בקשת צד לביטול החלטת נציב שירות המדינה במכרז פנימי

רקע כללי לפנינו בקשה לבטל את החלטת ועדת הבוחנים מיום 9.1.20 (להלן: הועדה ולהלן: ההחלטה), במסגרתה לא נבחר מי מהמועמדים (משיבים 2-7) ,לתפקיד נשוא המיכרז הפנימי – סגן מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה (להלן: התפקיד).

הבקשה הוגשה כבקשת צד בסכסוך קבוצי על ידי ארגון פרקליטי המדינה שהוא ארגון העובדים היציג (להלן: האירגון).

בכל אופן, הואיל ומדובר בפגם בהתנהלות הקיבוצית הרי שלעניין השהוי יינתן משקל נמוך מאוד במקרה זה. המבקש ביקש כי הועדה תיתכנס בהרכב חדש, הואיל והועדה הנוכחית כבר הביעה עמדתה, ובעניין זה הפנו לפסק הדין פ"ה 36654/08/15 בעיניין קאמיל עאטילה – נציבות שירות המדינה.

...

מקובלת עלינו עמדת המדינה, לפיה בתיאור התפקיד, נספח א' לתשובת המשיב 1 נכתב אודות העבודה הניהולית שיש בתפקיד.

אף בעניין זה מקובלת עלינו טענת הארגון.

סוף דבר בקשת הצד מתקבלת.

לאחר מיכרז פנימי שפורסם על-ידי רשות המסים (להלן: המיכרז) לתפקיד מנהל תחום בכיר (שוק ההון) במס הכנסה, תל-אביב, בחטיבה המקצועית של רשות המסים, נבחר לתפקיד הנתבע מספר 3.

למכרז עצמו הגישו מועמדות שישה מועמדים, כולל התובע, ביום 10.2.21 היתכנסה ועדת הבוחנים, בהרכב הבא: יו"ר הועדה גב' בתיה הררי (נציגת נציבות שירות המדינה), מר יהונתן לוי (נציג משרד אחר), מר ציון מליחי (נציג ההסתדרות), ומר נדב נגר, נציג רשות המסים (להלן: נגר).

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה שדין כל טענות התובע בעיניין זה להדחות, וננמק: ראשית חלק לא מבוטל מטענות התובע כנגד הישתתפותו של מר נגר בועדת הבוחנים הנן טענות שהיו ידועות לתובע עוד קודם לדיון בפני ועדת הבוחנים.

(ב) לא תישמע טענת פסלות לאחר החלטת הועדה, אלא אם לא ידע ולא יכול היה לדעת המועמד בשעתו על העילה לפסלות" ראו: נסמן 12.383 (א) לתקשי"ר; עניין כרמי (ע"ע 1279/02 מדינת ישראל נ' כרמי (16.1.02), בפסקה 10 לפסק הדין), וכן ראו לדוגמא בפסיקתו של בית-דין זה: סע"ש 50126-04-17 טופר חבר טוב נ' מדינת ישראל (24.5.18, כב' סגנית הנשיא אריאלה גילצר-כץ (24.5.18), ערעור שהוגש נמחק בהמלצת בית-הדין הארצי, ע"ע 46163-06-18 חבר טוב נ' מדינת ישראל נציבות שירות המדינה (15.1.19); סע"ש 45238-04-15 חסון נ' משרד הבינוי והשיכון (9.7.15, מותב בראשות כב' השופטת (כתוארה אז) שרה ברוינר ישרזדה); סע"ש 33015-12-14 ישעיהו נ' מדינת ישראל משרד התחבורה (1.2.15, מותב בראשות כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג); שנית מהראיות שהובאו בפנינו, ואף שאכן הוכח שהיתה היכרות מוקדמת בין נגר לתובע, לא מצאנו כי מדובר בחברות של ממש או קרבה מסוג אחר במידה המצדיקה את פסילתו של נגר מהשתתפות בועדת הבוחנים (להבחנה בין דיעה מוקדמת על מועמד, לבין דיעה קדומה על מועמד, המצדיקה פסילה, ראו: בג"ץ 3751-03 אילן נ' עריית תל-אביב יפו (22.12.04, והאסמכתאות שם); ע"ע 676/09 עו"ד גלעד-מזור נ' מדינת ישראל (12.9.10, והאסמכתאות שם)) .

