בקשת פסילת שופט בתביעה לביטול עסקת מכר מקרקעין

בפני בקשת המבקש לפסילתי מלשבת בדין בתובענה אותה הגיש כנגד הנתבעים, תובענה למתן סעדים הצהרתיים, במסגרתה עתר בין היתר לסעד של ביטול עסקת מכר נכס מקרקעין הידוע כגוש 6929 חלקה 156, מושא תביעתו, שהיה בבעלותו ואשר נמכר במסגרת הליכי הוצל"פ, על ידי המשיב 2 – בתפקידו ככונס נכסים בתיק הוצל"פ מס' 01-77122-08-4 (תל אביב), למשיבים 4 ו-5 (להלן: "הנכס").

על החלטה זו של כב' השופט יקואל הגיש המבקש בר"ע לבית המשפט העליון (בר"ע 1179/22), אשר בהחלטתו מיום 3.3.22, דחה את הבקשה אף מבלי לקבל את תגובת המשיבים, כשהוא קובע כי החלטת בית המשפט קמא בדבר העידר קיומן של נסיבות חדשות מקובלת עליו ועוד ציין כי: "אין בהשלמת הרישום כשלעצמו כדי להוות נסיבה חדשה, לא כל שכן המקימה הצדקה לעיון מחדש בהחלטה מיום 19.12.21. ממילא, טענותיו של המבקש לגופם של דברים אינם אלא חזרה על טענותיו שכבר הועלו על ידו בעבר, והוכרעו על ידי הערכאות השונות במספר הזדמנויות שונות, ומשכך, אין מקום להדרש אליהן פעם נוספת..." מאז ההחלטות הנ"ל הושלמה עסקת המכר והנכס נרשם על שם הרוכשים בלישכת רישום המקרקעין.

הפן הנורמאטיבי – פסלות שופט סעיף 77(א) לחוק בתי המשפט קובע כי :"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט." המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, וזאת להבדיל מחשש סביר.

...

על אף זאת הותרתי החלטתי בעינה והמשיבים בתשובתם לבית המשפט טענו לדחיית הבקשה לא לפני שעמדו על התנהלות המבקש, בהליכים משפטיים רבים בהם הוא נוקט בעניין הנכס מושא תביעתו לרבות בקשתו לפסול את כבוד רשמת הוצאה לפועל אשר ישבה לדין בעניינו, עת לא שבע נחת מהחלטתה.

על החלטה זו של כב' השופט יקואל הגיש המבקש בר"ע לבית המשפט העליון (בר"ע 1179/22), אשר בהחלטתו מיום 3.3.22, דחה את הבקשה אף מבלי לקבל את תגובת המשיבים, כשהוא קובע כי החלטת בית המשפט קמא בדבר העדר קיומן של נסיבות חדשות מקובלת עליו ועוד ציין כי: "אין בהשלמת הרישום כשלעצמו כדי להוות נסיבה חדשה, לא כל שכן המקימה הצדקה לעיון מחדש בהחלטה מיום 19.12.21. ממילא, טענותיו של המבקש לגופם של דברים אינם אלא חזרה על טענותיו שכבר הועלו על ידו בעבר, והוכרעו על ידי הערכאות השונות במספר הזדמנויות שונות, ומשכך, אין מקום להידרש אליהן פעם נוספת..." מאז ההחלטות הנ"ל הושלמה עסקת המכר והנכס נרשם על שם הרוכשים בלשכת רישום המקרקעין.

לאחר שעיינתי ארוכות בתגובות המשיבים והתבהרה התמונה המלאה בפני, ראיתי לנכון ליתן החלטה מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים, שבמהותה דוחה את בקשת המבקש לסעד הזמני.

בהינתן כל האמור לעיל, לא נותר לי אלא לדחות הבקשה .

בהסכם נקבע ששכר הטירחה ישולם עם הסכמת פקיד שומה לנכוי סכומים ששילם בגין הערבות משבח המקרקעין במכירה וכי התשלום "אינו מותנה בהוצאתה לפועל של עסקת המקרקעין". בהסכם נקבעה הוראה שלפיה במקרה שבו יבקש אשל בכתב להפסיק את השרות, ישולם שכר טירחה ראוי בגובה של 150 דולר לשעה עבור הייעוץ שניתן ועבודת המשרד שהושקעה.

