בקשת פסילת שופט בתביעה הדדית בין בעלי דירות בבית משותף

בית משפט לעינייני מישפחה בתל אביב - יפו תמ"ש 20800-07-18 ג. נ' ש. לפני כב' השופטת איריס אילוטוביץ' סגל תובע ג.ג נתבעים 1. ח. ש. 2. ד. ש. פסק דין

ביום 7.9.2020 ביקש התובע לפסול את המותב הדן בתיק ובהחלטה מיום 3.11.2020 נדחתה הבקשה.

המנוחה הודיעה לנתבע 1 כי בחרה להעביר את הדירה לבעלותו במתנה עוד בחייה, כיוון שהוא היה זה שדאג לרווחתה ולרווחת יתר בני המשפחה מזה שנים רבות, מבלי לבקש תמורה או להתלונן על כך. לאחר ביצוע עסקת המתנה התברר כי על זכויות המנוחה הדירה רשומה משכנתה.

ובמה דברים אמורים? בשונה מהדרישות לעניין צוואה, הרי כאשר מדובר על העברה ללא תמורה יש צורך בעריכת תצהירים הדדיים.

עורך דין ברכה העיד, כי לא נפגש עם המנוחה לבדה אלא בפגישה משותפת עם הנתבעים.

...

חשוב לציין כי לא כל השפעה תביא לבטלות העסקה – על ההשפעה לכלול רכיב של "אי הוגנות". כך נקבע למשל ב-ע"א 1569/93 יוסי מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ ואח', פ"ד מח(5) 705 (1994) נקבע כי: "בהיותנו כולנו נתונים בלחצים ובכפיות כלכליות מכל עבר, מסקנה נדרשת מאליה היא, כי לא כל לחץ ולא כל כפייה מן התחום הכלכלי יניבו זכויות לביטולו של חוזה. עניננו הוא אך בכפייה או בלחץ, שיש בהם פסול מוסרי-חברתי-כלכלי, ואשר חיי עסקים ומסחר תקינים והוגנים לא יוכלו לשאתם". הנה כי כן, לא כל השפעה היא בגדר השפעה בלתי הוגנת המביאה לידי ביטול הפעולה המשפטית שנעשתה בעקבותיה.

בהמשך עדותו העיד עורך דין ברכה כי המנוחה רצתה "שבסופו של דבר יהיה גורם אחד שידאג לכולם" ובחרה שזה יהיה דווקא הנתבע 1 "כי היא סמכה יותר על ח. מאשר על כולם, כנראה גם יותר מבן זוגה... ח. למעשה גם פרנס את כולם, גם עזר לכולם... ח. הוא זה שעזר לבת ת. כשהיה לה תיקי הוצאה לפועל, כשהיא נכנסה לחובות..." (פרוטוקול הדיון מיום 6.7.2021, עמ' 68, ש' 29 – עמ' 69, ש' 2 ; ובעמ' 70, ש' 6-4).

סוף דבר התביעה נדחית ועסקת המתנה בעינה עומדת.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עש"א 29395-07-22 קלמנוביץ נ' פישר ואח' תיק חצוני: 8/114/2018 לפני כבוד השופט הבכיר, ד"ר מנחם רניאל מערערים ברנדה קלמנוביץ משיבים 1.רן שמחה פישר 2.אדוה פישר 3.רונית יריב 4.רינת רבקה לאה שטפלר 5.עליזה רות שרעבי 6.גדעון אליהו כהן 7.מיכל כהן 8.אלי ירון 9.פנינה ירון 10.מ. אמיר "הכרמל" פיננסים בע"מ 11.סיון עירון 12.רות זלינר 13.יונתן ליפשיץ 14.דנה ליפשיץ 15.יואל לבקוב 16.יהודית לבקוב 17.רחל מלכה שמיר 18.זהבה באומל 19.גיל פרץ פינטוך 20.ליאת פינטוך 21.אלכסיי פודגורניך 22.סבטלנה פדגורניך פסק דין

ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום מקרקעין בנצרת (ע' מידן בלום) מיום 11.4.22 בו התקבלה תביעת חלק מהמשיבים לצוו הצהרתי לפיו מתקיימות הוראות סעיף 11 לחוק המקרקעין (חזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), תשס"ח-2008) (להלן: "חוק החיזוק").

ביום 19.10.20 דחה המפקח וסרקרוג את בקשת הפסלות.

המפקחת קבעה שחלה הוראת סעיף 5(א) לחוק החיזוק לפיו ביצוע עבודות ברכוש המשותף טעון הסכמה של כל בעלי הדירות בבית המשותף, אך המפקח מוסמך לאשר ביצוע עבודות אלה ברוב מופחת "ובילבד שנתן לכל בעל דירה בבית המשותף היזדמנות לטעון את טענותיו". מכיוון שהמחלוקת בין הצדדים צומצמה לעניין הקצאת החניות לשני הבניינים ועל פי ההחלטה מיום 17.12.20 על הצדדים לפעול לפי תוכנית החניה המאושרת, גם זכות הטיעון לפי סעיף 5(א) לחוק החיזוק מוגבלת לחזית המריבה.

