סעיף 146 לחוק סדר הדין הפלילי(נוסח חדש) התשמ"ב – 1982 קובע כי :
"לאחר תחילת המשפט... רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (בחוק זה – חוק בתי המשפט)...
מכאן כי יש לדחות את בקשת הפסילה של הנאשם שהועלתה שוב רק עתה, הן לאור העובדה שלא הוגשה מיד או בסמוך לאחר שנודע לו על עילת הפסלות הנטענת, והן משום שאין מקום לאפשר לנאשם להשתמש בבקשת פסילה כנשק טאקטי ולהגישה או להסיר אותה בכל עת שיחפוץ, כפי שנראה שנעשה במקרה זה.
באשר לטענות הנאשם, כי ההחלטה להותירו ללא ייצוג וללא הגנה אף היא מבססת עילה לפסילת האב"ד, הרי כפי שבואר לעיל המדובר בהחלטה של כלל חברי ההרכב, שניתנה בלית ברירה לאחר שפעם אחר פעם מונו לנאשם סנגורים מטעם הסנגוריה הציבורית (שבעה במספר), ופעם אחר פעם סנגורים שמונו בקשו להשתחרר מן הייצוג בשל חוסר אמון של הנאשם בהם וחוסר שתוף פעולה, והכל כמפורט בהחלטתנו מיום 26.10.2020.
...
כך לדוגמא ההחלטה על שחרור הסנגוריה הציבורית מייצוג הנאשם, ההחלטות לגבי זימון עדי הגנה וגישה למאגרים משפטיים וכיו"ב.
נוכח האמור ולאחר שבחנו את בקשת הפסילה על שלל נימוקיה ואת תגובת המאשימה, לא מצאנו כל עילה שבדין לפסילת כב' השופטת רז לוי.
בתשובה הנאשם אמר כי :"אני לגמרי עומד מאחורי ביטול בקשת הפסילה. חלק מהדברים זה נמצא כאילו אישי, אך אני לא רוצה שזה יישמע אישי. כשבית המשפט מסביר לי שאין מדובר בעניין אישי אלא ענייני ויש לי את כל הזכות והמקום לעמוד על בקשת הפסילה, התשובה שלי היא החלטתי - אני מבקש למשוך את בקשת הפסילה" (ראה שם בעמ' 409).
מכאן כי יש לדחות את בקשת הפסילה של הנאשם שהועלתה שוב רק עתה, הן לאור העובדה שלא הוגשה מיד או בסמוך לאחר שנודע לו על עילת הפסלות הנטענת, והן משום שאין מקום לאפשר לנאשם להשתמש בבקשת פסילה כנשק טקטי ולהגישה או להסיר אותה בכל עת שיחפוץ, כפי שנראה שנעשה במקרה זה.
באשר לטענות הנאשם, כי ההחלטה להותירו ללא ייצוג וללא הגנה אף היא מבססת עילה לפסילת האב"ד, הרי כפי שבואר לעיל המדובר בהחלטה של כלל חברי ההרכב, שניתנה בלית ברירה לאחר שפעם אחר פעם מונו לנאשם סנגורים מטעם הסנגוריה הציבורית (שבעה במספר), ופעם אחר פעם סנגורים שמונו בקשו להשתחרר מן הייצוג בשל חוסר אמון של הנאשם בהם וחוסר שיתוף פעולה, והכל כמפורט בהחלטתנו מיום 26.10.2020.
יתרה מכך, כאשר התייצב נציג בכיר מטעם הסנגוריה הציבורית - עו"ד דוד ויצטום ועמד על בקשת הסנגוריה הציבורית להשתחרר מן הייצוג, בית המשפט ביקש ממנו לבחון שוב בכל זאת מינוי עו"ד נוסף לנאשם (ראו פרוט' יום 24.5.2020 ו-4.6.2020), והסנגוריה הציבורית נעתרה לבסוף לבקשה זו.אלא שזמן קצר לאחר מינוי סנגור נוסף הגיעה בקשה נוספת לשחרור מן הייצוג, בשל התנהלות דומה של הנאשם.בנסיבות אלו, מסר הנאשם עצמו לבית המשפט ביום 26.10.2020 כי :"אני מבקש להוריד עלי את הנטל של הסנגוריה ממש ככה. לשאלת בימ"ש – אם אני רוצה לייצג את עצמי, אני אומר שאין לי ברירה. כשבימ"ש שואל אותי שוב, אני אומר שאני אייצג את עצמי".
ביחס לטענות הנאשם הנוגעות לגישה למאגרים משפטיים, הרי כפי שצוין בתגובת המשיבה, אנו חזרנו והנחינו את הנאשם לפנות לשירות בתי הסוהר בעניין זה, שכן מדובר בעניין שמוסדר מטבע הדברים בנהלי שב"ס ואינו ייחודי לנאשם, ואף הסבנו את תשומת ליבו לכך שאם ייענה בשלילה באפשרותו להגיש עתירת אסיר בעניין זה למותב המתאים, אך הנאשם לא עשה כן.
נוכח כל האמור, ומשבקשת הפסילה מתייחסת לשלל החלטות דיוניות ענייניות שניתנו במהלך שמיעת התיק, לא מצאנו כל ממש בטענות הנאשם ולא ראינו כל עילה המצדיקה פסלות, לא של ראש ההרכב השופטת רז לוי, ולא של מי מחברי ההרכב, ולכן אנו דוחים את הבקשה.
