מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת צו מניעה נגד מפלגת העבודה בעניין בחירות פנימיות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נטען, כי התובעות מושתקות מלטעון כנגד סמכות של בית הדין הפנימי לידון בעניינים הנוגעים לבחירות, נוכח היתנהלות העבר שלהן כאשר התובעות קיבלו על עצמן את סמכות בית הדין לידון בעינייני בחירות ובכלל זה ערעורים על תוצאות הבחירות (עתירה של התובעות לפירסום תוצאות הבחירות שהתקיימו ביום 16.5.17; החלטת בית הדין בעתירה מיום 17.5.17; עתירה מטעם התובעות לביטול יום הבחירות, המשאלים לקיום בחירות חוזרות - החלטה בנידון מיום 24.5.17 וכן החלטת בית הדין בבקשה לצוו מניעה שהגישו התובעות ביום 24.5.17.
התובענה נוגעת לבצוע הליכי הבחירות, שיכול שיש בהם השפעה על הזכות להבחר ואולם, המדובר בהשפעה אגבית ולא ישירה ואין היא נוגעת לשאלת הזכות לבחור ולהבחר, כפי שעלתה בה"פ (ת"א) 141/02 מפלגת העבודה הישראלית נגד הסתדרות המורים הכללית החדשה (ניתן ביום 10.2.02), שם עמדו לדיון שאלות הנוגעות להארכת תקופת כהונה של העומד בראש ההסתדרות, ביטול הגבלה על מספר קדנציות, שינוי המפה הארגונית, שאלות שהיו בעלות השפעה על עתידו של ארגון העובדים הגדול במדינה.
...
אעיר, כי במקביל להליך כאן, נדרשתי להכריע בשאלה דומה אשר הועלתה במסגרת תביעה שהוגשה על ידי ח"כ הגב' שלי יחימוביץ וסיעת "הבית החברתי" נגד הסתדרות בהליך ה"פ 64641-05-17 (ניתן ביום 14.08.17), ואין לי אלא להפנות לדברים אותם כתבתי שם. התובעות מעלות שורה ארוכה של נימוקים נוספים בעד דחיית הבקשה לסילוק התביעה מחמת העדר סמכות, חזרתי ועיינתי בטענות אלו אולם, המדובר בטענות שלא ראיתי לנכון להידרש להן נוכח המסקנה החד משמעית אליה הגעתי, ולפיה על פי חוקת הארגון ובהינתן טענות התובעות בכתב תביעתן, טענות אשר אינן מעוררות עניין חוקתי לבירור, נתונה הסמכות לבית הדין הפנימי של הארגון לדון בתביעה זו. פסקי הדין של בית הדין הפנימי ברי אכיפה ועל כך לא ימצא כל חולק.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה על הסף.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא לפני בקשה למתן צו האוסר על המשיבים להביא לוועידת המשיבה 1 (להלן: "מפלגת העבודה" או "המפלגה") שנועדה להיתכנס היום (11.12.2016) הצעה לתיקון בחוקת המפלגה כך שיתאפשר לחבר כנסת לכהן במקביל גם כמזכ"ל המפלגה.
בתגובה שהוגשה בלוח זמנים מקוצר טוענים המשיבים, כי מדובר בנסיון לירתום את בית המשפט לקמפיין הבחירות של המבקש 1, לפגוע בהליכים הדמוקרטים במפלגה ולמנוע מהמוסד העליון והמחוקק שלה (ועידת המפלגה) לידון ולהכריע בעיניין שהנו בסמכותו הבלעדית.
הטעם היה שונה בתכלית: " העירעור... הנו זכות של מי שאינו משלים עם החלטת המוסד לבירור עתירות. למבקשים אין עניין לערער על ההחלטה, אדרבא, הם מבקשים כי ההחלטה תקויים, ועל כן אין לומר שלא מיצו את ההליכים הפנימיים". ה"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 269/08 שושן נ' אהוד ברק, יו"ר מפלגת העבודה הישראלית ושר הביטחון (30.03.2008).
טיעון נוסף שמובא על ידי המבקשים כנגד טענת אי מיצוי ההליכים הפנימיים הנו כי אין לכאורה אפשרות טכנית לעשות כן, כאשר החלטת יו"ר המל"ע ניתנה ביום 6.12.2016 והועידה קבועה ליום 11.12.2016.
...
הודגש כי זירת המאבק המתאימה במקרה זה היא הזירה הפוליטית וכי אין לאפשר למבקשים לגרור את המחלוקת לזירה משפטית.