לטענתה המשיבים מבקשים להקים מבנה שישמש כחניון ברכוש המשותף הנמצא בשימוש ייחודי של המבנה בו ממוקמת דירת המערערת באופן שיחייב שינוי זכויות הקניין ביחס לשטח זה. המערערת טענה בפני המפקחת שהפסיקה כבר דנה והכריעה באופן ברור כי הקמת חניון כזה ברכוש המשותף חורגת ממיתחם ההחלטות עליהן חולש חוק החיזוק כפי שנקבע בעיניין ילין נ' גורן, בו נקבע שהחלטת בדבר בניית מתקן חניה שישמש את שני הבתים המשותפים באופן שיחייב הקנייה הדדית של זיקות הנאה חורגת ממיתחם ההחלטות עליהן חולש חוק החיזוק.

...

אני דוחה את טענת המערערת כאילו מכיוון שעל פי התוכנית הרעיונית יש צורך בהעתקת עמוד החשמל יש פגיעה בזכויות המערערת כאשר לא מורים על העתקת עמוד החשמל.

סיכום: על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

המערערת תשלם למשיבים 8-1 הוצאות הערעור בסך 23,400 ₪.

בית משפט השלום בכפר סבא ת"א 62-05-19 צצקס ואח' נ' זהבי ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט שרון ****י תובעים 1. אברהם צצקס 2. תמר צצקס ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל דותן נתבעים 1. איל זהבי 2. אריקה דולב פסק דין

התובעים ביקשו שבית המשפט יורה על פירוק השתוף בדרך של רישום בית משותף, כשלכל אחד מן הצדדים יוצמד השטח המגיע לו בהתאמה בהתאם לתשריט חלוקה שהוכן על ידי מודד מטעמם שצורף לכתב התביעה, ואילו הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה, ולחלופין להורות על רישום הבית המשותף בהתאם להצעת החלוקה שפורטה בכתב ההגנה.

הדברים באו לידי ביטוי באופן ניהול ההליך עצמו, וגם עלו מאליהם לנוכח תלונות הדדיות שהוגשו, טענות קשות וחילופי דברים קשים גם במהלך הדיונים.

התלבטתי אם אין מקום להורות לנתבעים להגיש מחדש את סיכומיהם, לנוכח החריגה המשמעותית מהקף הסיכומים שנקבע הגורמת להכבדה מיותרת על בית המשפט, וחשוב מכך עלולה לגרום ליתרון דיוני פסול לנתבעים.

זו נישאלה והשיבה בעדותה הראשית לעניין אופן השמוש בחניה ובמקרקעין (ע' 30, ש' 2): "ש. לענין המכירה למשפחת זהבי – נניח שמר זהבי מגיע אלייך הביתה, את מציעה את הדירה למכירה, מה סיפרת למר זהבי לגבי הבית בשלב של המו"מ?

כבוד השופטת ד' ברק-ארז סברה כי בדיון במקרים של "תאונה משפטית" יש לבחון גם את חלקו של הצד שתרם לתאונה זו בכך שנימנע לבדוק מהם תנאיו של הסכם השתוף בין הבעלים בחלקה, ובמקרה כאן, הנתבעים לכאורה.

גם בהסכם מכירת הבית של שקולניק לתובעים מיום 3.11.1987 (נספח 7 לתצהיר הנתבע), לא צוין כי קיים הסכם שתוף קודם בין שקולניק לשפירא, ובסעיף 2(ג) להסכם צוין כי הצדדים יפעלו במשותף לשם הסדרת היחסים עם בעלי הזכויות הנוספים בחלקה בדרך של "הסכם שתוף ו/או בכל דרך אחרת כפי שימצא לנכון...". גם במכתב ב"כ התובעים לנתבעים מיום 17.11.14 (נספח ב' לכתב התביעה) אין היתייחסות לקיומו של הסכם שתוף (רשום או לא רשום).

...

מכאן מתבקשת המסקנה כי הסדר החניה בין שקולניק לשפירא כשלעצמו, שבהמשך התקיים בין התובעים לשפירא, לא הקנה לתובעים זכויות קניינות בנכס, מעבר לאלו הרשומות במרשם.

לסיכום הדברים, המומחה אברבוך עשה את עבודתו נאמנה ובצורה מקצועית ביותר ונטולת פניות, והמתווה שהציע לפירוק השיתוף במקרקעין בין הצדדים הוא מתווה ראוי ונכון, ששומר בצורה המיטבית על שיעור זכויותיהם של הצדדים במקרקעין, מצמצם ככל הניתן את נקודות החיכוך בין הצדדים וכן מצמצם למינימום הנדרש את הפגיעה ביכולתם של הצדדים ליהנות מהמקרקעין ומכאן גם שומר על שווי המקרקעין.