בהמשך להודעה זו ניתנה החלטת כב' השופט דפדי הקובעת כך: "חרף ההזדמנות הנוספת שניתנה לו לצורך כך ועל אף האמור בהחלטתי מיום 18.11.21 הנתבע/תובע שכנגד לא הגיש ראיותיו. לפיכך הוא מנוע מלהגישן גם בהמשך על כל המשתמע מכך". באותו היום הגיש אשל בקשת הבהרה בה מוסבר כי ראיותיו הוגשו במסגרת המסמך שכותרתו "עידכון בעיניין פסק הדין בעמ"ה 26005-01-21". בית המשפט בהחלטה נוספת הבהיר כי נוכח כותרת המסמך לא היה ברור שמדובר בראיות וכי: "מהנספחים שצורפו לעידכון עולה כי מטעם הנתבע העד היחיד הוא עו"ד דורון ברזילי שהגיש גם חוות דעת מומחה וגם תצהיר". בהמשך לכך, ביום 6.1.2022 ניתנה החלטת בית המשפט: "מעיון בהודעות הצדדים עולה כי מטעם התובעים/נתבעים שכנגד יעידו רו"ח אילן גרינברג ועו"ד רני שוורץ. מטעם הנתבע/תובע שכנגד יעיד עו"ד דורון ברזילי בלבד. מהודעת הנתבע עולה כי אין בכוונתו להעיד". בהחלטה נקבע מועד לשמיעת הראיות ונקצבו זמני החקירה.

עם זאת, משהצדדים לא ביקשו לפסול את חוות הדעת ומאחר שדיני הראיות הם דיספוזיטיביים הרי שהן נותרו בתיק.

ערה אני לכך כי לעיתים, יתכנו נסיבות בהן היתנהגות הצדדים לאורך תקופה מלמדת באופן משתמע על זניחת הסכם ופקיעתו, ללא צורך בהודעת ביטול (ע"א 10148/05 חברת תדי ירושלים בע"מ נ' כץ-שיבאן, פסקה 20 (15.3.2010(; ע"א 3860/09 קרן קיימת לישראל מינהל מקרקעי נ' קרן היסוד, פסקה 8 (12.1.2014)), אך במקרה זה הפיק אשל הנאה מעבודת רואי החשבון שכן על בסיס הבקשה שהגישו רואי החשבון המשיך עורך דין דורון ברזילי בייצוג עד לתוצאה מיטבית שהשיג עבור אשל.

התביעה שכנגד – האם רואי החשבון התרשלו בייצוג וגרמו לאשל נזק? אשל פנה לרואי החשבון לצורך קזוז הפסדים בגין ערבויות בעלים שנתן לחברה ומומשו בין השנים 2013-1998 כנגד השבח שצמח ממכר המקרקעין בבעלותו בשנת 2013.

...

למעשה, אפשר היה להבין מדבריו בחקירתו הנגדית כי גם ניסיונו והיכרותו רבת השנים עם רשות המיסים סייעו להצלחתו - כלשונו: "זה בסופו של דבר עבודה והתנהלות הרבה שנים. אני בוגר רשות המיסים, אני בעברי, אני גדלתי ברשות המיסים, מגיל 0 אבי זכרונו לברכה היה פקיד שומה. אני גדלתי, אני חי את רשות המיסים לטוב, לרע" (עמוד 62, שורות 14-10), כך שהצלחתו של עו"ד ברזילי, אינה מעידה על רשלנותם של רואי החשבון.

התביעה שכנגד נדחית.

בשים לב לתוצאה שאליה הגעתי, ולאחר ששקלתי את נושא הוצאות ההליך בהתאם לפרמטרים שהובאו בתקנות ובפסיקה (ע"א 7627/20 אייזלר החברה לניהול בע"מ נ' תפן מדיקל בע"מ, (נבו 24.02.2022)) החלטתי שהנתבע והתובע שכנגד יישא בתשלום שכר טרחת התובעים והנתבעים שכנגד בסכום של 50,000 ₪ ובהוצאותיהם בסכום של 15,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 54592-02-17 אברמוביץ ואח' נ' קדמון ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רחלי טיקטין עדולם תובעים גל אברמוביץ ע"י עו"ד יורם שטרית נתבעים 1. עז קדמון 2. עירית קדמון הנתבעים 1 ו – 2 ע"י עוה"ד ציבין 3. עו"ד ליאור קצב צדדי ג' 1. עו"ד נבו אלקבץ ע"י עו"ד אבי בכר 2. מר אבי בראל החלטה בבקשה לפסילת שופט

בתאריך 25.02.19 הגיש ב"כ התובע בקשה לבית המשפט להורות על ביטול מינויו של המבקש כמייצג הנתבעים 1 – 2.

בעיניין זה יצוין כי המבקש הוא מי שייצג את הנתבעים, קרובי משפחתו בעסקת מכר, כאשר התובע טוען שהנתבעים לא דיווחו על העסקה למס שבח, דבר שגרם להטלת קנס, ומהוה הפרה של החיובים שלהם על פי ההסכם, לפיהם היה על הנתבעים להעביר לתובע במועד הקבוע בהסכם, אישור שילטונות מסוי מקרקעין, על העידר חוב בגין מס שבח.

...

בנסיבות אלו ניתנה החלטתי לפיה טענות התובע בעניין ניגוד עניינים צריכות להתברר בלשכה (פרו' עמ' 12 למעלה).

