התובע בפניי עתר לרשמת ההוצאה לפועל בבקשה בטענת פרעתי ובקשתו נדחתה בהחלטה שניתנה על ידי כבוד הרשמת ביום 13.7.17 (להלן: "ההחלטה"), על החלטה זו הוגש רע"צ שמספרו 39754-09-17, (להלן: "הרע"צ") שנידון בפני כבוד השופט (עמית) סובל ביום 6.11.17, ובסיומה של הדיינות ניתנה החלטה המאשרת את הסכמת הצדדים לפיה הרע"צ יידחה והתובע ישלם את החוב מושא תיק ההוצאה לפועל במספר תשלומים.
במסגרת עירעורו על החלטת כבוד הרשמת, השיג גם על דחיית בקשתו לפסול את כבוד הרשמת מניהול תיק ההוצאה לפועל.
...
אני סבורה כי אין להיעתר לבקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בתובענה שממילא סיכוייה אינם גבוהים.
שביעית אציין, כי ראוי היה שהתובע יימנע מהתבטאויות חמורות וממלל רב ונוכח היקף המסמכים שהוגשו בתיק זה ריבוי החומר, חוסר הסדר, הבלבול השורר בתובענה, הצורך לעבור על תיקים נוספים כדי להבין מה נטען על ידי התובע ומדוע מועלות הטענות, אני סבורה כי יש לחייב את התובע בהוצאות מהותיות.
נוכח כל הנימוקים לעיל אני מורה על דחיית הבקשה לעיכוב הליכים עד להכרעה בתובענה לגופו של עניין, מחייבת את התובע בתשלום הוצאות הנתבעים ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי בסכום של 5,000 ש"ח.
בשולי הדברים אציין כי הנתבעים שבפניי הגישו בקשה לסילוק על סף, עיינתי בהחלטה כבוד הרשם דורני בעניין אי הגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה, ולאחר קבלת תגובת התובע לבקשה אדרש לנושא.