כעולה מהערות בלתי ממצות אלה, המסקנה בענין דחיית הבקשה מתיישבת עם היבטים נוספים בטיעוני הצדדים.
העתירה על שני ראשיה (המקוריים) נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

העתירה מופנית כנגד ההחלטה של המשיבה, עריית אשקלון, למכור את המקרקעין.
ביום 18.12.2017 דחיתי את הבקשה למתן צו מניעה זמני, בין היתר משום שלא מצאתי מהו הנזק שייגרם לעותרים מאי מתן הצוו (גם אם יימשכו הליכי המיכרז והמגרש הנידון יימכר, אין בשינוי זהות הבעלים כשלעצמו כדי לפגוע בזכויות של העותרים על פי דין).
בהקשר זה טוענים העותרים כי המיגרש המוצע למכירה צמוד, כאמור, למבנה האנייה אשר נמצא בבעלות בן דודו של שר האוצר המכהן וכי ראש העיר אשקלון הוא נציג מפלגתו של שר האוצר, מפלגת "כולנו". נוכח האמור טוענים העותרים כי על הערייה ליתן טעם מדוע למכור את המיגרש נשוא העתירה ולא שטחים אחרים, ככל שהיא זקוקה לכסף.
המשיבה מוסיפה כי מכתב ההפניה כלל לא מיועד למועצת העיר, אלא מהוה תיכתובת פנימית.
המשיבה מוסיפה כי ביום 24.10.17 ניתן היתר בניה מספר 2017205 לבצוע עבודות שפוץ חזיתות בקשר למגרש כולו, אולם ההיתר לא סותר ולא יכול לסתור או לגבור על השימושים הקבועים בתב"ע. באשר לזכויות הבנייה בנכס, טוענת המשיבה כי נותרו זכויות בהקף של 70 מ"ר. המשיבה מציינת כי קיימת הבהרה מנומקת מאת שמאי והיא תהיה מוכנה להציגה בפני בית המשפט, ככל שיהיה בכך צורך.
לעניין פירסום המיכרז בשנת בחירות, טוענת המשיבה כי ההגבלות החלות על רשויות מקומיות בשנת בחירות אינן נוגעות לפירסום מכרזים מסוג המיכרז שבעניינינו.
...
בדיון שהתקיים לפניי ביום 21.11.2017 התבהרו והתחדדו המחלוקות בין הצדדים ובעקבותיו הגישו העותרים בקשה להגשת עתירה מתוקנת, אליה מצאתי מקום להעתר בנסיבות העניין.
מסקנה זו מתחזקת נוכח הדו"ח על עבירות בניה (מיום 13.7.2017) שנשלח, בין היתר, לעותרים עובר להגשת העתירה ואשר מייחס את העבירות לבעלים של הקרקע, קרי העותרים.
לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית.
העותרים ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 20,000 ₪.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 16766-06-19 פרץ ואח' נ' מפלגת העבודה הישראלית ואח' לפני כבוד השופטת ירדנה סרוסי מבקשות 1. גב' מיכל בירן 2. גב' אמילי מואטי ע"י ב"כ עוה"ד חגי קלעי ו/או אוהד רוזן משיבים 1. עמיר ארמונד פרץ ואח' 2. מזכ"ל מפלגת העבודה ערן חרמוני 3. מפלגת העבודה הישראלית 4. הנהלת המפלגה 4. ועדת החוקה של המפלגה 5. יו"ר ועדת החוקה של המפלגה כולם ע"י ב"כ עוה"ד יובל מור-מוסלי ו/או עומרי שגב החלטה
בתאריך 30.7.2019 הובאה בפניי, במסגרת תורנות פגרת בתי משפט, בקשה מטעם המבקשות ליתן צו מניעה זמני דחוף מכוח סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט שימנע ממשיב 1 להפר את פסק הדין שניתן במסגרת המרצת הפתיחה שבכותרת שבמסגרתו נאסר עליו להביא להצבעה בועידת המפלגה החלטה בדבר שינוי סדר רשימת המתמודדים מטעם המפלגה בבחירות לכנסת ה-22 ובדבר הגדלת מספר השריונים.
המבקשות טוענות כי לאחר שניתן פסק הדין, הגיעו הצדדים להסכמה חדשה בתאריך 19.6.2019 להמנע מבצוע משאל חברים והביאו לאישור הועידה החלטה על בחירה בחלופה של הקפאת רשימת מועמדי המפלגה בהתאם לרשימה שנקבעה לכנסת ה-21 בבחירות המקדימות (פריימריז) תוך שמירת השיבוץ הפנימי ברשימה באופן שקידום המועמדים יהיה בהתאם לסדר פינוי מועמדים קודמים.
