפרעון ניפתח לבקשת החייבת במסגרת בקשה להסדר נושים לפי חלק י' לחוק ולא במסגרת צו לפתיחת הליכים, דבר שיש בו להעיד על יכולת כלכלית וביום 28.6.21 אושר הסדר נושים לפיה על בעלת המניות להוסיף לקופת ההסדר סך של 150,164 ₪ באופן שבו שילמה סך של 6,776 ₪ בתשלום אחד ו-32 תשלומים נוספים בסך 4,600 ₪ כל תשלום.

לבקשה למתן צו לפתיחת הליכים (ולא לבקשה לפטור מאגרה) צורף תצהירה של בעלת המניות היחידה במבקשת, אמאני גנאיים, אך גם הוא אינו מניח תשתית ראייתית כלשהיא ביחס למצבה הכלכלי.

...

לשון אחר, סבורני כי עיקרו של הכלל הקבוע בתקנות האגרות אינו בדבר קרוב המשפחה הפלוני אליו יש לפנות בסיוע לתשלום האגרה – כי אם בבדיקה היסודית שיש לבצע ביחס ליכולתו של בעל הדין לשלם.

   לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם את האגרה לא יאוחר מיום 26.1.24 שאם לא כן תימחק הבקשה וייסגר התיק ללא צורך בהחלטה נוספת.

ביום 17.10.2018 ניתן צו הקפאת הליכים נגד החברה שהוחל גם על בעלי המניות שלה, ובהם מערער 1 (להלן: הצוו ו-המערער בהתאמה, כאשר המערער והחברה יחד יקראו להלן: המערערים).

כחודשיים לאחר מתן הצוו, ביום 18.12.2018, על רקע טענת הנאמן כי כשלו ניסיונות החברה להביא להסדר נושים, נעתר בית המשפט לבקשתו להורות על הפסקת הליכי ההבראה.

בעמוד 5 לנספח הנושים המובטחים נכתב כך: "הואיל ולבנק מזרחי קיים שיעבוד על פקדון כספי בסך של כ-300 אש"ח לטובת התחייבות צד ג' ובשעבוד נוסף לטובת הלוואה שנטלה החברה, מוסכם כי, בכפוף לעמידת התחייבות צד ג' בהסדר שלו עם בנק מזרחי, יהא רשאי בנק מזרחי למשוך סך של 100 אש"ח מפקדון זה. יובהר כי סכום זה הנו בנוסף לחלוקת הדיבידנד בהליך זה". בנספח בנק מזרחי, שכזכור צורף להסדר בשלב מאוחר יותר, נכתב כי: "5. על אף האמור בנספח הנושים המובטחים החברה [והמערער] מסכימים כי מלוא הפקדון אשר נמצא בבנק מזרחי ואשר משועבד בשיעבוד שני לטובת חובות החברה יועבר במלואו לטובת בנק מזרחי.

הבנק היתנגד לבקשה זו. כן הוגשה ביום 3.1.2024 בקשת המערערים להשלמת טיעונים בכתב במקום השלמת טיעון בעל-פה. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים שפורטו בהודעת העירעור, בתשובה לה ובנספחיהן, לא ראינו מקום לקבלת השלמת טיעונים בכתב או בעל-פה, והגענו לכלל מסקנה כי דין העירעור להדחות בהתאם לסמכות הנתונה לנו לפי תקנה 138(א)(5) לתקנות סד"א. הצדדים חלוקים בשאלת היחס בין הוראות נספח הנושים המובטחים לבין הוראות נספח בנק מזרחי, ככל שאלה נוגעות לפקדון.

...

כחודשיים לאחר מתן הצו, ביום 18.12.2018, על רקע טענת הנאמן כי כשלו ניסיונות החברה להביא להסדר נושים, נעתר בית המשפט לבקשתו להורות על הפסקת הליכי ההבראה.

נמצא אפוא, כי עיון במכלול מערך ההסכמים בין הצדדים מוביל למסקנה כי לא רק שאין מדובר ב"הוראה חוזית ברורה וחד משמעית אשר לא ניתן לפרשה באופן אחר" כפי שטוענים המערערים, אלא שהפרשנות הטבעית וההגיונית להסדר היא שהצדדים התכוונו אך ורק לבטל את ההוראה שלפיה כספי הפיקדון יימשכו על ידי הבנק בחלקם ולא במלואם.

לבסוף, לא מצאנו ממש בטענת המערערים כי בית המשפט דחה את הבקשה "במעמד צד אחד" ושלל מהם את זכות התגובה לתשובה.

הערעור נדחה.