בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי: פגיעה בתנאי עבודה עקב פעילות בארגון עובדים

ביום 22.2.21 הגישה ההסתדרות בקשת צד לדיון בסכסוך קבוצי וכן הוגשו צוי מניעה מטעם גב' טוך וד"ר רונן (בהליכים נפרדים), וביום 25.2.21 היתקיים דיון בבקשות, במסגרתו הצדדים הגיעו להסכמות שקבלו תוקף של החלטה: "ד"ר רונן יעבור למלא את תפקיד עוזר ממונה על הבטיחות הביולוגית לתקופה של 6 חודשים, החל מיום 1.3.21. במהלך התקופה האמורה לעיל, ייעשו ניסיונות למצוא עבור ד"ר רונן תפקיד חלופי לאחר תום ששת החודשים."; "...גב' טוך תעבור להעסקה בתפקיד המתוקנן. תוך 15 יום תעביר האוניברסיטה למבקשת מידע בנוגע לרכיבי השכר של עובדים אחרים הממלאים תפקיד דומה לתפקידה של גב' טוך, תוך שמירה על פרטיותם של עובדים אלה." בהמשך, ניתנה ביום 10.5.21 החלטה על צירוף ההליך הקבוצי ותביעות הפרט.

עקרונות אלו עוגנו בתיקוני חוק הסכמים קבוציים, כאשר סעיף 33י לחוק קובע איסור על מעסיק לפגוע בעובד על רקע חברות או פעילות באירגון עובדים או בועד עובדים, לרבות בפעילות להקמת נציגות עובדים במקום העבודה, ומנוסח בזו הלשון: (א) מעסיק לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה: (1) חברותו או פעילותו באירגון עובדים; (2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים; (3) המנעותו מהיותו חבר באירגון עובדים או הפסקת חברותו באירגון עובדים; (4) חברותו בוועד עובדים או פעילותו בוועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת; (5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.

...

בנסיבות כפי שהובאו לעיל, בהן שוכנעתי כי לא חל בנסיבות המקרה החריג או ההסכם הקיבוצי, וכן כי טיפולי הפוריות לא היוו גורם בהחלטת המעסיקה לצמצום היקף שכרה של העובדת, ונמצא כי הבסיס למצמום האמור הינו המעבר לתקן תחת הסכם קיבוצי, בהתאם להעסקת יתר העובדים בתפקיד הזהה לתפקידה של העובדת, אני מתירה את צמצום שכרה של העובדת מ – 15,000 ₪ ל – 11,600 לחודש בהתאם להסכם הקיבוצי, החל מיום.

ואכן, גם בספרות הודגש הצורך לפסוק פיצויים אפקטיביים נוכח החשש שמעסיקים יגיעו למסקנה כי "המאזן הכלכלי" מצדיק את סיכול מהלך ההתארגנות גם במחיר של הפרת הדין ותשלום קנסות, כדי למנוע כינונם של יחסי עבודה קיבוציים (אדלר וקוקה, לעיל).

בהתאם לכללים אלו, בהתחשב ברציונל בפסיקת פיצויים אלו כפיצויים לדוגמא, עונשיים במהותם; בהינתן שמדובר בשתי הפרות, אשר כל אחת מהן נוגעת לפגיעה בעובד ממובילי ההתארגנות; כמו גם בהתחשב בגודלה של האוניברסיטה כמעסיק גדול ואף משמעותי בסוגו, ומנגד בעובדה שלא מדובר בהתארגנות ראשונית "פרופר", אלא בפגיעה בתוך מוסד מאורגן; בשקלול סוג הפגיעה והשלכותיה; ולאחר שבחנו פסיקות דומות של בתי הדין בעניינים אחרים, באנו לכלל מסקנה כי ההסתדרות זכאית לפיצוי בגובה 150,000 ₪.

סוף דבר ניתנים בזאת הצווים הבאים: צו עשה המורה על ביטול החלטת פיטוריו של ד"ר רונן, והשבתו לעבודה בתפקיד מתאים להשכלתו, נסיונו וכישוריו באותם תנאים ובאותו שכר, באופן שבו הועסק עובר לקבלת ההחלטה על סיום העסקתו ביום 31.1.21.