בין יתר ההסכמות החדשות נקבע בסעיף 4 כי "רשימת המפלגה לכנסת ה-22 תהא זהה לרשימת המפלגה שהוגשה לועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, למעט היו"ר ושריוני היו"ר (במקום כל מועמד שהתפנה או יתפנה, יתקדמו כל יתרת מועמדי הרשימה שלאחריו מקום אחד באופן עוקב)". ברם, בית המשפט סרב ליתן תוקף להסכמה זו וקבע כך: "אינני רואה לנכון לאשר ההסדר בנוסח המוצע, הנוגע לעניינים שלא הובאו בפני, במסגרת כתבי הטענות. ככל שמוסכם על ביטול המשאל יאושר תיקון ההסדר כמבוקש. הא ותו לאו. יתר הנושאים המועלים בהסדר אינם מעניינו של בית המשפט בהליך המבוקש ונוגעים בעקרם להליכים פנימיים שעל המפלגה" (החלטה מתאריך 20.6.2019).
...
כפועל יוצא יש לדחות את הבקשה לצירוף המבקשות כמשיבות בדיעבד להליך המרצת הפתיחה שבכותרת ויש לדחות את בקשתן למתן צווי המניעה המבוקשים.
לסיכום הדברים: למבקשות אין זכות עמידה בהליך זה. די בכך כדי לדחות את הבקשה.
ממילא נשמט הבסיס לטענת המבקשות על בזיון בית המשפט ולפיכך יש לדחות את בקשתן לצווי מניעה מכוח פקודת בזיון בית משפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 4.8.2022 הגיש התובע תביעה לבית משפט זה כנגד הליכוד וועדת הבחירות (להלן ביחד: המשיבים) ובגדרה בקשה לסעד דחוף של צו מניעה שימנע את הדיון בועדת הבחירות באותו יום בשעה 14:00.
רקע נורמאטיבי בע"א 832/19 צחי הנגבי נ' הליכוד (4.2.2019) חזר והבהיר בית המשפט העליון בסעיף 17 לפסק הדין מושכלות ראשונים: "הלכה ידועה עמנו, כי ההתערבות בהחלטות של טריבונלים פנימיים היא מצומצמת, ומוגבלת למצבים של חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי ופגמים דומים (ע"א 10985/08 יפים נ' יפרח, פסקה 3 (28.12.2008))". והרחיב כבוד השופט הבכיר (כתוארו אז) אלי בכר בפס"ד הנגבי "כידוע, כלל בסיסי הוא שבית המשפט לא ייטה להתערב בהחלטות בית דין של מפלגה פוליטית, אלא במקרים חריגים ובהם קיימת חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי (ר' ה"פ (מחוזי ת"א) 41280-12-14 קורנפלד נ' רה"מ בנימין נתניהו יו"ר תנועת הליכוד, עמ' 11-14 וההפניות שם (28.12.2014)). כך גם, קיימת חובה למצות את התרופות הדיוניות במוסד השיפוט הפנימי (ר' ה"פ (מחוזי ת"א) 14247-12-16 זילברמן נ' מפלגת העבודה הישראלית, פס' 17 וההפניות שם (11.12.2016))" (סעיף 26).
ובהמשך מוסיפה השופטת עמית אניסמן כך: "הכלל הוא שחוקתה של מפלגה מהוה חוזה בין המפלגה לחבריה ובינם לבין עצמם. המבקש כפוף להוראות חוקה זו. החוקה קבעה את מנגנון הטריבונל הפנימי שעה שבסעיף 119 לחוקה נקבע כי בית הדין הוא המוסד השפוטי העליון של התנועה וכי בכל עינייני התנועה יהיו חברי התנועה, רשויותיה ומוסדותיה כפופים לשיפוט של בית הדין של התנועה בהתאם לחוקה. בסעיף 125 לחוקה הוגדרו סמכויות בית הדין.
...
טענה זו אין בידי לקבלה.
בפס"ד קלארמן ובפס"ד טיוגרמן, ששניהם דנו בסוגיית "הליכודניקים החדשים", מצא בית המשפט שהליכוד נהג בשיהוי בטיפול בטענות ובתביעות, ולכן קבע שיש להתחשב בסד הזמנים ולא להפנות את התובעים שם למיצוי הליכים.
סוף דבר התובע לא מיצה את האפשרויות העומדות בפניו לפנות לבית הדין בבקשה לדיון נוסף, ולכן התובענה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו