בקשת פסלות שופט בתביעת נזיקין של קטין

המערער הוסיף וטען כי בשורה של החלטות לאורך ההליך בתביעת המשמורת עיכב המותב את החלטה בעיניין מתן טפול ריגשי לקטין במשך למעלה מתשעה חודשים, כפי שקבע הנציב, ולכן אין הוא יכול להוסיף ולדון בתביעה הנזיקית שעניינה בנזק הנפשי שעל פי הנטען נגרם לקטין, שכן לטענת המערער קביעת נזק לקטין בתביעה הנזיקית פירושה כי האחריות לנזק "מוטלת, בראש ובראשונה, על כתפי הנתבעת, אך גם ובנוסף – על כתפי השופטת". ביום 12.3.2019 דחה, כאמור, בית המשפט קמא את הבקשה.

הלכה היא כי עצם ניהול הליך קודם בעיניינם של הצדדים על ידי המותב, אין בו כדי להקים עילת פסלות ועל המבקש את פסילת השופט להוכיח כי קיים חשש ממשי ל"נעילת" דעתו של המותב (ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית, פסקה 3 (18.7.2018)).

...

לחלופין, נטען כי יש לקבל את הערעור מחמת מראית פני הצדק.

דין הערעור להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בפניי בקשה לסילוק על הסף של תביעה נזיקית.

דחיית עוולת האחריות משתף ומשדל- אין די בציטוט החוק כדי להראות קשר לוגי וענייני בין המעטפת החוקית לבין נסיבות מקרה זה, ומשלא הוכחו הטענות המשפטיות למקרה דנן הרי שזו נותרה כטענה מביכה ותו לא. התובע גורר את ילדיו לסכסוך- שיקול הדעת של התובע לקוי והוא אינו נוהג כאב סביר שכן לא רק שהוא הגיש את התביעה בשמה של הקטינה אלא שהוא גם מביא אותה לדיונים בבית המשפט, דבר שלא יעלה על הדעת, והתפרצותה של הקטינה בדיון האחרון מוכיחה את הנזק שהתובע עושה לה. חוסר תום הלב של התובע וניסיון לחמוק מאיזון משאבים הוגן- התובע עושה כל שאל ידו בכדי להתיש את כוחה הנפשי והפיזי של פלונית בתקווה שזו תיתייאש באמצעות הפעלת לחצים פסולים על אחיה, ילדיה ואמה.

פסיקתו של כב' השופט זיתוני מיום 26.12.17 בתיק 41598-11-16 שהתנהל בין פלונית לתובע חושפת את השקר בטענת הנתבעים בעיניין ההיתעללות הכלכלית, שקר המחייב את חשיפתו בדיון תוך דחיית הבקשה למחיקת התביעה על הסף.

...

טענות התובעים: לטענת התובעים, יש לדחות את בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף לאור הנימוקים כדלקמן: אין עסקינן בסיפורם של התובע ופלונית אלא בנזקים שנגרמו על ידי הנתבעים לתובעים בכך שהנתבעים מנעו מפלונית לגשת לטיפול הפסיכיאטרי שיכול היה להביא לריפויה או לפחות להקלת מצבה הקשה ולמניעה או הקטנה משמעותית של הנזק לתובעים.

נוכח כל האמור והמפורט, אני מוצאת בנסיבות ענייננו יש הצדקה להיעתר לבקשה ולהורות על דחיית התובענה על הסף וכך הנני מורה.

סוף דבר: על כן, הנני דוחה את התביעה על הסף.

נוכח התוצאה, הנני מחייבת את התובעים בהוצאות הנתבעים בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ, אשר ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד למועד התשלום המלא בפועל.

תביעה זו נמחקה בהחלטה מיום 31.3.2016 בהיעדר סעד אופראטיבי בעיניינם של הקטינים כאשר האב מתגורר בחו"ל. ביום 15.12.2015 הנתבעת הגישה תביעה לצוו מניעה בתמ"ש - 12- 15 ובמסגתרה עתרה למתן צו שיאסור על האב להפיץ מידע לקטינים בפרט ולכל גורם או אדם באשר הוא בכלל, על נסיבות *********.

השתלשלות העניינים החל ממועד הגשת תביעת האב לחידוש הקשר ביום 27.6.2016 (מספר ימים לאחר שהאב הגישה תביעה לחידוש הקשר עם ילדיו) האם הגישה בקשה לצוו הגנה בה"ט - 06- האם ציינה כי נודע לה שהתיק הפלילי כנגד האב ניסגר מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה וטענה כי ביום 29.5.2016 וטענה כי האב הפר את צו ההגנה, שעה שביום 29.5.2016 שלח לקטינים מיסרון באפליקציית הוטסאפ ובה כתב : " _____-

XXX הרווחה ב באותו חודש הגישו האם והסבתא בקשות לפסלות שופט (הסבתא הגישה בקשה במסגרת התביעה הנזיקית והאם הגישה בקשה בהליך שבכותרת).

