בקשת צו מניעה בהליך משמעתי נגד מכללה ובודק

אין חולק כי במועד בו נימנעה כניסתה של התובעת בהיעדר האישורים כאמור, לא הייתה בנמצא הוראה חוקית פרטנית שאיפשרה למעסיק, צבורי ופרטי כאחד, לידרוש מעובד את המידע האמור ולמנוע מעובד את הכניסה בהיעדרו[footnoteRef:1], אולם במהלך הדרך ועם היתקדמות ההליך שבפנינו ניכנסו לתוקף תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות), תשפ"א-2021 (להלן: "תקנות מוסדות חינוך") אשר היתנו, החל מפתיחת שנה"ל תשפ"ב (שהחלה ביום 1.9.2021), כניסתו של עובד מוסד חינוכי למוסד בהצגת תעודת התחסנות או תוצאת בדיקת קורונה שלילית[footnoteRef:2].

בהמשך מימשה המועצה את איומה והודיעה לתובעת כי היא אינה מורשית להגיע לעבודתה עד שלא תתחסן או תציג את תוצאות הבדיקה הפולשנית אחת לשבוע, כאשר עד לאותו מועד הייתה התובעת עובדת אהובה ומסורה שביצעה את עבודתה ללא בעיות משמעת.

בפסיקה עניפה, מפורשת ועקבית קבעו בתי הדין לעבודה כי חובת השימוע (ומנגד זכות הטיעון של העובד) היא "מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד, בין בדרך של פיטורים ובין בדרך של אי-חידוש חוזה עבודה" (ע"ע (ארצי) 1027/01 גוטרמן – המכללה האקדמית עמק יזרעאל, 2003).

אשר לסעיף 146(8) לצוו המועצות המקומיות, תשי"א-1950, עליו נסמכה המועצה בהליך הזמני, אמנם הסעיף מסמיך את המועצה "...לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים - כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הביטחון, למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים...". עם זאת, בעניינינו מדובר בהחלטה של המועצה בכובעה כמעסיק ולא בכובעה כמועצה מקומית, ולכן אין לומר כי הסעיף הנ"ל חל על הסיטואציה שבפנינו ומקנה למועצה סמכות לידרוש את המידע האמור מעובדיה, כאשר יש לתת את הדעת על כך שאף המחוקק ככל הנראה סבר כאמור, כשתיקן את תקנות מוסדות חינוך והוסיף חובה מפורשת החלה על עובדים, להציג תו ירוק כתנאי להתייצבות לעבודתם במוסד חינוכי.

וכך קבע בעיניין בית המשפט העליון: "כיום הפסיקה מבחינה בין הכלל המחייב רשות מינהלית לנהוג בדרך מסוימת, לבין התוצאה הנובעת מהפרת הכלל. התוצאה הנובעת מהפרת הכלל תלויה בנסיבות המקרה: מהות הכלל שהופר; הנזק שניגרם כתוצאה מהפרת הכלל והנזק שייגרם כתוצאה מביטול ההחלטה המינהלית; השאלה מי תוקף את ההחלטה המינהלית, באיזה מועד ובאיזו דרך; ועוד. זוהי, על רגל אחת, תורת הבטלות היחסית. תורה זאת מבקשת לשקלל את הגורמים הנוגעים לעניין, כדי להגיע לתוצאה שיש בה איזון ראוי של גורמים אלה. לעתים התוצאה היא שההחלטה המינהלית בטלה מעיקרה; לעתים ההחלטה תהא בטלה רק כלפי אדם מסוים, בהליכים מסוימים, ולא תהא בטלה כלפי אנשים אחרים; לעתים ההחלטה תהא ניתנת לביטול ממועד מסוים; לעתים היא תעמוד בתוקפה על-אף הפגם שנפל בה; ועוד, לפי נסיבות העניין..." (ר' בג"ץ 3081/95 ‎ד"ר ג'ובראן רומיאו‎ ‎נ' המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל‏, פ''ד נ(2) 177) אכן אין להקל ראש בעוצמת הפגם שנפל בהחלטת המועצה, אשר כאמור, במועד בו התקבלה לא היה בנמצא מקור חוקי שאפשר למעסיק לידרוש מעובד להציג אישור על התחסנות כנגד נגיף הקורונה או תוצאות בדיקה שלילית בתדירות מסוימת, על אף שהדבר עשוי היה לגלם פגיעה בזכויות מסוימות של העובד.

...

באיזון שיקולים אלה, סברנו כי אין מקום להורות על ביטול החלטת המועצה במועד בו ניתנה, אלא יש ליתן לה תוקף על אף הפגם שנפל בה. כפועל יוצא, אנו דוחים את תביעתה של התובעת לתשלום השכר שנמנע ממנה בתקופת היעדרותה מן העבודה.