בגין פעולותיה אלו של המשיבה נגד מר שטרית, ביקשה המבקשת צו עשה האוסר על המשיבה לפגוע ביו"ר ועד העובדים בשל חברותו או פעילותו בהסתדרות ובהתארגנות העובדים; צו עשה המורה למשיבה להכיר בשעות שיו"ר הועד מישתתף בישיבות משא ומתן הקבוצי כשעות העדרות מאושרות, שאין בהן כדי לפגוע בזכויותיו, לרבות לצורך חישוב אחוזי משרה וקבלת תמריצים; צו עשה המורה למשיבה לשלם ליו"ר הועד ימי חופשה שאושרו לו ובוטלו בדיעבד שלא כדין, וצו הצהרתי לפיו המשיבה הפרה במעשיה ובמחדליה את הוראות חוק הסכמים קבוציים, תשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קבוציים) (סעיפים ב', ה', ו' ו-י' במבוא לבקשה).

סמכותו של בית הדין הנכבד לידון בבקשת צד בסכסוך קבוצי קבועה בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן – חוק בית הדין לעבודה).

היא לא עשתה כן. המתוה המשפטי: אשר לסמכות בית הדין לעבודה, סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט – 1969 קובע כדלקמן: בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקבוציים, תשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קבוצי, או הסדר קבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של כל דין; מיום 31.3.1972 תיקון מס' 2 ס"ח תשל"ב מס' 653 מיום 31.3.1972 עמ' 73 (ה"ח 965) (2) בסכסוך בין הצדדים להסכם קיבוצ מיוחד, כמשמעותו בחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז- 1957, או להסכם קבוצי כמשמעותו בסעיף 37א לחוק יישוב סיכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, בענין קיומו, תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של ההסכם, או בכל ענין הנובע מאותו הסכם, אם מקום עבודתם של רוב העובדים שעליהם חל ההסכם הוא בתחום שיפוטו של אותו בית-דין איזורי; מיום 21.5.1976 תיקון מס' 7 ס"ח תשל"ו מס' 811 מיום 21.5.1976 עמ' 190 (ה"ח 1176) החלפת פסקה 24(א)(2) הנוסח הקודם: (2) בסכסוך בין הצדדים להסכם קיבוצ מיוחד, כמשמעותו בחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז-1957, או להסכם קבוצי כמשמעותו בסעיף 37א לחוק יישוב סיכסוכי עבודה, תשי"ז-1957, בענין קיומו, תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של ההסכם, או בכל ענין הנובע מאותו הסכם, אם מקום עבודתם של רוב העובדים שעליהם חל ההסכם הוא בתחום שיפוטו של אותו בית-דין איזורי; מיום 14.6.1990 תיקון מס' 18 ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח 1902) (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקבוציים, תשי"ז-1957 (להלן - חוק הסכמים קבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קבוצי, בין כמשמעותו בחוק הסכמים קבוציים ובין כמשמעותו בסעיף 37א לחוק יישוב סיכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 או הסדר קבוצי אחר, או בכל ענין אחר הנובע ממנו מהם או בענין תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של כל דין; סעיף 33י לחוק הסכמים קבוציים תשי"ז - 1957 קובע כדלקמן: (א) מעסיק לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה: (1) חברותו או פעילותו באירגון עובדים; (2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים; (3) המנעותו מהיותו חבר באירגון עובדים או הפסקת חברותו באירגון עובדים; (4) חברותו בוועד עובדים או פעילותו בוועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת; (5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.

...

העובדה שמר שטרית יכול לבסס בעצמו עילת תביעה אישית נגד המשיבה בגין אותה תשתית עובדתית אינה מאיינת את זכותה של המבקשת לברר טענותיה במנותק מתביעתו של מר שטרית ולא יכולה לגרוע מזכותה זו. משהמבקשת ביססה טענותיה בעניין יו"ר ועד העובדים על סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים, הרי נקנית סמכותו הייחודית של בית הדין לדון בתביעה זו. סוף דבר: טענת המשיבה בדבר סילוק על הסף של טענות המבקשת הנוגעות לשכרו ולתנאי העסקתו של מר שטרית – נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ס"ק 2917-01-21 04 ינואר 2021 לפני: כב' השופטת מירב קליימן נציג ציבור (עובדים) גב': אורית הרצוג נציג ציבור (מעסיקים) מר: רועי גורודיש המבקשים: 1. כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי (ע"ר) 2. סניף עובדי עמותת "אותות" ע"י ב"כ עוה"ד אסף מסדה ועו"ד ערן כהן המשיבה: "אותות" - דלת לחיים חדשים (ע"ר) ע"י ב"כ: עו"ד קרן בר-יהודה החלטה

בשנים 2012 ו-2016 נחתמו בין הצדדים הסכמים קבוציים המסדירים את תנאי עבודתם של העובדים בעמותה.

