הנתבעת 1 טענה כי יש לפסול את המומחה בשל חשש למשוא פנים וניגוד עניינים וכן חריגה מסמכות.
לפיכך, ביטול מינוי יעשה רק במקרים חריגים בהם מתקיימת עילת פסלות וישנו טעם ממשי לפסילה.
כב' השופט נאסר ג'השאן קבע באותו עניין:
"...אין בכך כדי להעיד כי מדובר בחוות דעת משפטית, הרי בהרבה מקרים קביעות מקצועיות שלובות בקביעות משפטיות ומעבר לאמור כפי שקבעתי לעיל, בית המשפט הוא המכריע והפוסק האחרון בתביעה, כאשר כאמור חוות הדעת היא בבחינת אמצעי עזר לבית המשפט ואין בה כדי לקבוע ממצאים עובדתיים במחלוקת בין הצדדים."
יצוין, כי החלטה זו אושררה בבית המשפט העליון במסגרת רע"א 6585/19 נ.ש.ד.ד 2000 בע"מ נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חוף הכרמל, פסקה 8 (פורסם, 25.11.2019) וכלשון כב' השופט עופר גרוסקופף:
"בעניינינו, טענה המבקשת בעיקר נגד סמכות המומחה לקבוע את שקבע בחוות דעתו, וזאת משום שלשיטתה הנמקתו מבוססת על קביעות משפטיות, ולפיכך חורגת מתחום מומחיותו – שמאות מקרקעין. ואולם, טענה זו אינה מצדיקה את פסילה חוות הדעת בשלב זה, שכן עדיין לא הבשילו התנאים להכריע בה לגופה. למומחה לא נשלחו שאלות הבהרה, והוא עדיין לא נחקר על חוות הדעת. ממילא טרם התבררה עד תומה השאלה האם חוות דעתו מבוססת כדבעי על פראקטיקה שמאית. בהתאם לכך, בית המשפט קמא לא נידרש בהחלטתו לדיון בגוף טענות המבקשת לעניין סמכות המומחה להיבנות על הנימוקים שבחוות דעתו, ולא קבע עדיין מהו המשקל שיש לייחס לה במסגרת פסק הדין הסופי בתובענה. כפי שציין בהחלטתו: "איני מוציא מכלל אפשרות כי לאחר הפניית שאלות הבהרה או לאחר חקירת המומחה בחקירה נגדית אגיע למסקנה, כי אין לקבל את חוות דעתו של המומחה ובמקרה זה יוכל בית המשפט לפסוק בנגוד ל-'עצתו של מומחה'" (פסקה 28 להחלטת בית המשפט קמא).
...
כב' השופט נאסר ג'השאן קבע באותו עניין:
"...אין בכך כדי להעיד כי מדובר בחוות דעת משפטית, הרי בהרבה מקרים קביעות מקצועיות שלובות בקביעות משפטיות ומעבר לאמור כפי שקבעתי לעיל, בית המשפט הוא המכריע והפוסק האחרון בתביעה, כאשר כאמור חוות הדעת היא בבחינת אמצעי עזר לבית המשפט ואין בה כדי לקבוע ממצאים עובדתיים במחלוקת בין הצדדים."
יצוין, כי החלטה זו אושררה בבית המשפט העליון במסגרת רע"א 6585/19 נ.ש.ד.ד 2000 בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל, פסקה 8 (פורסם, 25.11.2019) וכלשון כב' השופט עופר גרוסקופף:
"בענייננו, טענה המבקשת בעיקר נגד סמכות המומחה לקבוע את שקבע בחוות דעתו, וזאת משום שלשיטתה הנמקתו מבוססת על קביעות משפטיות, ולפיכך חורגת מתחום מומחיותו – שמאות מקרקעין. ואולם, טענה זו אינה מצדיקה את פסילה חוות הדעת בשלב זה, שכן עדיין לא הבשילו התנאים להכריע בה לגופה. למומחה לא נשלחו שאלות הבהרה, והוא עדיין לא נחקר על חוות הדעת. ממילא טרם התבררה עד תומה השאלה האם חוות דעתו מבוססת כדבעי על פרקטיקה שמאית. בהתאם לכך, בית המשפט קמא לא נדרש בהחלטתו לדיון בגוף טענות המבקשת לעניין סמכות המומחה להיבנות על הנימוקים שבחוות דעתו, ולא קבע עדיין מהו המשקל שיש לייחס לה במסגרת פסק הדין הסופי בתובענה. כפי שציין בהחלטתו: "איני מוציא מכלל אפשרות כי לאחר הפניית שאלות הבהרה או לאחר חקירת המומחה בחקירה נגדית אגיע למסקנה, כי אין לקבל את חוות דעתו של המומחה ובמקרה זה יוכל בית המשפט לפסוק בניגוד ל-'עצתו של מומחה'" (פסקה 28 להחלטת בית המשפט קמא).
בעניין זה אפנה לדברי השופט יניב הלר בת"א (חד') 44449-04-22 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, עמ' 4 (פורסם, 29.9.22) שם אמנם דובר בחוות דעת רפואית, ברם הקביעה רלוונטית אף לנסיבות דנן:
"לא מצאתי בבקשתה של התובעת עילה לפסילת חוות הדעת. עצם העובדה שהתובעת חולקת על ממצאי המומחה ועל מסקנותיו אינה עילה לפסילת חוות הדעת. טענות התובעת מכוונות כולן כנגד ממצאי המומחה ומסקנותיו. טענות אלה, שעניינן תוקפם של הממצאים והמסקנות ומשקלם, מן הדין לברר במסגרת הדיון בתביעה, אך אין הן מהוות טעם לפסילת חוות הדעת. לפיכך אני דוחה את הבקשה בחלקה זה. לתובעת עומדת הזכות לשלוח למומחה שאלות הבהרה. שאלות הבהרה – כשמן כן הן, מטרתן להבהיר דבר מה בלתי ברור בחוות הדעת, ולא לקרוא תיגר על תוכנה, דבר שהמקום לעשותו הוא בחקירה נגדית של המומחה..."
אף במקרה דנן טיבן של טענות הצדדים אשר במחלוקת להתברר במסגרת הדיון בתביעה כאשר לא מן הנמנע לציין כי הנתבעת 1 ויתרה על משלוח שאלות הבהרה למומחה.
סוף דבר:
הבקשה לפסילת מומחה בית המשפט - נדחית.
