מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת פרסום שם מערער בעבירות מין במתלוננות קטינות

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

לטענתה, חזקת החפות כבר אינה עומדת לו; אומנם – כך נטען – היא עדיין קטינה, אולם היא "דעתנית" ומבקשת, בהתאם לסעיף 352(ב) לחוק העונשין, לפרסם את הפרטים האמורים; לחלופין, התבקש לפרסם את עקרי הכרעת הדין וגזר הדין (בצרוף שמות המערער והמתלוננת).
שנית, אין טענה למסוכנות מיוחדת מצד המערער לציבור או לנשים (או קטינות) אחרות (השוו לבש"פ פלוני, שם פירסמו שם ותמונה של קטין שהורשע בעבירות מין בקטינים, כדי לסייע במציאתו לאחר שנמלט ממאסרו).
...
בניגוד לכך, אני סבור כי הוראת המחוקק בדבר איסור פרסום שם קטין שעבר עבירה באה לעודד שיבה – גם מאוחרת, גם בבית הכלא – לדרך הישר של מי שהחל לעבור את עבירותיו בהיותו קטין.
לסיכום, לא התקיימו במקרה זה התנאים החריגים לפרסם שהמערער עבר עבירות כשהיה קטין.
סוף דבר אציע אפוא לחבריי לקבל את הערעור כאמור בפסקה 18.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

כן טען המערער כי הפירסום כרוך בהשלכות חמורות ואף הרות אסון כלפיו, כלפי המתלוננת וכלפי בני משפחותיהם, ובהם קטינים וכי המתלוננת בבקשתה זו, על השלכותיה עליה ועל ילדיה, "אינה נוהגת באופן סביר והגיוני". המערער הדגיש כי לא בכדי הטיל בית המשפט קמא איסור פירסום גורף על הכרעת הדין וגזר הדין וכי לא היה מקום להגשת בקשה זו, כל עוד לא ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לפירסום פסק דינו בהשמטות מסוימות, והעניין תלוי ועומד.
כעת, משמונחת לפנינו בקשתה כי נורה על פירסום שמו של המשיב, אין כל סיבה שבדין שלא להעתר לה. כפי שנקבע בע"פ 745/18 סעדון נ' מדינת ישראל (20.12.2020): "מלכתחילה נועד איסור הפירסום להגן על פרטיותה של המתלוננת כנפגעת עבירת מין ולא של הנאשם-הפוגע, תוך חריגה מן העקרון היסודי הכללי ולפיו הליכים משפטיים מתנהלים בפומבי. כעת, לאור בקשת המתלוננת, שאינה מעוניינת עוד באיסור הפירסום, יש להורות על פירסום שמו של המערער. בכך, יש לקוות, תזכה המתלוננת בהכרה הנחוצה לה, בעיקר מצד בני משפחתה, שיוכלו כעת לקרוא בפסק הדין ולהיווכח כיצד נהג בה המערער, ותיסלל לה הדרך לשקום ולהחלמה". ניסיונו של המערער להיתלות בהחלטת בית משפט זה בע"פ 2370/20 פלוני נ' מדינת ישראל (9.12.2021) אין לו על מה שיסמוך.
...
כעת, משמונחת לפנינו בקשתה כי נורה על פרסום שמו של המשיב, אין כל סיבה שבדין שלא להיעתר לה. כפי שנקבע בע"פ 745/18 סעדון נ' מדינת ישראל (20.12.2020): "מלכתחילה נועד איסור הפרסום להגן על פרטיותה של המתלוננת כנפגעת עבירת מין ולא של הנאשם-הפוגע, תוך חריגה מן העיקרון היסודי הכללי ולפיו הליכים משפטיים מתנהלים בפומבי. כעת, לאור בקשת המתלוננת, שאינה מעוניינת עוד באיסור הפרסום, יש להורות על פרסום שמו של המערער. בכך, יש לקוות, תזכה המתלוננת בהכרה הנחוצה לה, בעיקר מצד בני משפחתה, שיוכלו כעת לקרוא בפסק הדין ולהיווכח כיצד נהג בה המערער, ותיסלל לה הדרך לשיקום ולהחלמה". ניסיונו של המערער להיתלות בהחלטת בית משפט זה בע"פ 2370/20 פלוני נ' מדינת ישראל (9.12.2021) אין לו על מה שיסמוך.
נימוקיו של המערער מדוע אין להיעתר לבקשה לא רק שאינם מעוגנים בחוק ובפסיקה, אלא שהם מקוממים במיוחד.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

