בקשת פסילת שופט בעקבות החלטה בדיון הוכחות

בסמוך לאחר מכן, ביום 23.3.2023, הוגשה הבקשה שבכותרת לפסלות שופט (לכן טרם הכרעה בבקשת הפסלות לא ניתנו החלטות כלשהן בתיק מאז, ובכלל זה לא נדונה ולא הוכרעה שאלת מחיקת כתבי הטענות והשתת הוצאות על המבקש לנוכח ההודעה שהוגשה כאמור).

יצוין עוד כי בדיון ההוכחות הראשון נכח מאבטח באולם בחלק מהדיון ובשני הדיונים שלאחר מכן הייתה נוכחות רציפה של מאבטח באולם.

שהוי זה מצביע, בנסיבות העניין, על כך שמדובר בבקשה טאקטית שנועדה להחלפת המותב הדן בתיק לנוכח ההחלטה שניתנה שאינה לרוחו של מר אפריאט.

לטעמי, הודעתו הנזכרת לעיל של מר אפריאט מיום 6.3.2023 שהוגשה לתיק לאחר שהסתיימו דיוני ההוכחות מעידה בבירור על כך שבקשת הפסלות היא בקשה טאקטית שהמניע מאחוריה הוא מניע פסול: החלפת המותב בתיק בעטיה של ההחלטה מיום 15.3.2023 שעל תוכנה יצא קצפו של מר אפריאט כאמור.

...

נראה כי די בשיהוי שבהודעה על הכוונה להגיש בקשת פסלות ובשיהוי שבהגשת בקשת הפסלות – כשלעצמם – כדי לבוא למסקנה שדין בקשת הפסלות להידחות.

אגב, בסופו של דבר מר אפריאט נמלך בדעתו והגיש תצהיר.

דין בקשת הפסלות להידחות אפוא.

בנסיבות אלה אני סבור שיש לחייבו בהוצאות משמעותיות בגין בקשת פסלות זו. משעה שלא הוגשה תשובה של מי מיתר הצדדים האחרים לתיקים המאוחדים יישא המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה בלבד בסך של 4,000 ₪.

ככל שהמבקשת מכוונת טענותיה לדיון מיום 6.4.22, הרי שבקשתה הוגשה 14 חודשים לאחר אותו דיון ורק בעקבות החלטה דיונית גרידא שניתנה ביום 5.6.23 באופן שברי מהוה שהוי ניכר וחמור בהעלאת טענת פסלות.

יפים בעיניין זה דברי כב' הנשיאה ביניש בע"א 1484/08 ‏פלונית נ' פלוני (17/6/08) (להלן: עניין פלונית): "לאחר שעיינתי בחומר שבפניי, הגעתי למסקנה כי דין העירעור להדחות. ראשית, בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי. הלכה היא כי טענת פסלות יש לטעון מיד לאחר היוודעה, ולא להשאירה נצורה לעת מצוא (תקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 7158/97 בטון רמות בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד (לא פורסם, 13.1.1998); ע"א 10035/03 פרג' נ' נזאל (לא פורסם, 10.3.2004)). אין ספק כי המערערת השתהתה בהעלאת טענת הפסלות. אמנם, טוענת היא, נוצרה אצלה תחושה סובייקטיבית של משוא פנים בשלב מוקדם יותר אך היא הביעה כוונתה לבקש מבית המשפט לפסול עצמו מלישב בדין, בשלב מאוחר (כשנה לאחר שהוגשו התביעות לבית המשפט לעינייני מישפחה) ולאחר שבית המשפט נתן החלטות בבקשות שהוגשו ואף נתקיימו לפניו דיונים. לפיכך, נראה כי בקשתה לפסול את השופט לאחר פרק זמן ממושך בו נוהלו דיונים בפניו, הוגשה בשיהוי ניכר". לגופו של תיק ועניין – כפי שקבעתי גם בעבר הרי שבית המשפט נידרש לכלכל במסגרתו את הזמן השפוטי והקצאת משאבי הציבור לצורך שמיעת הראיות באופן יעיל ובין היתר להעמיד את הצדדים להליך על סכויי ההליך וסיכוניו, על בסיס המסד העובדתי והמשפטי שהונח בפניו, והכל בזהירות המתבקשת ומבלי שהדבר ישקף את נעילת דעתו של ביהמ"ש, אשר מיותר לציין שפתוחה כתמיד עד תום שמיעת הראיות והגשת הסיכומים.

