בקשת פסלות שופט בבית משפט לעניינים מקומיים

הנתבע הוסיף טענות בדבר מצבו האישי, וטען כי הוא "בוש ונכלם לתאר כיצד בימים קשים אלו שרף כל תכולת ביתו, לרבות ספרים ומסמכים, כדי להתחמם בחורף", אולם טען כי ראה "במו עניו ועדיו עמו" שמסמכים אלו מצויים בידי הערייה, וזאת כשניהל הליך בבית המשפט לעניינים מקומיים בחולון.

יום קודם למועד שנקבע בין היתר לשמיעת עדות הנתבע, הגיש הנתבע בקשה לפסלות שופט.

ודוק, דלתות בית המשפט פתוחות לרווחה להעלאת טענה לפסלות שופט, אולם דובר היה בטענה לפסלות שכבר הועלתה קודם לכן על-ידי נתבע אחר ושכבר נדחתה, והנתבע שלפניי הצהיר אז לפרוטוקול (באמצעות בא-כוחו הקודם) שהנסיבות אינן מקימות עילה לפסלות.

...

הנתבע ישלם לארץ ציון הדר הוצאות משפט בשיעור של שליש משכר-טרחת המומחים.

(ג) כן ישלם הנתבע לתובעות הוצאות משפט בגין האגרה ששולמה.

לבסוף, מצאתי שיש להיעתר לבקשה לפיצול סעדים כפי שהתבקש בכתב התביעה, וזאת בהעדר התייחסות לכך בסיכומי הנתבע.

נטען כי תפקידו של המבקש 2 יוצר קרבה בינו ובין שופטי בית המשפט לעינייני מישפחה בבית שמש, "בו מכהנים שופטי המשפחה של ירושלים", וכי מצב זה יוצר חשש להשפעה של המבקש 2 על ההליך.

האפוטרופוס הכללי מוסיף כי בית משפט השלום בבית שמש משמש אמנם "אכסניה שיפוטית פיזית" לשמיעת תיקים שמתנהלים בפני בית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים, אך "המדובר בהקצאת אולם בלבד". האפוטרופוס הכללי סבור שמאזן הנוחות של כל הנוגעים בדבר אינו מצדיק את העברת מקום הדיון בהליך, ומוסיף כי המותב שדן בהליך טיפל גם בהליך קודם הנוגע לצדדים; כי הסמכות המקומית בעיניינם של מרבית הצדדים מסורה לבית המשפט בירושלים; וכי הסב מתגורר בירושלים והוא בן 96 שנים.

אמנם, כעולה מתגובות הצדדים, בבית המשפט בבית שמש השייך למחוז ירושלים מתקיימים לעתים דיונים בהליכי מישפחה, אך עובדה זו בלבד אינה מקימה עילת פסלות לכל שופטי בית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים.

...

בשים לב למכלול נסיבות העניין ולעמדות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי אין מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז אחר.

ביום 17.5.2023 דחה המותב את בקשת הפסלות, והבהיר: "מדובר בבקשה מופרכת ומשוללת יסוד [...] אדגיש כי אינני ומעולם לא הייתי מסוכסך עם [ב"כ המערער], לא ידוע לי על איזה 'דין ודברים' מדבר [ב"כ המערער], אך בודאות אדגיש כי מעולם לא הפניתי 'גידופים' כלפי [ב"כ המערער] או כלפי בעל דין או עו"ד כלשהוא, במהלך כל תקופת כהונתי. לא למותר לציין כי טענותיו של [ב"כ המערער] נטענות בעלמא ובאופן ערטילאי, מבלי לציין על איזה חילופי דברים או 'גידופים' הוא מדבר, [ב"כ המערער] אינו מיפרט על איזה דיון מדובר, הוא אינו מצרף את פרוטוקול הדיון ואינו מסביר מדוע לא ביקש תיקון הפרוטוקול בסמוך לדיון [...] יתכן כי הוגשה על ידי תלונה נגד [ב"כ המערער] ללישכת עורכי הדין בגין היתנהגותו, אם כי הדבר אינו זכור לי (חבל ש[ב"כ המערער] לא טרח לצרף את התלונה לבקשתו, ומן הסתם לא בכדי). אדגיש כי לא ידוע לי על תלונה שהגיש נגדי [ב"כ המערער] ואציין כי למיטב זכרוני, מעולם לא התבקשתי להגיב על תלונה כזו שלטענתו הוגשה לפני כעשור וטרם ניתנה בה החלטה. גם הארוע האחרון שביחס אליו טוען [ב"כ המערער] כי פגשתי אותו (במועד בלתי ידוע) במסדרון בית המשפט בתל אביב והפטרתי כלפיו בנוכחות לקוחו: 'מקוה שאדוני למד את הלקח', כלל הנראה לא היתרחש מעולם ומכל מקום לא זכור לי ארוע כזה או מפגש עם [ב"כ המערער] או כל חילופי דברים איתו [...] איחזור ואדגיש כי טענתו הסתמית והבלתי מפורטת של [ב"כ המערער] לפי[ה] 'גידפתי' אותו, מהוה שקר גס שאין בו אלא ניסיון להטיל בי רפש". המותב הוסיף כי כל שזכור לו הוא כי ב"כ המערער ייצג לפניו לקוחות בכמה תיקים כאשר כיהן בבית המשפט לעניינים מקומיים לפני כ-11 שנים, וקבע כי ההליך לא יעוכב עד להחלטה בעירעור שכן "סבור אני כי מדובר בבקשת סרק לפסילת שופט שנועדה לגרום להחלפת מותב ולדחיית הקץ". מכאן העירעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף כי החלטת המותב בבקשת הפסלות "מוכיחה כי יש דברים בגו, בלשון המעטה". לטענתו, המותב ציין שלא זכור לו המפגש הנטען בבית המשפט בתל אביב, מחד, אך מאידך המותב "קורא ל[ב"כ המערער] שקרן". המערער טוען כי "אם [ב"כ המערער] שקרן, איך יקשיב [המותב] לטענותיו?". המערער מוסיף כי דברי המותב שלפיהם בקשת הפסלות היא "ניסיון לדחות את הקץ" מלמדים שהמותב סבור שההליך הוא הליך סרק שאין לו "סיכוי להיתקבל", וכי דעתו כבר "ננעלה" בהקשר זה. כמו כן מבקש המערער את עיכוב ההליך דלמטה עד להכרעה בעירעור דנן.

לגופו של עניין אבהיר כי לא מצאתי בהחלטת המותב דבר החורג מהבעת מורת רוח על הטענות שהוטחו בו ללא ראיות, וזו אינה מקימה עילת פסלות, אף לא מחמת מראית פני הצדק (ראו: ע"פ 8817/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (29.3.2023)).

...

ביום 17.5.2023 דחה המותב את בקשת הפסלות, והבהיר: "מדובר בבקשה מופרכת ומשוללת יסוד [...] אדגיש כי אינני ומעולם לא הייתי מסוכסך עם [ב"כ המערער], לא ידוע לי על איזה 'דין ודברים' מדבר [ב"כ המערער], אך בוודאות אדגיש כי מעולם לא הפניתי 'גידופים' כלפי [ב"כ המערער] או כלפי בעל דין או עו"ד כלשהו, במהלך כל תקופת כהונתי. לא למותר לציין כי טענותיו של [ב"כ המערער] נטענות בעלמא ובאופן ערטילאי, מבלי לציין על איזה חילופי דברים או 'גידופים' הוא מדבר, [ב"כ המערער] אינו מפרט על איזה דיון מדובר, הוא אינו מצרף את פרוטוקול הדיון ואינו מסביר מדוע לא ביקש תיקון הפרוטוקול בסמוך לדיון [...] יתכן כי הוגשה על ידי תלונה נגד [ב"כ המערער] ללשכת עורכי הדין בגין התנהגותו, אם כי הדבר אינו זכור לי (חבל ש[ב"כ המערער] לא טרח לצרף את התלונה לבקשתו, ומן הסתם לא בכדי). אדגיש כי לא ידוע לי על תלונה שהגיש נגדי [ב"כ המערער] ואציין כי למיטב זכרוני, מעולם לא התבקשתי להגיב על תלונה כזו שלטענתו הוגשה לפני כעשור וטרם ניתנה בה החלטה. גם האירוע האחרון שביחס אליו טוען [ב"כ המערער] כי פגשתי אותו (במועד בלתי ידוע) במסדרון בית המשפט בתל אביב והפטרתי כלפיו בנוכחות לקוחו: 'מקווה שאדוני למד את הלקח', כלל הנראה לא התרחש מעולם ומכל מקום לא זכור לי אירוע כזה או מפגש עם [ב"כ המערער] או כל חילופי דברים איתו [...] אחזור ואדגיש כי טענתו הסתמית והבלתי מפורטת של [ב"כ המערער] לפי[ה] 'גידפתי' אותו, מהווה שקר גס שאין בו אלא ניסיון להטיל בי רפש". המותב הוסיף כי כל שזכור לו הוא כי ב"כ המערער ייצג לפניו לקוחות בכמה תיקים כאשר כיהן בבית המשפט לעניינים מקומיים לפני כ-11 שנים, וקבע כי ההליך לא יעוכב עד להחלטה בערעור שכן "סבור אני כי מדובר בבקשת סרק לפסילת שופט שנועדה לגרום להחלפת מותב ולדחיית הקץ". מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף כי החלטת המותב בבקשת הפסלות "מוכיחה כי יש דברים בגו, בלשון המעטה". לטענתו, המותב ציין שלא זכור לו המפגש הנטען בבית המשפט בתל אביב, מחד, אך מאידך המותב "קורא ל[ב"כ המערער] שקרן". המערער טוען כי "אם [ב"כ המערער] שקרן, איך יקשיב [המותב] לטענותיו?". המערער מוסיף כי דברי המותב שלפיהם בקשת הפסלות היא "ניסיון לדחות את הקץ" מלמדים שהמותב סבור שההליך הוא הליך סרק שאין לו "סיכוי להתקבל", וכי דעתו כבר "ננעלה" בהקשר זה. כמו כן מבקש המערער את עיכוב ההליך דלמטה עד להכרעה בערעור דנן.