זאת, על רקע רצון העובדים לשפר את תנאי עבודתם בשל היותם, לטענתם, מועסקים במשרות הכרוכות במידת סיכון מרובה.

עיקר טענות הצדדים עיקר טענת המבקשים היא כי ההשבתה הצפויה אינה "השבתת מגן" כפי שהגדירה זו המשיבה, כי אם פעולת מנע, שמטרתה להרתיע ולפגוע בהתארגנות העובדים בעמותה, בשים לב לכך שמרבית חברי הוועד והפעילים המרכזיים בהתארגנות מועסקים באותן שתי מסגרות העתידות להיות מושבתות.

השבתת מגן אינה "השבתת מנע", בבחינת להקדים מכה שכנגד למכה שעומדת לבוא; פרופורציה בין האמצעים לבין האמצעים שכנגד, תוך ייחוס משקל רב להיתנהגות הצדדים לסכסוך, ובעיקר תרומתם ליישובו; בהשבתת אותם העובדים שאינם מעורבים ישירות בסכסוך העבודה שבמסגרתו נוקטים אמצעי מגן בדרך השבתה, הקובע הוא, אם אפשרי מבחינה תפעולית המשך העבדתו של העובד המושבת, על אף הפעולות שאותן נוקטים האחרים, בעוד שהשבתת אלה שמעורבים ישירות בסכסוך העבודה קשורה בשיקולים של הפעלה סדירה של המפעל.

כך, לא הובהר בפנינו כמה נציגי ועד עובדים של העמותה מועסקים ב"בית דרור" ו"אבני דרך", כך שעד למועד זה לא ברור האם אכן מרבית חברי הוועד מועסקים במסגרות על סגירתם הכריזה המשיבה (ר' חקירת מר וילר בעמ' 11 לפרוטוקול הדיון, שורות 5-21) וכאשר בעיניין זה מלבד טענה בדבר פגיעה בחברי ועד או בפעילים תומכי ועד - פגיעה ב'מעגל השני', שכך נקרא בפי המבקשים – לא הובאה בפנינו כל ראיה או עדות לכאורה בעיניין רצון של המשיבה לפגוע בהתארגנות או בוועד.

עוד וחשוב מהכל, לטעמנו, לקחנו בחשבון במסגרת בחינת מאזן הנוחות את ציבור השוהים בהוסטלים – ציבור ייחודי הזקוק להגנה - כאשר לא נכון בעיננו כי במסגרת מתן סעד זמני נתערב בפרורגטיבה המקצועית/ טיפולית של המשיבה, שהחלטותיה לוו על ידי משרד הרווחה, כאשר המצהיר מטעם המבקשים אף לא ידע להצהיר על נזק שייגרם לשוהים כפי שפורט בבקשה (ר' עמ' 13 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-9) ומנגד נציגת משרד הרווחה, גב' חלי אהרון, אישרה כי פעילות העמותה אשר לסגירת המסגרות נעשתה בתיאום עמה.

...

לא שוכנענו, כפי שטענו המבקשים בבקשה, שמטרת ההשבתה היא פגיעה בהתארגנות העובדים, אף כאשר מקבלים אנו את טענת המבקשים לפיה הנטל בעניין עבר אל כתפי המשיב.

זאת אומרת, העובדה כי עד כה המשיבה תפעלה את ההוסטלים בשביתות הקודמות עומדת, לטעמנו, לזכותה כאשר נשקל תנאי המידתיות.