בהקשר זה נקבע, כי על המבקש לפסול שופט הדן בעיניינו, מוטל הנטל להוכיח, מבחינה אובייקטיבית, כי קיים חשש ממשי למשוא פנים, ואין די בתחושותיו הסובייקטיביות של אותו בעל דין ( ע"פ 2303/10 מוחמד אבו דבוס נ' מדינת ישראל, בפסק' 6 (פורסם בנבו, 25.4.10) ; ע"א 4108/15 קאסם סרחאן נ' חאלד סרחאן, בפסק' 5 (פורסם בנבו, 25.6.15)).

...

אציין כי במסגרת הדיון ביום 21.3.23 שהתנהל באווירה נינוחה ורגועה לא הועלתה כל טענה שהיא אם לעניין אופן ניהול ההליך ואם לעניין גישת בית המשפט וכל טענות המבקשת וב"כ לאוירה עכורה או לא נעימה חסרות ביסוס ונדחות.

לסיכום, המבקשת לא עמדה בקצה קצהו של הנטל להוכיח קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים.

בהתאם להלכה הפסוקה, פסילת שופט מלשבת בדין הינה צעד חריג ויוצא דופן : " מעצם היות הבקשה לפסילת שופט בקשה רצינית, המטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, נגזרת גם המסקנה, כי הראיות שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות, חייבות להיות משמעותיות. חשדות, תחושות והשערות, הנעדרים בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש בסיס לטענת הפסלות" (ע"א 10721/06 פלוני נ' פלוני, בפסק' 4 (פורסם בנבו, 27.3.07); ראה גם: בר"ע (ת"א) 1090/08 עדנה אדלה פלקסר-קטינה נ' אליעזר פלקסר (פורסם בנבו, 19.1.09) )).

סוף דבר לעניין הבקשה והמשך הוראות לעניין ניהול ההליך הבקשה לפסילת המותב - נדחית.

יצוין שבמסגרת קביעותיה קבעה כבוד השופטת לוין ש " נוכח חשיבותו הרבה של הסכם הממון, היה מצופה מהמבקשת להביא בפני בית המשפט מלכתחילה את העובדה כי קיים הסכם ממון, בצרוף גירסתה והסבריה לכך שהוא חסר תוקף. דרך היתנהלותה התמוהה של המבקשת, שחשפה לראשונה דבר קיומו של ההסכם רק בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, הביאה לכך שההליך מיתנהל בדרך לא שגרתית, בה הבירור העובדתי בקשר להסכם הממון נערך בשני שלבים, תחילה נשמעה עדותה של עו"ד אטיאס וכעת עומדת להשמע עדותה של המבקשת. הדבר נבע בראש וראשונה מהתנהלותה של המבקשת עצמה, שהכבידה על פרישת מלוא התשתית העובדתית בפני בית המשפט, ומכל מקום אין בו כדי לקפח את המבקשת מבחינה דיונית." (סעיף 14 להחלטה) הדיון שב למסלולו.

משלא התבקשה תגובה לא ניתן צו להוצאות" ביום 6/2/2023 הוגשה הבקשה לפסילתי כאמור, וכלשונו "וזאת בעיקר ובפרט נוכח החלטתו מיום 20.01.23 ומטעמים נוספים במצטבר ". אומר ומיד שהדיבור "טעמים נוספים ובמצטבר" - אינו אוגד דבר חדש וכל הטענות הבלתי מבוססות נבחנו כבר לא אחת הן במסגרת העירעור על החלטתי שלא לפסול עצמי בפעם הראשונה, בהחלטתה של כבוד השופטת גאולה לוין בשתי בקשות רשות ערעור שהוגשו על ידי המבקשת וכן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 15/1/2023.

המשיבים הפנו לכך שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובעשותה כך הצליחה המבקשת לדחות את דיון ההוכחות שהיה קבוע ליום 19/3/23 לאחר שניסיונות קודמים שלה ניכשלו.

...

על החלטתי זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

אף החלטתו של המותב שלא להורות על גילוי מסמכים מצד המשיבים אינה מובילה לדעתי למסקנה כי יש מקום להורות על פסילתו, זאת בהינתן הסבריו של המותב כי מסמכים אלו אינם נדרשים לשם בירור טענותיה של המערערת.