ברם, ממסכת העדויות נחה דעתנו כי מדובר היה בפגישה אישית שנעשתה לפי בקשת התובע וביוזמתו, כשהחלטתו של נגר להעתר לבקשה בתום לב ומתוך רצון ללכת לקראת התובע, ובמועד שבו הוא טרם ידע שבעתיד יוטל עליו לשמש כנציג המשרד במיכרז, שכן סבר כי הממונה עליו, מר רולנד עם שלם, הוא זה שייצג את המשרד במיכרז (עמ' 18 ש' 16).

כמענה לטענתו זו של התובע, מתאימים דבריו הבאים של כב' השופט שמואל צור בפרשת כרמי (ע"ע 1279/02 מדינת ישראל נ' כרמי (16.1.02)): "תהליך הערכת המועמדים במיכרז ובחירת המועמד המועדף הוא מורכב. הערכת המועמד מבוססת על מידע עובדתי המוצג בפני חברי הועדה ועל היתרשמות חבריה מכל אחד מן המועמדים. גיבוש דעתו של חבר ועדה נעשה על יסוד מיגוון של שיקולים הנוגעים לעניין ומתן משקל, לפי מיטב הכרעתו, לכל אחד מן השיקולים. אך מובן הוא שקיים שוני בהערכותיהם של חברי הועדה השונים ובמשקלות שהם נותנים, שמקורו במידת היתרשמותו האישית של כל חבר ועדה מן המועמד, בהבדלי הגישות והדגשים של כל אחד מחברי הועדה ובהבדלי האישיות ביניהם. החלטת הועדה – כגוף – ניתנת, בסופו של דבר, על-ידי צרופן יחדיו של דיעות כל חברי הועדה". ולבסוף לא מצאנו כל יסוד לטענות נגד כישוריו של הזוכה, שהתבססו בעיקר על כך שהזוכה, אף שהיה צד להתדיינות שבפנינו, בחר שלא להגיש תצהיר מטעמו.

...

בטרם נחתום, נבהיר למען הסר ספק, כי במהלך ההתדיינות התרשמנו מניסיונו כמו גם מכישוריו המקצועיים הגבוהים של התובע – לרבות כפי שהעיד עליהם העד מטעמו מר אהרון אליהו – וזאת אף שלא מצאנו עילה להתערבות בתוצאות המכרז.

סוף דבר התביעה נדחית, משלא מצאנו עילה להתערבות בתוצאות המכרז.

התובע ישלם למדינה הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

לאחר חילופי דברים נוספים כתבה גב' אדמון לד"ר ישי בבוקר יום 18.3.22 כי "מהנתונים העולים משרד הבריאות לא מופיע היתר ניהול מעבדה לגברת דוידוב. בנוסף הסעיף אשר את מתבססת לא רלבאנטי למכרז מתיחס למינוי פנימי במערך מעבדות". כעבור 21 דקות השיבה ד"ר ישי: "לד"ר מאיה דוידוביץ כהן היתר. מניחה שהאתר לא מעודכן. מעבדות בריאות הציבור מהוות מערך המעבדות של משרד הבריאות". ביום 21.3.22 פנתה המבקשת ליועצת המשפטית של משרד הבריאות ולנציבות שירות המדינה בבקשה לעצור את הליכי המיכרז ולקיום דיון חוזר בועדת הבוחנים, בשל כך שמינוייה נוגד את תקנה 52 לתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות) תשל"ז-1977, שכן אין לזוכה "ניסיון קודם" לפי תקנה 52(3) לתקנות, כפי הגדרות בתקנה 55(1) לתקנות, ובשל כך הזוכה אף לא קיימה את תנאי הסף למכרז.

