בקשת פסלות רשמת בשל ייצוג קודם בתיק קשור

בית משפט השלום בבת ים ת"א 11055-06-22 אלופר ואח' נ' שטרנליכט ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשם בכיר מיכאל שמפל תובעים 1. סימו אלופר 2. מלכה אלופר נתבעים 1. נחום שטרנליכט 2. מדינת ישראל 3. שרת המשפטים איילת שקד החלטה

קודם להסכם זה, פנו התובעים לבנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק) לקבלת אישור הלוואה לרכישת הנכס המוזכר.

התובעים חזרו וטענו, כי היה על המותב לפסול את עצמו מלדון בתובענה, נוכח ייצוגו את הבנק לפני מינוייו לכהונה שיפוטית.

תגובת התובעים התובעים התבקשו להגיב לתשובת המדינה, אך הם לא עשו זאת תחילה על אף שקבלו את החלטות בית המשפט בנושא זה. לאחר עידכון ייצוג התובעים בתיק בית המשפט, שבתי ואיפשרתי לתובעים להגיב לתשובת המדינה, ותגובה זו אכן הוגשה.

אזכיר, כי כבוד הנשיא גרוניס ציין בפסק דינו הדוחה את ערעור הפסלות, כי לא קם חשש ממשי למשוא פנים בשל הזמן הרב שעבר בין ייצוג המותב את הבנק ובין ניהול תובענת התובעים, שעה שלא נטען לכל קשר בין תובענה זו ובין הייצוג בעבר את הבנק.

בעיניין הפסלות נקבע מפורשות, כי מצב הדברים האמור אינו מקים עילת פסלות, תוך שצוין כי אין זה נפקא מינה באיזה שלב של הדיון עובדת הייצוג בעבר נחשפה.

...

רק מטעם זה דין הבקשה להידחות.

נוכח האמור, תביעת התובעים אינה מגלה עילה, ועל כן דין בקשתם לפטור מאגרה להידחות.

אציין, כי בשים לב לאמור ובשים לב לדיון שנערך על יסוד טענות הצדדים, דומה, כי אף אם היו משלמים התובעים – עתה – את האגרה, היה מקום לסלק את תביעתם על הסף בשל העדר עילת תביעה.

מפרוטקול הדיון שהתקיים בהליך הקודם ביום 23.5.23 עולה כי הסעד שהתבקש על ידי המערערת שם הוא יישום פסק דין שניתן על ידי הרשמת אימאן נסראלדין מיום 20.12.22 בתיקים ב"ל 48924-07-22 וב"ל 46340-07-22.

המערערת הגישה ערעור על פסק הדין אשר תלוי ועומד בבית דין זה. החטלת בית הדין קמא בבקשה הפסלות - בהחלטת בית הדין האיזורי מיום 12.11.23 נדחתה בקשת המערערת, בנימוק כלהלן: "הלכה של בית המשפט העליון היא: "עצם העובדה שבפני אותו שופט התנהלו או מתנהלים משפטים נוספים - בין אם אלה תיקים אזרחיים ובין אם אלה תיקים פליליים, בין אם פסק לזכותו של צד ובין אם פסק לחובתו - אין בה, כשלעצמה, כדי לפסול את השופט מלדון בעיניינו של אותו צד פעם נוספת". יפה לעניינו פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 30.4.2023 בעיניין יבדיב: "אכן שאלת פסלות שופט בשל פסק דין בהליך קודם באותו עניין, אינה שאלה של מה בכך, שכן פעולתו של השופט במסגרת ההליך שלפניו בשלב מאוחר יותר "אינה בבחינת כתיבה על לוח חלק: הנסיבות החיצוניות מלמדות, כי החלטתו הקודמת של בית המשפט כבר נכתבה על הלוח ובית המשפט נידרש עתה על ידי המערערות למחוק את שכתב ולכתוב כתובת חדשה. יחד עם זאת סיטואציה זו אינה גוררת בהכרח את המסקנה, כי בכל מקרה מעין זה על השופט לפסול עצמו.". פסילת שופט מישיבה בדין הוא הליך חריג שיש לנקוט בו בזהירות ראויה, ו"מעצם היות הבקשה לפסלות שופט בקשה המטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, מתחייבות ראיות משמעותיות לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות" .