יש אולם לשים לב שהצד השני של אותה החלטה הינה שדחיתי את התנגדות התובע להעתר לבקשה שהעלה המבקש, להאריך לו את המועד להגשת הודעות צד ג' (ראה פרו' מיום 25.12.17, עמ' 4 למטה, עמ' 5 למעלה).

לסיכום לא מצאתי כי במקרה דנן קיימות כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

אשר על כן הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 44600-01-23 נוגידאת נ' חיאדרה ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת לובנה שלאעטה חלאילה התובע ראפע נוגידאת ת"ז 055194468 הנתבע קאסם חיאדרה ת"ז 036323293 פסק דין

הנתבע נהג כלפי התובע בתרמית, הונאה וחוסר תום לב וכל ההסכמים והערות האזהרה שנרשמו לזכות הנתבע פסולים ובטלים היות והם נועדו לנצל את התובע.

התובע שטען כי סילק את ההלוואה, ביקש להצהיר כי כל הסכמי ההלוואה, הסכמי המכר, ייפויי הכוח, כתבי ההיתחייבות וכל מיסמך אחר שמעניק כל זכות לנתבע בבית מגורי התובע ובקרקע, בטלים ומבוטלים ובית המשפט מתבקש לבטל את הערות האזהרה שנרשמו לטובת הנתבע על בית המגורים והקרקע ולחייב את הנתבע להשיב את ההמחאות לתובע.

אשר להסכם המכר המתייחס לחלקה 94, גוש 15415 - בעוד שהתובע טען בכתב התביעה כי מדובר בהסכם פקטבי, ועתר לביטולו ובטול כל המסמכים שנחתמו בזיקה אליו, כולל הערת האזהרה שנרשמה לטובתו של הנתבע, לאחר הגשת התביעה נפגשו הצדדים וחתמו על הסכם חדש ביניהם, לקידום עסקת המכר, וכפועל יוצא מכך קיבל התובע סכום נוסף של 200,000 ₪ מאת הנתבע בזיקה לאותה עסקה.

...

סוף דבר- לבקשת התובע ובהסכמת הנתבע, אני מורה על ביטול הערת האזהרה הרשומה על זכויותיו של התובע בחלקה 98 גוש 17540 (הערה שנרשמה בלשכת רישום המקרקעין נצרת ביום 19.1.22, שטר מספר 4993/2022/1) וכן על השבת שיק ביטחון בסכום של 215,000 ₪ המשוך על חשבונה של גב' תנאא נוגידאת, בבנק מרכנתיל, מספר חשבון 65320737 סניף בועיינה נוגידאת.

אני מורה על מחיקת התביעה, ביחס ליתר הסעדים שנתבקשו.

בנסיבות, ובשים לב לכך שתיקון כתב התביעה היה מתחייב עוד לפני הקדם הראשון בתיק, אני מורה על חיוב התובע בהוצאות משפט בסכום של 4,000 ₪.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בקריות (כב' השופטת ליאת דהן חיון) בתמ"ש 2317-01-19 מיום 09.07.2023 במסגרתה בוטל צו מיום 27.11.2022 ביחס להמצאת מסמכים מרשויות המס, ותחתיו נקבע כי על המבקש להמציא למומחית לכתב יד מסמכים הנוגעים לעיסקאות מקרקעין אשר המבקש היה צד להם.

תמצית העובדות: בין המבקש למשיב מתנהלים שלושה הליכים כדלקמן: תמ"ש 39543-09-17 - תביעה שהגיש המבקש כנגד המשיב ובנו, במסגרתה עתר להצהיר על בטלות עסקת מכר משנת 2011 ביחס למקרקעין הידועים כגוש XXXXX, חלקה XX מאדמות דלית אל כרמל.

ביום 18.10.2022 ניתנה החלטת בית משפט קמא אשר דחתה את בקשת פסילת המומחית ונקבע כי על המבקש למלא אחר דרישות המומחית.

...

המשיב טען בתשובתו כי יש לדחות את הבקשה מיום 16.04.2023 ולאפשר למומחית עיון במסמכים שכן חובת הגילוי בתיק זה גוברת על החיסיון וכי לפי הכלל אשר מסתמן מהפסיקה נושא השימוש בחיסיון נתון לשיקול דעתו של בית המשפט תוך בדיקת נסיבות המקרה ואיזון אינטרסים ראוי בין הזכות לחיסיון לבין זכות הגילוי והעיון, תוך שבית המשפט משווה לנגד עיניו את חשיפת האמת שהיא תכליתו העיקרית של המשפט.

לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי כי היא מצריכה תשובה.

דיון והכרעה: לאחר שנתתי דעתי להחלטת בית משפט קמא, לבקשת רשות הערעור ולתשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור, מסקנתי היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

אשר על כן, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

המבקש ישלם למשיב את הוצאותיו בסך של 5,000 ₪.