יודגש בשנית, מהות הבקשה לפסילתי היא החלטתי מיום 20/1/23 החלטה עליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור! אם כן מה לה למבקשת להגיש בקשה לפסילתי? מקל וחומר נכונים הדברים לאור טענותיה על קיומם של דברים נוספים להחלטה האמורה .

מתיר פרסום החלטתי בהסתרת פרטים מזהים.

תואיל המזכירות לשלוח החלטתי לצדדים.

תמצית נימוקי הבקשה התובעים עתרו בבקשתם להורות כדלקמן: "ביהמ"ש הנכבד מתבקש לפסול עצמו מלהמשיך ולישב בתיק שבכותרת. ביהמ"ש הנכבד מתבקש להכריז על בטלות הדיון שהתקיים ביום 26.07.23 ולקבוע כי יישמע מחדש בפני השופט שימונה תחתיו." במסגרת הבקשה טענו התובעים כי במהלך הדיון, נתן ביהמ"ש זה סדרת החלטות, "תוצר דיעה קדומה" כנגד תביעת התובעים, אשר הביאה "למשוא פנים" לטובת הנתבעים.

לטענת התובעים "במסגרת זו נתן ביהמ"ש זה סדרת החלטות במסגרתן נטש את תפקידו, "ירד לזירת המחלוקת", "סרב לקבל את ראיות התובעים, חרף העדרה של היתנגדות מצד הנתבעים, נימק סרובו בנימוקים שלא הועלו ע"י הנתבעים, ומנע מן התובעים להשיב לנימוקי ההיתנגדות שהעלה." התובעים הלינו כנגד ההחלטות שניתנו במסגרת הדיון, "עת ביקשו התובעים להעיד עדה מעדיהם- גב. תקווה פרץ- ועת לא היתנגדו ב"כ הנתבעים לעדות אותה עדה, סירב ביהמ"ש לשמוע את עדותה, נימק החלטתו ברשימת נימוקים שלא הועלו ע"י ב"כ הנתבעים, ומנע מב"כ התובעים את הזכות להשיב לנימוקים שהעלה במהלך הכתבת החלטתו." וכן, "עת מהלך חקירת עו"ד טל מור, עד שאינו בשליטה, אשר סרב להגיש תצהיר, באמצעות העד ראיות חפציות (מסמכים בנקאיים) שהתבקש העד להביא עמו, ועת לא הועלתה כל היתנגדות ע"י ב"כ הנתבעים, סרב ביהמ"ש לקבל את הראיות (המסמכים הבנקאיים), נימק סרובו ברשימת נימוקים אשר לא הועלו ע"י ב"כ הנתבעים, שכאמור לא היתנגדו להגשת המסמכים, ומנע מב"כ התובעים את הזכות להשיב לנימוקים שהעלה לראשונה מהלך הכתבת החלטתו. " וכן, "עת מהלך חקירת הנתבעת 2, ביקש ב"כ התובעים להגיש באמצעות העדה ראיות חפציות (מסמכים) הנושאים חתימתה וחותמתה , ועת לא הועלתה כל היתנגדות ע"י ב"כ הנתבעים, סרב ביהמ"ש לקבל את הראיות (המסמכים), נימק סרובו, ברשימת נימוקים אשר לא הועלו ע"י ב"כ הנתבעים, שכאמור לא היתנגדו להגשת המסמכים, ומנע מב"כ התובעים את הזכות להשיב לנימוקים שהעלה לראשונה מהלך הכתבת החלטתו". התובעים סבורים כי בית המשפט " גיבש זה מכבר בלבו החלטה על דחיית התביעה שבפניו, ומשכך ברצונו לעשות כל הניתן לקיצור שלב שמיעת הראיות הצדדים. תחילה, על דרך מניעת הצורך בשמיעת עדי הצדדים השלישיים, אשר מקום בו תדחה התביעה, אין צורך בבירור הודעותיהם." תמצית עמדת הצדדים הנוספים בהליך צד ג' 2 טען בתגובתו לבקשה כי לגישתו אין כל מקום לפסילה.

" במלוא הכבוד כאמור אין מקום שאפסול עצמי מלדון בתיק זה לנוכח החלטה שיפוטית שאינה מקובלת ע"י מי מהצדדים .