עוד וחשוב מהכל, לטעמנו, לקחנו בחשבון במסגרת בחינת מאזן הנוחות את ציבור השוהים בהוסטלים – ציבור ייחודי הזקוק להגנה - כאשר לא נכון בעיננו כי במסגרת מתן סעד זמני נתערב בפרורגטיבה המקצועית/ טיפולית של המשיבה, שהחלטותיה לוו על ידי משרד הרווחה, כאשר המצהיר מטעם המבקשים אף לא ידע להצהיר על נזק שייגרם לשוהים כפי שפורט בבקשה (ר' עמ' 13 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-9) ומנגד נציגת משרד הרווחה, גב' חלי אהרון, אישרה כי פעילות העמותה אשר לסגירת המסגרות נעשתה בתיאום עימה.

לפיכך אנו מורים על דחיית הבקשה למתן סעדים זמניים כמפורט בפרק זה בבקשה בסעיפים 1-2.

לפנינו בקשת צד בסכסוך קבוצי אשר הוגשה על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הסתדרות המעו"ף וארגון הכבאים המקצועיים בישראל (להלן – הסתדרות המעו"ף או ההסתדרות ו-ארגון הכבאים, בהתאמה, להלן יכונו יחדיו – המבקשים).

המשיבה מציינת בתגובתה כי הובהר בדיונים בפני בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת כי נוכח מהות רשות הכבאות כגוף חרום לאומי, נידרש כי אישור יו"ר ההסתדרות בדבר נקיטת הצעדים האירגוניים יהיה מפורט ומדויק, זאת הן לצורך הבהרת הצעדים האירגוניים המאושרים לעובדים עצמם והן לצורך הבהרתם למפקדים ובצוע ההיערכות הנדרשת ברשות בהתאם (ס' 88 לתשובה לבקשת הצד).

זכות ההתארגנות- המסגרת הנורמאטיבית סעיף 33ח לחוק הסכמים קבוציים קובע ביחס לזכות לפעילות או לחברות בועד עובדים או באירגון עובדים, כדלקמן: "33ח. לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בוועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בוועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם". סעיף 33י לחוק הסכמים קבוציים קובע איסור פגיעה בעובד לעניין חברות או פעילות בועד עובדים או באירגון עובדים: "33י.(א) מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:

על כן, פסולות ואסורות פעולות כגון אלה: הפעלת לחץ וכפייה על עובדים לבטל חברותם באירגון העובדים; פיטורים של פעילים בהתארגנות וחברי ועד, מחמת פעילותם ומעורבותם בהתארגנות; הרעת תנאי עבודה לרבות העברה לתפקיד נחות יותר; אפליה או פיטורי עובדים בגין היותם חברים באירגון עובדים וכיוצ"ב."

...

לא שוכנענו כי המשיבה מתנגדת ככלל להתארגנות של עובדי המשיבה, ופעלה באופן גורף לסיכול העיצומים.

בניגוד לטענת המבקשים, לא מצאנו כי המשיבה נקטה באסטרטגיה שמטרתה לפגוע בעיצומים בהם נקטו עובדי המשיבה באופן כללי למעט 'אירוע אינטל'.

סוף דבר לאור כל המקובץ, לאחר שקילת השיקולים השונים, תוך התאמת גובה הפיצוי לעוצמת הפגיעה, שוכנענו כי יש לפסוק פיצוי בסך של 60,000 ₪ בגין הפרת חוק הסכמים קיבוציים.

וכך נפסק: "מאחר שההסתדרות היא כידוע ארגון עובדים ומשכך - נכללת בגדר 'מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד, כמשמעותו בחוק הסכמים קבוציים' ומאחר שהפגיעה בעובדים המנסים להיתאגד אסורה על פי סעיף 33י' לחוק הסכמים קבוציים - אזי ניתן לידון בהליך הנוגע לפגיעה כאמור במסגרת בקשת צד בסכסוך קבוצי. זאת גם שעה שהארגון שיזם את הבקשה איננו ארגון עובדים יציג במקום העבודה". עס"ק (ארצי) 34526-03-14 מסיעי שדרות כהן ובניו בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה [פורסם בנבו] (13.5.2018).