דין התביעה בעניין זה, להידחות.

סוף דבר על יסוד האמור, התביעה נדחית במלואה.

אולם, לאור החלטת בית המשפט מיום 07.11.22, הגישה התביעה את כתב האישום שהוגש נגד המעורב הנוסף בבית הדין הצבאי, המייחס לו מספר סעיפי אישום, בהם: תיווך לסחר בסם מסוכן, סחר בסם מסוכן (שני אישומים), ניסיון לסחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן וסרוב להבדק לשם גילוי שרידי סם. עוד צורפו, הכרעת דינו וגזר דינו של המעורב הנוסף, במסגרת הסדר טיעון, אשר כלל הסכמה עונשית כדלקמן: 350 ימי מאסר; מאסר מותנה; פסילת רישיון נהיגה צבאי ואזרחי; קנס בסך 3,000 ₪.

ההגנה הגישה, לענין העונש, ראיות כדלקמן: · אישור לימודים של הנאשם במכללת אורין שפלטר (נ/1); · מכתב מאת המעסיק של הנאשם (נ/2) – לדברי המעסיק, הנאשם עובד כאיש שטח במגוון חברות, אשר חלקן ביטחוניות, והרשעתו עלולה לפגוע ביכולתו לעבוד בחברות אלו.

הנאשם סיים 10 שנות לימוד, ללא תעודת בגרות ושלל בעיות משמעת או היתנהגות במסגרות הלימוד.

באשר לשאלת הרשעת הנאשם בדין, טענה התביעה, כי מקרה זה אינו עומד במבחני הפסיקה וכי בית המשפט ימנע מהרשעת נאשם רק במקרים חריגים.

ההגנה ביקשה לתת משקל לכך שהנאשם נעדר הרשעות קודמות ולא ניפתחו נגדו תיקים נוספים מאז ארועי כתב האישום.

במכלול הנסיבות, נוטה הכף לחריגה ממיתחם הענישה מטעמי שקום הנאשם, ולאור חריגות העבירה ביחס לאורח חייו של הנאשם עד כה, כמו גם לנוכח הישתלבות הנאשם בהליך טפולי - מוצא בית המשפט לאמץ המלצות שירות המבחן בענינו, ולהסתפק בעונש חינוכי במסגרת צו של"צ. לאור חומרת העבירה, מוצא בית המשפט להטיל צו של"צ בהקף גדול יותר מזה שהומלץ על ידי שירות המבחן למבוגרים.

...

לעבירות אלה השלכות – הן מבחינת שלום הציבור ובריאותו, והן השלכות כלכליות, תוך גלגול כספים לא מדווחים, בהיקף גדול, אשר, בסופו של דבר, מגיעים למימון פשיעה, הימורים ושאר תופעות שליליות הפוגעות בכלכלת המדינה ובחברה.

לא ברור כיצד מצא בית המשפט קמא כי נסיבות ביצוע העבירות מאפשרות אי הרשעה.

מכל המקובץ – אין בית המשפט מוצא כי מתקיימים התבחינים המאפשרים להורות על נקיטה בחריג, של ביטול הכרעת הדין המרשיעה.

ממצאיה של שיחת הבירור הועברו למפקד המרחב, שבקש לברר אף הוא את הדברים מול המעורבים, ולבסוף הוחלט על העברת הבדיקה לחקירה פלילית של מח"ש. כמו כן, עולה מעובדות כתב האישום המתוקן כי במועדים מדויקים שאינם ידועים למאשימה, ועובר לתאריך 4.11.21, שוחחו הנאשם, השוטר בן והשוטר דביר על הארוע, ועל הפרטים אותם מסרו למ"פ ושאותם ימסרו.

ראיות לעונש מטעם המאשימה הוגשה הנחיית התביעה הצבאית הראשית מס' 2.07 שעניינה "שימוש בלתי-חוקי בנשק". מטעם ההגנה הוגשו הראיות הבאות לעניין העונש ולעניין עתירתו לביטול ההרשעה בדין: אישור רישום ללימודי הנדסאי תעשיה וניהול שנה א' מאת המכללה למינהל (נע/1); ממסמך זה עולה כי הנאשם נרשם ללימודי "הנדסאי תעשייה וניהול" במכללה וצפוי להתחיל את לימודיו בשנה האקדמית 2023-2024.

עוד צוין במכתב ההמלצה כי הנאשם ביצע את תפקידו "כסמל תורן בצורה יוצאת דופן, תוך יוזמה אישית לתפוקה מבצעית של מחלקת המבצעים בפלוגה". עוד צוין במכתב, כי הנאשם זכה בתעודת הצטיינות, ברמה הגדודית, לנוכח היתנהלותו החיובית, כעולה מנע/10.

