הצדדים לעתירה
העותר הוא דייר מוגן המתגורר בדירה חד קומתית בסמטת אל עתיקה 7 בחיפה (להלן: "הדירה"), המצויה במקרקעין הידועים כגוש 12644 חלקה 34 ו-35 (להלן: "המקרקעין"), אשר בפנקסי הרישום רשומה לצדם הערה של "מקרקעי יעוד".
משיבה 1, עמידר, היא חברה לאומית לדיור צבורי המנהלת דירות בדיור צבורי ולה הואצלו הסמכויות לניהול המקרקעין על ידי רמ"י (להלן: "עמידר").
נטען כי בהיותה שלוחה של רמ"י עמידר פועלת לשיווק נכסים בדרך של מכרזים פומביים או סגורים וכן מכר לדיירים מוגנים, כל זאת תוך פקוח לווי גורמים מצד רמ"י. צוין כי החלטה לאשר מכר בפטור ממכרז לדייר מוגן אינה מצויה בסמכותה ובקשה לרכישה כאמור נדונה בועדות מקצועיות של רמ"י. נטען שגם במקרה זה פניית העותר הועברה לרמ"י והעותר קיבל הודעה על כך שיעודכן לאחר שתתקבל החלטת רמ"י בעיניינו (בהתייחס למכתב עמידר מיום 20.1.2022).
למותר לציין כי תנאי אפריורי לקביעת קיומה של אפליה פסולה היא מתן יחס שונה כאשר אין שונות רלוואנטית, בעוד במקרה זה מערכת הדינים החלה על הדירות ביחס אליהם נעשו העיסקאות היא שונה, ולכן בהחלט קיימת שונות רלוואנטית מעניינו של העותר.
...
יוצא אפוא כי החלטת וועדת העסקאות שלא לאשר את מכירת הדירה בנסיבות העניין היא החלטה שלא נומקה במידה ומספקת, לא לקחה בחשבון את מכלול השיקולים שהיה מקום לשקול, וכפועל יוצא מכך אף לא נתנה משקל נאות לאיזון שבין השיקולים השונים הצריכים העניין.
להתרשמותי, בהעדר נימוק כבד משקל שלא הובא במסגרת ההחלטה המקורית, לנוכח מדיניות רמ"י, היות הדירה דירת מגורים המשמשת את העותר למטרות מגורים אשר המצויה בשכונת מגורים, ובהינתן כי מדובר בשטח של פי התוכנית התקפה משמש גם לייעוד של מגורים, נראה שהכף נוטה לטובת מכירת הדירה בפטור ממכרז ויהיו דרושים נימוקים כבדי משקל שלא לעשות כן.
טענות נוספות של העותר
באשר לטענות העותר כי לכאורה ניתנה לו הבטחה שלטונית על ידי נציגי עמידר ביחס לרכישת הדירה, מצאתי שמדובר בטענה בלתי מבוססת, שדינה להידחות.
סוף דבר
בהתאם לכל האמור, אני מורה כדלקמן:
החלטת ועדת העסקאות בטלה.
