מדובר בעתירה בה מבוקש להצהיר כי העותרת זכאית להמשיך ולהתגורר בדירה ברחוב רבינו חננאל 23/4 פינת אבולעפיה 14 ת"א הידועה גם כגוש 7052 חלקה 79 תת חלקה 18 (להלן – "הדירה") וזאת עד לקבלת דיור חלופי מהמשיבות או מי מהן כדירה בדיור הצבורי, ולחילופין להצהיר כי העותרת זכאית להמשיך ולהתגורר בדירה וזאת כדיירת בשכירות חופשית, ולחילופי חילופין צו המורה למשיבות להמנע מפינוי העותרת אלא בכפוף להשבת הסכומים שהשקיעה בדירה וכן צו המורה על ביטול הליכי הפינוי של העותרת מהדירה.
כן הוגשה בקשה לצוו ביניים בה מבוקש לאסור על ביצוע פינוי הדירה.
במועד דיון זה בו הייתה העותרת ובעלה מיוצגים על-ידי עורך דין, לאחר שב"כ המשיבה - רשות הפיתוח שתבעה את פינויים מהדירה טען לפרוטוקול שהדירה אינה מיועדת לדיור צבורי וזו דירה השייכת לרשות הפיתוח שאין לעותרת ובעלה זכות בה והם לא יקבלו דירה בדיור הצבורי כל עוד שהם מחזיקים בה, עליהם להתפנות מהדירה, ויינתן להם זמן להתארגן עד שיוכלו לפנות למשרד השיכון בבקשה לקבלת דירה.
מההליכים המשפטיים הנ"ל עולה שהעותרת הסכימה לפסק הדין לפינוי, שביצועו עוכב עד ליום 30.6.2013 וזאת בזמן שהיא מודעת לכך שלא מדובר בדירה המיועדת לדיור הצבורי ושעליה לפנותה, תוך שהיא תנסה, בזמן שניתן לה להתארגנות, לפעול לקבלת דירה אחרת בדיור הצבורי.
...
לאחר שעיינתי בעתירה, בבקשה לצו הביניים בתגובות המשיבות בה התבקש לסלק את העתירה על הסף ובתגובת העותרת לתגובות המשיבות, החלטתי לדחות את העתירה על הסף.
לכן, עם כל ההבנה למצבה של העותרת ומשפחתה ומצבה הכלכלי הקשה כפי שהוא בא לידי ביטוי גם בפניותיה האישיות לבית המשפט, אין מנוס מדחיית העתירה על הסף, וזאת ללא קשר לזכותה של העותרת לפעול בכל ההליכים המשפטיים הנדרשים לגבי טענותיה לזכאותה לדיור ציבורי.
לפיכך, אני דוחה את העתירה על הסף.