עוד נקבע כי יש להציג פגמים חמורים שנפלו בהליך ומגמתיות של המותב כנגד המבקש וכי:" על הטוען לעילת פסלות להוכיחה באמצעות ראיות משמעותיות (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 84 (2006) (להלן – מרזל); ע"פ 344/99 בשן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2) 599, 613 (1999))." בענייננו, לא הוצגו פגמים שכאלו ואף לא מצאתי כי הוצגה מגמתיות כנגד המבקשים.

...

אין מקום להיעתר לבקשה בהליך זה לנוכח טענות שיש להעלותן במסגרת ערעור ובוודאי שלא במסגרת בקשה לפסלות שופט.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

סוף דבר הבקשה נדחית.

עסקינן בבקשה שהוגשה על ידי התובע (להלן: "המבקש") בעקבות החלטה שניתנה בדיון שהתקיים ביום 4.1.24 בהיעדרו ובהיעדר ב"כ. מדובר בתביעה כספית על סך 35,473 ₪ בסדר דין מהיר.

לטענת ב"כ המבקש האמור בהחלטה, כי מועד הדיון הודע לב"כ המבקש הוא בבחינת "תירוצי שקר". המותב הקודם דחה ביום 9.11.22 את בקשת המשיב לקיים את ישיבת ההוכחות בהוועדות חזותית ומותב זה "בלהיטותה להיטיב עם הנתבע מתעקשת לבטל החלטה חלוטה" כאשר אין כל עילה לסטות מהחלטה זו. המותב קבע ישיבת קדם משפט שנועדה לייתר את שמיעת הראיות כאשר מותב קודם סבר "שמדובר בראיות רציניות אשר דינן להתברר בחקירה ארוכה (45 דקות) של הנתבע באולם ביהמ"ש". חרף החלטת המותב הקודם, בית המשפט נעתר לבקשת המשיב וקבע ישיבה נוספת במטרה לייתר את שמיעת הראיות.

משכך "הדיון במעמד צד אחד וההתעלמות הבוטה מהחלטות כב' השופטת אושרית היימן, מהוים סימנים ממשיים ומובהקים כי כב' השופטת פועלת במשוא פנים וזלזול קצוני כנגד זכותו של מרשי להליך הגון וחסר פניות". החלטות המותב מלמדות שגיבשה דיעה כנגד המבקש ו"להיטות" המותב כלשונו "מעוררים חשד בדבר קיומה של היכרות מוקדמת בינה ובין הנתבע. למצער, רצונה להטיב עם חבר למקצוע/עו"ד הנמנה על מערכת אכיפת החוק". לא ביקשתי תגובת המשיב.

בהנתן בקשת המשיב לדחות את מועד ההוכחות ורצון המבקש להביא לסיום הליך ללא כל דחיה נוספת, לא היה כל פסול בהצעתי, כי המבקש ישקול ליתן הסכמתו לשמיעת עדות המשיב בהוועדות חזותית.

...

לטענת ב"כ המבקש האמור בהחלטה, כי מועד הדיון הודע לב"כ המבקש הוא בבחינת "תירוצי שקר". המותב הקודם דחה ביום 9.11.22 את בקשת המשיב לקיים את ישיבת ההוכחות בהיוועדות חזותית ומותב זה "בלהיטותה להיטיב עם הנתבע מתעקשת לבטל החלטה חלוטה" כאשר אין כל עילה לסטות מהחלטה זו. המותב קבע ישיבת קדם משפט שנועדה לייתר את שמיעת הראיות כאשר מותב קודם סבר "שמדובר בראיות רציניות אשר דינן להתברר בחקירה ארוכה (45 דקות) של הנתבע באולם ביהמ"ש". חרף החלטת המותב הקודם, בית המשפט נעתר לבקשת המשיב וקבע ישיבה נוספת במטרה לייתר את שמיעת הראיות.

לפני הכל יובהר, כי אין למותב זה כל היכרות מוקדמת עם המשיב ו/או המבקש ו/או ב"כ המבקש, כך שטענת ב"כ המבקש להיכרות מוקדמת עם המשיב היא מעוררת תהיות ודינה להידחות.

לא ניתנה בהחלטה כל התייחסות לגופו של התיק וסיכויי התביעה להתקבל או להידחות.

בנסיבות אלה, גם לא מצאתי שיש לקבל את הבקשה מטעמי מראית פני הצדק.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לפסלות שופט נדחית.