הטענות בעירעור - לטענת המערערת, המותב שדן בתביעתה דן גם בתובענות שהוגשו בהליך הקודם וב"כ המשיב בתביעה ייצג את המשיב גם בתיקים כאמור.

לפיכך ייתנן משקל רב לעמדת השופט או השופטת הדנים בהליך בכל הקשור להתקיימות עילת הפסלות, וערכאת העירעור לא תתערב בשקול דעתם אלא במקרים קצוניים בלבד (עפ"ס 66087-11-20 ראובן קרינסקי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.12.2020).

...

המערערת הגישה ערעור על פסק הדין אשר תלוי ועומד בבית דין זה. החטלת בית הדין קמא בבקשה הפסלות - בהחלטת בית הדין האזורי מיום 12.11.23 נדחתה בקשת המערערת, בנימוק כלהלן: "הלכה של בית המשפט העליון היא: "עצם העובדה שבפני אותו שופט התנהלו או מתנהלים משפטים נוספים - בין אם אלה תיקים אזרחיים ובין אם אלה תיקים פליליים, בין אם פסק לזכותו של צד ובין אם פסק לחובתו - אין בה, כשלעצמה, כדי לפסול את השופט מלדון בעניינו של אותו צד פעם נוספת". יפה לעניינו פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 30.4.2023 בעניין יבדיב: "אכן שאלת פסלות שופט בשל פסק דין בהליך קודם באותו עניין, אינה שאלה של מה בכך, שכן פעולתו של השופט במסגרת ההליך שלפניו בשלב מאוחר יותר "אינה בבחינת כתיבה על לוח חלק: הנסיבות החיצוניות מלמדות, כי החלטתו הקודמת של בית המשפט כבר נכתבה על הלוח ובית המשפט נדרש עתה על ידי המערערות למחוק את שכתב ולכתוב כתובת חדשה. יחד עם זאת סיטואציה זו אינה גוררת בהכרח את המסקנה, כי בכל מקרה מעין זה על השופט לפסול עצמו.". פסילת שופט מישיבה בדין הוא הליך חריג שיש לנקוט בו בזהירות ראויה, ו"מעצם היות הבקשה לפסלות שופט בקשה המטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, מתחייבות ראיות משמעותיות לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות" .

השופט הבכיר אלכס קוגן קבע כי העובדה שהוא דן בעניינה של המערערת בהליך הקודם אינה מונעת ממנו מלשבת בדין בתיק מושא הערעור, ודעתו מקובלת עלי.

לאור כל האמור, דין הערעור להדחות.

סוף דבר - הערעור נדחה.

ביום 17.4.2018 ביקשו העותרים מעו"ד בן מיור שיפסול עצמו מלשמש כבורר בתיק, עקב ניגוד עניינים הנובע לשיטתם מכך ששותפו ייצג בעבר את יו"ר האגודה.

בהמשך לכך, ביום 2.5.2018, הגישו העותרים בקשה לרשמת לצורך העברת עו"ד בן מיור מתפקידו כבורר.

ביום 19.7.2018 ניתנה החלטת עוזרת הרשמת דאז, עו"ד דנה ביאלר, לפיה מתקבלת הבקשה לפסילת עו"ד בן מיור, ותחת עו"ד בן מיור מונתה כבוררת בתיק עו"ד אסנת שחם.