נקדים ונאמר כי אין בידינו לקבל את טענתו הגורפת של ארגון המורים שלפיה די בהיותו ארגון עובדים על מנת שדלתות בית הדין תהיינה פתוחות בפניו להגשת בקשת צד בסכסוך קבוצי "לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקת של חבריו – עובדים פעילים או גמלאים". מקובלת עלינו טענת המדינה והסתדרות המורים כי ככלל, בעל דברו של המעסיק במימד הקבוצי הוא ארגון העובדים היציג במקום העבודה (להצעה לגישה שונה ראו עידו עשת, "מודל הייצוג במשפט העבודה הקבוצי – מגמות חדשות, משפטים מו (יולי 2017) 397). על כן, העובדה שעל פי סעיף 24(א)(2) רישא לחוק די בכשירות לחתום על הסכם קבוצי מיוחד, והעובדה כי עילת בקשת הצד היא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק, אין משמעותה כי כל ארגון עובדים רשאי להגיש בקשת צד בסכסוך קבוצי כנגד כל מעסיק בכל עניין שהוא הנוגע לחבריו או למקום העבודה עת הוא אינו האירגון היציג במקום העבודה.

מקובלים עלינו בקשר לכך דבריה של ההסתדרות הלאומית בסעיף 19 לעמדתה, ככל שמתייחסים הם לבקשתה למיצוי ההליך שננקט על ידה, שם צוין: "19. נוכח העובדה שההסתדרות הלאומית הנה האירגון היציג של עובדי החברה, ונוכח העובדה כי פעילותה של ההסתדרות הלאומית בחברות בהן מהוה היא ארגון יציג נבחנה בעבר ואושרה בבתי הדין לעבודה, הרי שיש לאפשר להסתדרות הלאומית למצות את הליך יישוב חילוקי הדיעות בעיניין המבקשים במחלוקת שנותרה (עלויות הכשרה והתחייבויות העובדים) ולקבל החלטה לאחר תום הליך זה ורק לאחריו וככל שיראו לנכון המבקשים כי תוצאותיו אינן עולות בקנה אחד עם פרשנות ההסכם הקבוצי ו/או החלתו עליהם, רק אז לאפשר למבקשים להגיש בקשה לבית הדין ולא במסגרת סיכסוך קבוצי כפי שהגישו" אשר לטענתה של ההסתדרות הכללית כי ההסתדרות הלאומית החלה לבצע הפעולות להן היא טוענת רק לאחר שהוגשה בקשת הצד מטעמה: גם אם אכן יש ממש בטענה זו, משהחלה ההסתדרות הלאומית בהליך בירור אפקטיבי בהתאם להסכמים הקבוציים החלים בינה לבין מודיעין אזרחי במחלוקת מושא בקשת הצד שלפנינו, יש להתיר לה למצות ולהשלים את ההליך.

...

נקדים ונאמר כי אין בידינו לקבל את טענתו הגורפת של ארגון המורים שלפיה די בהיותו ארגון עובדים על מנת שדלתות בית הדין תהיינה פתוחות בפניו להגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי "לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקת של חבריו – עובדים פעילים או גמלאים". מקובלת עלינו טענת המדינה והסתדרות המורים כי ככלל, בעל דברו של המעסיק במימד הקיבוצי הוא ארגון העובדים היציג במקום העבודה (להצעה לגישה שונה ראו עידו עשת, "מודל הייצוג במשפט העבודה הקיבוצי – מגמות חדשות, משפטים מו (יולי 2017) 397). על כן, העובדה שעל פי סעיף 24(א)(2) רישא לחוק די בכשירות לחתום על הסכם קיבוצי מיוחד, והעובדה כי עילת בקשת הצד היא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק, אין משמעותה כי כל ארגון עובדים רשאי להגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד כל מעסיק בכל עניין שהוא הנוגע לחבריו או למקום העבודה עת הוא אינו הארגון היציג במקום העבודה.

לסיכום – בעובדה לבדה שההסתדרות הכללית אינה הארגון היציג במקום העבודה אין בה כשלעצמה כדי למנוע ממנה מהגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי.

בכל מקרה, הבקשה לסילוק על הסף של בקשת הצד, נדחית.

סוף דבר: מהנימוקים שפורטו לעיל, הננו מורים על עיכוב ההליכים בבקשת הצד עד למיצוי הבירור והטיפול בעניין הנדון על ידי ההסתדרות הלאומית, היא הארגון היציג במודיעין אזרחי.