וראה דברים שיפים לעניינינו שנקבעו ברע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ –פורסם בנבו, שאליו הפנה בא כוח המבקשת בסיכומיו שלפיהם אם החיוב שבגינו ביקשו לממש את הערבות קוים במלואו, לא תתאפשר המימוש: "דוגמא אחרת להיתנהגות חמורה מצדו של המוטב היא כאשר הדרישה לחילוט הערבות היא שרירותית וחסרת הגיון מנקודת הראות של עסקת היסוד, כגון דרישה למימוש הערבות, בשעה שחיובי הצדדים במסגרת עסקת היסוד קויימו במלואם. ודוק: אין חריג זה בא להפר את עיקרון העצמאות, המאפיין את הערבות הבנקאית האוטונומית, ובית המשפט יפעילו רק במקרים חריגים בהם המוטב פעל בחוסר תום לב קצוני. אין די במחלוקת חוזית בין הצדדים לעיסקת היסוד, אין די בטענות בעלמא ואף אין די בראיות לכאורה. רק כאשר אין חולק בדבר העדר חבות מכוח עסקת היסוד יחול חריג הנסיבות המיוחדות (ראו למשל: רע"א 6435/04 רשות שדות התעופה בישראל נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד נט(2) 130, 132-133 (2004))".
לפיכך, באותה מידה, אם עילת המימוש במקרה הנוכחי הייתה אי המצאת אישורים בקשר לאיכות הבטון שנוצק בפרויקט ואישורים אלה הומצאו בסופו של דבר, גם אם באיחור וגם לאחר הליך משפטי, אולם בטרם הערבות מומשה, בהנתן שניתן צו מניעה זמני בעיניין זה, הרי שברור שאין עוד מקום לאפשר את מימוש הערבות, שכן נשמטה הקרקע תחת העילה למימושה.
...
בדיון הבא, שהתקיים בתיק העיקרי ביום 1.2.18 לפניי, דחיתי בתחילת הדיון את טענת ב"כ המבקשת, שלפיה משכבר פקעה הערבות ביום 15.11.17, דין הבקשה להתקבל ולו רק מטעם זה, תוך כך שציינתי בפניו, גם בהחלטה המנומקת שנתתי באותו מעמד, כי בהינתן שמכתב המימוש הגיע לבנק קודם לפקיעת הערבות והנושא הגיע לבירור משפטי, הרי שלפנינו הקפאת מצב קיים ביחס לדרישת מימוש זו וגם אם לאחר מכן הערבות פקעה ולא הוארכה, אין הדבר פוגע בדרישת המימוש שהועברה קודם לכן.
בהמרצת הפתיחה טוענת המבקשת כי אין לאפשר את מימוש הערבות וזאת על רקע ההסכם שנחתם ביום 24.4.17 ושאותו מכנה המבקשת "הסכם הוויתור". לפי טענתה, בהסכם ויתרו מירן וצארום, כמו גם המבקשת עצמה, על כל הטענות והתביעות של הצדדים האחד כנגד משנהו, כי החתימה "תחת מחאה" של צארום, אינה גורעת מההסכם וזאת במיוחד על רקע עמדתו של מירן שמגובה בתצהיר שצורף לה"פ, שלפיו הוא מודיע כי מכתב חילוט הערבות מיום 21.3.17 מבוטל מבחינתו וכי חילוקי הדעות שהיו בעבר נפטרו בהסכם הוויתור ועל כן אין לכבד את מכתב מימוש הערבות.
סבורני כי נפל מחדל בהתנהלות המבקשת ביחס להמצאת אישורי הבדיקות, אשר אין חולק כי היו באחריותה ואשר גם אין חולק כי לא הומצאו, לא לאחר הדיון מיום 6.10.16, במסגרת הבוררות, בו התחייבה המבקשת לעשות כן ולא לאחר חתימת הסכם הוויתור, אלא רק לאחר שנדרשה מימוש הערבות, מה שגרר את הגשת התובענה דנא.
סוף דבר
אשר על כן, התובענה מתקבלת.
בהינתן כי מחד, התובענה מתקבלת ומאידך, ההתדיינות נולדה עקב מחדל המבקשת מלהמציא את האישורים, כל צד יישא בהוצאותיו.