המערער, מנגד, מיתנגד לבקשה בטענה שפרסום שמו יוביל לפגיעה בילדיו הקטינים ובילדיה של גרושתו – אשר היא אחות המתלוננת.
פרטים אלו שזורים לכל אורכו של פסק הדין – החל מסעיפי האישום בהם הואשם והורשע המערער (שעניינם בבצוע עבירות מין בבת מישפחה), וכלה בהנמקותיו, אשר מתייחסות במידה רבה לטיבו של הקשר המשפחתי בין המערער למתלוננת.
...
ביום 22.8.2021 נדחה ערעורו של המערער לבית משפט זה, הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.
דין הבקשה להידחות.
סוף דבר: דין הבקשה לפרסום שמו של המערער להידחות בשל החשש שבנסיבות המקרה דנן הדבר יביא לחשיפת זהותה של המתלוננת.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 29.2.2014, הורשע המשיב על פי הודאתו בבית המשפט המחוזי בחיפה (תפ"ח 39285-07-13) בבצוע מעשי סדום בנסיבות מחמירות ומעשים מגונים בנסיבות מחמירות בקטינה (להלן: המתלוננת), והושתו עליו 5 וחצי שנות מאסר בפועל.
בית משפט קמא הטיל איסור פירסום על פרטי המשיב לשם הזהירות, שמא הפירסום יפגע במתלוננת: "אנו מתירים פירסום גזר הדין למעט כל פרט מזהה של המתלוננת ומשפחתה וכן כל פרט מזהה על הנאשם, בשל קרבתו למשפחת המתלוננת וכדי למנוע כל סיכוי לזיהוי המתלוננת". ביום 12.4.2015 נדחה עירעורו של המשיב והתקבל ערעורה של המבקשת לבית משפט זה (ע"פ 4197/14), ועונשו של המשיב הוחמר, כך שתקופת המאסר בפועל הוארכה לשבע שנים.
בבקשה שלפנינו, מתבקש פירסום שמו של המשיב, בהתאם לעיקרון פומביות הדיון, ועל רקע הסכמת המתלוננת, אשר פירסום פרטיו של המשיב, לא צפויים להוביל לחשיפת זהותה.
לצד זאת, קיימים חריגים לכלל זה, בין היתר, סעיף 68(ב)(5) לחוק בתי המשפט, הקובע כי ניתן לקיים דיון בדלתיים סגורות לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין, וכן סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט, הקובע כי בית המשפט רשאי לאסור פירסום לצורך הגנה על ביטחונו של בעל דין, או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון.
...
בית משפט קמא הטיל איסור פרסום על פרטי המשיב לשם הזהירות, שמא הפרסום יפגע במתלוננת: "אנו מתירים פרסום גזר הדין למעט כל פרט מזהה של המתלוננת ומשפחתה וכן כל פרט מזהה על הנאשם, בשל קירבתו למשפחת המתלוננת וכדי למנוע כל סיכוי לזיהוי המתלוננת". ביום 12.4.2015 נדחה ערעורו של המשיב והתקבל ערעורה של המבקשת לבית משפט זה (ע"פ 4197/14), ועונשו של המשיב הוחמר, כך שתקופת המאסר בפועל הוארכה לשבע שנים.
דין הבקשה להתקבל.
אשר על כן, אנו מורים על קבלת הבקשה ופרסום שמו של המשיב.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בגדרה של הכרעת הדין מיום 20.05.2019 הורשע המערער, לאחר הליך הוכחות, בכל העבירות שיוחסו לו, ובהן: מאות עבירות אינוס ומספר עבירות של מעשה סדום לפי סעיף 351(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירות מין במשפחה, כמאה עבירות אינוס ומספר עבירות של מעשה סדום מתחת לגיל 21 לפי סעיף 351(ב) לחוק העונשין; מעשה מגונה בקטין בן מישפחה, מאות עבירות מתחת לגיל 14 לפי סעיף 351(ג)(1) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 348(א) וסעיף 345(א)(3) לחוק העונשין; מעשה מגונה בקטין בן מישפחה, עברות עבירות מתחת לגיל 16 לפי סעיף 351(ג)(3) לחוק העונשין.
בגזר דין מיום 24.10.2019 הוטל על המערער עונש של 25 שנות מאסר לריצוי בפועל (בנכוי ימי מעצרו); תריסר חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המערער עבירת מין מסוג פשע או ניסיון לעבור עבירה כאמור, למשך שלוש שנים מיום שיחרורו מן המאסר; ופצוי למתלוננת בסכום של 100,000 ש"ח. המערער מיאן להשלים עם הכרעת דינו וגזר דינו וביום 27.11.2019 הגיש עירעורו לבית משפט זה. ביום 02.08.2022 דחינו את העירעור, על שני חלקיו, כמפורט בהרחבה בפסק דיננו.
ביום 21.09.2022 הוגשה בקשת המדינה, שביסודה פניית נפגעת העבירה לפרקליטה אשר טיפלה בתיק בבית המשפט המחוזי, כי נורה על פירסום שמו של המערער.
...
אכן, משהורשע הנאשם בדינו יוצא הוא מגדר היותו "נאשם" כלשון סעיף 68(ב)(5) לחוק בתי המשפט, והופך להיות "מורשע". על כן, אין הוא יכול עוד להיתלות בחריג לעיקרון הפומביות הקבוע בסעיף הנ"ל, הן נוכח לשונו של הסעיף ובייחוד נוכח המדיניות השיפוטית המורה אותנו לפרשו באופן מצמצם.
דברים אלה נכונים בענייננו מקל וחומר, שכן גם הערעור נדחה זה מכבר.
הבקשה מתקבלת אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו