לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני מורה על ביטול הצוו הארעי (שניתן בהיעדר תגובה), ודוחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני.
בהתאם לתקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: התקנות), "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין" אין בעניינינו הליך שמכוחו יש ליתן את הסעד, ולא בכדי לא הוגש הליך עקרי עד כה והודעת המבקשות, מיום 17.1.21 כי התביעה שתוגש תהיה באשר לאופן חלוקת הכספים בהוצאה לפועל, היא כללית, ולא ברור מדוע בית משפט השלום הוא הכתובת לבחינת קדימות תשלומים שנפסקו בבית דין לעבודה (בעיניין זה ראה בש"א (מחוזי ת"א) 15595/09 אורן נ' מאירי, 5/8/2009 ;רע"א 5805/90 הנרי רוט ואח' נ' אינטרקונטיננטל קרדיט בע"מ, פ"ד מה (2) 45 – שם נקבע כי אין לתת צו ביניים שאין בצדו תובענה עיקרית; ע"א 22/73 ברדה שבטא נ' מאירסון, פ"ד כז (2) 604), ובאין תביעה, קשה לבחון האם יש ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה, קשה לבחון את הסמכות העניינית וקשה לוודא שקיבלת הבקשה לסעד זמני לא תייתר את ההליך העקרי.
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני מורה על ביטול הצו הארעי (שניתן בהעדר תגובה), ודוחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני.
אנמק:
כב' הרשמת יעל ממן, קבעה ביום 29.12.2020
ככל שמבוקש להשיג על החלטת הרשמת, היה על המבקשות להגיש ערעור על החלטתה, ואיני מקבלת את טענת המבקשות כי אין להן זכות עמידה בהגשת ערעור, שכן סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל), קובע:
ערר וערעור
(1) –
(2) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו-(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו-74(א), יהא בזכות.
הבקשה לצו מניעה זמני – נדחית.