הנאשם חש כי אילמלא הארוע נושא כתב האישום, היה ממשיך לשירות בקבע ואף בקרירה ארוכת שנים במסגרת מג"ב. בהתייחס לעובדות כתב האישום, מסר הנאשם כי בעת ביצוע העבירה שימש בתפקיד סמל תורן שכלל, בין היתר, אחריות על הציוד על הסדר והמשמעת.

כך נקבע למשל בע"פ 9262/03 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו): "על דרך הכלל, משנמצא כי נאשם בגיר ביצע עבירה מתחייב כי ההליך הפלילי כנגדו ימוצה בדרך של הרשעתו וענישתו כחלק מהליך אכיפת חוק שוויוני וכחלק מאנטרס ההרתעה". עם זאת, לבית משפט נתונה הסמכות לבטל הרשעה גם לאחר הכרעת דין וזאת בהתאם לסעיף 192א לחסד"פ אשר קובע לאמור: "הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להמנע מעבירה, כאמור בסעיף 72(ב) לחוק העונשין, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור". האפשרות לנקוט בדרך של המנעות מהרשעה או ביטולה שמורה אך ורק למקרים מיוחדים ויוצאי דופן, בהם מתקיימים שני התנאים המצטברים, שנקבעו בהילכת כתב (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל (פורס בנבו)), דהיינו: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

...

לנכוח הנסיבות שפורטו לעיל בדבר השירות הצבאי המשמעותי, גילו של הנאשם, העובדה שהוא נעדר עבר פלילי כלשהו והנזק הצפוי לנאשם אם יורשע בדין, אני סבור שיש לחרוג ממתחם הענישה ואף לשקול את ביטול ההרשעה בדין, תוך הגדלת היקף שעות השל"ץ שיוטלו על הנאשם.

נוכח כל האמור, מורה על ביטול ההרשעה בדין.

עם זאת, אני סבור כאמור שיש להגדיל את היקף שעות השל"ץ עליהם המליץ שירות המבחן, כך שהיקף השעות יעמוד על 250 שעות.

בין שנת 1994 לבין שנת 1996 ניהל התובע מרכזי תרבות מטעם משרד החינוך בטירה; בשנת 1997 ניהל פרויקט הסברה מטעם הרשות הלאומית למלחמה בסמים; בין שנת 1999 לבין שנת 2001 עבד כמרצה במכללת בית ברל; ובין שנת 2012 לבין שנת 2014 ניהל בית ספר למחוננים בטירה (ע' 53 ש' 9-14).

ביום 10.10.2017 פנה בא כוחו של התובע, עו"ד אלכסנדר ספינרד ליועצים המשפטיים במשרד החינוך לעמל ולטירה בדרישה להורות למנהל להמנע מבירורים, למנוע התנכלויות והפליה, לנקוט בהליכי משמעת כנגד המנהל, ולהורות לפיקוח ולגורמי הבקורת בעמל ובעירייה לחקור חקירה ממצה את תלונות מרשו בדבר אי סדרים והפרות המנהל התקין בניהול בית הספר ולדווח למרשו על מימצאי חקירה (ע/2; סע' 18 לתצהיר דורון).

אנו ערים לטענת המדינה במסגרת סעיף 46 לתגובה לצוו מניעה אשר נתמכה בתצהיר, לפיה, "כל טענה לקיומם של אי סדרים בבית ספר נבדקת ע"י הגורמים הרלוואנטיים לכל תחום לרבות משרד החינוך כגורם מפקח. עם זאת נוצר הרושם על ידי גורמי הפיקוח כי המבקש מיתמקד בבצוע פעולות ביקורת על פעולות המנהל, במקום להיתמקד בעבודתו ולקדם את השגי תלמידיו, תוך יצירת אווירה עכורה בבית הספר. כאמור על ניסיון לסייע בפיתרון המצב נדחה ע"י המבקש תוך היתנהגות פוגעת ומזלזלת במפקחים". ודוק, התובע ביקש למחוק את המדינה מכתב התביעה, מחד גיסא, כאשר לכאורה עיון במסמכים מגלה כי הבירור המתוכנן בתחילת אוקטובר 2017 היה בנוגע לעניינו הפרטני של התובע בלבד, מאידך גיסא.

...