סיכומו של דבר התביעה לפירוק שיתוף מתקבלת.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת איריס לושי-עבודי) בת"א 62584-01-15 מיום 8.1.2023, במסגרתה נדחתה בקשה לפסילת מומחה שמונה מטעם בית המשפט ומינוי מומחה חלופי, ולחלופין למינוי מומחה נוסף.

המשיבה 25, חברת ס & ס מגדל צפוני בע"מ (להלן: מגדל צפוני), היא חברה אשר נוסדה על ידי חלק מבעלי הדירות בבית הדירות "סי אנד סאן" בתל אביב (להלן: בית הדירות), ואשר שימשה אותם על מנת להיתקשר בהסכמים עם המבקשת.

ברבות השנים, נתגלעו מחלוקות בין המבקשת לבין מגדל צפוני באשר לקיום חיוביהן ההדדיים על פי ההסכמים.

לגישת בית משפט קמא, בטרם תבחן השאלה אם מחדלו הנטען של המומחה עולה כדי פגם היורד לשורש העניין, יש לבחון האם המומחה ערך את חוות הדעת כפי שטענה המבקשת, ועל כן אין מקום לפסול את חוות דעתו בשלב זה. לבסוף, נקבע כי קבלת הבקשה תוביל לעיכוב נוסף בבירור התובענה, אשר ההליכים בעיניינה החלו בשנת 2015, וכן לעלויות נוספות שיושתו על הצדדים.

הלכה היא כי פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים תיעשה רק במקרים נדירים, ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, למשל כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין, ושיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה (רע"א 3264/21 כהן ו-51 אחרים נ' אלקטרה בניה בע"מ, פסקה 18 (18.7.2021( (להלן: עניין כהן); רע"א 6158/22 גינדי אחזקות דירות יוקרה בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ברחוב חיים זכאי 10 פתח תקווה, פסקה 7 (18.10.2022) (להלן: עניין גינדי)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

סבורני כי דין טענות אלו להידחות.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

הצדדים נפרדו טרם השלמת בניית הבית והגישו כאמור תביעות הדדיות לבית משפט קמא במסגרתן ביקשו פירוק השתוף בנכס.

עוד יש לציין כי ביום 06.12.2023 הגישה המבקשת בקשה לעיכוב החלטות בית משפט קמא בקשר לפעולותיו של כונס הנכסים הזמני ובקשר לפינוי חפציה מהבית, על מנת לאפשר הגשת בקשה לפסלות שופט.

לטענתה של המבקשת, שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי הבית הנו בבעלות משותפת של הצדדים וכח אינו בגדר דירת מגורים שכן לטענתה בעוד הצדדים היו נשואים הם מכרו את ביתם בו התגורו במשך שנים ורכשו את הבית הנוכחי באותו רחוב בו גרו קודם על מנת שישמש למגורי המשפחה.

...

דיון והכרעה: לאחר שנתתי דעתי להחלטות בית משפט קמא, לבקשת רשות הערעור ולתשובת המשיב לבקשת רשות הערעור, מסקנתי היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

על כן, יש לתת את הדעת גם לשיקולים ואינטרסים נוספים שיתכן כי בשלהם ראוי שלא לדחות את הליכי פירוק השיתוף בדירה, גם אם פירוק זה מהווה הכרעה בגזרה צרה זו. סבור אני כי במקרה דנן השעיית המכירה לא תשרת את החתירה להסדר כולל והוגן, וכי פני הנכס עצמו שלא שימש למגורים, מטים את כפות המאזניים לטובת הכרעה על פי דיני המקרקעין – פירוק מיידי, תחת השעיית הפירוק, בהעדר שיקולים מובהקים מתחום דיני המשפחה.

בנוסף סבור אני כי התמורה שתתקבל כתוצאה מפירוק השיתוף תהווה מקור להבטחת מגוריה עם הקטינה, כארש שאלת הזכאות למדור והסדרתם תידון לגופה.

אשר לטענת המבקשת בנוגע לטובת הקטינה, סבור אני כי אין ממש בטיעון זה שעה שהנכס לא שימש בעבר למגורים.

לאור כל המקובץ, מקובלת עלי מסקנת בית משפט קמא כי מתקיימים שיקולים המצדיקים את הותרת הסעד הזמני האוסר על כניסת הצדדים לנכס למטרות מגורים ולא מצאתי כי נפלה בה שגגה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה, וביטול עיכוב הביצוע, כאשר על המבקשת לפנות את הבית תוך 21 ימים.