...

התשתית הראייתית הובילה למסקנה כי האם היא זו שהחלה את מירוץ כדור השלג ביום 11.10.2015 , בעת ששיתפה את הגב' ש' כי חוששת שהאב פגע מינית בקטינה .

המומחית מטעם בית המשפט מגיעה למסקנה כי בשלב זה אין כל אפשרות לחידוש הקשר וייתכן כי בטווח הארוך, אם תשכיל האם לשנות עמדתה העויינת כלפי האב ולשחרר בכנות את הילדים להיות איתו בקשר, יהיה סיכוי לחידוש כלשהו של הקשר.

סוף דבר, דין תביעת האב להתקבל, אלא שהפסקת הקשר ובהמשך, ניתוק הקשר והתנגדות הקטינים לחידוש הקשר עם האב, נעוצים בהתנהלות האם והמפתח לחידוש הקשר בידיה.

הראשון עניינו בתביעה נזיקית כלפי המשיבה בשל הנזקים שייחס לה בעקבות ניכור הקטין ממנו, לטענתו (תלה"מ 1082-04-23); והשני עניינו בתביעה לפטור את המערער ממזונות הקטין כל עוד הוא אינו פוגש את המערער (תלה"מ 1101-04-23).

המותב דחה את בקשת הפסלות על אתר, וציין כי הזכות לשבת בדין היא גם החובה לשבת בדין וזאת גם "בהנתן המשאב השפוטי המצוי בצמצום" ובשים לב לכלל מישפחה אחת – שופט אחד, "המכיר את הצדדים היטב בסוגיות שבפניו". המותב הטעים כי טענת פסלות יש להעלות בהזדמנות הראשונה, אך חודש לפני הגשת בקשת הפסלות הגישה המערערת בקשה באחד ההליכים בעיניין אחר ולא העלתה את טענת הפסלות, אשר מתייחסת לאירועים מן השנים 2022-2020.

...

כמו כן נטען כי המותב נעתר ביום 23.4.2023 לבקשת המשיב לדחות דיון חרף התנגדות המערערת, אך מאידך דחה בקשה דומה שלה ביום 24.5.2023 נוכח התנגדות המשיב.

המערערת סבורה כי דברי המותב "המכיר את הצדדים היטב בסוגיות שבפניו", יוצרים חשש "לדעות מוקדמות". המערערת טוענת כי שגה המותב בקביעה לפיה הבקשה הוגשה בשיהוי, שכן "בקשת הפסלות מתייחסת לנסיבות במסגרת מספר הליכים [...] בקשת הפסלות הוגשה בד בבד עם הגשת כתבי ההגנה ב[הליכים] ובטרם התקיימה ישיבת קדם המשפט הראשונה בתיקים אלו". דין הערעור להידחות.

מכל הטעמים המפורטים לעיל, הערעור נדחה.

בחודש יוני 2020 הוגשה נגד המערער תביעה נזיקית מטעם המשיבה, שהיא אמה של נכדת המערער אשר הייתה קטינה בעת הגשת התביעה (להלן: הנכדה).

בהתאם להוראת סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אמת המידה לפסילת שופט מלשבת בדין היא התקיימותן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לא מצאתי כי נסיבות אלו מתקיימות בעניינינו.

בעבר נפסק כי החלטות דיוניות שנוגעות לאופן ניהול ההליך אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, וכן כי "בקשת פסלות אינה מסלול 'שיורי' להעלאת טענות שנדחו בהליכי ערעור" (ע"א 2619/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (18.5.2021) (להלן: עניין פלוני)).

אמירת בית המשפט לפיה המציאות הוכיחה שטענות המשיבה נכונות, אף היא אינה מקימה עילת פסלות – שכן מההקשר המלא של הדברים עולה כי אמירה זו התייחסה לשאלה האם נכון היה להגיש את התביעה במועד שבו הוגשה, וכי לא נובעת ממנה עמדה לגופן של טענות הצדדים.

...

במהלך הדיון, אשר התקיים ביום 20.4.2023, נעתר בית המשפט לבקשה לזימון המומחית וקבע מועד לחקירתה.

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות.

הערעור נדחה אפוא, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב הדיון בהליך בבית המשפט לענייני משפחה.