נוכח העקרונות החוקתיים והמנהליים, כמו גם חוק הפיקוח ותקנות מוסדות מוכרים, מחד גיסא, והיקף מספר המורים (אשר אינם צד להליך), אשר נטען כנגדם כי הם לא עומדים בתנאי הסף והכשירות לשמש עובדי הוראה – טענה שאף לא קיבלה מענה מספק בסיכומי עמל, מאידך גיסא, אנו סבורים כי טוב יעשה משרד החינוך אם יבדוק, בהתאם לשיקול דעתו, האם המורים המופיעים בסעיף 5.9 לתצהירו של התובע, אשר נקלטו לבית ספר החל משנת 2011 ואילך, עומדים בתנאי ההשכלה הנדרשים להוראה, אפילו אין מדובר במשרה רמה בשירות הציבורי (ע"ע 4965-05-11 אחמד אבו עג'ווה – מדינת ישראל (מיום 21.12.2011), האם המנהל פוסע בחלוקת התפקידים בהתאם להוראות רפורמה עוז לתמורה, והאם מועברים תכנים שאינם מקובלים לתלמידים כנטען בסעיף 6.1 לתצהירו של התובע.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית על כל ראשיה, בכפוף להערותינו בסעיף 116 לעיל.

אשר לסוגיית ההוצאות – נוכח כללם של דברים על התובע לשאת בהוצאות הנתבעות ברף הנמוך, כך שהתובע ישלם לכל אחת מהן סך של 3,000 ₪.

הסתדרות הפועל המזרחי (להלן – ההסתדרות) הגישה בקשה לצוו מניעה נגד חברת טלזר 019 שרותי תקשורת בנלאומיים בע"מ (להלן – החברה) בשל פגיעה בהתארגנות.

במסגרת ההליך הורינו ביום 28.9.2022 שלא לפטר את גב' הודיה וקנין וקבענו שההליך המשמעתי והליך הפיטורים שנקטה החברה בעיניינה של גב' וקנין היו בשל פעילותה הארגונית ומעורבותה בהקמת ועד עובדים בחברה.

כמו כן ביקשת לבדוק האם אכן שולמו לך שעות נוספות בגין יום זה (מתוך סך השעות הנוספות שמצוינות בתלוש שכר אוקטובר).

...

לאחר שבחנו את טענות הצדדים, השתכנענו אפוא שאין קשר בין ההתארגנות לבין זימונה של גב' וקנין לשימוע.

זימון גב' וקנין לשימוע בנסיבות של דיווח שאינו נכון – אינו קשור לפעילותה בהתארגנות ועל כן לא מצאנו שהזימון נגוע בשיקול זר וקשור להתארגנות ולכן אין מקום להעניק לגב' וקנין "חסינות". לאחרונה פסק בית הדין הארצי שגם כחבר ועד לא מוקנה לאותו עובד חופש פעולה ללא גבולות: "גם במסגרת פעילותו של עובד כחבר ועד לא מוקנה לעובד חופש פעולה ללא גבולות ועל העובד לפעול במסגרת הנורמות המקובלות במקום העבודה ובארגון העובדים שהוועד פועל במסגרתו (ע"ע (ארצי) 17048-05-23 ליאור קסטריאנו – אל על נתיבי אוויר בישראל בע"מ (נבו 15.1.2024)), בשים לב לכך כי בעניננו אף אין קשר בין דיווחי הנוכחות הלא נכונים של הגב' וקנין לבין ההתארגנות. דיווח שעות שאינו נכון מהווה נסיבות מחמירות בהן אין זה נכון שבית הדין יורה למעסיק להמשיך להעסיק את העובד כאשר האמון בו אבד. בשים לב לכך כי אין המדובר באירוע בודד אחד בו נמצא כי הגב' וקנין דיווחה נוכחות באופן לא נכון. גם בעס"ק (ארצי) 50409-11-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – פלא פון תקשורת בע"מ (נבו 7.1.2013)) קבע בית הדין הארצי שפעילות בארגון עובדים אינה מקנה לעובד חסינות ואין הוא רשאי להפר את נהלי המעסיק. דיווח שאינו נכון מפר לא רק את נהלי המעסיק אלא אף את הדין. יש חשיבות רבה להגנה המיוחדת הניתנת להתארגנות ראשונית במקום העבודה, כאשר עוד לפני שההגנה עוגנה בחוק, "דגש מיוחד הושם בפסיקה על מניעת התנכלות לעובדים הפעילים בהתארגנות ראשונית", עם זאת הודגש בפסיקה כי "פעילות בארגון עובדים או בוועד עובדים אינה מקנה לעובד 'חסינות', ואין הוא רשאי לנהוג כעולה על רוחו" (עס"ק (ארצי ) 25504-08-18 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - יו טי אס יוניברסל פתרונות תחבורה בע"מ (נבו 15.05.2020)).

סופו של דבר, אנו מבטלים את הצו הזמני שנתנו ביום 28.9.2022 ומאפשרים לחברה לסיים את העסקתה של העובדת כמפורט בהחלטת החברה מיום 8.1.2024.