הכרעה אשר לטענת המדינה לפיה אין מקום לכך שבית הדין ייזקק לבקשת המבקשת בהליך קבוצי – בית הדין דוחה טענה זו, שכן על פי סעיף 24(א)(2) נתונה לבית הדין סמכות לידון בהליך בין מי שהנם צדדים אפשריים להסכם קבוצי מיוחד גם "בעיניין תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של כל דין", ולא נידרש כי עילת התביעה תהיה מעוגנת בהסכם קבוצי או בסכסוך כלכלי.

המסגרת לבחינת הבקשה הנה במסגרת הבקורת השיפוטית שבית הדין מפעיל על החלטת נציב שירות המדינה בהפעילו את סמכותו לפי סימן 11.491 לתקשי"ר, אשר קובע: "נציב שירות המדינה או מי שהוסמך על ידו, רשאי לבטל החלטה של ועדת בוחנים אם המועמד שנבחר אינו עונה על דרישות המשרה, או על תקן אותה משרה, או אם נימצאו פגמים בהליכי המיכרז. ביטל הנציב את החלטת ועדת בוחנים, יורה על המשך ההליכים לאיוש המשרה". בהפעלת סמכותו של בית הדין להעביר בבקורת שיפוטית את החלטת נציב שירות המדינה, אין בית הדין מהוה "נציב-על", אין הוא ממיר את שיקול דעתו בשקול דעתו של הנציב, אלא אך בודק אם ההחלטה התקבלה בגדרי סמכותו של הנציב, כי ניתנה בתום לב ומשיקולים עינייניים, או כי לא נפלה בהחלטה אי סבירות קיצונית.

...

לסיכום, נוכח כל האמור לעיל, בנסיבות אלו של חוסר בהירות בניסוח תנאי סף זה ובשים לב לכך שיש לזוכה כעת את ההיתר הנדרש, אין הצדקה להתערב בהחלטת הוועדה".

סוף דבר מן הטעמים דלעיל, בית הדין מורה על דחיית הבקשה.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 35052-08-23 29 אוגוסט 2023 לפני: כב' השופט עמיצור איתם נציג ציבור מר בועז סנדרוב נציג ציבור מר שלמה פארי התובע קובי דדון ע"י ב"כ: עו"ד אילה הוניגמן הנתבעים 1. נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ: עו"ד שיראל אררט 3. רשף רונן עזמה ע"י ב"כ: עו"ד לוטם נגב פסק דין

המבקש היתמודד למכרז ומועמדותו נפסלה והוא עותר לביטול ההחלטה בדבר פסילתו ובדבר מינויו של המשיב 3.

המיכרז הפנימי נושא הבקשה, אשר אין חולק שהוא לתפקיד ניהולי, פורסם ביום 22.5.23.

לאחר ששקלנו את טעוני הצדדים הגענו למסקנה שדין הבקשה והתביעה להדחות: אכן יש טעם לפגם מסוים בכך שהמדינה נימקה את פסילת המבקש בנימוק אחד והעלתה נימוק אחר במסגרת הדיון בבית הדין.

לטענת המשיב 3, במקרה כזה קובע סעיף 40 (א) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 כי אם " הוגש ערעור, לא תבוצע החלטה אלא לאחר שנימסר לעובד העתק מאושר של פסק-הדין בעירעור". מכאן לשיטתו שיש להתחיל את מניין הפסילה רק ממועד זה. לטעמנו, כאמור אין צורך לקבוע מסמרות בעיניין, אולם דומה שיש לדחות את טענת המשיב 3 בעיניין זה. הכוונה בסעיף 40 (א) היא על פני הדברים בעונש שטרם הוחל בביצועו במועד פסק הדין של העירעור.

...

לאחר ששקלנו את טעוני הצדדים הגענו למסקנה שדין הבקשה והתביעה להידחות: אכן יש טעם לפגם מסוים בכך שהמדינה נימקה את פסילת המבקש בנימוק אחד והעלתה נימוק אחר במסגרת הדיון בבית הדין.

הבקשה ועמה התביעה נדחות אפוא.

התובע ישלם למשיב 3 הוצאות והשתתפות בשכר טרחה בסך 5000 ₪.

למדינה לאור ההתנהלות כפי שפורטה מעלה והביקורת עליה, ישלם המבקש שכר טרחה והוצאות בשיעור מופחת של 2000 ₪.

...