בקשת פסלות שופט בשל קרבת משפחה

בתמצית, נטען כי לאור הנחיית פרקליט המדינה העוסקת בגרימת מוות ברשלנות של קרובי מישפחה ובשים לב להדרדרות הפיזית והנפשית במצבה של המבקשת, לא היה מקום להגיש את כתב האישום נגדה, בשל העדר אינטרס צבורי בניהול הליך פלילי כנגדה.

במהלך אותה תקופה הגישה המבקשת בקשות שונות וביניהן: בקשה לעריכת תסקיר מטעם שירות המבחן – בקשה שהתקבלה – אלא שהמבקשת לא התייצבה בפני שירות המבחן; בקשה לחזרה מהודיה; בקשה למתן ייצוג משפטי; בקשה לפסלות שופט; ושהות לצורך הגשת ערעור על ההחלטה הדוחה את בקשת הפסלות – ערעור שלא הוגש לבסוף.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, שכן היא אינה עומדת באמות המידה המצומצמות לקבלת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" – הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינה הפרטי של המבקשת ואין חשש כי דחייתה תגרום לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 1321/21 אשכנזי נ' מדינת ישראל (1.3.2021)).

נוכח כל האמור, שוכנעתי כי אין חשש לעיוות דין בעניינה של המבקשת ומשכך אין יסוד לקבלת בקשת רשות הערעור ב"גלגול שלישי".

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

המערערת הוסיפה כי המותב נימנע מלהטיל על המשיבה הוצאות עונשיות בהליך אחר שהתקיים בין הצדדים, אף שהמותב נתן פסק דין לטובת המערערת בו קבע כי המשיבה "ביקשה להטעות את בית המשפט" וקבע כי התובענה שהגישה המשיבה ושאותה דחה היא "תובענה טורדנית וקנטרנית הגובלת בשימוש לרעה בהליכי משפט". המערערת טענה עוד כי המותב מיתעלם מהתנהלות פסולה של ב"כ המשיבה מאחר שהאחרון מייצג קרובי מישפחה של המותב וחבר בקורס המועמדים לשיפוט, וכן הצביעה על מספר החלטות דיוניות נוספות שנתן המותב וטענה כי גם אלה מראות על הטייתו נגדה ומצדיקות את פסילתו.

באשר לניגוד העניינים שייחסה המערערת למותב בשל קשריו הנטענים לב"כ המשיבה, הבהיר המותב כי מדובר בניסיון חוזר לבסס עילת פסלות על טענות לא נכונות ולא רלוואנטיות, שאינן ראויות להתייחסות נוספת מעבר לזו שנתן המותב בהחלטתו בבקשת הפסלות הראשונה שהגישה המערערת.

בפסקי הדין בערעורי הפסלות הקודמים הובהר כי הדרך להשיג על החלטות דיונית היא בהליכי העירעור הקבועים בדין, ולא בהליכי פסלות שופט (ראו: פסקה 13 לפסק הדין בעירעור הפסלות הראשון; פסקה 8 לפסק הדין בעירעור הפסלות השני).

...

המשיבה טענה כי דין הבקשה להידחות, וביום 24.4.2022 דחה המותב את בקשת הפסלות, וקבע כי נפל שיהוי אובייקטיבי בהגשת בקשת הפסלות, מאחר שזו הוגשה בבוקר דיון שנקבע, דבר שהוביל לדחיית הדיון.

כמו כן טוענת המערערת כי בפסק דיני בערעור הפסלות השני נקבע שעל המותב לצרף את ב"כ המשיבה לרשימת המניעויות שלו, אך הוא לא עשה כן. עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.

מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה.

בפניי בקשת ב"כ הנאשמת לפסול עצמי מלדון בתיק זה, זאת בשל יחסי חברות בין מותב זה לבין ראש שלוחת תביעות תעבורה נגב.

טענת הפסלות נדחה על ידי כב' השופט תאודור אור אשר קבע בהחלטתו את הדברים הבאים : "הכלל הנוהג בפרקטיקה מאז ומתמיד הוא, שהכרות או יחסי חברות בין שופט לבין פרקליט, להבדיל מיחסי קרבה משפחתית ביניהם, אינם פוסלים שופט מלדון בעיניין בו מופיע אותו פרקליט.

סוגיה דומה נדונה בספרו של כב' השופט יגאל מרזל, בספרו "דיני פסלות שופט", התשס"ו – 2006, עמ' 251- 252, תחת הכותרת : "פסילה נגזרת " קירבה ממשית לעורך דין שעה שעורך דין אחר ממשרדו מופיע לפני השופט".

...