דין הערעור להידחות.

הבהרת המותב, ב"רחל בתך הקטנה", כי טענות המערער חסרות שחר מדברת בעד עצמה, וניסיונו של המערער להיתלות במילים שונות מהבהרת המותב כדי להצדיק את פסילת המותב בהעדר ראיות לטענות החמורות שהעלה המערער – דינו להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ההליך דלמטה.

בנסיבות אלו, ואף אם קיימת הכרות מקצועית מסוימת בין המבקש לחלק משופטי בית המשפט שבו מיתנהל ההליך המכהנים גם בבית משפט השלום בחיפה, איני סבורה כי יש בכך כדי להקים עילת פסלות גורפת כלפי כלל שופטי בתי המשפט לעניינים מקומיים המכהנים במחוז (ראו והשוו: בש"א 9/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 3 (22.1.2023); בש"פ 4901/20 מדינת ישראל נ' אריאלי, פסקה 3 (5.8.2020)).

...

לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, אני מורה כי הדיון בח"נ (מקומיים חי') 6750-09-22 יוסיף להתנהל בבית משפט לעניינים מקומיים בחיפה.

בפני ערעור שהגיש המערער נגד הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בבית המשפט לעניינים מקומיים בתיק ח"נ 23092-05-21 ביום 08.03.23.

בהמשך הגיש ב"כ הנאשמת "הודעה על בקשה לפסלות כב' השופטת סיגלית גץ אופיר ועל בקשה לביטול פרוטוקול, הכרעת דין וגזר דין", במסגרתה טען לטעויות בפרוטוקול.

עוד צוין כי "אף לגופו של עניין, לא מצאתי כי טענות המערערים מקימות עילה לפסילת המותב. המותב הבהיר בהחלטתו מיום 15.3.2023 כי הטעויות שנפלו בשמות הצדדים בפרוטוקול הדיון הן טעויות טכניות באופיין, וכי ככל שבא-כוח המערערת יאשר זאת, יפורסם נוסח מתוקן של הפרוטוקול. המערערים לא עשו כן, וכפי שכבר נפסק בעבר, בקשת פסלות אינה תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול...". טענות הצדדים: המערער טוען כי הכרעת הדין וגזר הדין ניתנו נגדו למרות שלא הוגש נגדו כתב אישום, לא הומצאה לו כל הזמנה לדין ולא היתנהל משפט נגדו.

המערער הגיש ערעור על ההחלטה בבקשת הפסלות לבית המשפט העליון וכן הגיש ערעור לבימ"ש זה. היתנהלותו של המערער, אשר ביקש להסב את אחד משני הדוחות על שמו והעלה טענות מקדמיות רבות ושונות, כאשר ניסה ככל הנראה לטעון טענות הקשורות לדו"ח שבקש להסב על שמו גם במסגרת הדיון בדו"ח שלא ביקש להסב על שמו באופן שבלבל את בימ"ש קמא ויצר את הטעויות שנוצרו במסמך הפרוטוקול, הנה היתנהלות בלתי ראויה באופן שעולה אף כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.

...

למרבה הצער אין מנוס אלא לקבוע כי בית המשפט לא מילא את חובתו להשלים ולתקן את פסק הדין.

עם זאת, בסופו של דבר מסמך הפרוטוקול הכולל את הכרעת הדין וגזר הדין כולל בתוכו טעות שאינה טעות טכנית גרידא מכיוון שלא ניתן ליישם גזר דין כאשר בכותרת המסמך מצוין "הנאשמת: עו"ד ויסולי אביעד". אף לאחר שהתגלתה הטעות המשיבה לא פעלה להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול וכותרתו ובימ"ש קמא לא פעל לתיקון הטעות, זאת כאשר ידוע שהדוח יצא נגד גב' מרים ויסולי ולא מדובר בדוח נגד עו"ד ויסולי אשר הוא לא הנאשם או ה"נאשמת" בתיק שבנדון.

לכן מדובר בפרוטוקול שנפלו בו טעויות שאינן מאפשרות את אכיפתו של גזר הדין שעניינו באדם שאינו "הנאשמת". על כן, לאור האמור לעיל, באיזון בין כל השיקולים, נראה כי אין מנוס בהליך לא שגרתי זה מלהורות על ביטול הכרעת הדין וגזר הדין הכלולים במסמך פרוטוקול שנפלו בו טעויות באופן שלא ניתן להוציא לפועל את גזר הדין.