כך, במסגרת הודעת העידכון, המתפרשת על פני שמונה עמודים, הטענה הנוגעת לקשריו של עו"ד גדרון עם החטיבה להתיישבות התמצתה במשפט שלהלן: "התברר למבקשים כי הבורר עו"ד גדרון, מייצג את החטיבה להתיישבות והוא מצוי בנגוד עניינים מובהק, מהטעם שבהליך זה, ישנן טענות הצריכות להתברר בנוגע להתנהלות החטיבה להתיישבות באמצעות הגברת ורד יהלום אשר מסרה מענה לשאלון שהומצא לה בצו של כבוד הבוררת הקודמת עוה"ד אסנת שחם והוגשה תעודת עובד ציבור". מעבר לדברים תמציתיים אלו, העותרים לא הבהירו, בגדר הודעת העידכון, מה טיבן של "הטענות הצריכות להתברר בנוגע לחטיבה להתיישבות". ייתכן שניתן היה ללמוד מה טיבן, ומה הרלוואנטיות, של הטענות נגד החטיבה להתיישבות, מהבקשה בגדרה נתבקשה הבוררת עו"ד שחם לאשר את משלוח השאלון לגב' יהלום, או מהשאלון עצמו.

...

ביום 5.12.2022 התקבלה במשרדי הרשמת הסכמתם של העותרים לבקשת האגודה, בה צוין כי אף שהעותרים דוחים את עיקר טענות האגודה, הרי נוכח קיום השיחה המתוארת בין עו"ד שחם לבין בא כוח האגודה אין מנוס מלהורות על העברתה מתפקידה.

כמו כן, לדעתי דין העתירה דנן להידחות על הסף בהיעדר תשתית עובדתית מספיקה לצורך ההכרעה בה, ואבאר: בהתייחסותו להודעת העדכון, השיב עו"ד גדרון לטענה הנוגעת לקשריו עם החטיבה להתיישבות, כדלקמן: "בסעיף 2 להודעת העדכון נטען לניגוד עניינים שלי, לאור העובדה שהנני מייצג את החטיבה להתיישבות.

מכל האמור לעיל, טענה זו נדחית".

סיכומו של דבר: העתירה נדחית, ועמה ממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 64319-02-24 זידה נ' נחשון, עו"ד תיק חצוני: מספר בקשה:3 לפני כבוד השופטת עידית וינברגר המבקש/המערער עמיר זידה המשיב רון נחשון, עו"ד החלטה

בפסק הדין נדחתה התביעה שהגיש המבקש כנגד המשיב, עורך דין במקצועו, בגין ההוצאות והנזקים שנגרמו לו, בשל ייצוג רשלני לטענתו, שייצג אותו המשיב בת"א 56936-10-13 במסגרתו נתבע המבקש על ידי שכנו.

המשיב, המתנגד לבקשה, טוען כי מדובר בבקשת סרק המהוה המשך להתנהלות המאפיינת את המבקש לאורך ההליך המשפטי בבית משפט קמא ובבית המשפט העליון בו הגיש בקשה לפסלות כנגד השופטת בסול וכדרכו לא חדל לאיים גם בפסילת מותב זה על כך שהעריכה כי סכויי העירעור אינם גבוהים.

דיון והכרעה תקנה 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007 מורה: "בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו, ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה" תקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות") קובעת כי: "(א) עם הגשת העירעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.

בבקשה לפטור מהפקדת ערובה, הרף הנידרש בכל הקשור לבחינת סכויי ההליך גבוה מזה הדרוש לצורך מתן פטור מתשלום האגרה (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרישמי (17.10.07).

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשמת.

...

ביחס לסיכויי הערעור, מעיון בהודעת הערעור ובפסק דינו המנומק והמפורט של בית משפט קמא, המבוסס ברובו על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות, אני סבורה, מבלי לקבוע מסמרות ובזהירות הראויה, כי לא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור גבוהים, ועל כן לא מתקיים גם התנאי השני.

לאור כל האמור, משלא הוכחו שני התנאים הנדרשים למתן פטור מתשלום האגרה או מהפקדת הערובה, דין הבקשה, על שני ראשיה, להידחות, וכך אני מורה.

המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה לא יאוחר מיום 15.4.24, שאם לא כן יימחק הערעור.

...