וכך נאמר שם : " בהקשר זה אנו סבורים, כי הבחינה היא נסיבתית בעיקרה. יש ליתן משקל לסוג המשרד בו מדובר – אם מדובר בגוף ציבורי ממשלתי, כמו פרקליטות מחוז או פרקליטות המדינה, או במשרד פרטי. ככל שמדובר בגוף ציבורי, שאינו מפיק הכנסה כלכלית ישירה לעובדים בו מן הייצוג הקונקרטי, כך קטן החשש כי השופט יטה פנים בשל עבודתו של קרוב משפחה או של עורך דין אחר הקרוב לו "קרבה ממשית אחרת" באותו משרד.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

נוכח הקרבה הנושאית שבין הליכים אלה, מצאתי לידון ולהכריע בהם במאוחד.

במסגרת זו צטט השופט הבכיר כץ בהסכמה מתוך פסק דין שניתן על ידי מותב אחר – שם צוין, בין היתר, כי המערער "מנצל את הארוע המצער שאירע לקטינה לפני מספר שנים כדי לפגוע במשפחת אמה של הקטינה ובדרך זו גם [במשיבה – ע' פ']". ביום 28.1.2024 דחה כב' השופט הבכיר א' כץ את הבקשה לפסילתו, בציינו כי הגישור הוא הליך וולונטרי שאינו קשור להליכים בבית המשפט, וכי הטענות בנוגע לאובייקטיביות של המגשרת אינן מקימות עילה לפסילת שופט (להלן: החלטת הפסלות).

באשר לבקשה להעברת מקום דיון: בעבר נפסק כי העברת הליך לבית משפט או למחוז אחר בשל קיומה של עילת פסלות כללית שמכוונת כלפי כל השופטים בבית המשפט או במחוז, תיעשה רק במקרים חריגים ונדירים (בש"א 501/23 הממונה על חידלות פרעון ושקום כלכלי נ' א.י.מ. חברה קבלנית לבניין והשקעות בע"מ, פסקה 4 (13.2.2023); בש"א 8527/14 פלוני נ' פלוני, פסקה 3 (30.12.2014)).

...

לצד זאת אציין כי יש ממש בטענה בדבר הנמקה חסרה של החלטת הפסלות בכל הנוגע לטענות שלא נגעו למגשרת, אך בנסיבות העניין לא שוכנעתי כי יש בכך כדי להקים עילה עצמאית לפסילת המותב.

בעבר נפסק כי אף אם המותב לא התייחס לחלק מהטענות שהועלו בבקשת הפסלות, ביכולתה של ערכאת הערעור לבחון טענות אלו ולהכריע אם יש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (ראו למשל: ע"א 7048/07 "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' כרמלי, פסקה 4 (18.9.2007); ע"א 401/06‏ קרקעות עמק במרחב 1998 בע"מ נ' נעאמנה פאוזי בע"מ, פסקה 4 (21.8.2006)) – ובענייננו, כאמור, לא שוכנעתי בקיומו של חשש כזה.

על כן, הערעור בע"א 1054/24 והבקשה בבש"א 1765/24 – נדחים בזאת.

במקרה דנן, זוהי בדיוק דרך הטיעון של התובעת, אשר מבקשת לנמק את בקשת הפסלות בהצבר של טענות המועלות תוך שהוי, בנגוד לעיקרון שנקבע בפסיקה, ודין הבקשה להדחות כבר מטעם זה. לגופו של שהוי, ההחלטות הדיוניות בנוגע לסרטון הארוע שעליהן קובלת התובעת ניתנו החל מיום 14.1.2024, ללא כל תגובה מטעם התובעת; וביום 24.1.2024, כאשר לאחר החלטה זו הגישה התובעת בקשה לביטול החלטה מבלי להעלות כל טענת פסלות.

לאחר תיקון תשס"ד לחוק בתי המשפט הכלל הקבוע בסעיף 77א(א1)(1) הוא קיומה של קרבת מישפחה או "קרבה ממשית אחרת". המקרה דנן אינו עומד במבחן הקרבה הממשית או דרגה אחרת של קרבה כלשהיא.

את המונח "קרבה ממשית אחרת" יש לפרש על-פי תכליתם הכללית של דיני הפסלות, ועל-פי מבחן החשש הממשי למשוא פנים, שהוא מבחן אובייקטיבי (ראו י. מרזל, דיני פסלות שופט, עמ' 230 – 232 (2006) והפסיקה המצוטטת שם).

...

לגופו של עניין, נטען בבקשה מטעם התובעת באופן מנומק כי אין להיעתר לבקשה לדחיית מועד העיון, תוך הפניה לפסיקה, והתבקש כי בית המשפט יורה לנתבעת להעביר את סרטון האירוע לעיונה של התובעת.

סוף דבר סיכומו של דבר, במקרה דנן לא קמה עילת פסלות על בסיס טענה כלפי החלטות דיוניות, או על בסיס הכרות מוקדמת שאינה מקימה חשש למשוא פנים, או על בסיס העלאת הקושי הראייתי במסגרת דיון פשרה.

העובדה שהבקשה הוגשה בדיעבד ורק בעקבות אי שביעות רצון מהחלטות בית המשפט ומעמדתו הראשונית בדיון מעידה אף היא כי דין הטענות להידחות.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.